newsletter
השיחה מגיעה אליך
רוצה לקבל את מיטב הסיפורים של שיחה מקומית ישר למייל? הניוזלטר השבועי שלנו הוא התשובה בשבילך.

עיריית ת"א מציעה לנשות מאהל יפו "סיוע במיצוי זכויות", לא פתרונות

ההסכם עליו חתמה העירייה עם כמה מהנשים במאהל המחאה לא נותן מענה למצוקת הדיור הקשה שלהן. אלה יאלצו לחזור לגור אצל קרובי משפחה, בבתים אלימים, או שימצאו את עצמן שוב במאהל. "לא מעניין אותי חוגים ותלושי מזון. אני רוצה ביטחון שהבית שלי יישאר שלי"

מאת:

עיריית תל אביב החתימה בתחילת השבוע נשים חד הוריות על התחייבות לפנות את מאהל המחאה ביפו בתמורה לסיוע במיצוי זכויותיהן, וללא מענה לדרישתן לפתרונות דיור.

פרידה נאג׳ר במאהל ביפו בסוף השבוע (צילום: אורן זיו)

"הציעו לי חוגים וטיפול פסיכולוגי, אבל אלה דברים שבכל מקרה מגיעים לי בזכות. אני רוצה קודם כל דירה״. פרידה נג׳אר במאהל ביפו בסוף השבוע (צילום: אורן זיו)

לאחר כשבועיים בהן נשים חד הוריות ישנו במאהל מחאה בגן השניים ביפו, אתמול (שני) עזבו חלק מהנשים את המקום לאחר שחתמו על הסכמים פרטניים עם המשלמה ביפו, בנוכחות נציגים מאגף הרווחה של העירייה. המסמך עליו חתמו הנשים לא כולל פתרונות דיור קבועים, אלא התחייבות לסיוע במיצוי זכויות ולסיוע בשכר דירה לתקופה מוגבלת, וכמו כן סיוע חד פעמי למזון ולביגוד, תמורת פינוי מידי של המאהל.

ארבע מהמשפחות שבמאהל החליטו להישאר בפארק מכיוון שדרישותיהן לא נענו ולא היה להן מקום לישון בו.

זכויות בסיס כ"פריבילגיות"

רוב הנשים חתמו על הסכמה לעזוב כבר ביום ראשון, אך לאחר מכן חזרו בהן. חלקן העידו כי השיגו תנאים משופרים בפגישות נוספות שנערכו אמש (שני). בשעות הלילה הנשים נפרדו זו מזו, וחלקן ארזו את מעט החפצים שהביאו איתן למאהל. הנשים שנותרו ישנו אמש במקלט הציבורי בגן השניים ביפו. האוהלים שהקימו במקום פורקו ביום ראשון, מחשש שיינזקו במהלך פינוי. הבוקר הגיעו פקחים של עיריית תל אביב ופינו ציוד שנותר בשטח.

המשלמה, הגוף הפועל מטעם עיריית תל אביב ביפו, קיימה בראשון ובשני השבוע פגישות פרטניות עם הנשים, כאשר מספר נשים חתמו על ההסכמה לעזוב. באחד ההסכמים החתומים, שהגיע לידי ״שיחה מקומית״, נאמר כי האישה עברה להתגורר במאהל ״עקב מצוקת הדיור״, וכי בתמורה להתחייבותה לפנות את המאהל היא תלוּוה על ידי מחלקת הרווחה במיצוי זכויות ובהגשת מסמכים לסיוע בשכר דירה. כמו כן נכתב כי האישה תקבל צ'ק על סך 1,000 שקל ״לרכישת ביגוד ומזון״, וכי תקבל הפנייה לסיוע בדיור. טויוטה להסכם נוסף שהגיעה לידי ״שיחה מקומית״ כללה סעיפים דומים, כולל ליווי בתהליכי מיצוי זכויות.

