newsletter
השיחה מגיעה אליך
רוצה לקבל את מיטב הסיפורים של שיחה מקומית ישר למייל? הניוזלטר השבועי שלנו הוא התשובה בשבילך.

ראשי הכנסיות בירושלים: "מנסים לדחוק את הקהילה הנוצרית מחוץ לעיר"

הפטריארך של ירושלים ו-13 הכנסיות המרכזיות בעיר פירסמו הצהרה משותפת נדירה, שבה דרשו מהרשויות בישראל לפעול נגד התנכלויות יומיומיות ופשעי שנאה נגד נוצרים. משרד החוץ בתגובה: "ההצהרה מרגיזה ועלולה להוביל לפגיעה בחפים מפשע"

מאת:

הפטריארך של ירושלים ו-13 הכנסיות המרכזיות בעיר פרסמו בשבוע שעבר הצהרה חריפה נגד מה שכינו ניסיונות לגירוש הקהילה הנוצרית מישראל-פלסטין, שבה דרשו מהרשויות לפעול נגד התנכלויות יומיומיות ופשעי שנאה ולהגן על הקהילה הנוצרית. מדובר בשיתוף פעולה נדיר בין הכנסיות, בהן הכנסיה הלטינית, הסורית-אורתודוכסית, הארמית, הקופטית, היוונית והקתולית.

יום שישי הטוב בעיר העתיקה בירושלים, אפריל 2020 (צילום: אורן זחן)

"ברחבי ארץ הקודש, נוצרים הפכו למטרה קבועה להתקפות על ידי קבוצות קיצוניות". יום שישי הטוב בעיר העתיקה בירושלים, באפריל 2020 (צילום: אורן זחן)

"ברחבי ארץ הקודש, נוצרים הפכו למטרה קבועה להתקפות על ידי קבוצות קיצוניות", נכתב בפניית הכנסיות. "מאז 2012 התרחשו אינספור תקריות של תקיפה פיזית ומילולית נגד כמרים ואנשי ממסד דתי אחרים, והתקפות על כנסיות נוצריות. אתרים קדושים מושחתים ומחוללים לעתים תכופות, ונוצרים מקומיים, שרק מבקשים לעבוד את האל בחופשיות ולחיות את חיי היומיום שלהם, סובלים מהצקות מתמשכות".

בפנייה נכתב כי "המעשים מבוצעים על ידי קבוצות קיצוניות באופן שיטתי, במטרה להוציא את הקהילה הנוצרית מחוץ לירושלים ומחלקים אחרים של ארץ הקודש".

ההצהרה זכתה לסיקור נרחב בתקשורת העולמית, אך לא זכתה כמעט לתהודה משמעותית בתקשורת העברית. משרד החוץ הגיב וטען כי ההצהרה "מאכזבת", ועלולה להוביל "לאלימות ולפגיעה בחפים מפשע".

המועצה העולמית של הכנסיות, שמייצגת 349 כנסיות, הביעה תמיכה בהצהרה. ארגון כנסיות למען שלום במזרח התיכון תמך גם הוא. גם באתר "חדשות הוותיקן" פורסם מאמר תמיכה בהצהרה.

האב פרנצ'סקו פאטון, הקוסטוס – שומר המקומות הקדושים בארץ הקודש, כתב במאמר דעה שפורסם בעיתון הבריטי "טלגרף" כי "הקיום שלנו שברירי והעתיד שלנו נמצא בסכנה". הוא ציין כי בשנים האחרונות, חייהם של נוצרים רבים הפכו "בלתי נסבלים, בגלל קבוצות רדיקליות מקומיות בעלות אידיאולוגיה קיצונית. נראה שהמטרה שלהן היא לשחרר את העיר העתיקה בירושלים מנוכחות נוצרים, אפילו ברובע הנוצרי".

פאטון ציין כי הקבוצות האלה אינן מייצגות את הממשלה או את הציבור בישראל, אך "כמו כל פלג קיצוני, מיעוט רדיקלי יכול בקלות להיות לנטל על חייהם של רבים, במיוחד אם הפעולות שלהם אינן נחקרות והם אינם נענשים על הפשעים שלהם".

הכנסיות מציינות בהצהרה כי הן מודעות ל"מחויבות המוצהרת של הממשלה הישראלית לשמר מקום בטוח לנוצרים בארץ הקודש". לדבריהן, ניתן למצוא לכך עדות בהגעה של מיליוני צליינים נוצרים לאתרים קדושים. "לכן", נכתב בפנייה, "מתעוררת דאגה חמורה כאשר המחויבות הלאומית הזאת נבגדת על ידי הכישלון של פוליטיקאים ורשויות אכיפת החוק לרסן את הפעולות של קבוצות רדיקליות, שבאופן קבוע מטרידות נוצרים מקומיים, תוקפות כמרים ואנשי דת ומחללות אתרים קדושים ורכוש של הכנסייה".

