עמיר פרץ, אתה יכול לעצור את מסע ההרס אצל הבדואים בנגב
בחמש השנים שבהן אורי אריאל כיהן במשרד החקלאות, נהרסו קרוב ל-8000 מבנים של בדואים בנגב. ההרס רק העמיק את הכעס, הרחיב את העוני ומנע פיתוח. בתור האחראי החדש של רשות ההתיישבות לבדואים, פרץ יכול לחולל שינוי
על פי הדו"ח השנתי של מינהלת דרום לתיאום האכיפה של דיני מקרקעין במשרד לביטחון פנים, הפועלת אך ורק נגד התושבים הערבים-בדואים בנגב, היקף הריסת הבתים ב-2019 דומה לזה שהיה ב-2018. דוח של הפורום לדו קיום בנגב מצא שב-2019 הוחרבו בנגב לא פחות מ- 2241 מבנים, הן בתי מגורים והן מבנים זמניים: דירים, מלונה, ומחסן כלים. כהונתו של השר אורי אריאל כממונה על התחום, בין השנים 2015-2019, הביאה את מסע ההרס לשיאים. 7939 מבנים נהרסו משך כחמש שנים בעיירות, בכפרים מוכרים ושאינם מוכרים.
הדו"ח של המינהלת לתיאום האכיפה מגלה נתון מדהים: בשנת 2019, שליש מהבתים נהרסו בלא צו שיפוטי. הם הוחרבו בידי בעליהם, לפני שהוצא צו הריסה. לעיתים די היה בהתראה של פקח. התושבים העדיפו להרוס ולהימנע מקנסות מנהליים בסך 300,000 ₪ למבנה, עונשים דרקוניים המוטלים אף הם ללא מעורבות שופט. רוב התושבים לא מרשים לעצמם סיכון כזה. עבורם, זהו סכום דמיוני. הם מעדיפים להרוס, ולא להיקנס.
ובעיקר, התושבים מבקשים להימנע מהמחזה האלים של כניסת מאות שוטרים חמושים בעשרות ניידות וטרקטורים דורסניים לכפר. המראות מטילים אימה על גברים ונשים, ילדים וקשישים. ולכך נועדו.
הרשות להתיישבות הבדואים פועלת "בתיאום הדוק" עם תוכניות האכיפה וההרס. עמיר פרץ, הממונה על הרשות להתיישבות הבדואים (צילום: תומר נויברג / פלאש 90)
מנגנון משוכלל עוסק באכיפה בקרב הבדואים. המנהלת המיוחדת במשרד לביטחון פנים מנצחת על המלאכה. היחידה הארצית לאכיפה במשרד הפנים מפעילה פקחים, וכך גם רשות מקרקעי ישראל, הכפופה לשר השיכון. הסיירת הירוקה, הכפופה לשרה להגנת הסביבה, תורמת אף היא מפקחיה. ובנוסף, הוועדות המרחביות, ועדות תכנון האזוריות והמוניציפאליות, שם שוכנים כפרים בלתי מוכרים, מפעילות כולן פקחים משלהן.
מחוז הדרום במשטרה מפעיל כוחות, ובצדם יחידה מיוחדת, 'יחידת יואב', ובה מאה שוטרי יס"מ. לפי החלטת הממשלה, הם אינם פועלים נגד הפרות חוקי התכנון במושבים או בערים היהודיות. אלו כוחות מיוחדים לבדואים.
האכיפה המיוחדת מתבטאת במתכונת הפעולה. לפי הדוח של מינהלת האכיפה, תוכנית אכיפה שנתית נבנית "בתיאום הדוק" עם הרשות להתיישבות הבדואים. "פורום אכיפה" מתכנן מדי שבוע תוכנית הרס. להיקף הפעילות אין אח ורע במחוזות אחרים בארץ.
הרשות מכחישה את תפקידה בשדה האכיפה. היא מבכרת להציג עצמה כגוף העוסק בבינוי שכונות ובפעילויות חברתיות. זהו בלוף. החלטת הממשלה המורה על הקמתה הגדירה לה סמכויות בתחום האכיפה. כפי שעולה מהדו"ח של המינהלת במשרד לביטחון פנים, הרשות משתתפת בפורום האכיפה השבועי. ההריסות מיועדות לקידום מטרתה האסטרטגית של הרשות להתיישבות הבדואים: עקירת הכפרים הבלתי מוכרים.
הרשות מחזיקה במערכת GIS וממפה את השטח באמצעות רחפנים ותצלומי אוויר. כך מסומנים יעדים לפעילות "אכיפה מקדמת הסדרה", כלשון הדו"ח. הרשות בונה תכנית עבודה בשיתוף הדוק עם גורמי האכיפה. התוכנית מצביעה על מקומות שבהם הרשות מבקשת לעקור תושבים, במתואם עם מערך "המשא ומתן" של הרשות. ה"אכיפה" אינה מיועדת לקדם ציות לחוק, אלא לכפות תכנון שהרשות עיצבה עבור הבדואים. לאלצם להיכנע במסגרת ה"משא ומתן". העיקר: להביא לכך שיסכימו להיעקר.