א', אם לשלושה, שניים מהם קטינים, העידה כי בפגישה ביום שני במשלמה ביפו ניתנו לה אלף שקל במזומן בתמורה להתחייבות לעזוב את המאהל. ״ביום ראשון הציעו לי פחות, אתמול כבר הציעו יותר סיוע בשכר דירה תמורת הצגת חוזה. אבל לא מצאו לי כלום (דירה לשכור, א״ז) ואמרתי להם שאני לא רוצה לחזור לגור אצל קרובי משפחה, כמו לפני המאהל. לילדים לא טוב שם, הם מקבלים מכות. הציעו לי אלף שקל כדי להסתדר כמה ימים והסכמתי, כי אין לי גרוש. ביקשתי עוד דברים, כמו סיוע עם חובות, ולא עזרו״.

א׳ הדגישה כי ציינה בפגישה שהמגורים אצל משפחה לא טובים עבור ילדיה, אך לא הוצע לה פתרון אחר.

פאטמה, אם חד הורית לארבעה שהתגוררה במאהל, חתמה גם היא על הסכמה לעזוב. ״יש לי חודש לפנות את הבית שאני גרה בו בשכירות. הגעתי לסיכומים טובים יותר מאשר אלה שהציעו לי ביום ראשון, כמו שיכניסו אותי לוועדת חריגים לסיוע בשכר דירה, שלא יקזזו לי חובות ממזונות וחוגים לילדים, והפקדה של חוב לבעל הבית. נתתי להם צ'אנס, אם לא יקיימו את הבטחות עוד חודש תראה אותי שוב כאן בפארק".

לגבי הלחץ לפנות את המאהל אמרה פאטמה: ״הפריע להם שאנחנו כאן עם הילדים. גם אנחנו לא רצינו פינוי בכוח כדי שהצעירים לא יגיעו ואז הכל יתהפך, כמו שהיה במאי״.

המאהל ביפו בסוף השבוע (צילום: אורן זיו)

המאהל ביפו בסוף השבוע (צילום: אורן זיו)

"התנהלות של מאפיה"

״לא ניתן שום פתרון לבעיות הדיור. גם אחרי שחתמו, חלקן עדיין גרות בפארק וחלקן מצאו פתרונות זמניים אצל משפחה״, אומר עו״ד אוהד עמר מארגון ״שוברות קירות״, שליווה את הנשים במאהל. על הכסף שניתן במזומן אמר: "זו התנהגות של מאפיה. להציע מזומן כדי לפנות אוהל ולחזור לבית אלים, זה מקומם״.

לגבי הפגישות הפרטניות עם הנשים במשלמה ביפו ציין עו״ד אמר: ״להזמין נשים לפגישה כשעל הלוח יש את ׳מתווה לפינוי גן השניים׳ ולהעלות הצעות של זכויות, שמגיעות להן ממילא, בתמורה לפינוי, זו פרקטיקה פסולה. נכון שלכל אישה במאהל יש סיפור חיים אחר, אבל כולן מלינות על מיצוי הזכויות, שזו רשלנות של השירותים החברתיים״.

בנוגע לתמורה שקיבלו הנשים מהעירייה עם הסכמתן להתפנות, אומר עו״ד אמר: ״הן קיבלו עובדת סוציאלית, שממילא צריכה לתת להן סיוע, ותור במוקד למיצוי זכויות, כדי שמישהו מטעם העירייה יעזור להן למלא קצבת נכות בעוד שבועות. אני מצפה מהעירייה שברגע שיש נשים במאהל, יוציאו לשם עובדים ויפתרו את הבעיות באותו הרגע, ולא לתת להן את הזכות למיצוי זכויות כחלק ממשא ומתן״.

עם זאת, ארבע נשים, בהן מקימת המאהל פרידה נג'אר, לא הסכימו לעזוב את המאהל. סוראיה, אם חד הורית, סיפרה אמש: ״אני נשארת פה כי בקשתי סיוע בדירה ולא קיבלתי. אני לא זכאית לדיור ציבורי כי יש לי רק שני ילדים, אני צריכה עזרה מול המשכיר כי אין לי את התנאים לשכור דירה לבד בגלל המצב הכלכלי שלי. הציעו לי חוגים וטיפול פסיכולוגי, אבל אלה דברים שבכל מקרה מגיעים לי בזכות. אני צריכה קודם כל דירה״.

