newsletter
השיחה מגיעה אליך
רוצה לקבל את מיטב הסיפורים של שיחה מקומית ישר למייל? הניוזלטר השבועי שלנו הוא התשובה בשבילך.

איך הפכו רשויות מקומיות ערביות למכרה זהב של ארגוני פשיעה

בשנים האחרונות, ובעיקר אחרי החלטת הממשלה 922 שמעבירה תקציבים גדולים למועצות ערביות, גדל העניין של ארגוני הפשיעה בהן – ובעיקר במכרזים שלהן. בחודשים האחרונים התרבו מקרי הירי על ראשי מועצות, ואווירת הטרור השתלטה על יישובים רבים. בסוף המדינה משלמת יותר על מכרזים, והכסף עובר לפושעים

מאת:

"ארגוני הפשע הערביים חדרו לחלק גדול מהמועצות המקומיות ושולטים בהן. ארגוני פשע ישבו במטות הבחירות אצל חלק מהמועמדים ביישובים הערביים ואף מימנו קמפיינים. עכשיו הם רוצים את המכרזים". כך טוען עו"ד רסול סעדה, שריכז במשך שנים את תחום המלחמה בפשיעה ברחוב הערבי ביוזמות אברהם.

>> "מדינה בתוך מדינה": כך השתלטו ארגוני פשיעה על החברה הערבית

לדברי סעדה, "לא תמיד ארגוני הפשע פועלים בדרך כוחנית. השלטון שלהם סמוי. לפעמים הם מתחברים לקבלן בחובות, סוגרים לו את החוב, קונים לו מכונית מפוארת. הוא נכנס למכרז וזוכה בו, אבל המכרז הוא שלהם".

רשויות מקומיות תחת מתקפה. ראש עיריית שפרעם, ע'ורסאן יאסין (צילום: אורן זיו)

סעדה לא לבד בטענות האלה. רבים סבורים כמוהו. הרשויות המקומיות, הם אומרים, הפכו ל"מכרה הזהב" של ארגוני הפשע הערביים – מקור להכנסות עצומות, ובעיקר חוקיות. כל מי שמכיר את דרכי הפעולה של ארגוני המאפיה היום באיטליה יודע שהשתלטות על מכרזים "כשרים" היא כבר מזמן אחד ממקורות ההכנסה הראשיים שלהם. אותו הדבר, כך מראות העובדות, קורה גם בחלק מהרשויות המקומיות הערביות בישראל.

תחקיר "שיחה מקומית" שלהלן, שמתאר את חדירת ארגוני הפשע לרשויות המקומיות, הוא חלק מסדרת כתבות על פשיעה בחברה הערבית שמתפרסמת כאן בהמשכים בימים אלה. הפרק הנוכחי נערך בתיאום עם כתב "כאן", ערן זינגר, ששידר הערב (שלישי) כתבה בנושא במהדורת החדשות של התאגיד. הסדרה מתפרסמת גם בערבית באתר ערב48.

"עניין הפשע במועצות המקומית היה מאז ומתמיד", אומר ד"ר תאבת אבו ראס, מנכ"ל שותף ביוזמות אברהם, "אבל בארבע השנים האחרונות זה גדל, כי יש שם יותר כסף בעקבות החלטה 922 (החלטת הממשלה מנובמבר 2015, שאמורה להקצות 15 מיליארד שקל בחמש שנים לאוכלוסייה הערבית; ס"ע). החלטת הממשלה הזאת מעניקה למועצה המקומית עצמה תקציבים גדולים לתכנון ולבניית ושיפור בתי ספר, לעבודות סלילת כבישים וכולי".

עם זאת, אף שהשתלטות ארגוני הפשע הערבים על חלק מהמועצות המקומיות מוכרת לרבים, משוחחים עליה רק בחדרי חדרים. רק מעטים מעזים לדבר עליה בקול רם או להגיש תלונה. אבל העובדות מדברות בעד עצמן. "אלמונים" יורים על ראשי מועצות, על סגנים שלהם, על מהנדסי עיריות ואפילו על קרובי משפחתם. לא מוגזם לומר שהרשויות המקומיות הערביות חיות באווירה של טרור ופחד.

