newsletter
השיחה מגיעה אליך
רוצה לקבל את מיטב הסיפורים של שיחה מקומית ישר למייל? הניוזלטר השבועי שלנו הוא התשובה בשבילך.

בין הנדל"ניסטים למתנחלים, הערבים נדחקים מיפו

באירוע שבו הותקפו אנשי ישיבה ביפו הצטלבו שני תהליכים מקבילים: העובדה שעמידר מוציאה למכירה את הבתים שתושבי יפו גרים בהם, והתרחבות הפעילות של המתנחלים היהודים בעיר. "יפו נמצאת במצב הכי קשה מאז הנכבה", אומרים שם

מאת:

האירוע שבו הותקפו בכירי ישיבת ההסדר שירת משה, הרב אליהו מאלי ומנכ"ל הישיבה משה שנדוביץ, ביום ראשון, הוביל להפגנות ולאחר מכן לאלימות משטרתית כלפי התושבים הפלסטינים ביפו – שבתורה נענתה בהצתת פחים וירי זיקוקים. שני חשודים בתקיפה, מחמוד ואחמד גרבוע, נעצרו עוד באותו היום.

משפחת גרבוע מחוץ לביתם ביפו (צילום: אורן זיו)

משפחת גרבוע מחוץ לביתם ביפו (צילום: אורן זיו)

הרב מאלי והמנכ"ל שנדוביץ אומרים שהם באו לבחון קנייה אפשרית של מתחם השוכן ממול לבית משפחת גרבוע ונמצא בבעלות פרטית של יהודים. במשפחת גרבוע טוענים כי שני אנשי הישיבה נכנסו לביתם ולחצר סמוכה, המשמשת אותם ותושבי בתים אחרים ויש בה מקומות חניה ופינת ישיבה.

גרבוע מספר: "הייתי בעבודה. האחים שלי גם עובדים. המשפחה ישבה בגינה ופתאום מישהו פתח את הדלת ורצה להיכנס. פשוט אין להם בושה. אנחנו אנשים דתיים. כשאתה נכנס לבית, לפחות תדפוק בדלת. אמא שלי פחדה. כשהגעתי הביתה היו צעקות והם הלכו. הלכתי לחנות, וכשחזרתי הביתה ראיתי מלא שוטרים ומג"ב. הם הפכו לנו את כל הבית, זרקו את הבגדים על הרצפה". לאחר מכן, כאמור, נעצרו שני אחיו של גרבוע.

לדברי גרבוע, המשפחה גרה בנכס ששייך לעמידר ברחוב דונולו הרופא ביפו, ובשנה שעברה בית המשפט הורה להם לפנות אותו. "אנחנו גרים פה 30 שנה, משלמים ארנונה, חשמל, הכל. נתנו לנו בינואר לפני שנה צו פינוי מעמידר. אנחנו רוצים לקנות את הבית וללכת אתם להסדר. כל הילדות שלנו פה".

בשנים האחרונות מוכרת חברת עמידר נכסי נפקדים שהיא מנהלת ביפו. במקרים רבים, הנכסים נמכרים ליזמים פרטיים, משום שהתושבים המקומיים אינם מסוגלים לקנות את הנכס במחיר השוק הנוכחי.

הכל חוזר ל-1948

האירוע העלה לכותרות את מצוקת הדיור הקשה ביפו. כדי להבין את המצוקה צריך לחזור אחורה, ל-1948. אחרי הנכבה, התושבים הפלסטינים שנותרו בעיר רוכזו בשכונות עג'מי וג'בליה, באזור שמכונה "הגטו". הגברים רוכזו במשך כמה ימים בגן השניים (גן עזה). "נתנו להם לצאת בתנאי שיחתמו על חוזה בעברית לגבי דירה, בלי שכתוב איפה הדירה בדיוק, כמה חדרים, הכל היה נתון לפרשנות", אומרת יהודית אילני, פעילה בנושא הדיור ביפו שסייעה למשפחות רבות להיאבק בפינויים.

