שיר מפרסית: משוגע
מאת חאמד אבראהים-פור
אין מה לעשות
אין מה לעשות
אולי מוטב היה
לאחוז היטב בצל של ידייך
כדי שלא אפחד מהחושך
בלילה
אבל אין מה לעשות
כואב לי הראש
כואב לי החזה
כואב לי הצל
עזבתי אותך
העזיבה תמיד כואבת
הניחי לי להשליך את לבי
הוא מריח
מאהבתך
**
לא הנחתי לאמי
להיכנס לחדרי
היא מנערת אבק בקומה התחתונה
הם אומרים שבניקיונות האלה
צריך לזרוק מיני דברים
יש הרבה דברים שאני רוצה להשליך
אבל את הספר הזה – לא!
וגם לא את הכפפות הלבנות האלה!
שהשארת כאן ביום האחרון
אבל הניחי לי להשליך את ידיי
הן מריחות משדייך
**
עצמתי את עיניי החלון
עם העיתונים הישנים של אבי
עם קרעי מחברות
אטמתי היטב את כל החרכים
כדי שהרוח
לא תישא אלי את ריחך
ביום האחרון
נישקת אותי ליד הקירות האלה
ועכשיו בלילות
עולים מהם קולות של עופות ים
אני משתגע
ומשהו בתוך עיניי מאדים
משתכר
מסתחרר
ומטיח את עצמו בעוצמה
כנגד דפנות ראשי
בלעתי כבר
את כל הכדורים של אמי
אבל בלילות
עולים בחדרי קולות
של עופות ים
**
אבא אומר:
'צא לצוד!
כשתמלוק ראש ציפור בידיך
תהיה ילד גדול'
אבל אמא רוצה שאסע למַשהד
אולי העלייה לרגל
תביא איתה מזור
ומספרת על משוגע אחד
אצלנו ברחוב
שבורך ונרפא לפני שלושים שנה
אבל אני
בכל פעם שאני רואה אותו
משהו בעיניו מבריק
מאדים
משתכר
ומטיח את עצמו בעוצמה
כנגד דפנות ראשו
ואני חושב שגם אצלו
בלילות
עולים קולות של עופות הים
**
ביום האחרון
אִמְרת שמלתך
נתפסה בעץ התפוז של אבי
המסכן השתגע
בכל בוקר מנהל עם העורבים
דיונים פילוסופיים
וילדי הפרפרים
רוקדים סביבו
ועושים לו פרצופים
הוא צוחק
ומקריא לשרכים
שירים של שאמלו!
הם אומרים
הוא השתגע
אבל אני לא משוגע
הרופא אמר כך לאבי אתמול
וקרץ
בסך הכל
לפעמים כשאני לא שיכור
אני משחק עם הזבובים
ליד הבריכה הקטנה
אני לא אוכל אותם!
אבא אומר
'עוד לא התבגרת'
אבל אצלי
כמה מיתרי שיער כבר הלבינו
ויש ימים
שהלב שלי דוהר
אבל אבא אומר
'עוד לא התבגרת'
**
אמש
נכנסה לחדרי ציפור משוגעת
אבא צעק מאחורי החלון
'תמלוק לה את הראש!
תמלוק לה את הראש!'
אבל אני
יבשתי את כנפיה
עישנתי סיגריה ליד החלון
ונתתי שמות לכוכבים
כשהתעוררתי בבוקר
היא לקחה איתה את עיניי!
אחר כך שמעתי
שהיא אכלה מחציתן
והקיאה את היתר
על הנמלים
הנמלים אוהבות את הטעם שלי
אתמול הן אכלו לי את הפה!
זרקתי אותו
היה לו טעם
של נשיקותייך
בזמן שרבים כל כך בתקשורת הישראלית זנחו את תפקידם והתגייסו לשמש ככלי תעמולה, שיחה מקומית גאה להיות מי ששומרת באופן עקבי על אמות מידה עיתונאיות וערכיות. אנחנו גאות וגאים להיות כלי התקשורת היחיד בעברית שמביא קולות מעזה באופן עקבי, ושחושף שוב ושוב את המנגנונים מאחורי מדיניות הלחימה הישראלית. התפקיד שלנו בשדה התקשורת הישראלית הוא חשוב וייחודי, ונוכל להמשיך למלא אותו רק בעזרתך. הצטרפות לחברות שיחה מקומית, על ידי תרומה חודשית קבועה בכל סכום, תסייע לנו להמשיך ולחשוף את המציאות. התרומות מקהל הקוראות והקוראים לא רק מסייעות לנו כלכלית, הן גם עוזרות לנו להבין שיש מי שעומדים מאחורינו, ושעבודתנו חשובה להם.
לתמיכה בשיחה מקומית