"התופעה רק גדלה והולכת", אומר מודר יונס, יו"ר ועד ראשי הרשויות הערביות וראש מועצת ערערה. "בחמשת החודשים האחרונים זה התעצם. ירו על ראשי המועצות במג'ד אלכרום, סח'נין, טמרה, גוש חלב, נחף, רהט, כפר יסיף, כפר קאסם, ג'לגו'ליה, מזרעה, אלגדידה-מכר, עילוט, כאוכב אבו אלהיג'א ועוד. הרשימה ארוכה".

באפריל 2011 נורה למוות ויאם זמירו, מנכ"ל עיריית קלנסווה. באוקטובר 2019 ניסו אלמונים להתנקש בחייו של אברהים אבו סהיבאן, מהנדס העיר רהט ופצעו אותו. חודש לאחר מכן נורה למוות עזמי אבו סהיבאן, אחיו ומהנדס העיר. לפי דיווחים בעיתונות, הרקע לירי הוא החלטה של מהנדס העיר על בנייה בשטח הנמצא במחלוקת בין שתי משפחות בעיר.

אם נביא בחשבון שבסך הכל יש 12 ערים ועוד 63 מועצות מקומיות ערביות, מדובר בשיעור ניכר מאוד. לדברי מודר, "כולנו שומעים שזה קשור לארגוני פשע, אבל אף אחד מראשי המועצות לא בא ואמר את זה מפורשות". סעדה מעריך שלפחות בחצי מהמקרים, הירי קשור לארגוני פשע. זו גם ההערכה של אבו ראס, על סמך שיחות עם ראשי מועצות וחברי מועצות רבים.

גם הגנה משטרתית לא עוזרת

ראש המועצה המקומית בג'לג'וליה, דרוויש ראבי, נפל קורבן לאלימות ואיומים פעמיים בתקופה האחרונה. בשעה שראבי שהה באוהל המחאה שהקימה ועדת המעקב העליונה של הציבור הערבי בירושלים בתחילת נובמבר, במחאה על העלייה באלימות, "עבריינים התקשרו למועצה ואמרו למזכירות שהם באים למחרת להיפגש אתי בעניין המכרזים", הוא מעיד.

ראבי מספר כי "הם הגיעו למועצה והמשטרה ארבה להם. הם נתפסו, נחקרו ושוחררו, אבל בחקירה הם הודו שבאו אלי בגלל המכרזים". חודשיים קודם לכן ירו על המכונית שלו. "הסתבר שמי שירה זה גבר שרצה שאכניס את האחות שלו לבית הספר התיכון. הגשתי תלונה, המשטרה תפסה אותו, הוא נעצר לכמה ימים ושוחרר".

בלי קשר לאיומים עליו, מוסיף ראבי, הפשע בג'לג'וליה חוגג. לדבריו, "רק ב-2019 היו שלושה מקרי רצח של צעירים. השוק השחור וההלוואות השתלטו. רוב מקרי הירי הם בגלל זה. העברייניים רוצים את הכסף שלהם בחזרה, ואין לאנשים איך להחזיר".

על ביתו של עו"ד שאדי שווירי, ראש מועצת כפר יסיף, ירו בסוף אוקטובר. "הייתי בחתונה של חברים כשהודיעו לי שירו על הבית שלי. אני לא יודע מה הסיבה שירו על הבית שלי. אולי בגלל המכרזים, אני לא יודע. הוצאתי מכרזים לאחרונה לבניית בית ספר תיכון, להתקנת תאורה. יצאו מכרזים בשווי של כ-5 מיליון שקל".

שווירי מספר שבמצלמות שמותקנות בביתו הוא ראה שני צעירים עם קסדות על קטנוע, ואחד מהם ירה. "המשטרה לא תפסה אותם", הוא מוסיף.

