newsletter
השיחה מגיעה אליך
רוצה לקבל את מיטב הסיפורים של שיחה מקומית ישר למייל? הניוזלטר השבועי שלנו הוא התשובה בשבילך.

בין החורבות: שג׳עיה מתאוששת אחרי המתקפה הישראלית

תושבי שג׳עיה מתקשים לעכל את גודל ההרס. השכונה במזרח עזה, מתמודדת עם אובדן של מעל למאה תושבים, הרס תשתיות מוחלט, ועם זכרונות ההפצצה הישראלית

מאת:

צילמו: אן פאק, באסל יאזורי, עזה. כתבה: אן פאק.

ילד פלסטיני עומד על חורבות ביתו בשכונת שג׳יעה, מזרח העיר עזה, ה-4 לספטמבר, 2014. (אקטיבסטילס)

ילד עומד על חורבות ביתו בשכונת שג׳עיה, מזרח העיר עזה. ה-4 לספטמבר, 2014. (אקטיבסטילס)

קבוצה של פלסטינים יושבים בפתחו של אחד הבניינים שנהרסו כליל בשכונת שג׳עיה, במזרח העיר עזה. מולם, אזור ענק שהיה פעם כולו מבנים מאוכלסים, ועתה כולו חורבות. המים זורמים ברחובות בגלל שמערכת הביוב ואספקת המים לבתים ניזוקה. חלק מהתושבים חופרים כדי לתקן אותם. ההרס כל כך גדול שהתושבים מוצאים עצמם חסרי אונים.

רובם מגיעים במשך היום אל הבתים, אבל הולכים לישון באזור אחר במהלך הלילה. רובם עדיין מנסים לעכל מה שקרה פה בשכונת שג׳עיה. האזור שהיה פעם שוקק חיים הפך לעיר רפאים, במיוחד בלילה. בגלל הרס תשתית החשמל, הכל חשוך.

> צאו ותראו את הדם ברחובות שג'עיה

בני משפחת עאטש יושבים בחדר המואר בנרות שנשאר על תילו בביתם ההרוס, שג׳יעה, ה-5 לספטמבר 2014. (אקטיבסטילס)

בני משפחת עאטש יושבים בחדר שנותר עומד על תילו בביתם ההרוס, שג׳עיה. ה-5 לספטמבר 2014. (אקטיבסטילס)

אוהלים של תושבים פלסטינים ממוקמים בין חורבות שכונת שג׳יעה, מזרח העיר עזה, ה-4 לספטמבר, 2014. (אקטיבסטילס)

אוהלים של תושבים ממוקמים בין חורבות שכונת שג׳יעה, מזרח העיר עזה. ה-4 לספטמבר, 2014. (אקטיבסטילס)

כששאלתי את מאהר, תושב השכונה, מתי הוא מקווה שביתו יבנה שוב, הוא משך בכתפיו ואמר, "הכל תלוי בפוליטיקה". כמו רבים משכניו, מאהר איבד את ביתו. הוא בנה אותו קומה אחר קומה במשך 30 שנה. עוד כ-15 מבני משפחתו הם עתה מחוסרי דיור.

מאהר מספר: "השקענו את כל הכסף שלנו בבית הזה". עתה הוא צריך ללוות כסף בשביל לשכור מקום לינה עבור משפחתו. דמי השכירות בעזה עלו באופן חסר תקדים בגלל הכמות העצומה של עקורים פנימיים.

מהאר, תושב שג׳יעה, עומד לפני חורבות ביתו, באזור שהופצץ קשות על ידי כוחות ישראליים, ה-4 לספטמבר, 2014. (אקטיבסטילס)

מאהר, תושב שג׳עיה, עומד לפני חורבות ביתו באזור שהופצץ קשות על ידי הצבא. ה-4 לספטמבר, 2014. (אקטיבסטילס)

מזרח שג׳עיה, הוא אחד האזורים שהופצצו קשות במתקפה האחרונה על עזה. בלילה של ה-19 ליולי, במהלך אחת ההפצצות הקשות, ברחו תושבים רבים מהשכונה. חלקם רצו יחפים, בפיג׳מות מן הבתים. ביממה אחת בלבד, ההפגזות הישראליות הרגו יותר מ-60 מתושבי השכונה, חלקם ברחוב עצמו. אמבולנסים לא הצליחו לעבור ברחובות כדי לחלץ את הפצועים, שחלקם היו קבורים חיים תחת הריסות הבתים. שג׳עיה הופצצה שוב לאחר הפסקת האש ב-30 ליולי. אזור השוק הופצץ בזמן שאנשים רבים פקדו אותו. באותו יום בלבד נהרגו 17 פלסטינים ומעל 200 נפצעו, מתוכם גם חובשים ועיתונאים.