בפועל, הרס אינו מונע בנייה. ככל אדם, הערבי-הבדואי זקוק לקורת גג: זה צורך קיומי. ולכן, בכפרים הבלתי מוכרים ממשיכים לבנות. ולא לעשיית רווחים: הזוגות הצעירים פשוט זקוקים לבית.
לא מדובר רק באכיפה בררנית, אלא בהפעלה נטולת רסן של אלימות כלפי מיעוט מוחלש, המשולל אהדה ציבורית ומהלכים בקואליציה. למיעוט הזה אין שותפות במנגנוני האכיפה. לשם השוואה, במועצות אזוריות יהודיות רבות מתבצעות הפרות חוק סיטוניות, להרחבת מגורים ולצורך פעילות עסקית. אבל, המועצות עצמן הן שאוכפות את החוק על תושביהן. וכיצד הן פועלות? בדרך כלל באיטיות מחושבת, וברוך יוצא דופן כלפי מפרי החוק. ולמשל, דו"ח מבקר המדינה לשנת 2019 סקר את האכיפה המדודה, המקלה והמתחשבת במועצה האזורית דרום השרון. ממש "עוצמת הרכות".
כוחות יחידת יואב בכפר הלא מוכר תל עראד, בעת ביצוע הריסה בכפר. יוני 2020. צילום: תושבי הכפר
מסע ההרס לא הוביל לעקירת כפרים, כי הבדואים נצמדים לאדמתם. אז מה הושג? ראשית, המסע מטפח את הזעם בקהילה, שכן כמעט בכל חמולה נמצא בית שנהרס. המדינה משכנעת אזרחים שהםאינם שווים. הם מטופלים כנתינים, ולעיתים – כאויבים. שנית, המדינה הצליחה להנציח את העוני. 79.6% מהילדים הבדואים חיים בבית עני, לפי נתוני המוסד לביטוח לאומי לשנת 2018. ארבעה מחמישה ילדים בדואים – עניים. ההריסות מכלות משאבים ומגבירות את המצוקה.
ועניין שלישי, הממשלה מצליחה לסכל את פיתוח הנגב. זרוע אחת של הממשלה משקיעה 3.2 מיליארד שקלים בתוכנית חומש לבדואים. זרועה שנייה שלו יוצרת ואקום תכנוני, שכן היא מסרבת להכיר בכ-35 כפרים ומתכחשת לקיומם. הון תועפות מושקע בדחיקת 270 אלף תושבים בנגב לשוליים, לעוני ולאבטלה.
שר הכלכלה עמיר פרץ הופקד לאחרונה על הרשות להתיישבות הבדואים. פרץ מצדד בהידברות ובדו קיום. מבחנו הראשון יהיה בעצירת מסע ההרס, ובגיבוש מתווה להידברות לקראת הכרה בכפרים.
חיה נח היא מנכ"לית הפורום לדו קיום בנגב. הפורום פרסם לאחרונה את הדו"ח הריסת בתים מבנם ואי שוויון בישובים הערבים-בדואים בנגב הבדואים בנגב
אנחנו המומות ומזועזעים, דואגות ומפוחדים מאירועי התקופה האחרונה.
בימים כאלה יש מי שדורשים מעיתונות "לבחור צד". הצד שבחרנו ברור: אנחנו עומדים לצד כל מי שאיבדו את יקיריהם במלחמה הזו; לצד כל מי שנאלצו לנוס על נפשם ולהותיר אחריהם בית; לצד כל מי שחרדים לחייהם ולחיי משפחתם ואהוביהם, בישראל, בעזה ובגדה המערבית.
בימים אלה, אנחנו מרגישות ומרגישים שקולנו, הקול של פלסטינים וישראליות נגד הכיבוש ולמען שלום צודק, ביטחון וחירות לכל, חשוב מתמיד. הסיפורים החשובים שלא מסוקרים בתקשורת המיינסטרים רבים מספור, אך משאבינו מוגבלים. בעזרתך נוכל להביא לציבור הולך וגדל סיפורים כמו זה שקראת עכשיו, ולהציע את הניתוח, ההקשר, והסיקור הנחוצים כל כך, במיוחד בתקופה הקשה והדרמטית הזו. הדרך הכי טובה להבטיח את היציבות והעצמאות שלנו היא התמיכה של קהילת הקוראות והקוראים באמצעות חברות בשיחה מקומית.
זה הזמן להיות חברות בשיחה מקומית
לתמיכה – לחצו כאן