העבריינים לא חוששים לפעול גם כאשר ראשי המועצות זוכים להגנת המשטרה. בסוף נובמבר ירו אלמונים צרור של עשרה כדורים על ביתו של סוהיל מלחם, ראש מועצת ג'דידה-מכר. לאחר הירי, מספר מלחם, המשטרה דירגה אותו בדרגת הסיכון הגבוהה ביותר, דרגה שש, הוצבו סביב ביתו מצלמות והועמדו לו שומרים פרטים.

זה לא הרתיע את היורים. ב-11 בדצמבר, מספר מלחם, שני אנשים הסתובבו מחוץ לבית שלו. "הם נראו חשודים, והשומר ניסה לדבר אתם וכנראה הם התווכחו". כעבור זמן קצר, הגיעה מכונית, ונורו ממנה יריות אל השומר, שנפצע באופן בינוני.

אבל מלחם, כמו רבים מראשי הרשויות שנפלו קרבן לאלימות וששוחחנו אתם, טוען שהוא לא יודע מי עומד מאחורי הירי. "אף אחד לא פנה אלי, ביקש מכרזים או התלונן על מינויים", הוא אומר.

"אף אחד לא פנה אלי, ביקש מכרזים או התלונן על מינויים". ראש מועצת ג'דידה-מכר, סוהיל מלחם (צילום: אורן זיו)

"הקבלנים נמצאים תחת לחץ גדול"

קבלן פלסטיני שיש לו עסקים נרחבים באזור הצפון דווקא היה מוכן לתאר איך השיטה עובדת. הוא, לדוגמה, ניגש למכרז באחד היישובים הערביים בצפון, קיבל איומים – והחליט לסגת. "אחרי הבחירות האחרונות לרשויות המקומיות, הפשע התחזק", הוא אומר ל"שיחה מקומית".

הקבלן, שבחר לדבר בעילום שם מסיבות מובנות, מספר כי בעשור האחרון הוא התחיל לסבול מגניבות ציוד. לדבריו, אין קבלן בצפון שלא מכיר את התופעה. את הגניבות הוא מחבר לארגוני הפשיעה. לדבריו, "זו גניבה מוזרה. משאירים לך את מספר הטלפון שלהם, אתה מתקשר והם אומרים לך: 'נחזיר לך מה שנגנב בתנאי שנשמור עליך תמורת תשלום'".

מה עשית?

"פניתי למשטרה. המשטרה לא עשתה כלום. שותים אצלך קפה והלכים הביתה. אפילו לא חזרו אלי. השלמתי עם העניין. גונבים לי, אני קונה ציוד במקום זה שנגנב. קבלנים אחרים שילמו כסף לארגונים וקיבלו מהם חסות".

אבל, כאמור, בתקופה האחרונה הלחץ של ארגוני הפשיעה עובר לעניין המכרזים. "הקבלנים הערבים נמצאים תחת לחץ גדול", מספר הקבלן. "השיטה השתכללה. הם (ארגוני הפשיעה; ס"ע) יודעים על מכרז גדול, יודעים איזה קבלן רוצה לגשת למכרז, מתקשרים ומבקשים שלא תגיש, כי המכרז הוא של אחד הקבלנים שעובדים אתם. הם מחליטים מי יגיש למכרז".

אפשרות אחרת, מוסיף הקבלן, היא שארגוני הפשיעה פונים למי שכבר זכה במכרז. "אם קבלן זוכה במכרז, הם פונים אליו ומבקשים 4%-5% מכלל המכרז תמורת החסות שלהם, או מציעים לו לבצע את העבודה בעצמם, בלי שהקבלן יעשה דבר, והוא יקבל 10%", הוא אומר.

לפי אותו קבלן, לכניסת ארגוני הפשיעה לעולם המכרזים יש השפעה על התנהלות המכרז עצמו. בעבר, הוא מספר, כדי לזכות במכרז הקבלנים היו מורידים במחיר. "היום ארגוני הפשע מקבלים אותו בסכום המלא, כי הם אלה שקובעים מי יזכה בו", טוען הקבלן, שכאמור מכיר את עולם המכרזים מבפנים. כלומר, התוצאה היא שהרשות המקומית, ובעצם המדינה, משלמים יותר – והכסף עובר לארגוני הפשיעה.