ישיבת ״שירת משה״ ביפו (צילום: אורן זיו)

ישיבת שירת משה ביפו (צילום: אורן זיו)

לדברי אילני, "באותן שנים אף אחד לא רצה לגור ביפו, והם הפכו לדיירים מוגנים, חלקם בבתים שהיו בבעלותם לפני 1948. אחרים הכניסו לתים שלא היו שלהם לפני 1948". הבתים האמורים רשומים בטאבו כנכסי נפקדים ששייכים לרשות הפיתוח.

אילני אומרת כי "כל עוד אף אחד לא רצה לגור ביפו, זה לא עניין אף אחד". היא מציינת שהיו בתים שבהם שוכנו גם משפחות יהודיות, ושיש משפחות שרכשו חלק מהזכויות, אבל לא את החלק של עמידר. בעבר היו אלפי נכסים כאלה, אך כיום נותרו רק כ-1,200.

לפני מכירה של נכס ליזם פרטי, על עמידר להציע את חלקה בנכס לדיירים המוגנים. אם הדייירים לא מעוניינים או לא יכולים לרכוש אותו, ניתן להמשיך למכרז. כשהנכס נמכר, היזם שרכש אותו הופך לבעל הבית החדש של הדיירים. "קל לפנות אותם", אומרת אילני. "יש הרבה תרגילים. אפשר להוציא צו מבנה מסוכן, ואז או שהדיירים מתקנים או שהם צריכים לפנות. האוכלוסייה המקומית היא חסרת כוח".

אילני אומרת שרבים מפסקי הדין ניתנו במעמד צד אחד, ובמהלך השנים עמידר עצמה לא פעלה לפינוי הבתים שלגביהם ניתנו החלטות. "התקבלו החלטות לפינוי הנכס ללא הגנה, ולא העבירו לביצוע כי אף אחד לא רצה לגור שם. אבל כשהתחילו למכור את יפו, השתמשו בהחלטות האלה".

עו"ד אמיר בדראן, תושב יפו וחבר מועצת העיר תל אביב-יפו מטעם סיעת חד"ש, מספר כי החוק קובע שהנכס יכול לעבור רק שתי ידיים בתוך המשפחה, ולכן פעמים רבות הדור השלישי מוגדר פולש. לדברי אילני, רק מי שגר ורשום שם, ששילם ולא בנה בנייה בלתי חוקית – לא יוגדר כפולש. לעתים גם שינויים בבית, שנעשו במסגרת פרויקט שיקום שכונות אך ללא אישור של עמידר, יכולים לשמש עילה להגדרה כפולשים על ידי בתי המשפט.

"ברוב המקרים החתימו רק את הגבר", אומר עו"ד בדראן. לדבריו, "ניתן להעביר את הבעלות רק פעמיים. אם סבא נפטר, הדירה עוברת לסבתא, וככה לקחו 50 שנה של שהייה בנכס, במשיכת עט". בדראן אומר כי בעלי נכסים רבים מצאו את עצמם כבר בשנת 2000 מוגדרים כפולשים בביתם שלהם, "אלא אם הסבא בן 100".

עו"ד אמיר בדראן (צילום באדיבות המצולם)

עו"ד אמיר בדראן (צילום באדיבות המצולם)

כאמור, לפני הוצאה למכרז, חלקה של עמידר – 30%-40% מערך הדירה – מוצע למכירה למשפחה שגרה בו. לעתים מדובר בסכומים גבוהים, אף שפעמים רבות עמידר מציעה הנחה של כמה מאות אלפי שקלים. לדברי ח"כ סאמי אבו שחאדה, תושב יפו, "המחירים הם מחירי השוק. שמעתי על מחירים של מיליונים רק על החלק של עמידר. בשנים האחרונות זה ירד, וכעת שוב עלה. עמידר שלחה מכתבים לחלק גדול מהמשפחות שבהם הציבה בפניהם ברירה – לקנות את הבתים בטאבו או להימכר ביחד עם הבתים שלהם ליזמים".

