newsletter
השיחה מגיעה אליך
רוצה לקבל את מיטב הסיפורים של שיחה מקומית ישר למייל? הניוזלטר השבועי שלנו הוא התשובה בשבילך.

אלפי מפגינים צעדו בת"א נגד חוק הלאום וחוק הפונדקאות

בסיום הצעדות המפגינים חברו לעצרת משותפת בה נשאו דברים חברי כנסת ופעילים פוליטיים וחברתיים. "חוק הלאום לא מדבר רק על ערבים ויהודים. זה עמוק יותר. הוא מבקש למסד את הגזענות שקיימת כבר היום בחברה הישראלית"

מאת:

בדיוק שבע שנים מאז תחילת מחאת האוהלים, וכשברקע אזעקות בשל ירי רקטות לעבר הדרום והפצצות הצבא בעזה, התקיימו הערב (מוצ"ש) שלוש הפגנות בתל-אביב – נגד חוק הלאום, נגד חוק הפונדקאות וההפגנה הקבועה נגד השחיתות השלטונית – בהן לקחו חלק אלפי מפגינים ששטפו את הרחובות בשלטים ובסיסמאות.

כ-3,000 מחברי וחברות הקהילה הגאה הפגינו ליד משרדי הממשלה ברחוב קפלן בתל-אביב. הרקע המיידי הוא ההצבעה על שינוי בחוק הפונדקאות, שמחריג באופן בוטה זוגות להט"בים, וצפוי לעבור בכנסת בשבוע הקרוב, אולם מדובר רק בחוליה בשרשרת של חוקים מפלים נגד משפחות גאות ונגד הקהילה בשנים האחרונות. האצבע המאשימה הופנתה באופן ישיר לעבר ממשלת הימין והעומד בראשה, המכהן גם כשר הבריאות, בנימין נתניהו.

ההפגנה נגד חוק הלאום – שבין מארגניה נמנים בין היתר תנועת שלום עכשיו, חד"ש, מר"צ, צעירי מפלגת העבודה, עומדים ביחד, האגודה לזכויות האזרח, פורום דו-קיום בנגב, אגודת יהודי אתיופיה ומרכז מוסווא – החלה בהתכנסות בכיכר רבין. משם צעדו המשתתפים לאורך אבן גבירול עד להצטלבות קפלן-דיזינגוף, שם חברו אליהם רבים ממשתתפי ההפגנה נגד חוק הפונדקאות. המפגינים המשיכו לכיוון הדיזינגוף סנטר, שם הצטרפו גם המפגינים נגד השחיתות שצעדו מכיכר הבימה, וסך הכל היו במקום יותר מ-2,500 מפגינים. ליד דיזנגוף סנטר הוקמה במה עליה עלו הדוברים שהוזמנו לשאת דברים בחלקה השני של ההפגנה.

לאורך כל הדרך קראו המפגינים "יהודים וערבים מסרבים להיות אויבים", "שוויון זכויות ולא פחות", "אין הבדל בין דם לדם – כי כולנו בני אדם" וקריאות נגד חוק הלאום וממשלת הימין.

הפגנה נגד חוק הפונדקאות ואפליית משפחות להט"ב בתל-אביב (יעל מרום)

חברי הכנסת איימן עודה, עאידה תומא-סלימאן, מוסי רז ומיכל רוזין בהפגנה נגד חוק הלאום (אורן זיו/אקטיבסטילס)

יו"ר הרשימה המשותפת, ח"כ איימן עודה, אמר בהתייחס לחוק הלאום כי מדובר ב"חוק שכל כולו תקיעת אצבע בעיניהם של חמישית מהאזרחים, סכסוך ופילוג מכוון כדי להרוויח עוד קצת הון פוליטי לעריצות נתניהו. בממשלה שאיבדה כל בושה, שמפחדת מהצל של עצמה, הרוב דורס את המיעוט, החקיקה גזענית, והמרחב הדמוקרטי באיום מתמיד. אבל אף חוק גזעני לא יעלים אותנו. אנחנו נישאר במולדתנו. נישאר כאן שני עמים וניאבק למען זכויות לכולם ושוויון לכולם".

