newsletter
השיחה מגיעה אליך
רוצה לקבל את מיטב הסיפורים של שיחה מקומית ישר למייל? הניוזלטר השבועי שלנו הוא התשובה בשבילך.

"עיני הבדולח" של הרבנים החרדים לא ראו את סכנת הקורונה

הביקורת על החרדים במשבר הקורונה נגועה באנטישמיות, אבל בחברה החרדית מוכנים לבלוע אותה, כל עוד תשכנע אנשים להיזהר. המנהיגות הרבנית והפוליטית כשלה, וההשלכות ישאירו חותם בלתי הפיך על החרדים

מאת:

הציבור החרדי הופקר פעמיים: קודם על ידי ההנהגה שלו, הרבנים החרדים והעסקנים, שלא השכילו להכיר בגודל משבר הקורונה, והנחו אותו להמשיך להתכנס במוסדות לימוד ובתי מדרש חרף הסכנה הבריאותית המשתוללת וכעת על ידי הממסד שמסמן אותו כחסר אחריות.

הפער בין מי שיש לו אינטרנט בחברה החרדית ומי שאין לו התגלה כמציל חיים. רחוב בבני ברק (צילום: אורן זיו)

הפער בין מי שיש לו אינטרנט בחברה החרדית מי שאין לו התגלה כמציל חיים. רחוב בבני ברק (צילום: אורן זיו)

רק השבוע אמר שר הביטחון נפתלי בנט כי ‏"יש פה שלוש מדינות קורונה: מדינת קורונה של החרדים, הערבים, ושאר מדינת ישראל. שיעור ההדבקה אצל החרדים והערבים גבוה מאוד. אני רואה במגזר הכללי התנהגות רצינית. יש בעיה אצל החרדים והערבים”.

להשתלחויות מהסוג הזה, למרבה הצער, אנחנו רגילים. המגיפה הזו קשה לכולנו: נפשית, כלכלית, בריאותית. הנטייה הטבעית היא לחפש את האשמים. כישראלים, אנחנו מורגלים לחפש אויב כלשהו להביס, להחזיר לעצמנו את השליטה באירוע. הפעם, בהעדרו, נמצאות הקבוצות החלשות בחברה על הכוונת. כרגע מי שסופג את האש הוא הציבור החרדי.

באופן מפתיע, מול האמירות השליליות שהולכות ותופסות תאוצה כלפי הציבור החרדי, התקשורת החרדית מילאה פיה מים. אם בעבר אמירה כמו של בנט היה זוכה לתגובה בדמות ציטוטים ממובילי דעה המתנגדים להכללות הגסות נגד החרדים, הפעם יש שקט מוזר, ותגובות מוזרות אף יותר.

איש התקשורת אריה ארליך מהשבועון המוביל "משפחה" כתב לדוגמה כי "יבוא זמן ונבוא חשבון עם האנטישמים שתופסים טרמפ נגד הציבור החרדי. אבל עכשיו השריפה בוערת. יש מקומות שההרגשה היא שיש איזו קייטנת קורונה. אנשים לא מבינים שמתים פה יום-יום".

ארליך מבטא סנטימנט הולך וגובר ברחוב החרדי ולפיו יש להתעלם כרגע מהביקורת מבחוץ על הציבור החרדי, גם כשהיא מופרעת ומלאת שנאה, לטובת טיפול ביד קשה בקבוצות המעטות שעדיין מזלזלות בסכנות הווירוס. הכעס עליהן וההתנגדות להן מתוך הקהילה עצמה עצומות.

אך יש סיבה נוספת וחבויה לתגובה הלא אופיינית הזו: חוסר הרצון להתמודד עם הרב שבחדר, כלומר, עם משבר ההנהגה החריף שפוקד את המגזר.

"עיני הבדולח" הוא כינוי נפוץ לראייתם של "גדולי ישראל" למרחוק, לצפייתם את העתיד באורח כמעט נבואי. במשבר הזה כשלה המנהיגות הרבנית והעסקנית, וכעת היא נגררת, מלאת בושה וכלימה, תחת האילוצים של רשויות המדינה ורמת התחלואה הגבוהה.

מבית הרב חיים קנייבסקי, הרב הבכיר ביותר בציבור החרדי כיום, יצאו הנחיות ברורות רק השבוע, באיחור לא אלגנטי של יותר שבועיים. ראש עיריית בני ברק, אברהם רובינשטיין, נצפה משתתף בחתונה רבת משתתפים בחצר ביתו בשבוע שעבר, ועכשיו, כשמתברר מעל לכל ספק כי בעירו, בני ברק, מתחולל אסון, הוא מאשים את הרשויות בחוסר שיתוף פעולה והסברה מתאימה. ההיסטריה והבלבול גלויים לעין כל כאשר ראש העיר מתנגד לסגר על העיר ואילו שר הבריאות החרדי, יעקב ליצמן, מתעקש עליו.

את רובינשטיין כן העזו לתקוף מעט ברחוב החרדי. אותו ארליך מתח ביקורת על ראש עיריית בני ברק, תוך שהוא מסיט את האש מבית הרב. "זוהי אזעקת הצלה", כתב ארליך. "משבר הומניטרי בבני ברק. אנשים מסוגרים בבתים, מפוחדים על חייהם, וההנהגה הפוליטית לא מתפקדת, שוכרת יח"צנים שיטייחו את המשבר. ראש העיר מוציא סרטונים מבידוד. אין קבלת החלטות, אין ניהול, אין דאגה למסכנים שיושבים בבית ואין מי שיעזור להם להתכונן לחג. רבותיי, תתעוררו."

