שיר שבועי מפרסית: הדור שלי
מאת יע'מא גולרואי
אני מהדור של אחרי שבעים-ואימה, דור קמל, דור מובס
דור שכמו סוֹהרָאבּ הגדול, מלהב פיגיונו של אביו קרס
אני מהדור של אחרי שבעים-וכאב, דור שהאויב הצית תקוותיו
דור שעת שכב בעריסתו, טילי נ"מ זימרו באוזניו
דור שקנה ומכר קופּונים, דור שידע את טעם הבהלה
דור שצעד וצעד בכיכר ושתה עד הסוף את כוס התרעלה
דור שלא הספיק להתאהב, שלבו נקרע שוב ושוב לגזרים
דור שעונת נעוריו הקצרה שופדה בלהט על וו קצבים
דור שלמִן היום הראשון
שיסף לעצמו בנחישות את הגרון
מתוך כובע הקסמים שהחזיק
במקום יונה העלה רק יגון
אני מהדור של אחרי שבעים-ופצע, שעולמו נצבע באפור מיושן
דור שקפא בקרן רחוב, שאבד בתוך אופיום ועשן
אני מהדור של אחרי שבעים-ומוות, שטָעם את טעם השוט על הגב
דור שכילה את ימיו בתורים, שהרהיב לעשות חול מזהב
דור שנכנס בתוך מזרק משומש, דור שהסכין עם משקל הכבלים
דור שתלה תקוותיו בדחליל, שצעיריו נרמסו תחת רגלי חיילים
דור שמכר את עצמו לדעת, החל מעיניו ועד לכליות
דור שממשיך לבעור לאיטו גם אחרי עשרה דורות
דור שלמִן היום הראשון
שיסף לעצמו בנחישות את הגרון
מתוך כובע הקסמים שהחזיק
במקום יונה העלה רק יגון
אנחנו המומות ומזועזעים, דואגות ומפוחדים מאירועי התקופה האחרונה.
בימים כאלה יש מי שדורשים מעיתונות "לבחור צד". הצד שבחרנו ברור: אנחנו עומדים לצד כל מי שאיבדו את יקיריהם במלחמה הזו; לצד כל מי שנאלצו לנוס על נפשם ולהותיר אחריהם בית; לצד כל מי שחרדים לחייהם ולחיי משפחתם ואהוביהם, בישראל, בעזה ובגדה המערבית.
בימים אלה, אנחנו מרגישות ומרגישים שקולנו, הקול של פלסטינים וישראליות נגד הכיבוש ולמען שלום צודק, ביטחון וחירות לכל, חשוב מתמיד. הסיפורים החשובים שלא מסוקרים בתקשורת המיינסטרים רבים מספור, אך משאבינו מוגבלים. בעזרתך נוכל להביא לציבור הולך וגדל סיפורים כמו זה שקראת עכשיו, ולהציע את הניתוח, ההקשר, והסיקור הנחוצים כל כך, במיוחד בתקופה הקשה והדרמטית הזו. הדרך הכי טובה להבטיח את היציבות והעצמאות שלנו היא התמיכה של קהילת הקוראות והקוראים באמצעות חברות בשיחה מקומית.
זה הזמן להיות חברות בשיחה מקומית
לתמיכה – לחצו כאן