ל', אם לשלוש שגרה בדירת דיור ציבורי ונמצאת בסכנת פינוי, סירבה אף היא לעזוב ואמרה: ״אני דור שני בדירה בבעלות עמידר ורוצים לקחת אותה. לא מעניין אותי חוגים ותלושי מזון, כמו שהציעו, אני רוצה ביטחון שהבית שלי יישאר שלי. בגלל זה אני נשארת. מה שהציעו לי מגיע לי בזכות, לא בחסד. שנתיים אני רודפת אחריהם בשביל מועדוניות״.

המאהל ביפו בסוף השבוע (צילום: אורן זיו)

"נכון שלכל אישה במאהל יש סיפור חיים אחר, אבל כולן מלינות על מיצוי הזכויות, שזה רשלנות של השירותים החברתיים״. המאהל ביפו בסוף השבוע (צילום: אורן זיו)

נ׳גאר, אם חד הורית לארבעה, שהקימה את המאהל, חתמה לדבריה על הסכמה לעזוב אך חזרה בה, ואתמול בלילה נשארה בגן. ״חתמתי וחזרתי בי. אני נשארת פה כי אין לי לאן ללכת. יש לי חוב לבעל הדירה, אני לא יכולה לחזור לשם ואין לי מקום לגור בו״.

את המאהל הקימה לפני כמעט שבועיים, בדרישה לדיור ציבורי, שלו היא ממתינה כבר ארבע שנים. בימים שלאחר מכן הצטרפו אליה נשים נוספות עם ילדיהן. לרובן היתה את אותה הדרישה – דיור ציבורי או סיוע בשכר דירה בסכום שיספיק לשכור דירה ביפו. לפני דוח מבקר המדינה משנת 2019, זמן ההמתנה לדיור ציבורי עומד על כ-31 חודשים, כאשר במרכז הארץ ההמתנה עשויה להיות ארוכה יותר. אך מצוקת הדיור ודחיקתם של פלסטינים ביפו רחבה אף יותר, עם עליית מחירים דרמטית בשנים האחרונות בעקבות פרויקטים של דירות יוקרה ומכירת דירות בניהול עמידר, בהן חיים פלסטינים משנת 48׳, ליזמים פרטיים.

מעיריית תל אביב-יפו נמסר בתגובה:

"מאהל המחאה בגן השניים הוקם ע"י משפחות יפואיות, רובן אימהות חד הוריות, החוות מצוקה אמיתית שמשקפת תוצאה של מדיניות ממשלתית ארוכת שנים של הזנחת הדיור הציבורי. המאהל פורק אמש ברצון, לאחר דיאלוג בין התושבות, ועד הפעולה היפואי וגורמי העירייה שמטרתו הייתה למצוא פתרונות עבור התושבים ולסיים את המחאה באופן מכובד שימנע עימות אלים.

"גורמי הרווחה והמשלמה ליפו עמדו בקשר שוטף עם התושבות והתושבים ואמש נפגשו, ביחד עם נציגי ועד הפעולה, עם כל משפחה כדי לסייע לה ככל שניתן בין אם באמצעות קידום מיצוי זכויות ובין אם באמצעי סיוע נוספים. עבור מרבית המשפחות נמצא מענה זמני או קבוע. בעקבות כך המשפחות בחרו להתפנות מרצון. עוד סוכם על המשך מפגשים פרטניים מידי שבועיים עם כל אחת מהמשפחות בהשתתפות נציגי הרווחה העירוניים ונציגי ועד הפעולה, במטרה לעקוב אחר ההתקדמות. מספר מועט של משפחות בחרו להמשיך במחאה וגורמי העירייה מלווים אותן באופן צמוד במטרה לאתר פתרונות גם עבורן. כל מחאה היא לגיטימית והעירייה מעודדת השתתפות פעילה של תושבות ותושבים במשחק הדמוקרטי. יחד עם זאת, הקמת מאהל במרחב הציבורי מוגבלת בזמן, ללא קשר ללגיטימיות המאבק.