יו"ר מרצ, ח"כ תמר זנדברג, אמרה: "הלילה והיום אנחנו רואים מה קורה כשלממשלה אין פתרון מול עזה – כל מה שיש לה להציע זה חוקים גזעניים – חוקי סמוטריץ'. הדבר האחרון שישראל צריכה השבוע זה את חוק יסוד: הגזענות, שנוסח במחשכים, בסחר מכר ובכיפופי ידיים בין הח"כים הכי לאומניים בכנסת. אני פונה מכאן לראשי הקואליציה – משכו את החוק".

מייסם ג'לג'ולי, חברת הנהגה בתנועת עומדים ביחד, תקפה את הממשלה, שמשתמשת בחוק הלאום כדרך מילוט מהתעסקות בבעיות החברתיות האמיתיות שמעסיקות את האנשים בישראל. "אין לממשלה הזו פתרונות לקשישים ולנכים. אין לממשלה הזו פתרון למשבר הדיור. אין לממשלה הזו פתרונות עבור השכר הנמוך של העובדות הסוציאליות, של המורות, של האחיות. אז מהם עושים? מחפשים לייצר הסלמה". ג'לג'ולי הוסיפה שהפגיעה במעמדה של השפה הערבית מהווה גם פגיעה ביהודים מארצות ערב, שזוהי שפת אמם.

הפעיל החברתי אבי יאלו אמר "חוק הלאום לא מדבר רק על ערבים ויהודים. זה עמוק יותר. הם רוצים שזה יצטייר כערבים ויהודים, אבל יש הרבה קבוצות שסובלות ויסבלו, כמו בקריית מלאכי שהחליטו לא להשכיר דירות לאתיופים. החוק הזה נועד לאשר את הגזענות הזו ולאפשר לא לקבל אנשים לפי מוצאם. החוק הזה מבקש למסד את הגזענות שקיימת כבר היום בחברה הישראלית, להפריד בין קבוצות שונות באוכלוסייה, ולהביא למצב שאנשים כבר לא יתביישו בגזענות שלהם. אחרי שהחוק הזה יעבור, אנשים כבר לא יתביישו להפלות נגד ערבים, אתיופים, עולים מרוסיה או כל קבוצה אחרת".

"החוק הזה מבקש למסד את הגזענות שקיימת כבר היום בחברה הישראלית, להפריד בין קבוצות שונות באוכלוסייה, ולהביא למצב שאנשים כבר לא יתביישו בגזענות שלהם". אבי יאלו בהפגנה נגד חוק הלאום (אורן זיו/אקטיבסטילס)

הפגנה נגד חוק הלאום, תל-אביב 14.7.2018 (אורן זיו/אקטיבסטילס)

הפגנה נגד חוק הלאום, תל-אביב 14.7.2018 (אורן זיו/אקטיבסטילס)

מנכ"לית שלום עכשיו, שקד מורג, הבהירה כי לא מדובר בחוק לאום, אלא בחוק לאומנות, "המבקש לשנות את חוקי המשחק ולייצר כאן דמוקרטיה ליהודים בלבד, ליהודים מהסוג שממשלת הימין רוצה לראות כאן – סרבני שלום, שונאי ערבים, מדירי נשים, מגרשי זרים ורודפי להט"בים. ממשלת ימין קיצוני שאינה מייצגת את האזרחים שלה, שאדישה לסבלם של הילדים בדרום שרצים למרחבים המוגנים, היא אותה ממשלה שמסיתה כנגד כל מי שאינו מיישר קו עם האידיאולוגיה הגזענית והמסוכנת שלה".

