פועלים פלסטינים ומבקשי מקלט מנסים לשווא לקבל אישור שהתחסנו
היעדר מסמך רשמי שמעיד על התחסנות פוגע באפשרות של חסרי מעמד רבים לעבוד. גורמים רשמיים אומרים שמדובר בבעיה טכנית שמטופלת, אך "העובדה שלא מצליחים להתגבר על הבעיה מאז פברואר מתחילה להרגיש כמו חוסר רצון"
א' הוא פלסטיני תושב הגדה, בעל אישור עבודה בישראל. לפני כחצי שנה הוא התחסן נגד קורונה באחד המחסומים. מאז הוא מנסה – ללא הצלחה – לקבל מסמך רשמי שיעיד על כך שהתחסן.
בניגוד לישראלים, שיכולים בלחיצת כפתור להוריד תו ירוק או אישור התחסנות שבוע אחרי שהתחסנו בחיסון השני, לפלסטינים ולאוכלוסיות אחרות של אנשים שאינם אזרחים, כמו מבקשי מקלט ועובדים זרים, המשימה קשה בהרבה.
"המהות של הבעיה היא בממשלה". מבקש מקלט מתחסן במתחם חיסונים בדרום תל אביב המיועד למבקשי מקלט, מהגרי עבודה וחסרי מעמד (צילום: אורן זיו)
"קיבלתי את החיסון הראשון במרץ ואת השני באפריל. אחרי שהתחסנתי שאלתי איפה אפשר לקבל אישור", מספר א'. "במחסום אמרו שהם רק מחסנים מטעם הממשלה ושאבדוק מאוחר יותר. בסוף יולי הבנתי שיש אפשרות לעשות את זה באפליקציה של המינהל האזרחי (שנקראת בערבית "אל מונסק" – המתאם), אופציה שלא היתה קיימת בעבר, אך שם היה כתוב שהשם שלי לא במערכת.
"התקשרתי למינהל האזרחי, ונאמר לי שיש בעיה בנתונים, שאי אפשר לראות את השם שלי וצריך לחכות עד שתיפתר הבעיה, אבל לא ידעו לומר מתי זה יקרה".
לדברי א', ללא תו ירוק או אישור אחר נפגעת האפשרות שלו לצאת למדינות שמאשרות כניסה רק למחוסנים, אך גם חיי היום יום שלו בגדה המערבית מושפעים מכך. "הרשות (הפלסטינית; א"ז) נותנת אישור למי שהתחסן דרכם במהירות. אם התחסנת בישראל, הם מבקשים את האישור בעברית ואז הופכים אותו לאישור בערבית מטעם הרשות".
בפברואר התחיל מבצע חיסונים לחסרי מעמד, ובהם מבקשי מקלט ועובדים זרים. במרץ החל מבצע חיסון של פועלים פלסטינים בעלי היתר עבודה במחסומים שמהם הם נכנסים לישראל. עד כה התחסנו כ-100 אלף פועלים פלסטינים בדרך זו.
הבעיה בקבלת אישור על החיסון נוגעת לכל מי שאין לו מעמד בישראל אך קיבל חיסון מהמדינה – מבקשי מקלט, עובדים זרים, פועלים פלסטינים ופלסטינים מהגדה המערבית שחיים בישראל ללא מעמד. בשיחות עם ארגוני זכויות אדם ומתחסנים עולה כי כל מי שפונה לקבל אישור שהתחסן מופנה לקול הבריאות – המוקד הטלפוני של משרד הבריאות, ופעמים רבות יוצא בידיים ריקות.
בדיקה מהירה באתר רמזור הקורונה של משרד הבריאות מראה כי כדי לקבל תעודת קורונה (בעברית ובאנגלית) או תו ירוק (שתקף רק בתוך ישראל) צריך להזין מספר תעודת זהות או מספר דרכון. בימים האחרונים התווספה לתו הירוק אופציה להזין מספר אשרה, אך זה אינו רלוונטי לפועלים פלסטינים, וגם למבקשי מקלט נראה שהאפשרות לא עובדת במקרים רבים.
ללא תעודת קורונה או תו ירוק קשה מאוד להיכנס למקומות רבים בישראל, כמו קניונים, מסעדות ובתי אבות. מבקשי מקלט רבים וגם פלסטינים מהגדה עובדים בבתי אבות.
בתחילת השנה הבעיה היתה פחות קשה בגלל הירידה בתחלואה לאחר החיסונים, ומעסיקים רבים הסתפקו בהודעות טקסט שקיבלו המחוסנים לאחר שהתחסנו, או בזימון לחיסון. כעת, עם העלייה בתחלואה והרחבת התו הירוק, הבעיה הפכה קריטית יותר ועלולה לפגוע באפשרותם של העובדים האלה להגיע למקומות העבודה שלהם.