לאנשים אן כסף לקנות את הבתים שהם גרים בהם

"יפו סובלת מנכבה מתמשכת, והימים האלה הם הימים הקשים ביותר שעברו על יפו מאז הנכבה", אומר מחמוד עוביד, עיתונאי ובעל אתר החדשות הפופולרי "יאפא 48", שמתגורר ביפו. "בשלושת החודשים האחרונים מספר הניסיונות למכור בתים גדל בצורה מפחידה. הם מגיעים למשפחה ואומרים להם: 'יש לך 60 יום להביא את המחיר של שליש מהבית, אחרת נוציא את זה למכירה פומבית'.

"המצב הכלכלי של האנשים צנוע, ומדובר על סכומים גדולים מאוד, מיליון שקל, מיליון וחצי או אף יותר. אם המשפחה לא מצליחה להשיג את הסכום, הנכס יוצא למכירה פומבית ציבורית, ואז באות קבוצות של מתנחלים וקיצוניים וקונות אותו".

לדברי בדראן, "זה נמשך באופן שקט כבר שנים. יש מתקפה מכל הכיוונים. כל אחד רוצה לנגוס ולקחת חלק. מבחינת גורמים ממסדיים ויזמים פרטיים, התושבים שקופים לגמרי. רואים אותם כמטרד, אנשים שיושבים על קרקע יקרה ועדיף שיעופו משם".

בדראן אומר כי "עמידר היא זרוע של המדינה. הם לא מקבלים החלטות, מכתיבים להם מה לעשות. במקום לדאוג לאזרחים ולשמור על המיעוט הערבי, הם עושים בדיוק את ההיפך, הופכים אותנו לפורעי חוק בעל כורחנו, כל יום מעבירים 20 חוקים בזמן שיכלו להסדיר את המצב".

קו פרשת מים ביחסים ביפו

יום אחרי התקיפה השבוע, ניסה מנכ"ל ישיבת שירת משה, שנדוביץ, לצייר תמונה ורודה לגבי החיים ביפו. "הקשר עם השכנים טוב", אמר. "כל מי שמבקש סיוע נותנים לו בשמחה, גם למשפחות לא יהודיות". הוא ציין שהמגרש שהישיבה רוצה לבדוק את קנייתו נמצא בבעלות יהודית.

בתגובה לשאלה על הפינויים של חברת עמידר אמר שנדוביץ: "אנחנו לא נכנסים לפינה הזאת. זו קרקע ריקה. בטאבו היא רשומה על שם יהודי. במדיניות שלנו לא נדפוק על דלת של ערבי ונבקש לקנות ממנו. זה משהו ברמת השכנות הטובה, זה לא בלקסיקון שלנו. לישיבה שלנו אין אף נכס, אין בבעלותנו כלום. להגיד שאנחנו קונים – זה לא קורה. אנחנו חולמים לגדול. הנכס הזה (הישיבה; א"ז) שייך לתורם שמאפשר לנו להיות כאן. העמותה שלנו לא קונה נכסים, בטח לא מערבים".

למרות הטענות לשכנות טובה, בפועל, הישיבה שנפתחה ב-2008 על ידי הרב מאלי וחבריו מבית אל שינתה את פני השכונה. כיום לומדים במקום 350 תלמידים שחיים בבתים שכורים או של תורמים ברחובות מסביב לישיבה, שנמצאת ברחוב טולוז. ביחד עם הקונים היהודים שמגיעים ממניעים אחרים – משקיעים או כאלה שרוצים לגור ליד הים – הם דוחקים את התושבים הערבים החוצה.

עימותים ביפו, ב-18 באפריל 2021 (צילום: אורן זיו)

הקואליציה בין המתנחלים למשטרה מחזקת את המתנחלים. שוטרים ביפו, ב-18 באפריל 2021 (צילום: אורן זיו)

"האירוע הזה הוא קן פרשת מים", אומר פרופ' דניאל מונטרסקו, אנתרופולוג יליד יפו, שספרו "עיר שסועה לה יחדיו" העוסק בעיר פורסם בשנה שעברה. "עד עכשיו המתנחלים ניהלו משחק שקט והרחיבו את הנוכחות הקהילתית שלהם. עכשיו, מרגע שהקהילה הזו מציגה את עצמה כקורבן שזקוק להגנה, נוצרת קואליציה בינה לבין המשטרה והמדינה. זה דומה למה שקרה למתנחלים בחברון. ברגע שבו הם הפכו למי שזקוקים להגנה, המדינה התערבה לטובתם".

