newsletter
השיחה מגיעה אליך
רוצה לקבל את מיטב הסיפורים של שיחה מקומית ישר למייל? הניוזלטר השבועי שלנו הוא התשובה בשבילך.

ההפגנה נגד חוק לאום: לקחת את המחאה צעד אחד קדימה

גל מחאות שוטף כמה שבועות את הארץ. מהפגנות הקהילה הלהט"בית נגד חוק הפונדקאות דרך הפגנת הדרוזים נגד חוק הלאום. ההפגנה שארגנה ועדת המעקב נגד חוק הלאום הולכת הלאה: למאבק לשוויון זכויות לכולם. לכן חובה להשתתף בה

מאת:

זהו קיץ לוהט של מחאה ציבורית ברחובות. זה התחיל עוד לפני הימים האחרונים של מושב הכנסת, לפני שאושרו חוק "שוברים שתיקה" להרחקת קולות ביקורתיים מבתי ספר, חוק הסיפוח המשפטי שיקשה על פלסטינים להגיש עתירות נגד ההחלטות המשטר הצבאי שפוגעות בהן, חוק הלאום וחוק הפונדקאות. אלפי מפגינים השתתפו בהפגנות בתל אביב נגד שני החוקים האחרונים במוצ"ש שלפני אישורם. אחרי הקריאה השלישית – יצאו עשרות אלפים רבים לרחובות, פעם אחר פעם.

בהפגנות הלהט"ב הענקיות בתל אביב ובירושלים ובהפגנה בהובלה הדרוזית במוצ"ש שעברה בכיכר רבין ראינו רוח מאבק, נחישות, אופטימיות ואמונה עמוקה בשוויון שלא ראינו ברחובות כבר שנים. תשומת הלב הציבורית והתמיכה שבהן זוכים המאבקים הם חוצי מחנות, כפי שהראתה לאחרונה חברתי דליה שיינדלין. למעלה מחצי מהציבור הכללי, ולמעלה מחצי ממצביעי הבית היהודי והליכוד, מתנגדים לאפליה המובנית בחוק הפונדקאות, ועשרות אחוזים ממצביעי הימין אמרו שאין כל צורך בחוק הלאום, כפי שעולה מ"מדד השלום".

גם בלי שירות צבאי - דורשים שוויון (חגי מטר)

גם בלי שירות צבאי – דורשים שוויון. מצעד הגאווה בירושלים 2018 (חגי מטר)

זה לא מצב פשוט בשביל בנימין נתניהו. אמנם אחוזי התמיכה בליכוד עדיין נמצאים בעלייה, וכמעט כל הסקרים מנבאים לו יותר מנדטים מאשר יש לו כיום, אבל הפגנות ענק ברחובות והתנגדות משמעותית למהלכיו מבית הם לא דברים שאפשר להתעלם מהם. הפתרון של נתניהו, כרגיל, הוא סימון כל מבקריו כאויבי המדינה (לא במקרה השער של ישראל היום לפני כשבועיים יצר זיהוי בין מתנגדי חוק הלאום ועהד תמימי, האיום האולטימטיבי על ישראל).

לכן אסור לתת לנושאים האלה לרדת מסדר היום, וחייבים להמשיך בהפגנות. אבל זה לא מספיק. כי למרות ההצלחה עד כה, אי אפשר להתעלם מהרובד המיליטריסטי שנלווה לשיח על המחאה בשבועות האחרונים. נדמה שהמשוואה הבסיסית של "אנחנו נאמנים ועשינו צבא ולכן מגיע לנו שוויון" עדיין נמצאת בלב השיח הציבורי על המחאה. זאת למרות שמחאת הדרוזים עשתה מהלך חשוב של שימת דגש על שוויון כללי ולא ספציפי, ולמרות אירועים מרשימים כמו הפגנת הגאווה היהודית-ערבית בלוד, שבה יו"ר אגודת הלהט"ב, חן אריאלי, וח"כ עיסאווי פריג' ממרצ דיברו שניהם יחד נגד חוק הלאום וחוק הפונדקאות ולמען שוויון כללי. עדיין, ההצלחה של המחאות קשורה לקרבה שלהן למיינסטרים הישראלי שמקבל את עקרונות הבסיס של מדינה יהודית ושירות צבאי חובה.

ההפגנה בהובלת ועדת המעקב העליונה של הציבור הערבי במוצ"ש בתל אביב, בשותפות עם 26 מפלגות ותנועות שונות היא התשובה לכל המגמות האלה, והיא ההזדמנות שלנו לקחת את המאבק צעד אחד קדימה. זו הזדמנות לאתגר את השיח הציבורי עם דרישה לשוויון מלא, מוחלט, ללא תנאים של לאום, גזע, שירות צבאי או הצהרות נאמנות אחרות למדיניות הימין. כמו שכותב היום עודה בשאראת, אי-תמיכה בהפגנה במוצ"ש משולה לתמיכה בפועל בהגיון של חוק הלאום, שיוצר היררכיות בין אזרחים שמגיע להם יותר ואלה שמגיע להם פחות.

