שיר מפרסית: את לא יודעת ואני אוהב אותך
מאת אירג' ג'נתי עטאא'י
את לא יודעת איך הלבבות פורחים
איך המוות מנשב
ואיך אל-סלבדור בוכה
כשהקליעים שורקים
את לא יודעת ואני אוהב אותך
את לא יודעת איך הידיים
הופכות לשוּחות
כשהטנקים צועדים
כדי שהלבבות יוכלו לשאוג את ההמנון עוד מעט
ואיך הרחובות הם בתי קברות של שאגות
בקמבודיה
את לא יודעת ואני אוהב אותך
את לא יודעת איך
כשהרעב מפכה
אחיות מעניקות את פרחי שירתן הפצועה לחיילים
כדי שהאחים ירכבו על סוסי לילה
מחֵיק מקומות מסתור חשופים
אל רוחות נדודים
וכיצד ילדים ממזרים
צמאים לדם אביהם
באריתריאה
את לא יודעת ואני אוהב אותך
את לא יודעת איך הם
מעמידים את אלוהים מול כיתת יורים
כדי להפחיד את השטנים
איך הם עונדים לצווארם פרחים
וצולים על האש יונים
איך דם הנפט מקריש
בבורות ניקוז של בצע
איך העצים הופכים לעמודי תליה
והידיים לשוטים
ואיך איראן נגדעת
תחת גרזן האימה
את לא יודעת ואני אוהב אותך
את לא יודעת איך הם צדים ילדים רעבים
כדי למכור לגני החיות
ציפורים מפוטמות במחירים מופקעים
ואיך מאדימה ונשרפת
אפריקה השחורה
את לא יודעת ואני אוהב אותך
את לא יודעת איך פרחי לבנון
נבלו מדממים על הארץ
כשליבה של צ'ילה בותר
כיצד האדימה
שירתן של הקנריות בזימבבואה
ואיך האהבה פרפרה בארגנטינה
את לא יודעת ואני אוהב אותך
את לא יודעת ש
איראן
אריתריאה
קמבודיה
אל-סלבדור
הן אותו בזאר שבנו סוחרים זקנים
כדי שתפסעי בו
יום יום
ותמכרי את נעוריך
את לא יודעת ואני אוהב אותך
כי אני יודע
שיום אחד, זרועותיך
יהיו לי למקלט
לי, הרועד מעינויי הבדידות
וקולך המדמם מזעם
ירעיד את העולם צעקה
את לא יודעת ואני אוהב אותך
אנחנו המומות ומזועזעים, דואגות ומפוחדים מאירועי התקופה האחרונה.
בימים כאלה יש מי שדורשים מעיתונות "לבחור צד". הצד שבחרנו ברור: אנחנו עומדים לצד כל מי שאיבדו את יקיריהם במלחמה הזו; לצד כל מי שנאלצו לנוס על נפשם ולהותיר אחריהם בית; לצד כל מי שחרדים לחייהם ולחיי משפחתם ואהוביהם, בישראל, בעזה ובגדה המערבית.
בימים אלה, אנחנו מרגישות ומרגישים שקולנו, הקול של פלסטינים וישראליות נגד הכיבוש ולמען שלום צודק, ביטחון וחירות לכל, חשוב מתמיד. הסיפורים החשובים שלא מסוקרים בתקשורת המיינסטרים רבים מספור, אך משאבינו מוגבלים. בעזרתך נוכל להביא לציבור הולך וגדל סיפורים כמו זה שקראת עכשיו, ולהציע את הניתוח, ההקשר, והסיקור הנחוצים כל כך, במיוחד בתקופה הקשה והדרמטית הזו. הדרך הכי טובה להבטיח את היציבות והעצמאות שלנו היא התמיכה של קהילת הקוראות והקוראים באמצעות חברות בשיחה מקומית.
זה הזמן להיות חברות בשיחה מקומית
לתמיכה – לחצו כאן