לפי מידע שהגיע ל"שיחה מקומית", הבעיה הטכנית בקבלת האישור נובעת מכך שעבור אזרחי ישראל, המערכת משווה בין נתוני משרד הבריאות לאלא של רשות האוכלוסין לפני הנפקת האישור. מכיוון שהאוכלוסיות שאין להן אזרחות אינן מופיעות ברשות האוכלוסין, נוצרת בעיה טכנית בהנפקת האישורים. גורם רשמי המטפל בנושא ציין כי מדובר בבעיה טכנית שמוכרת לרשויות, והם עובדים כדי לתקנה.
"עשינו כל מה שביקשו, אבל הבעיה לא נפתרת"
קוברום טואלדה, מבקש מקלט מאריתריאה ואחד ממנהיגי הקהילה בארץ, מספר כי הוא ורבים אחרים מתקשים לקבל את האישור שהתחסנו. טואלדה היה אחד מחמשת מבקשי המקלט הראשונים שהתחסנו בפברואר במרפאה בדרום תל אביב, כחלק מקמפיין לעידוד התחסנות בקהילת מבקשי המקלט. אף שהתחסן ראשון, עד היום לא הצליח לקבל אישור.
"פניתי למשרד הבריאות, הפנו אותי לקו הבריאות ומשם לביקור רופא (חברה פרטית שמספקת חלק משירותי הבריאות למבקשי המקלט שאין להם נגישות לקופות החולים, שזכתה בזמנו במכרז להפעלת המרפאה בכלא חולות, ומאפריל 2020 היתה אחראית ביחד עם חברת טרם על ניטור חולי קורונה חסרי מעמד וביטוח במלוניות; א"ז) אבל הבעיה לא נפתרת", אומר טואלדה. להערכתו, כ-30% ממבקשי המקלט שהתחסנו אינם מצליחים להוציא תו ירוק.
"ניסיתי גם לעזור להרבה אנשים, עשינו כל מה שביקשו, אבל הבעיה לא נפתרת. המהות של הבעיה היא בממשלה, מספרי האשרות שנותנים לנו לא כל כך ברורים ולא אפקטיביים בשום מקום. אם היו נותנים לנו מספר כמו תעודת זהות, לא הינו נתקלים בבעיה כזו", אומר טואלדה.
טואלדה אומר כי קיבל פניות רבות בנושא ממבקשי מקלט שהדבר משפיע על אפשרותם לעבוד. "רק היום התקשרו אלי שלושה אנשים בנושא. זאת בעיה טכנית, אבל לא מתאמצים לפתור אותה".
בארגוני זכויות האדם מכירים היטב את התופעה, ומציינים כי הם מתקשים לטפל בכל הפניות שמגיעות אליהם בבקשה לסיוע בהנפקת אישורי חיסון. "כמו בכל דבר שנוגעים בו בקשר לפלסטינים, מה שעובד לישראלים בלחיצת כפתור הופך למסע קפקאי עבורם", אומרת הדס זיו, סמנכ"ל תוכן ואתיקה בארגון רופאים לזכויות אדם (רל"א).
עובדים פלסטינים מהגדה המערבית ממתינים בתור כדי להתחסן במחסום מיתר, ב-8 במרץ 2021 (צילום: אורן זיו)
לדברי זיו, "מיטב הטכנולוגיה מוקדשת למעקב אחריהם, אבל פתאום הטכנולוגיה לא עובדת כשצריך לתת להם שירות בסיסי? זה לא מפתיע, אבל מתסכל ומעצבן. ישראל היתה חייבת לחסן את כל הפלסטינים והתנערה מזה. עכשיו גם את מי שהסכימה לחסן כדי שיבוא לעבוד בזול אצלנו, היא מעבירה מסע ייסורים כדי לקבל את ההוכחה שהתחסן".
"יש בעיה מערכתית שנוגעת לאלפי אנשים. יש לה השלכות ביום יום, פגיעה ביכולת ההעסקה. התרענו על כך במשך חודשים ארוכים", מוסיפה זואי גוטצייט, מנהלת המרפאה הפתוחה לחסרי מעמד ברופאים לזכויות אדם. "יש גידול בפניות, כי יש צורך בתו ירוק סביב תעסוקה. יהיו לזה השלכות".
כזכור, מבקשי המקלט נפגעו קשות ממשבר הקורונה, ורבים מהם לא עבדו במשך חודשים ארוכים, כשחלקם הגיעו למצב של עוני קשה.