ציפי לבני ואחרים כבר דאגו לסמן את ההפגנה של ועדת המעקב בתור ההפגנה הקיצונית, המוקצית, זו שאין לתמוך בה. אבל ההתנגדות שלהם רק מעידה (שוב) על המוגבלות של האופוזיציה בסגנון המחנה הציוני, שנדמה שהיה יכול להיות בשקט עם חוק הלאום אם לא נתניהו היה מי שמעביר אותו. המסרים של ההפגנה הזו הם היסודות הבסיסיים ביותר של הדמוקרטיה. "אנחנו לא אורחים כאן, לא נתינים ולא אזרחים סוג ב', אלא רוצים להיות אזרחים שווים", אמר מוחמד ברכה, יו״ר ועדת המעקב העליונה של הציבור הערבי בישראל, בהזמנה לאירוע. "החוק הזה אמנם מכוון נגד הערבים אבל מחסל את המרחב הדמוקרטי. כל מי שמאמין בשוויון, בצדק ובדמוקרטיה מוזמן לצעוד עם רבבות האזרחים היהודים והערבים".

ח"כים מהרשימה המשותפת ומרצ בהפגנה נגד חוק הלאום בתל אביב (אורן זיו / אקטיבסטילס)

ח"כים מהרשימה המשותפת ומרצ בהפגנה נגד חוק הלאום בתל אביב (אורן זיו / אקטיבסטילס)

בהזמנה של 26 הארגונים לאירוע (וביניהם האגודה לזכויות האזרח, שלום עכשיו, זזים, עומדים ביחד, פורום המשפחות השכולות, לוחמים לשלום, סיכוי, מועצת הכפרים הבלתי מוכרים, מרצ, חד"ש ותע"ל) נכתב בין היתר כי "חוק הלאום הוא חוק אנטי דמוקרטי שמעמיק את האפליה. את זה גם ההמשלה ידעה כשהיא חוקקה אותו. בגלל שהיא לא מסוגלת להציע פתרונות לאף אחת מהבעיות שלנו, אז מה שנותר לה זה רק להסית, לפלג ולייצר הפרד-ומשול".

להפגנה הצטרפו גם ארגון העובדים "כוח לעובדים", אעלאם, עדאלה, מוסאוא, כיאן, נשים נגד אלימות, עמותת העקורים ועוד.

מוצאי שבת בתל אביב תהיה ההזדמנות שלנו להתנגד בקול לכל מגמות העליונות היהודית, המיליטריזם, הכיבוש והפגיעות בדמוקרטיה. זו ההזדמנות שלנו להתייצב יחד, ערבים ויהודים, ולהיאבק על לא פחות משוויון זכויות מלא לכולם. נפגש במוצ"ש.

אנחנו המומות ומזועזעים, דואגות ומפוחדים מאירועי התקופה האחרונה.

בימים כאלה יש מי שדורשים מעיתונות "לבחור צד". הצד שבחרנו ברור: אנחנו עומדים לצד כל מי שאיבדו את יקיריהם במלחמה הזו; לצד כל מי שנאלצו לנוס על נפשם ולהותיר אחריהם בית; לצד כל מי שחרדים לחייהם ולחיי משפחתם ואהוביהם, בישראל, בעזה ובגדה המערבית.

בימים אלה, אנחנו מרגישות ומרגישים שקולנו, הקול של פלסטינים וישראליות נגד הכיבוש ולמען שלום צודק, ביטחון וחירות לכל, חשוב מתמיד. הסיפורים החשובים שלא מסוקרים בתקשורת המיינסטרים רבים מספור, אך משאבינו מוגבלים. בעזרתך נוכל להביא לציבור הולך וגדל סיפורים כמו זה שקראת עכשיו, ולהציע את הניתוח, ההקשר, והסיקור הנחוצים כל כך, במיוחד בתקופה הקשה והדרמטית הזו. הדרך הכי טובה להבטיח את היציבות והעצמאות שלנו היא התמיכה של קהילת הקוראות והקוראים באמצעות חברות בשיחה מקומית.

זה הזמן להיות חברות בשיחה מקומית

לתמיכה – לחצו כאן
"רציתי לטפל בחוויות בלתי פתורות שנשאתי בכאב כל חיי". נעמי אברהם, מחברת הספר "חקירה במסדרונות בית הספר" (צילום: אלון אלוניס)

"רציתי לטפל בחוויות בלתי פתורות שנשאתי בכאב כל חיי". נעמי אברהם, מחברת הספר "חקירה במסדרונות בית הספר" (צילום: אלון אלוניס)

"לחזור לזירת הפשע": התלמידה הבעייתית שהפכה יועצת חינוכית

כשהיתה תלמידה, התייחסו לנעמי אברהם כ"ילדה רעה". כמבוגרת, ניסתה לתקן את החוויה והיתה למורה וליועצת. בספר שכתבה היא מנסה לשלב בין תובנות שצברה לחוויותיה האישיות. למרות ההצלחות, המסקנה עגומה: מערכת החינוך לא יודעת לגלות אנושיות

X

אהבת את הכתבה הזאת?

כדי לעשות עיתונות עצמאית שיחה מקומית צריכה גם את התמיכה שלך. לחץ/י כאן כדי להיות חלק מההצלחה שלנו
silencej89sjf