עבור רבים, פינוי הבתים היה טראומתי ביותר. "לא יכולנו לקחת כלום", מספר לי מאהר, על הלילה שבו עזב את ביתו. "ראינו שהמצב מחמיר. רצנו ברחובות, וראיתי אנשים רבים, אזרחים, נהרגים" הוא ממשיך לתאר.

במהלך הפסקת האש מאהר חזר אל הבית ההרוס. פלסטינים רבים מתגאים בכך שבנו את בתיהם בעצמם, בתנאי החיים הקשים בעזה, זהו הישג גדול. את אבדן הבית, שהוא גם העוגן של המשפחה, לא ניתן למדוד בכסף. כששאלתי את מאהר כיצד הוא מרגיש כעת, הוא ענה, "איך אפשר לתאר רגשות לנוכח בית הרוס?"

> "התחלקנו לקבוצות כדי שאם אחד מאיתנו ייהרג האחרים יישרדו"

ילד פלסטיני מסתכל על ההריסות,  שכונת שג׳יעה, מזרח עזה, ה-4 לספטמבר 2014. (אקטיבסטילס)

ילד פלסטיני מסתכל על ההריסות, שכונת שג׳עיה, מזרח עזה. ה-4 לספטמבר 2014. (אקטיבסטילס)

כיתת בית ספר הרוסה בבית הספר סובהי אבו-קארש, אשר הופצץ על ידי הצבא במהלך המתקפה על שכונת שג׳עיה. מזרח עזה, ה-4 לספטמבר, 2014. (אקטיבסטילס)

כיתת בית ספר הרוסה בבית הספר סובהי אבו-קארש, אשר הופצץ על ידי הצבא במהלך המתקפה על שכונת שג׳עיה. מזרח עזה, ה-4 לספטמבר, 2014. (אקטיבסטילס)

תושב השכונה סוחב גלוני מים, מזרח עזה. (אקטיבסטילס)

תושב שכונת שג׳עיה סוחב גלוני מים. ה-4 לספטמבר, 2014. (אקטיבסטילס)

תושבים מסתכלים על ההרס, שכונת שג׳יעה, מזרח עזה, ה-5 לספטמבר, 2014. (אקטיבסטילס)

תושבים מסתכלים על ההרס, שכונת שג׳עיה, מזרח עזה. ה-5 לספטמבר, 2014. (אקטיבסטילס)

בני משפחת עאטש מחממים מים בחדר שנשאר על תילו בביתם ההרוס, שג׳יעה, ה-5 לספטמבר 2014. (אקטיבסטילס)

בני משפחת עאטש מחממים מים בחדר שנשאר על תילו בביתם ההרוס, שג׳עיה. ה-5 לספטמבר 2014. (אקטיבסטילס)

תושבי השכונה מחפשים חפצים וכסף בין הריסות בתיהם, ה-4 לספטמבר, 2014. (אקטיבסטילס)

תושבי השכונה מחפשים חפצים וכסף בין הריסות בתיהם. ה-4 לספטמבר, 2014. (אקטיבסטילס)

תושבת השכונה עומדת בין חורבות ביתה, ה-5 לספטמבר, 2014. (אקטיבסטילס)

תושבת השכונה עומדת בין חורבות ביתה. ה-5 לספטמבר, 2014. (אקטיבסטילס)

המשפט: ״כל מה שאתם זו פצצה״, ליד פסוק מן התנ״ך, נכתב על ידי חיילים ישראליים בתוך בית בשכונת שג׳יעה, נראה ב-4 לספטמבר 2014. (אקטיבסטילס)

המשפט: "כל מה שאתם צריכים זו פצצה", ליד פסוק מן התנ״ך, נכתב על ידי חיילים ישראליים בתוך בית בשכונת שג׳עיה. נראה ב-4 לספטמבר 2014. (אקטיבסטילס)