נכנסים גם לקמפיינים

"בארבע השנים האחרונות יש יותר ויותר תחרות על המשאבים במועצות המקומיות", אומר ד"ר אבו ראס, "כולם מרגישים שזה נגיש וקל". זו הסיבה, לדבריו, שארגוני הפשיעה נכנסו גם לקמפייני הבחירות במועצות. אחרי הכל, "למי יש כל כך הרבה מזומנים חוץ מארגוני הפשע?" הוא תוהה. וכיום, כדי להצליח בבחירות, ראש העיר או המועצה צריך מזומנים.

"קל להגיע לכסף אם אתה מהחבורה של ראש המועצה". ד"ר תאבת אבו ראס, מנכ"ל שותף ביוזמות אברהם (צילום: אורן זיו)

אבו ראס מעריך, מתוך ההיכרות שלו עם ראשי וחברי מועצות מקומיות, כי מדובר ב"ממוצע של 3 מיליון שקל למערכת בחירות. מאיפה המועמד ישלם את הסכום הזה? אנשי עסקים ישלמו, וראש המועצה יוכל להגיד שהוא קיבל את התמיכה שלהם. אבל מיהם אנשי העסקים? הכיסוי מגיע מארגוני הפשע. הרי היום גם ראשי ארגוני פשע הם אנשי עסקים ממולחים. לכי תוכיחי שהם פושעים".

גם התן-וקח בין המועמד למשפחות הגדולות ביישוב השתנה בהתאם. "משפחה כבר לא דורשת מראש המועצה שימנה את הבת שלה למורה בבית הספר, אלא אומרת – אני רוצה מכרז של זפת או כל דבר אחר", מסביר אבו ראס.

לפי אבו ראס, מכיוון שעד סכום של 50 אלף שקל ראש מועצה לא חייב להוציא מכרז, "מה עושים? לוקחים פרויקט ב-100 אלף שקל, מחלקים אותו לשניים, ונותנים לאותו בן אדם בלי מכרז רשמי. הכסף קל מאוד. קל להגיע אליו אם אתה מהחבורה של ראש המועצה ומקורב אליו".

החשיבות שרואים גורמים עבריינים בהשתלטות על ראשות המועצה משתקפת במה שקרה בבחירות האחרונות בקלנסווה, עירו של אבו ראס. הוא אישית תמך במועמד בשם מערוף זמירו.

אבו ראס מספר ש"ברגע שהפושעים ראו שיש לזמירו סיכוי לזכות, הם איימו עליו ודרשו ממנו לפרוש". בתחילה ירו על הבית שלו, אחר כך על המכונית של אשתו. אחר כך הם שלחו למועמד סרטון של הבן שלו בקמפוס שבו הוא לומד בחו"ל, כתבו לו שהם עוקבים אחריו ואיימו שהוא "יחזור בארון קבורה". כשגם זה לא עזר, מספר אבו ראס, הם פירסמו תמונה של הבת שלו שוכבת עם בחור. זה היה פוטומונטאז', כמובן, אבל זמירו נשבר ופרש שלושה ימים לפני הבחירות.

אבו ראס שלח מכתב למשרד הפנים וביקש לדחות את הבחירות בגלל הפרישה של זמירו תחת איומים. במכתב, שהופנה לשר אריה דרעי, הוא כתב כי "מדובר בפגיעה חמורה בהליך אזרחי דמוקרטי והטיה מפורשת של תוצאות הבחירות באמצעות שימוש בכוח". הבחירות לא נדחו. זמירו העדיף לא להגיב לכתבה.

ראש עיריית קלנסווה, עבד אלבאסט סלאמה, אומר כי הפשע בעירו "עבר כל גבול. המצב יצא מכלל שליטה". לגבי ההחלטה של זמירו להסיר את מועמדותו אומר סלאמה כי "מי שמחליט להיות מועמד, צריך לא לפחד בכלל. אם הוא מאמין בדרך שלו, אסור לו להסיר את המועמדות. אם היו דוחים את הבחירות, זה לא היה פותר את עניין הפשע".

