עִצרו את המלחמה. מערכת החינוך לא ערוכה לה

הלימוד מרחוק נכשל פדגוגית וגרם לתלמידים להרגיש מנותקים. תלמידים מוחים נגד הלימוד מרחוק בזמן הקורונה, נובומבר 2020 (צילום: מרים אלסטר / פלאש90)

נתחיל מהסוף: מחצית מתלמידי ישראל אינם שולטים במיומנויות הלמידה העצמאית, שהן תנאי מוקדם ללמידה מרחוק. כך נמצא במחקר פיזה האחרון. על כן החסם המרכזי להצלחת הלמידה מרחוק הוא דרך ההוראה בשגרה, ולא זמינותם של מחשבים בזמן חירום.

>> גם בהכשרת מורים, המציאות היא ספר הלימוד הטוב ביותר

אם היה לנו שר שמבין את תפקידו, הוא היה דורש מראש הממשלה לעצור את מלחמת הברירה הזאת, משום שמערכת החינוך אינה ערוכה לה. ולא – הפתרון של משרד האוצר, ביטול חופשת הפסח אינו באמת פתרון. צוותי החינוך לא אמורים לכסות בהתנדבות את מחדלי הממשלה, שאין לה תמונת מציאות אחרת מלבד מלחמת אין קץ.

הכרזת שר החינוך מיום שני השבוע על מעבר ללמידה מרחוק, היא הכרזה פופוליסטית המנותקת מהמציאות. השר כנראה לא קרא את 98 עמודי דוח מבקר המדינה שפורסם אך לפני חודש, שם נכתב בבירור כי נכון לקיץ האחרון "המשרד טרם השלים הכנתה של תוכנית אסטרטגית ללמידה משולבת דיגיטל".

מהדוח עולה כי בשנים שלאחר מגפת הקורונה אכן התכנס צוות תכנון אסטרטגי ללמידה מרחוק. הצוות הגדיר שלושה תחומים המחייבים טיפול: תשתית פדגוגית ללמידה מרחוק כגון תוכן ופלטפורמות מתאימים; תשתית טכנולוגית כגון מחשבים ורשת אינטרנט; והכשרה של המורות והמורים להוראה מרחוק.

הדיון הסתיים בקביעה כי נדרשת השקעה של שש שנות עבודה, עם תקציב של 920 מיליון שקלים לכל שנה, על מנת להשלים את החוסרים שהוגדרו. זה היה, פחות או יותר, סוף התהליך האסטרטגי.

וכך, נכון לקיץ האחרון, בתחום הפדגוגי "המשרד לא פעל למיפוי החסרים ולהקמת מאגר תוכן אחוד ומקוטלג שיסייע למורים בהוראה הדיגיטלית". בתחום התשתיות נמצא כי 72% ממנהלות ומנהלי בתי הספר דיווחו על מחסור באמצעים ללמידה מרחוק אצל תלמידיהם, ו-48% מהם דיווחו על מחסור באמצעים בקרב המורות והמורים.

גם בתחום הכשרת המורים נמצא כי "מורים רבים לא השתתפו בהכשרות או שעברו הכשרות בלתי מספקות". במהלך השנתיים שבין סוף מגפת הקורונה לבין פרוץ המלחמה, השתתפו רק 15% מהמורות והמורים בקורסים בתחום ההוראה והלמידה הדיגיטלית.

אם החינוך היה חשוב לו, הוא היה צריך לקרוא לסיים את המלחמה. שר החינוך יואב קיש ב-6 בינואר 2026 (צילום: מיכאל גלעדי / פלאש90)

למידה מרחוק היא חוויה שלילית

מכל החוסרים שהוזכרו נפקד מקומו של הגורם החשוב ביותר: הרגלי הלמידה של התלמידות והתלמידים. הדברים התבררו במחקר הבינלאומי פיזה 2022, בסדרה של שאלות שהועברו לתלמידים מ-81 מדינות, בנושא הלמידה מרחוק בתקופת מגפת הקורונה (כרך 2, פרק 2).

באופן כללי הלמידה מרחוק היא אילוץ שאינו רצוי. במחקר נמצא כי ככל שבתי הספר במדינות השונות היו סגורים זמן רב יותר, כך הפגיעה בהישגי התלמידים ובתחושת השייכות שלהם היתה קשה יותר. הכוונה למדדים כגון 'אני יוצר חברויות בקלות', 'נראה לי שתלמידים אחרים מחבבים אותי', 'אני מרגיש זר בבית הספר', 'אני מרגיש בודד בבית הספר' וכדומה.

על פי חוקרי פיזה, ממצא זה תואם מחקרים אחרים שמצאו השפעה בריאותית שלילית לסגירת בתי הספר ומעבר ללמידה מרחוק. בין השאר הם ציינו השמנת יתר, צריכת מזון לא בריא, ירידה בפעילות גופנית, חרדה, בדידות, דיכאון, חוסר שביעות רצון מהחיים וסיכון גבוה יותר למחשבות אובדניות.

ואכן חווית הלמידה מרחוק של תלמידים רבים היתה שלילית. למשל, רק 27% מתלמידי ישראל העידו שהיתה להם מוטיבציה חיובית ללמידה, ורק 43% דיווחו כי נהנו מהלמידה מרחוק. 48% מהתלמידים העידו שצברו פערים לימודיים, ו-46% הרגישו חרדה לנוכח חוסר הצלחתם בלמידה מרחוק. הממצאים בממוצע המדינות דומים.