מבט מנהכנסיה אורתודוקסית בהר הזיתים בירולשםי לעבר העיק העתיקה ומתחם אל אקצה (צילום: אורן זיו)

מבט מהכנסיה האורתודוקסית בהר הזיתים בירושלים לעבר העיק העתיקה ומתחם אל אקצה (צילום: אורן זיו)

בשנים האחרונות ביצעו פעילי ימין קיצוני כמה התקפות על אתרים נוצריים. ב-2015 הוצתה כנסיית הלחם והדגים בכינרת. כתובות נאצה רוססו כמה פעמים על אתרים קדושים נוצרים בירושלים. כמו כן, אנשי דת נוצריים מדווחים כבר שנים על התנכלות יומיומית בעיר העתיקה וסביבה כלפיהם, שכוללת קללות, יריקות ודחיפות.

במאי השנה נעצרו שלושה יהודים בחשד שתקפו אנשי דת ארמנים בעיר העתיקה. כבר ב-2012 התריעו בארגון עיר עמים על התופעה, במכתב ששלחו לראש העיר ברקת. דוגמה לאירועים שאינם מדווחים, אך נלקחים ברצינות בקהילה הנוצרית, ניתן למצוא בהשחתה של השלט שסמוך לכנסיית הלחם והדגים השבוע.

בהצהרה נכתב עוד כי העיקרון של שימור האופי הרוחני והתרבותי של הרבעים בעיר העתיקה מעוגן בחוק בכל הנוגע לרובע היהודי, אך "קבוצות קיצוניות ממשיכות לרכוש נכסים אסטרטגיים ברובע הנוצרי, לעתים תכופות תוך שימוש בעסקאות חשאיות ובטקטיקות של איום והפחדה, כדי לפנות תושבים מבתיהם". בפנייה מודגש כי אותם פינויים מקטינים באופן דרמטי את הנוכחות הנוצרית במקום.

הכוונה בדברים אלה היא ככל הנראה לפרשת מכירת נכסי הפטריארכיה – המלונות פטרה ואימפריאל באזור שער יפו ומבנה נוסף ברובע הנוצרי – לעמותת עטרת כהנים. עסקאות המכירה הובילו להדחתו של הפטריארך הקודם מתפקידו. בשנה שעברה דחה בית המשפט המחוזי תביעה לבטל את המכירה.

אף שבהצהרה ובמאמרי הדעה שפורסמו בעקבותיה לא מוזכרים שמות ספציפיים של ארגונים, שמו של הארגון עטרת כהנים הפועל לייהוד ירושלים מוזכר בהצהרה קודמת של הכנסיות לגבי המכירה של הנכסים בשער יפו.

בפנייה מודגש כי הצליינות הנוצרית מביאה עימה גם רווח כלכלי, כולל מובאה ממחקר שערכה אוניברסיטת בריגהם, שמראה כי תיירות נוצרית-צליינית תורמת כ-3 מיליארד דולר לכלכלה הישראלית. עוד מוזכר כי הקהילה הקטנה מספקת שירותים רפואיים ברחבי ישראל, פלסטין וירדן.

החתומים על הפנייה דורשים מישראל לפתוח בדיאלוג מולם ולהתמודד עם "קבוצות קיצוניות" בירושלים, "כדי לוודא שאף אזרח או מוסד לא צריך לחיות תחת איום של אלימות או הטרדות". בנוסף, הכנסיות דורשות להתחיל בדיאלוג כדי ליצור אזור תרבות ומורשת נוצרי מיוחד, על מנת "לשמר את הזהות של הרובע הנוצרי בעיר העתיקה בירושלים ולוודא שהזהות המיוחדת והמורשת יישמרו".

במאמר שפירסם הארכיבישוף מקנטרברי (ראש הכנסייה האנגליקנית) ג'סטין וולבי ביחד עם הארכיבישוף האנגליקני של ירושלים, חוסאם נעום, ב"סאנדיי טיימס" נכתב כי לאור הטקטיקות המפורטות בהצהרה, "ברור מדוע כאשר מדברים עם נוצרים פלסטינים בירושלים, פעמים רבות שומעים אותם אומרים בצער, 'בעוד 15 שנה לא יישאר אף אחד מאתנו'".