דוגמה ללחצים על קבלנים התרחשה לאחרונה באחד היישובים הערביים. למכרז שהוצא בסך כמה מיליונים, ניגשו כמה קבלנים. כמה מהם פרשו מהמכרז, אחד פרש אחרי שזכה. העבודה הוטלה בסופו של דבר על הקבלן שנשאר.

"הגישו כמה מועמדים, כולם למעט אחד נסוגו בטענות שהם לא יכולים לעמוד בלוחות זמנים ושהם עסוקים בדברים אחרים", מתאר חבר מועצה את מה שקרה. "אנחנו יודעים שאיימו עליהם, אבל הם לא סיפרו מה באמת קרה. משפטית, אם הם נסוגו, אנחנו לא יכולים לעשות כלום. הכל היה חוקי. בסוף קבלן אחר זכה במכרז והוא עובד".

ראש המועצה אישר שאחד הקבלנים פרש אחרי שזכה. הקבלן הפורש לא הסביר מדוע עשה זאת. "אם יש איומים ולי לא ידוע עליהם, זו לא עבודה של ראש מועצה", הוא אומר. כדי להגן על שלומם על המעורבים בעניין, "שיחה מקומית" בחרה לא לחשוף את זהותם.

לדברי עו"ד סעדה, "הם לא רוצים את בתי הספר, כי אין שם כסף. הם רוצים את מכרזי האשפה ועיבוד הכבישים, כי במכרזים האלה הם יכולים לשחק בכמויות איך שרוצים".

סעדה מסביר למה מכרזי האשפה, לדוגמה, הפכו לתחום שכולם רבים עליו. "נניח שלקחתי מכרז לאשפה ב-3 מיליון שקל. מי יודע בדיוק כמה משאיות יצאו בלילה – 10, 40 או 100? אין מי שיספור. אני רושם שהוצאתי 100 משאיות. זו הדרך להלבנת כספים. מלבינים ככה מיליוני שקלים".

כולם רבים על מכרזי האשפה. משאית זבל, אילוסטרציה. למצולמים אין קשר לכתבה (צילום: קובי גדעון / פלאש90)

סעדה מאשר את מה שסיפר הקבלן. "שיטת העבודה של ארגוני הפשיעה פשוטה", הוא אומר. "במועצה מוסרים להם את השמות של מי שניגש למכרזים, העבריינים מרימים להם טלפון ומאיימים עליהם לא להגיש, ואז הם מוותרים. העבריינים נשארים לבד במגרש, ולוקחים את כל המכרזים. זה גם סטטוס של שליטה. הם אומרים בזה שהעיר או הכפר שלהם".

סעדה טוען שבשלוש מועצות גדולות, אחת מהן שפרעם, לארגוני פשיעה יש כבר שליטה משמעותית. רשויות אחרות, לדבריו, בדרך לשם.

"קשר חזק עם המשטרה"

זוהיר כרכבי, חבר מועצת העיר שפרעם מטעם חד"ש, מספר איך זה נראה מהזווית של חברי המועצה. הוא עצמו נפל קורבן לאיומים לאחר שהתנגד למכרז מסוים והוצמדה לו שמירה מטעם המשטרה. לחבר מועצה אחר, זיאד אלחאג', שמו פצצה במכונית. היו גם מקרים נוספים שבהם ארגוני פשיעה שמו עין על מכרזים בעיר ואיימו על קבלנים, הוא אומר.

עורך דינו של כרכבי, סרי ח'ורייה, אומר שהוא "לא יודע" מי איים על כרכבי ומי שם פצצה במכונית של אלחאג'. "זוהיר וזיאד היו קורבנות", הוא אומר, "המשטרה לא תפסה חשודים והעניין נסגר, כמו רוב המקרים האלה בחברה הערבית. לארגוני הפשע יש קשר חזק עם המשטרה. המשטרה לא מתקרבת אליהם בתנאי שהם לא יתקרבו לעניינים ביטחוניים".

