newsletter
השיחה מגיעה אליך
רוצה לקבל את מיטב הסיפורים של שיחה מקומית ישר למייל? הניוזלטר השבועי שלנו הוא התשובה בשבילך.

שיר מפרסית: אבא ספר לי סיפור

מאת: מהדי מוסווי

תרגום:

"אבא ספר לי סיפור"
ילד שלא מצליח להירדם
ויש לו תקוות קטנות
גדולות יותר מפיהוקיי

**
היֹה
ואחר כך היה
ואחר כך קולות של אופנועים
ובכי של אמא שלא הכרתי
התפרים האלה
לא סוגרים את פצעיי
וחוטי הברזל האלה לא
את שפתיי
השעון שלי מפגר אחרי הזמן
והמולדת שלי אחרי אנשיה
אָרַש(*) הרים את קשתו
וירה
כדי לסמן את הגבולות
אני נפלתי ארצה
החברה שלי התעוררה בבהלה
וכיבתה את חץ הסיגריה
על אשפת ליבה
מישהו אכל מלפפון על אופנוע
והפה שלי החמיץ
מישהו הוציא את הנייד שלו
כדי לתעד את המוות
החברה שלי הלכה לישון
כדי לקבוע מחר
עם החבר החדש לעבודה
אמא שלי בוכה
ואָרַש צפוי להגיע לביקור ניחומים

**
בחלק הזה של הסיפור
אני נרדם תמיד על הספר
והבן שלי
יבכה עד הבוקר מתחת לשמיכה
עם החלומות המתוקים
שנטרפו על ידי זאב
ואמא שלהם היתה עורבנית
שמעולם לא הגיעה אל ביתה

(*)ארש הוא מגיבורי השאה-נאמה, קשת איראני שבתום מלחמת איראן ותוראן נשלח לירות חץ מראש הרי האלבורז כדי לקבוע את הגבול בין שתי הממלכות.

(אילוסטרציה)

אנחנו המומות ומזועזעים, דואגות ומפוחדים מאירועי התקופה האחרונה.

בימים כאלה יש מי שדורשים מעיתונות "לבחור צד". הצד שבחרנו ברור: אנחנו עומדים לצד כל מי שאיבדו את יקיריהם במלחמה הזו; לצד כל מי שנאלצו לנוס על נפשם ולהותיר אחריהם בית; לצד כל מי שחרדים לחייהם ולחיי משפחתם ואהוביהם, בישראל, בעזה ובגדה המערבית.

בימים אלה, אנחנו מרגישות ומרגישים שקולנו, הקול של פלסטינים וישראליות נגד הכיבוש ולמען שלום צודק, ביטחון וחירות לכל, חשוב מתמיד. הסיפורים החשובים שלא מסוקרים בתקשורת המיינסטרים רבים מספור, אך משאבינו מוגבלים. בעזרתך נוכל להביא לציבור הולך וגדל סיפורים כמו זה שקראת עכשיו, ולהציע את הניתוח, ההקשר, והסיקור הנחוצים כל כך, במיוחד בתקופה הקשה והדרמטית הזו. הדרך הכי טובה להבטיח את היציבות והעצמאות שלנו היא התמיכה של קהילת הקוראות והקוראים באמצעות חברות בשיחה מקומית.

זה הזמן להיות חברות בשיחה מקומית

לתמיכה – לחצו כאן
"רציתי לטפל בחוויות בלתי פתורות שנשאתי בכאב כל חיי". נעמי אברהם, מחברת הספר "חקירה במסדרונות בית הספר" (צילום: אלון אלוניס)

"רציתי לטפל בחוויות בלתי פתורות שנשאתי בכאב כל חיי". נעמי אברהם, מחברת הספר "חקירה במסדרונות בית הספר" (צילום: אלון אלוניס)

"לחזור לזירת הפשע": התלמידה הבעייתית שהפכה יועצת חינוכית

כשהיתה תלמידה, התייחסו לנעמי אברהם כ"ילדה רעה". כמבוגרת, ניסתה לתקן את החוויה והיתה למורה וליועצת. בספר שכתבה היא מנסה לשלב בין תובנות שצברה לחוויותיה האישיות. למרות ההצלחות, המסקנה עגומה: מערכת החינוך לא יודעת לגלות אנושיות

X

אהבת את הכתבה הזאת?

כדי לעשות עיתונות עצמאית שיחה מקומית צריכה גם את התמיכה שלך. לחץ/י כאן כדי להיות חלק מההצלחה שלנו
silencej89sjf