וולבי ונעום מציינים כי ב-1922, עם סיום השלטון העות'מאני, היו בארץ הקודש 73 אלף נוצרים – כ-10% מהאוכלוסייה, ואילו ב-2019 הנוצרים רק כ-2% מהאוכלוסייה. עוד מציינים השניים כי חומת ההפרדה "הגבירה את הבידוד של קהילות נוצריות".

בשגרירות ישראל בלונדון כתבו בתגובה שפורסמה בטוויטר: "מאכזב לקרוא את המאמר של ג'סטין וולבי בנושא נוצרים בארץ הקודש. כפי שהובטח בהכרזת העצמאות, ישראל תמיד תשמור על חופש הדת ותגן על האתרים הקדושים של כל הדתות. ישראל מחויבת לחקור ולהעמיד לדין את כל הפשעים המבוצעים נגד מקומות קדושים והקהילה הנוצרית".

בתגובה רשמית של משרד החוץ, שפורסמה ביום שני, נכתב: "ההאשמות המופיעות בהצהרה של הכנסיות חסרות בסיס, ומסלפות את המציאות של הקהילות הנוצריות בישראל. האוכלוסייה הנוצרית בישראל, כולל בירושלים, נהנית מחופש דת ופולחן מלא, גדלה באופן מתמיד והיא חלק מהמרקם המיוחד של החברה הישראלית. מיום הקמתה, מדינת ישראל היתה מחויבת לחופש דת ופולחן לכל הדתות ולהבטחת חופש הגישה לכל האתרים הקדושים.

"ההצהרה של הכנסיות בירושלים מרגיזה במיוחד לאור שתיקתם לגבי המצוקה של קהילות נוצריות רבות במזרח התיכון, הסובלות מאפליה ורדיפה. למנהיגי דת יש תפקיד חשוב בחינוך לסובלנות ודו קיום, וממנהיגי הכנסיות מצופה להבין את האחריות וההשלכות של מה שפירסמו (ההצהרה; א"ז), שעלול להוביל לאלימות ולפגיעה בחפים מפשע. מדינת ישראל מאחלת לכל הנצורים בארץ הקודש וברחבי העולם חג מולד שמח ושנה טובה".

אנחנו המומות ומזועזעים, דואגות ומפוחדים מאירועי התקופה האחרונה.

בימים כאלה יש מי שדורשים מעיתונות "לבחור צד". הצד שבחרנו ברור: אנחנו עומדים לצד כל מי שאיבדו את יקיריהם במלחמה הזו; לצד כל מי שנאלצו לנוס על נפשם ולהותיר אחריהם בית; לצד כל מי שחרדים לחייהם ולחיי משפחתם ואהוביהם, בישראל, בעזה ובגדה המערבית.

בימים אלה, אנחנו מרגישות ומרגישים שקולנו, הקול של פלסטינים וישראליות נגד הכיבוש ולמען שלום צודק, ביטחון וחירות לכל, חשוב מתמיד. הסיפורים החשובים שלא מסוקרים בתקשורת המיינסטרים רבים מספור, אך משאבינו מוגבלים. בעזרתך נוכל להביא לציבור הולך וגדל סיפורים כמו זה שקראת עכשיו, ולהציע את הניתוח, ההקשר, והסיקור הנחוצים כל כך, במיוחד בתקופה הקשה והדרמטית הזו. הדרך הכי טובה להבטיח את היציבות והעצמאות שלנו היא התמיכה של קהילת הקוראות והקוראים באמצעות חברות בשיחה מקומית.

זה הזמן להיות חברות בשיחה מקומית

לתמיכה – לחצו כאן
"רציתי לטפל בחוויות בלתי פתורות שנשאתי בכאב כל חיי". נעמי אברהם, מחברת הספר "חקירה במסדרונות בית הספר" (צילום: אלון אלוניס)

"רציתי לטפל בחוויות בלתי פתורות שנשאתי בכאב כל חיי". נעמי אברהם, מחברת הספר "חקירה במסדרונות בית הספר" (צילום: אלון אלוניס)

"לחזור לזירת הפשע": התלמידה הבעייתית שהפכה יועצת חינוכית

כשהיתה תלמידה, התייחסו לנעמי אברהם כ"ילדה רעה". כמבוגרת, ניסתה לתקן את החוויה והיתה למורה וליועצת. בספר שכתבה היא מנסה לשלב בין תובנות שצברה לחוויותיה האישיות. למרות ההצלחות, המסקנה עגומה: מערכת החינוך לא יודעת לגלות אנושיות

X

אהבת את הכתבה הזאת?

כדי לעשות עיתונות עצמאית שיחה מקומית צריכה גם את התמיכה שלך. לחץ/י כאן כדי להיות חלק מההצלחה שלנו
silencej89sjf