ראש עיריית שפרעם, ע'ורסאן יאסין, מודע לאיומים ולניסיון לפגוע בחברי המועצה לאחר שהתנגדו למכרז. "כל חבר מועצת העיר צריך להביע את דעתו, בלי שום הפרעה", הוא אומר לגבי האיומים על חברי המועצה.

נפל קורבן לאיומים אחרי שהתנגד למכרז. זוהיר כרכבי, חבר מועצת העיר שפרעם מטעם חד"ש (צילום: אורן זיו)

הסגנון האלים נכנס לתוך משרדי העירייה עצמם. לאחר הריסת שלושה בתים בשפרעם בספטמבר 2019, פרצו אזרחים זועמים ללשכתו של ראש העירייה יאסין, והאשימו אותו ששיתף פעולה עם השלטונות שהחליטו על ההריסה.

למחרת התראיין יאסין, חבר הליכוד וידיד קרוב של יו"ר ישראל ביתנו, אביגדור ליברמן, ברדיו "כאן" בערבית – ושיגר איומים מפורשים לעבר המפגינים. "יש לי חבורה, שהאנשים האלה שבאו לעירייה – לא יישארו בחיים", הוא אמר בראיון. גם כאשר המראיין ביקש ממנו לחזור מדבריו משום שמדובר באיומים, הוא סירב.

בראיון לערן זינגר מ"כאן" הסביר עורסאן שבמלים "יש לי חבורה" הוא התכוון ל"אנשים שלי שרוצים שאני אהיה שלם ואעבוד בשקט". לדבריו, הוא מעדיף לפתור את בעיות הפשע בסולחות במקום ללכת למשטרה. "היום אישה רבה עם בעלה, ישר הולכת למשטרה", הסביר. "איך את רוצה לחיות עם בעלך כשאת מכניסה אותו לבית סוהר? אז אני נכנס ועושה סולחה, בסוף היא מתחרטת ואומרת טעיתי".

הראיון של ראש עיריית שפרעם, ע'ורסאן יאסין, ברדיו, שבו איים על מפגינים באופן מפורש

זה מביא את יאסין למסקנה שהמשטרה צריכה לעבוד עם ועדות הסולחה, חוץ ממקרים ש"בן אדם נהרג, זה צריך להיות חוק". על עולם הסולחות ויחסה של המשטרה אליהן נפרסם כאן בקרוב כתבה נפרדת.

יאסין הודה בפני "שיחה מקומית" שהפשע אכן נכנס לשפרעם בתקופה האחרונה. "יכול להיות", הוא עונה לשאלה אם ארגוני הפשע "שמו עין" על שפרעם, כפי שטען לדוגמה סעדה. "בשנה הזאת מתו חמישה אנשים בשפרעם מעולם של פשע. זה דבר זר. לא היה בחיים של שפרעם דבר כזה. אני רואה בזה דבר חמור ביותר".

ואתה מודאג שארגוני פשע נכנסו לשפרעם?

"מאוד, מאוד. זה דבר לא טוב. המשטרה יודעת על משפחות הפשע והיא צריכה לטפל בזה".

והיא לא מטפלת?

"לפי דעתי לא כמו שצריך. במשטרה יודעים בדיוק מי האנשים האלה".

וזה לא קורה רק בשפרעם. באחת מישיבות מועצת עיריית קלנסווה התפרץ גבר לישיבה, וצולם כשהוא מאיים על חברי המועצה וראש העירייה. "אני נמצא כאן ונשאר כאן", הוא אמר, "כל עוד שהעירייה קיימת אני נמצא. או שאני אמות או שהעירייה תמות או שנעבוד ביחד… אני מקווה שהמסר שלי הגיע".

עם קשר או בלי קשר, מספר אבו ראס, אותו אדם פתח לו משרד בתוך בניין המועצה, משם הוא מוציא מכתבים בשם העירייה ויושב בפגישות ובדיונים.