אוסף של חלקי פצצות ונשק ישראלי, שנותרו בבית הספר סובהי אבו-קראש, ונאספו על ידי התושבים, ה-4 לספטמבר, 2014. (אקטיבסטילס)

אוסף של חלקי פצצות ונשק ישראלי, שנותרו בבית הספר סובהי אבו-קראש, ונאספו על ידי התושבים. ה-4 לספטמבר, 2014. (אקטיבסטילס)

ילדים הולכים בין ההריסות, שכונת שג׳יעה, מזרח עזה,  ה-4 לספטמבר 2014. (אקטיבסטילס)

ילדים הולכים בין ההריסות, שכונת שג׳עיה, מזרח עזה. ה-4 לספטמבר 2014. (אקטיבסטילס)

בני משפחת עאטש מדליקים אשר בחדר שנשאר על תילו בביתם ההרוס, שכונת שג׳יעה, ה-5 לספטמבר 2014. (אקטיבסטילס)

בני משפחת עאטש מדליקים אש בחדר שנותר עומד על תילו בביתם ההרוס בשכונת שג׳עיה. ה-5 לספטמבר 2014. (אקטיבסטילס)

באנר שמברך אזרחים בכניסה לבית החולים ׳אל-ואפה׳, שנשאר תלוי בין חורבות בית החולים שהופצץ קשות, שכונת שג׳יעה, מזרח עזה, ה-4 לספטמבר 2014. (אקטיבסטילס)

באנר שנתלה על חורבות בית החולים "אל-ואפא" שהופצץ קשות על ידי כוחות ישראליים. על הבאנר כתוב: "בית החולים אל-ואפא נהרס של ידי ישראל". שכונת שג׳יעה, מזרח עזה, ה-4 לספטמבר 2014. (אקטיבסטילס)

אנחנו המומות ומזועזעים, דואגות ומפוחדים מאירועי התקופה האחרונה.

בימים כאלה יש מי שדורשים מעיתונות "לבחור צד". הצד שבחרנו ברור: אנחנו עומדים לצד כל מי שאיבדו את יקיריהם במלחמה הזו; לצד כל מי שנאלצו לנוס על נפשם ולהותיר אחריהם בית; לצד כל מי שחרדים לחייהם ולחיי משפחתם ואהוביהם, בישראל, בעזה ובגדה המערבית.

בימים אלה, אנחנו מרגישות ומרגישים שקולנו, הקול של פלסטינים וישראליות נגד הכיבוש ולמען שלום צודק, ביטחון וחירות לכל, חשוב מתמיד. הסיפורים החשובים שלא מסוקרים בתקשורת המיינסטרים רבים מספור, אך משאבינו מוגבלים. בעזרתך נוכל להביא לציבור הולך וגדל סיפורים כמו זה שקראת עכשיו, ולהציע את הניתוח, ההקשר, והסיקור הנחוצים כל כך, במיוחד בתקופה הקשה והדרמטית הזו. הדרך הכי טובה להבטיח את היציבות והעצמאות שלנו היא התמיכה של קהילת הקוראות והקוראים באמצעות חברות בשיחה מקומית.

זה הזמן להיות חברות בשיחה מקומית

לתמיכה – לחצו כאן
"רציתי לטפל בחוויות בלתי פתורות שנשאתי בכאב כל חיי". נעמי אברהם, מחברת הספר "חקירה במסדרונות בית הספר" (צילום: אלון אלוניס)

"רציתי לטפל בחוויות בלתי פתורות שנשאתי בכאב כל חיי". נעמי אברהם, מחברת הספר "חקירה במסדרונות בית הספר" (צילום: אלון אלוניס)

"לחזור לזירת הפשע": התלמידה הבעייתית שהפכה יועצת חינוכית

כשהיתה תלמידה, התייחסו לנעמי אברהם כ"ילדה רעה". כמבוגרת, ניסתה לתקן את החוויה והיתה למורה וליועצת. בספר שכתבה היא מנסה לשלב בין תובנות שצברה לחוויותיה האישיות. למרות ההצלחות, המסקנה עגומה: מערכת החינוך לא יודעת לגלות אנושיות

X

אהבת את הכתבה הזאת?

כדי לעשות עיתונות עצמאית שיחה מקומית צריכה גם את התמיכה שלך. לחץ/י כאן כדי להיות חלק מההצלחה שלנו
silencej89sjf