"החל מפברואר המדינה מחסנת חסרי מעמד", אומרת גוטצייט, "והעובדה שלא מצליחים להתגבר על הבעיה עד עכשיו מתחילה להרגיש לי כמו חוסר רצון. זה חבל, כי משרד הבריאות עשה מאמצים להבאת החיסון, ודווקא בנושא האישורים דברים נתקעים". ברל"א פנו השבוע פעם נוספת למשרד הבריאות בבקשה שיפעל בנושא, אך לדבריה, "הארגונים באי ספיקה, לא יכולים לטפל גם בזה וגם בבעיות הבריאות והרווחה של האוכלוסיות האלה".
מהיחידה לתיאום פעולות הממשלה בשטחים נמסר בתגובה: "בחודש מרץ הובילה היחידה לתיאום פעולות הממשלה בשטחים מבצע חיסונים יוצא דופן, שבמהלכו חוסנו למעלה מ-105 אלף פלסטינים אשר מועסקים בישראל. החיסונים התבצעו על ידי צוותי משרד הבריאות במעברים השונים ביהודה ושומרון.
"כלל העובדים הפלסטינים, אשר חוסנו בשתי מנות חיסון בישראל, זכאים להנפקת תעודת מתחסן דרך אפליקציית אלמונסק שבועיים לאחר קבלת מנת החיסון השנייה. במקרים פרטניים שבהם עובדים פלסטינים נתקלים בקושי בהנפקת תעודת המתחסן באמצעות האפליקציה, ניתן לפנות למוקד השירות של המינהל האזרחי לצורך קבלת סיוע טכני בהנפקת התעודה".
ממשרד הבריאות נמסר בתגובה:
"השירות להנפקת תעודה המעידה על החלמה או התחסנות מלאה (7 ימים לאחר מנה שנייה) והנפקת תו ירוק, נסמך בין היתר על אימות מול נתוני מבוטחי קופות החולים, גורמים דוגמים וגורמים מחסנים, ובהתאם לנהלי תיעוד ודיווח.
"עד כה הונפקו כ- 14 מיליון תעודות המעידות על החלמה או התחסנות מלאה, ותו ירוק, לכלל הזכאים להם.
"בתוך כך, רוב אוכלוסיית הרשות הפלסטינית, מבקשי מקלט וחסרי מעמד בעלי אשרת שהייה, אשר התחסנו בישראל – יכולים להנפיק תעודה או תו ירוק, ואנו המשכנו וממשיכים להעשיר ולטייב נתונים בתחום זה ממקורות מידע שונים.
"הנפקת תעודה או תו אפשרית באתר המשרד, או אפליקציית רמזור, או מוקד קול הבריאות או מרפאת ביקור רופא בהפניית מוקד קול הבריאות.
"תושבי הרשות הפלסטינית יכולים להנפיק תעודה באמצעות אפליקציה מטעם המנהל האזרחי.
"כל בעיה בהנפקת תעודה, אשר מגיעה לערוצי פניות המשרד, נבחנת ומטופלת בקווי תמיכה שונים במשרד ויחד עם גופים רלוונטיים".
אנחנו המומות ומזועזעים, דואגות ומפוחדים מאירועי התקופה האחרונה.
בימים כאלה יש מי שדורשים מעיתונות "לבחור צד". הצד שבחרנו ברור: אנחנו עומדים לצד כל מי שאיבדו את יקיריהם במלחמה הזו; לצד כל מי שנאלצו לנוס על נפשם ולהותיר אחריהם בית; לצד כל מי שחרדים לחייהם ולחיי משפחתם ואהוביהם, בישראל, בעזה ובגדה המערבית.
בימים אלה, אנחנו מרגישות ומרגישים שקולנו, הקול של פלסטינים וישראליות נגד הכיבוש ולמען שלום צודק, ביטחון וחירות לכל, חשוב מתמיד. הסיפורים החשובים שלא מסוקרים בתקשורת המיינסטרים רבים מספור, אך משאבינו מוגבלים. בעזרתך נוכל להביא לציבור הולך וגדל סיפורים כמו זה שקראת עכשיו, ולהציע את הניתוח, ההקשר, והסיקור הנחוצים כל כך, במיוחד בתקופה הקשה והדרמטית הזו. הדרך הכי טובה להבטיח את היציבות והעצמאות שלנו היא התמיכה של קהילת הקוראות והקוראים באמצעות חברות בשיחה מקומית.
זה הזמן להיות חברות בשיחה מקומית
לתמיכה – לחצו כאן