את הדוגמה לתהליך הזה, אומר מונטרסקו, שחוקר את ההתיישבות הדתית לאומית ביפו יחד עם ד"ר יעל שמריהו-ישורון, אפשר היה לראות בהפגנה שנערכה אחרי אירוע התקיפה. "המתנחלים עמדו בצד והמשטרה עשתה להם את העבודה". התהליך הזה שבו כוחות הביטחון "יגנו" על אנשי הגרעין התורני, הוא טוען, יכול להביא לכך ש"הגבול הדק בין הקהילות יהפוך לגבול עבה, שהקו הירוק יעבור בתוך הערים המעורבות".

במבט כללי, מוסיף מונטרסקו, האירוע הזה הוא "מפגש ראשון בזירה הציבורית" של שני תהליכים מקבילים העוברים על יפו – תהליך הג'נטריפקציה והתרחבות הנוכחות של המתיישבים היהודים.

"המוסלמים הם גר תושב"

הרב מאלי שימש במשך שנים רבות אחד מראשי ישיבת עטרת כהנים בירושלים, שפועלת לייהוד מזרח העיר. עם הקמת ישיבת שירת משה, הוא עבר מבית אל ליפו. אחיו, הרב יהודה מאלי, הוא מראשי עמותת הימין אלע"ד, הפועלת בסילוואן ומנהלת את אתר עיר דוד.

הישיבה פועלת תחת עמותת מאירים ביפו, שמפעילה פרויקטים נוספים, ובהם מדרשת יפו לנשים ומכינות קדם צבאיות. ב-2016 החלו תלמידי הישיבה להתגורר בבית ברחוב ציונה תג'ר, שנבנה ב-1935 ותושביו גורשו ב-1948. הבית הזה נמכר ב-2013 תמורת יותר מ-10 מיליון שקל לדורה זיטנו, אזרחית ארגנטינה שלא חיה בארץ, והיא העבירה את הנכס לשימוש אנשי הישיבה.

באתר העמותה נכתב: "מעגלי העשייה כוללים חיזוק הזהות היהודית וקול התורה, העצמת קהילות, מפעלי חסד ורווחה, קידום נוער בסיכון ועבודה עם אוכלוסיות מוחלשות".

בערוץ האינטרנטי מאיר, סיפר הרב מאלי ב-2010 על מטרות הישיבה: "להחזיר את הרוח היהודית לערים. זה מהלך כללי, שמחזירים את התורה ואת הקדושה ואת התפילה לערי המרכז".

לגבי החיים לצד התושבים הפלסטינים אמר מאלי: "התייעצתי עם גורמי הביטחון. ההגדרה, לפחות כרגע, לערביי יפו הנוצרים והמוסלמים וגם חילונים היא של גר תושב. אנשים שחיים לפי החוק של מדינת ישראל ושומרים דת בסדר, פחות או יותר שבע מצוות פחות או יותר, אז היחס אליהם הוא של 'חביב אדם שנברא בצלם'. כמובן שמי פורע חוק, שכוחות הביטחון יטפלו בו. זה לא ענייננו". על המחאה בזמנו אמר: "הסיסמה שלהם היא 'מתנחלים לכו הביתה'. אני מתגאה בשם מתנחלים".

באותו ראיון מאלי הוסיף כי הרעיון להקים מדרשה לבנות הגיע לאחר פנייה "להציל את הבנות מנישואי תערובת". הוא סיפר כי הם עובדים עם יד לאחים, והקימו מדרשה לבנות כדי "לספוח בנות מבתי הספר המעורבים ביפו". לדבריו, האוכלוסייה ביפו "חלשה מבחינה יהודית". גם בראיון הזה טען מאלי כי היחסים עם התושבים הערבים הם טובים.