אזכיר שני ממצאים שאינם תואמים את מה שנהוג לחשוב. ראשית, מבין העזרים להוראה מרחוק דווקא דפי עבודה מודפסים נמצאו בעלי התרומה הרבה ביותר לסקרנות ולהתמדה של התלמידים בלמידה מהבית. תרומתם של שיעור מוקלט המשודר בטלוויזיה או שיעור וידאו חי עם מומחה תוכן היא הנמוכה ביותר.

שנית, צוואר הבקבוק הוא ביכולות ולא באמצעים. למשל, רק תלמיד אחד מתוך ארבעה דיווח שהיה לו קושי בנגישות למכשיר דיגיטלי כאשר היה זקוק לו, או במציאת מקום מתאים וזמן פנוי ללמידה. לעומת זאת, אחד מכל שני תלמידים ציין כי לעיתים קרובות לא היתה לו מוטיבציה ללמוד.

החוסן מסייע ללמידה מרחוק

במחקר נמצאו כמה מדדים שהם בעלי קשר חיובי לתחושת ההצלחה בלמידה מרחוק. אחד מהם הוא רמת המיומנויות הרגשיות חברתיות. תלמידים שהגיעו ללמידה מרחוק בתחושת שליטה עצמית ("אני רגוע יותר מרוב חבריי"), וכן תלמידים חברותיים ("אני אוהב ללמוד עם אחרים"), חוו חווית הצלחה בלמידה מרחוק יותר מאחרים. מכאן עולה שהלמידה מרחוק אינה משפרת חוסן חברתי, אלא דווקא תלויה בו ומשתמשת בו כתשתית.

רוב התלמידים התלוננו שהמורים נתנו מטלות ללימוד מרחוק, אבל לא שאלו לשלומם. תלמידה בזמן הקורונה, מאי 2020. למצולמת אין קשר לכתבה (צילום: אוליביה פיטוסי / פלאש90)

תחום מסייע נוסף הוא התמיכה שהתלמידים קיבלו מצוות בית הספר. בעניין זה הסתבר שבכל המדינות מורות ומורים עסקו יותר בצדדים הביורוקרטיים של אכיפת הלמידה, ופחות בצדדים הרגשיים. למשל, 66% מתלמידי ישראל דיווחו כי המורים שלחו להם משימות למידה במחשב בתדירות גבוהה (מספר פעמים בשבוע), אבל רק 35% מהם דיווחו שהמורים שאלו אותם מה שלומם. 77% דיווחו שהמורים העבירו בתדירות גבוהה שיעורי למידה מרחוק בווידאו, אבל רק 30% דיווחו שהמורים הדריכו אותם כיצד הם יכולים ללמוד בעצמם.

על השאלה: "באיזה מידה המורה היה זמין כאשר נזקקת לו?", השיבו בחיוב רק 59% מתלמידי ישראל. זהו נתון נמוך ביותר, הממקם את ישראל במקום ה-63 מתוך 70 מדינות. תלמידים שדיווחו על זמינות גבוהה של המורה נמצאו בעלי הישגים גבוהים יותר במבחני פיזה (שפה ומתמטיקה), ואף היו בטוחים יותר ביכולתם ללמוד באופן עצמאי ומרחוק.

מיומנויות לומד עצמאי בשגרה

מקום מרכזי במחקר ניתן למיומנויות הלמידה העצמאית ולתחושת הביטחון של התלמיד ביכולתו ללמוד באופן עצמאי. הלמידה מרחוק תלויה ביכולתו של התלמיד להניע את עצמו ללמידה, לתכנן בהתאם את סדר יומו, להשתמש במכשירים הדיגיטליים (חומרה ותוכנה), למצוא מקורות מידע ולמידה ברשת ולהתמיד בלמידה עד סופה.

רק כמחצית מתלמידות ותלמידי ישראל דיווחו שהם מרגישים בטוחים בשליטתם במיומנויות שהוזכרו (ראו תרשים). בכל המדדים ישראל ממוקמת מתחת לממוצע המדינות. למשל, רק 48% בטוחים ביכולתם להניע את עצמם ללמידה, מקום 72 מתוך 78 מדינות. רק 52% אחוז בטוחים ביכולתם להתמיד בלמידה עד סופה, מקום 69 מתוך 78 מדינות.

הדבר החשוב הוא שמיומנויות למידה לא רוכשים בשעת חירום ובתנאים לא תנאים. כדי שתלמיד ידע לשלוט במהלך הלמידה, הוא זקוק לתרגול העצמאות שלו דווקא בימי שגרה, כשהמורות והמורים זמינים לעזרה. במקומות שבהם מיומנויות הלומד העצמאי טופחו בשגרת הלימודים, התלמידים הרגישו בטוחים יותר ביכולתם ללמוד מרחוק, וחוויית הלמידה מרחוק היתה חיובית יותר.

מכאן שהחסם המרכזי ללמידה מרחוק הוא דרך ההוראה בשגרה, ולא זמינות המחשבים ורשת האינטרנט בזמן חירום. לאור הדירוג הנמוך של ישראל במיומנויות הלמידה העצמאית, ראוי שבתי הספר ותוכניות הלימודים יאמצו דרך הוראה שהיא מעוררת, מתרגלת ומסייעת ללמידה העצמאית.

וזה כבר עניין תרבותי ולא רק פדגוגי. אחרי הכול, לא היה צריך שנתיים של מגפה ושלוש שנות מלחמה כדי לדעת שדרך ההוראה השכיחה משתקת את עצמאות המורות והמורים, כמו גם את עצמאות התלמידות והתלמידים. עד אז, אל תחשבו על למידה מרחוק כפתרון סביר לעת חירום.