"לגבי השאלות הספציפיות בפנייה, ההסכם נחתם עם כל הנשים (כ-11 נשים), מלבד אחת, איתה אנו עומדים בקשר להמשך עזרה וטיפול. אין זה בסמכות העירייה לסייע באופן קבוע בשכר דירה, דיור ציבורי או מציאת פתרון דיור קבוע אחר. זו סמכות הנמצאת בבלעדיות בידי המדינה. אך למרות זאת, העירייה יצרה תכנית המסייעת מעל ומעבר למיצוי זכויות עבור המשפחות, הכוללת ליווי, הגשת בקשות וכל מה שנדרש מול רשויות המדינה וגם פגישה פעם בשבועיים לבדיקת סטטוס במעמד כל המשפחות. בניגוד לנטען, כל נושא מיצוי הזכויות ניתן ללא כל התניה, גם לא לפינוי המאהל. בין השאר נתנה העירייה כסף לתמיכה בסלי מזון וביגוד לאלו שהיו זקוקות לכך, בסכומים שונים".

אנחנו המומות ומזועזעים, דואגות ומפוחדים מאירועי התקופה האחרונה.

בימים כאלה יש מי שדורשים מעיתונות "לבחור צד". הצד שבחרנו ברור: אנחנו עומדים לצד כל מי שאיבדו את יקיריהם במלחמה הזו; לצד כל מי שנאלצו לנוס על נפשם ולהותיר אחריהם בית; לצד כל מי שחרדים לחייהם ולחיי משפחתם ואהוביהם, בישראל, בעזה ובגדה המערבית.

בימים אלה, אנחנו מרגישות ומרגישים שקולנו, הקול של פלסטינים וישראליות נגד הכיבוש ולמען שלום צודק, ביטחון וחירות לכל, חשוב מתמיד. הסיפורים החשובים שלא מסוקרים בתקשורת המיינסטרים רבים מספור, אך משאבינו מוגבלים. בעזרתך נוכל להביא לציבור הולך וגדל סיפורים כמו זה שקראת עכשיו, ולהציע את הניתוח, ההקשר, והסיקור הנחוצים כל כך, במיוחד בתקופה הקשה והדרמטית הזו. הדרך הכי טובה להבטיח את היציבות והעצמאות שלנו היא התמיכה של קהילת הקוראות והקוראים באמצעות חברות בשיחה מקומית.

זה הזמן להיות חברות בשיחה מקומית

לתמיכה – לחצו כאן
"רציתי לטפל בחוויות בלתי פתורות שנשאתי בכאב כל חיי". נעמי אברהם, מחברת הספר "חקירה במסדרונות בית הספר" (צילום: אלון אלוניס)

"רציתי לטפל בחוויות בלתי פתורות שנשאתי בכאב כל חיי". נעמי אברהם, מחברת הספר "חקירה במסדרונות בית הספר" (צילום: אלון אלוניס)

"לחזור לזירת הפשע": התלמידה הבעייתית שהפכה יועצת חינוכית

כשהיתה תלמידה, התייחסו לנעמי אברהם כ"ילדה רעה". כמבוגרת, ניסתה לתקן את החוויה והיתה למורה וליועצת. בספר שכתבה היא מנסה לשלב בין תובנות שצברה לחוויותיה האישיות. למרות ההצלחות, המסקנה עגומה: מערכת החינוך לא יודעת לגלות אנושיות

X

אהבת את הכתבה הזאת?

כדי לעשות עיתונות עצמאית שיחה מקומית צריכה גם את התמיכה שלך. לחץ/י כאן כדי להיות חלק מההצלחה שלנו
silencej89sjf