ראש עיריית קלנסווה מאשר כי אותו אדם שהתפרץ לישיבת המועצה קיבל מאוחר יותר משרד במועצה. "הוא היה מועמד ולא הצליח בבחירות", מספר סלאמה, "ואז הוא פנה אלי ואמר: 'אני רוצה לתרום לעיר שלי בהתנדבות ולפתוח משרד במועצה'. כל עוד זה היה עניין של התנדבות ולתרום לקהילה, זה בסדר. אבל הדברים הפכו למשהו אחר. מזה ששה חודשים הוא הפסיק להגיע בכלל למועצה".

אתה אסרת עליו להגיע או שהוא הפסיק להגיע לבד?

"אני לא רוצה להרחיב. הוא חצי שנה לא נמצא במועצה, נקודה".

"המועצות הן עסק"

מוחמד ברכה, ראש ועדת המעקב העליונה של הציבור הערבי בישראל, רואה את הדברים במבט היסטורי. לדבריו, "אין תעשייה בחברה הערבית, ולכן הרשויות המקומיות הן בעלות ההון הגדול בערים ובכפרים, ואנשים רואים בהן מקור פרנסה. יש מי שנלחם להיות ראש מועצה ומבטיח הבטחות למקורבים שלו, ויש מועמדים שאין להם אמצעים כלכליים, אז הם נעזרים בגורמים חיצונים, לרוב ארגוני פשע".

ארגוני הפשע, טוען ברכה, חדרו למועצות לפני 20 שנה בבחירות המקומיות של 1998. "זו היתה ההתחלה. הארגונים התחזקו מהתמיכה שהם מקבלים מהמדינה. הניסיונות של הארגונים לסחוט ראשי מועצות ולשלוט הם פשע אדיר, אבל המדינה לא מגינה על החוק בכפרים ובערים הערביות, ולכן גורמי הפשע הבינו שהם יכולים להרוויח בגדול דרך המכרזים – לפעמים בצורה חוקית ולפעמים דרך איומים וסחיטה. והם מקבלים חסינות מהמדינה והמשטרה".

ד"ר וליד חדאד, קרימינולוג ממכללת הגליל המערבי ולשעבר מפקח ארצי ברשות למלחמה בסמים ואלכוהול, מחדד את הדברים של ברכה. לדבריו, "העיריות והמועצות המקומיות הן עסק. אם אתה, כראש מועצה, ביקשת טובה אחת ממישהו מהם, ארגוני הפשע לא עוזרים סתם. אין חינם. העזרה שלהם תתורגם לבקשה.

"יש ראשי עיריות, והם המיעוט, שעושים זאת בתום לב. הם (ארגוני הפשע; ס"ע) יבקשו תמורה, ואם אתה מסרב, אתה הופך להיות מטרה עבורם. יש ראשי מועצות שמראש יודעים שהם מתעסקים עם ארגוני הפשע ומבקשים מהם לעזור להם להיות ראש עיר או מועצה".

חדאד טוען שגם הוועדות הקרואות שמינתה הממשלה תרמו להחלשת הרשויות הערביות. משנת 2000 ואילך, מזכיר חדאד, כרבע מהמועצות המקומיות הערביות נוהלו על ידי ועדות קרואות.

הוא נותן לדוגמה את טייבה, שנוהלה שבע שנים בידי שלוש ועדות קרואות שונות: "הם פיטרו את העובדים הסוציאליים שעבדו עם נרקומנים, פיטרו עובדים של שיקום האסירים, סגרו תוכניות ללחימה בסמים ואלכוהול, קיצצו בקצין ביקור סדיר". לדברי חדאד, דברים דומים קרו גם בעיריות אחרות. "רק אחרי תקופה ראינו את ההשפעות של הקיצוצים האלה, הפשע חדר", הוא אומר.