רוצים שנעבור ללוד ורמלה

"איזה יחסים טובים? הם חיים במציאות מקבילה", אמר בדראן. "איזו חלופה יש ליפואי שצריך לעזוב את הבית שלו? לאן יש לו ללכת? לבת ים? לראשון? יש שם מסגד או כנסייה? יש שם מתנ"ס שייקח את הבן? יש גן או בית ספר דוברי ערבית?"

"הם צריכים לעזוב את העיר, להידחק ללוד ורמלה", מוסיפה אילני. "אין להם אפשרות כמו לתושב יהודי שפונה ללכת לשכונה אחרת".

"המצב קשה מאוד", מסכם עוביד. "יש מגבלות מפחידות בנושא הדיור, אובדן ביטחון אישי ובעיות מחיה עקב הקורונה, שהובילו את הנוער לשלב שבו אין להם מה להפסיד. אני מאמין שזו תוכנית לייהוד יפו". עוביד מספר שכחלק מעבודתו העיתונאית הוא ספר כ-45 משפחות שעזבו את יפו בשנים האחרונות ועברו לערים וכפרים באזור.

עימותים ביפו, 18 במרץ 2021 (צילום: אורן זיו)

עימותים ביפו, 18 במרץ 2021 (צילום: אורן זיו)

בשנה האחרונה התקיימו עימותים אלימים בין המשטרה לתושבים הפלסטינים בשלוש הזדמנויות שונות. במרץ אשתקד תושבים מחו לאחר ששוטרים הפעילו אלימות קשה בזמן אכיפת תקנות הקורונה. ביוני היו כמה ימי עימותים  לאחר התחלת העבודות בבית הקברות אל-אסעאף בצפון יפו. והשבוע היו האירועים סביב נושא הפינויים. בשני המקרים האחרונים מדובר על שילוב בין סוגיית הדיור והקרקעות לניסיונות לייהוד יפו ולמחיקת הזהות הפלסטינית של העיר.

המשטרה תרמה לתחושה הקשה ששררה השבוע בעיר. לדברי עדי ראייה, השוטרים דחקו הפגנה של פעילי ימין ביום ראשון מאזור הישיבה לאזור שסמוך למסגד המקומי. כשתושבים פלסטינים מחו מול פעילי הימין, המשטרה פיזרה אותם ברימוני הלם ופרשים, עצרה ארבעה מפגינים ופצעה חמישה – כולם ערבים.

בתקופה האחרונה מתקיימת מדי יום שישי מחאה של תושבי עג'מי נגד ניסיונות המכירה של נכסים ליזמים. לצד מקום ההפגנה רוסס גרפיטי בעברית וערבית שאומר: "יפו לא למכירה".

"אין לנו מה להפסיד", סיכם ביום שני השיח' בילאל דקה, אימאם משכונת ג'בלייה, את תחושתם של רבים מהתושבים, כשהוא עומד מול הישיבה. "מה שהם עשו, הרביצו לרב, זה לא בסדר בכלל. אבל לא יעצרו את המתנחלים האלה שלוקחים לנו את הבתים. אנחנו לא מחפשים בלגן, אבל דוחקים אותנו לפינה".

מחברת עמידר נמסר בתגובה: "חברת עמידר פועלת בהתאם למדיניות רשות מקרקעי ישראל והחלטת הממשלה בנושא המכר. הפעילות נערכת בהתאם למיפוי מסודר של הנכסים, לצד היכרות עם הדיירים המוגנים ברמה האישית. במהלך שלוש השנים האחרונות, כלל הדיירים המוגנים ביפו קיבלו מאתנו פנייה בנושא האפשרות לקנייה/מכירת הנכס שבו הם מתגוררים, לרבות האפשרויות לרכישת מלוא זכויות הבעלות על הנכס. הליך המכר אורך כמה חודשים.

"נדגיש כי כפי שנעשה בעבר, כך כיום, הנכסים מוצעים למכירה תחילה לדיירים בהנחה משמעותית ותוך ליווי מקצועי. עוד נדגיש כי המכרז מפורסם רק לאחר שלדיירים ניתנה האפשרות לרכוש את  זכויות הבעלות על הנכס.