חן אריאלי, מנכ"לית אגודת הלהט"ב, קראה למשתתפים להבין שמדובר במתקפה על הבית, והיא נוגעת לכל הציבור בישראל. "המשטר הנוכחי לא סופר אותנו – לא רוצה את הלהט"בים, לא רוצה את הערבים, לא רוצה אתיופים, לא רוצה דמוקרטיה. זו מתקפה על הערכים הדמוקרטיים, שמאפשרים לנו לחיות את חיינו בתור מי שאנחנו. זה מאבק על המדינה שלנו".

ראונק נאטור, מנכ"לית שותפה של עמותת סיכוי אמרה שמטרת ההפגנה היא לומר לממשלה ש"שום חקיקה לא תהפוך את המקום הזה למולדת הבלעדית של היהודים. החוק הזה, כמו שורת חוקים גזעניים נוספים, נועד לעצב שיח של הפרדה, שנאה ושיסוי. שיח שמטרתו לגרום לנו להאמין שהאויב הוא אנחנו, כאשר האויב האמיתי הוא הכיבוש".

מנכ״ל התנועה הרפורמית, הרב גלעד קריב, כינה את חוק הלאום "בזוי". ״החשבון האמיתי שלנו הוא עם אותם נבחרי ציבור – היודעים בסתר לבם עד כמה יזהם חוק הלאום את ספר החוקים הישראלי – ובכל זאת שותקים", אמר. "אנחנו אומרים להם הערב הזה – אל תשחקו את משחק הפוקר הפוליטי שלכם לקראת הבחירות, על חשבון דמותה הערכית של החברה הישראלית ועל חשבון התקווה לטפח כאן חברה סובלנית, מכילה ונדיבה".

ועוד משהו קטן...

אנחנו ממש שמחים שקראת את הפוסט הזה, ומקווים שמצאת בו עניין. הצוות של שיחה מקומית משקיע מאמצים משמעותיים כדי להביא לקוראות ולקוראים שלנו חדשות, תחקירים, פרשנויות וטורי דעה מגוונים, והכל מתוך מחויבות להתנגדות לכיבוש ולקידום שלום, שוויון וצדק חברתי.

קשה למצוא דברים כמו הפוסט הזה בכלי תקשורת אחרים בארץ, והסיבה שהוא נמצא פה היא שהעיתונות שלנו בשיחה מקומית היא עצמאית וחופשית. אנחנו לא תלויים באף בעל הון, לא במפרסמים ולא בחומות תשלום.

ועדיין, העבודה הרבה שמושקעת בכל פוסט כזה – מתשלום לכותבים, דרך עבודת העורכות והצלמים ועד התשלום לייעוץ משפטי או לשרתים שעליהם יושב האתר – עולה כסף. הדרך הכי טובה להבטיח את היציבות והעצמאות שלנו היא התמיכה של קהילת הקוראות והקוראים באמצעות חברות בשיחה מקומית. ובזה יש לך מקום חשוב.

זה הזמן להיות חברות בשיחה מקומית

לתמיכה – לחצו כאן
"הבנתי שאם אחשוב על החיים בחוץ, אני אהרס". אמל נחלה אחרי שחרורו (צילום: יובל אברהם)

"הבנתי שאם אחשוב על החיים בחוץ, אני אהרס". אמל נחלה אחרי שחרורו (צילום: יובל אברהם)

"אין שמש בכלא". אמל נחלה, נער, על 16 חודשים במעצר מנהלי

אחרי שבימ"ש צבאי החליט לשחררו, הצבא עצר במעצר מנהלי את אמל נחלה, אז ילד בן 16, והחזיק אותו בכלא שנה וחצי למרות שהוא חולה במחלה נדירה. "בשב"כ אמרו לי, שתף פעולה ותשחרר", הוא מספר בראיון ראשון אחרי שחרורו

X

אהבת את הכתבה הזאת?

כדי לעשות עיתונות עצמאית שיחה מקומית צריכה גם את התמיכה שלך. לחץ/י כאן כדי להיות חלק מההצלחה שלנו
donate
silencej89sjf