הפשע התחזק כתוצאה מקיצוצים. הפגנה נגד הפשיעה בטייבה, בנובמבר 2014 (צילום: יותם רונן/אקטיבסטילס)

חדאד אומר כי לאזרחים הערבים אין סיכוי להשפיע על הכנסת, ולכן הם שואפים להגיע לרשויות המקומיות. מועמדים לראשי רשויות, לדבריו, "משלמים לארגוני הפשיעה המון כסף לתעמולה ולשחד אנשים כדי שיצביעו בשבילם. זאת גם דרך של ארגוני הפשע להלבין כספים. הם משקיעים עד מיליון שקל בקמפיין, ואחרי הבחירות באים בדרישות, זוכים במכרזים, והמכרזים הם עוד דרך להלבנת מיליוני שקלים בשנה. המדינה יודעת הכל".

משטרת ישראל נשאלה שאלות כלליות לגבי השתלטות ארגוני פשיעה על רשויות מקומיות ערביות ועל איומים על ראשי מועצות, וכן על המקרים בשפרעם ובקלנסווה. המשטרה לא השיבה בתגובתה על השאלות הממוקדות, והסתפקה באמירה כי "משטרת ישראל מנהלת מאבק נחוש ובלתי מתפשר בפשיעה החמורה והמאורגנת בישראל בכלל ובמגזר הערבי בפרט, והנושא מצוי במרכז הקשב הארגוני.

"מטרתה של המשטרה היא הגברת תחושת הביטחון האישי בקרב החברה הערבית בישראל תוך שימוש במיטב הכלים, היחידות וכוח האדם לטיפול בפשיעה על כל גווניה, החל בעבריינות, אלימות ובפורעי חוק וכלה במאבק נחוש ומתמשך בכנופיות אלימות וארגוני הפשיעה. במסגרת התוכנית הובילה המשטרה כמה כנסים מקצועיים משמעותיים בנושא אתגרי מניעה ואכיפה בחברה הערבית, לצורך קידום וגיבוש אסטרטגיה ומדיניות הטיפול בנושא על ידי כלל העוסקים במלאכה".

אינפוגרפיקה ועיצוב: אווה נג'אר

אנחנו המומות ומזועזעים, דואגות ומפוחדים מאירועי התקופה האחרונה.

בימים כאלה יש מי שדורשים מעיתונות "לבחור צד". הצד שבחרנו ברור: אנחנו עומדים לצד כל מי שאיבדו את יקיריהם במלחמה הזו; לצד כל מי שנאלצו לנוס על נפשם ולהותיר אחריהם בית; לצד כל מי שחרדים לחייהם ולחיי משפחתם ואהוביהם, בישראל, בעזה ובגדה המערבית.

בימים אלה, אנחנו מרגישות ומרגישים שקולנו, הקול של פלסטינים וישראליות נגד הכיבוש ולמען שלום צודק, ביטחון וחירות לכל, חשוב מתמיד. הסיפורים החשובים שלא מסוקרים בתקשורת המיינסטרים רבים מספור, אך משאבינו מוגבלים. בעזרתך נוכל להביא לציבור הולך וגדל סיפורים כמו זה שקראת עכשיו, ולהציע את הניתוח, ההקשר, והסיקור הנחוצים כל כך, במיוחד בתקופה הקשה והדרמטית הזו. הדרך הכי טובה להבטיח את היציבות והעצמאות שלנו היא התמיכה של קהילת הקוראות והקוראים באמצעות חברות בשיחה מקומית.

זה הזמן להיות חברות בשיחה מקומית

לתמיכה – לחצו כאן
בניין שהופצץ בהתקפה אווירית ישראלית ברפיח, ב-4 במרץ 2024 (צילום: עבד רחים ח'טיב / פלאש90)

בניין שהופצץ בהתקפה אווירית ישראלית ברפיח, ב-4 במרץ 2024 (צילום: עבד רחים ח'טיב / פלאש90)

המצב ברפיח מידרדר, ותושבים בורחים למרכז החרב של עזה

האיומים בפלישה, המתקפות המתגברות והתנאים הקשים באוהלים, דוחקים פלסטינים רבים לעזוב את "המקום הבטוח" האחרון ברצועת עזה

X

אהבת את הכתבה הזאת?

כדי לעשות עיתונות עצמאית שיחה מקומית צריכה גם את התמיכה שלך. לחץ/י כאן כדי להיות חלק מההצלחה שלנו
silencej89sjf