"חשוב לציין כי גם כאשר הנכס נמכר לאחרים, לדיירים נשמרת הזכות להישאר ולהתגורר בו מעצם הגדרתם כ'דיירים מוגנים'.

"עוד נציין כי בתקופה האחרונה התקיימו דיונים בהשתתפות רשות מקרקעי ישראל, עמידר ועיריית תל אביב על מנת לבחון צעדים נוספים לשם הגברת האמון ועידוד רכישת הנכסים על ידי דיירים. במסגרת זאת הצענו לכלל הגורמים המעורבים, לרבות עיריית תל אביב, שיתוף פעולה לקידום הנושא.

"ממוצע המכרזים בעיר יפו הוא כ-25 מכרזים בשנה, כאשר חלק קטן מהם כולל דיירים מוגנים (ממוצע המכר הכללי, קרי מכר לדיירים מוגנים ומכר פומבי, הוא 80 לשנה)".

שוטרים במהלך עימותים ביפו, 18 במרץ 2021 (צילום: אורן זיו)

שוטרים במהלך עימותים ביפו, 18 במרץ 2021 (צילום: אורן זיו)

מעצר של מפגינה במהלך הפגנה מחוץ לישיבת ״שירת משה״ ביפו (צילום: אורן זיו)

מעצר של מפגינה במהלך הפגנה מחוץ לישיבת שירת משה ביפו (צילום: אורן זיו)

ועוד משהו קטן...

אנחנו ממש שמחים שקראת את הפוסט הזה, ומקווים שמצאת בו עניין. הצוות של שיחה מקומית משקיע מאמצים משמעותיים כדי להביא לקוראות ולקוראים שלנו חדשות, תחקירים, פרשנויות וטורי דעה מגוונים, והכל מתוך מחויבות להתנגדות לכיבוש ולקידום שלום, שוויון וצדק חברתי.

קשה למצוא דברים כמו הפוסט הזה בכלי תקשורת אחרים בארץ, והסיבה שהוא נמצא פה היא שהעיתונות שלנו בשיחה מקומית היא עצמאית וחופשית. אנחנו לא תלויים באף בעל הון, לא במפרסמים ולא בחומות תשלום.

ועדיין, העבודה הרבה שמושקעת בכל פוסט כזה – מתשלום לכותבים, דרך עבודת העורכות והצלמים ועד התשלום לייעוץ משפטי או לשרתים שעליהם יושב האתר – עולה כסף. הדרך הכי טובה להבטיח את היציבות והעצמאות שלנו היא התמיכה של קהילת הקוראות והקוראים באמצעות חברות בשיחה מקומית. ובזה יש לך מקום חשוב.

זה הזמן להיות חברות בשיחה מקומית

לתמיכה – לחצו כאן
לוח הזמנים משרת את נתניהו באופן מושלם. משתתפי צעדת יום ירושלים חוגגים מול שריפה של עץ במתחם אל אקצא (צילום: מנדי הכטמן / פלאש 90)

לוח הזמנים משרת את נתניהו באופן מושלם. משתתפי צעדת יום ירושלים חוגגים מול שריפה של עץ במתחם אל אקצא (צילום: מנדי הכטמן / פלאש 90)

טביעות האצבעות של נתניהו מרוחות על כל ההסלמה הזו

ההתנכלות בשער שכם, הדיכוי בשייח ג'ראח, ההתפרצות לאל-אקצא, ההרג בעזה - ממשלת ישראל אחראית לרוב האלימות של הימים האחרונים. וכשבראש הממשלה עומד אדם שההידרדרות הזו יכולה להציל אותו ברגע האחרון, אפשר להבין למה החשד נופל עליו

X

אהבת את הכתבה הזאת?

כדי לעשות עיתונות עצמאית שיחה מקומית צריכה גם את התמיכה שלך. לחץ/י כאן כדי להיות חלק מההצלחה שלנו
donate
silencej89sjf