newsletter
השיחה מגיעה אליך
רוצה לקבל את מיטב הסיפורים של שיחה מקומית ישר למייל? הניוזלטר השבועי שלנו הוא התשובה בשבילך.

צפו: יוסי צברי מאחל פסח שמח

מאת:

נו, מה?
הכול כבר מוכן?
ניקיתם כמו משוגעים?
הגעלתם את הכלים?
שלחתם איחולים?
התארגנתם על ביצים?
העיקר ששמרתם מרחק.
זה הכי חשוב.
בימים טרופים אלה
תעשו טובה לעצמכם
אל תתקרבו לאף אחד.
תישארו בבית.
לבד.
אל תצאו
לא מאה מטר.
ואפילו לא עשרים.
אמנם, אתם לא חייבים
להיות בסגר
אבל
גם אם מחניק
קצת סולידריות לא תזיק
מה יש?
תהיו חברים
לאחינו החרדים
ולבני דודינו בעזה.
אז אנחנו מבקשים
קצת סבלנות, אנשים,
מי ישמע אתם במצור כבר 13 שנים.
גם השוטרים שמסתובבים ברחובות
מבינים שפה זה לא השטחים
ומקפידים לא להשחיל סתם בעיטות לאזרחים.
וזכרו –
מעולם לא דיברו רבים כל-כך
הרבה כל-כך
על דברים שהם מבינים בהם מעט כל-כך.
לכן,
עד שיהיו מסיכות
עד שיהיו בדיקות
ומטושים וריאגנטים
ועוד כל מיני מושגים
שאף אחד לא באמת יודע מה הם אומרים
תעשו טובה,
בלי נשיקות ובלי חיבוקים.
ועד אז, יאללה – צאו מהשטאנץ
לפעמים גם החיים בלי ביצים
יכולים להיות יפים.
לא מאמינים?
תשאלו את בני גנץ.

אנחנו המומות ומזועזעים, דואגות ומפוחדים מאירועי התקופה האחרונה.

בימים כאלה יש מי שדורשים מעיתונות "לבחור צד". הצד שבחרנו ברור: אנחנו עומדים לצד כל מי שאיבדו את יקיריהם במלחמה הזו; לצד כל מי שנאלצו לנוס על נפשם ולהותיר אחריהם בית; לצד כל מי שחרדים לחייהם ולחיי משפחתם ואהוביהם, בישראל, בעזה ובגדה המערבית.

בימים אלה, אנחנו מרגישות ומרגישים שקולנו, הקול של פלסטינים וישראליות נגד הכיבוש ולמען שלום צודק, ביטחון וחירות לכל, חשוב מתמיד. הסיפורים החשובים שלא מסוקרים בתקשורת המיינסטרים רבים מספור, אך משאבינו מוגבלים. בעזרתך נוכל להביא לציבור הולך וגדל סיפורים כמו זה שקראת עכשיו, ולהציע את הניתוח, ההקשר, והסיקור הנחוצים כל כך, במיוחד בתקופה הקשה והדרמטית הזו. הדרך הכי טובה להבטיח את היציבות והעצמאות שלנו היא התמיכה של קהילת הקוראות והקוראים באמצעות חברות בשיחה מקומית.

זה הזמן להיות חברות בשיחה מקומית

לתמיכה – לחצו כאן
"רציתי לטפל בחוויות בלתי פתורות שנשאתי בכאב כל חיי". נעמי אברהם, מחברת הספר "חקירה במסדרונות בית הספר" (צילום: אלון אלוניס)

"רציתי לטפל בחוויות בלתי פתורות שנשאתי בכאב כל חיי". נעמי אברהם, מחברת הספר "חקירה במסדרונות בית הספר" (צילום: אלון אלוניס)

"לחזור לזירת הפשע": התלמידה הבעייתית שהפכה יועצת חינוכית

כשהיתה תלמידה, התייחסו לנעמי אברהם כ"ילדה רעה". כמבוגרת, ניסתה לתקן את החוויה והיתה למורה וליועצת. בספר שכתבה היא מנסה לשלב בין תובנות שצברה לחוויותיה האישיות. למרות ההצלחות, המסקנה עגומה: מערכת החינוך לא יודעת לגלות אנושיות

X

אהבת את הכתבה הזאת?

כדי לעשות עיתונות עצמאית שיחה מקומית צריכה גם את התמיכה שלך. לחץ/י כאן כדי להיות חלק מההצלחה שלנו
silencej89sjf