לעומת זאת, העיתונאי ישראל פריי, שמוכר כמי שמותח ביקורת על הממסד, שיתף סרטון תעמולה של יהדות התורה מתקופת הבחירות האחרונות, שבו נראה הרב קנייבסקי מבטיח, שכל מי שיבחר ביהדות התורה, לא יידבק בקורונה. לסרטון הזה הוסיף פריי הערה צינית. "מתברר שבבני ברק בחרו ברשימה המשותפת", הוא כתב.

מי שזוכה לעדנה בתקופה הזו הוא הרב גרשון אדלשטיין, ראש ישיבת פונביז', נשיא מועצת גדולי התורה של דגל התורה ונשיא ועד הישיבות. מאז פטירת הרב אהרן יהודה לייב שטיינמן בשלהי 2017 נחשב אדלשטיין, לצד הרב קנייבסקי, כבכיר רבני דגל התורה. בשונה מהרב קנייבסקי, פסקיו והליכותיו של אדלשטיין דומים במתינותם לאלה של הרב שטיינמן. כבר בתחילת המשבר הוא רצה לסגור את מוסדות הלימוד, לפי הוראות משרד הבריאות, אך כוחו של הרב קנייבסקי גבר.

כעת, יצאו מחצרו של אדלשטיין סרטונים שבהם הוא מסביר בחומרה רבה את חשיבות הציות להוראות.

"מתירוצים לא הופכים להיות בריאים"

בין חצר הרב אדלשטיין לחצר הרב קנייבסקי מתנהל קרב זה מכבר, אולם עד היום דמותו הססגונית ואפופת ההוד של הרב קנייבסקי כפועל ישועות ניצחה בגדול. כעת, ניתן לצפות שקולו של הרב האפרורי יותר, שצפה את המשבר וביקש לטפל בו בדרכים המקובלות, יגבר.

ב"יתד נאמן" העיתון המפלגתי של דגל התורה, אף פורסם טור דעה ברוח הקרובה יותר לרוחו של אדלשטיין. "עיר התורה בני ברק נמצאת במקום הראשון והלא מכובד ברשימת הערים בהן מספר החולים גבוה ביותר", נכתב שם. "יש בעיר יותר חולים מבכל יישוב אחר במדינת ישראל. אז יש לכך הרבה תירוצים, אבל מתירוצים לא הופכים להיות בריאים….כאשר מאשימים את הציבור החרדי שיש בו גורמים המזלזלים בהוראות משרד הבריאות, זו אינה 'אנטישמיות' ו'שנאת חרדים'. זו לצערנו מציאות קשה המחייבת ביקורת חריפה….אנחנו חיים במדינה דמוקרטית, ואם מישהו רוצה להזיק לעצמו, שייערב לו, הבעיה בכל הסיפור הזה שהוא מזיק לאחרים".

הוציא הנחיות, אבל באיחור של שבועיים. הרב חיים קנייבסקי (צילום: דוד כהן / פלאש 90)

הוציא הנחיות, אבל באיחור של שבועיים. הרב חיים קנייבסקי (צילום: דוד כהן / פלאש 90)

מאז פרסום הטור, עברו כמה ימים שבהם התגלו עוד ועוד חולי קורונה בקרב הצוותים והתלמידים של תלמודי התורה והישיבות שהמשיכו ללמד. "תורה מגינה ומצילה", הסיסמא שבשמה פעלו המוסדות האלה, ספגה מהלומה קשה.

גם על עניין ההסברה שווה להתעכב: החרדים מנותקים בכוונת מכוון ממקורות מידע. רשמית אין להם אינטרנט, ולאלה שיש, הם משתמשים בו עם מגבלות. הם לא משתמשים בסמארטפונים וחלקם אף אינם מקבלים מסרונים. זוהי תוצאה של מאבק ארוך ועיקש של ההנהגה שסוברת, לא בלי הצדקה, שחשיפה לא מנוטרת ורציפה לעולם החיצון תפרק את החברה החרדית. כעת, הפער בין החרדים שמרשים לעצמם אמצעים דיגיטליים ובין אלו שאין להם, מתגלה כמציל חיים.

בבני ברק, שם אחוז הנדבקים גדול, אחוז האנשים בבידוד נמוך. לא כי הם אינם זקוקים לכך, אלא כי המערכת שמפעיל משרד הבריאות עוברת במסרונים, ואנשים שאמורים להיות בבידוד אינם מודעים לכך.

אפשר היה לצפות שבזמן שמכהנים שר בריאות ושר פנים חרדים, הפער הזה ייסגר בזריזות ויימצאו לו פתרונות כלשהם. אך גם כאן הפוליטיקה החרדית נחלה כישלון חרוץ ולא השכילה להשתלט על המצב כראוי.

משבר הקורונה גורם למשבר כלכלי בכל החברה הישראלית, אך מימדיו בנוגע לציבור החרדי עצומים: עולם הישיבות והכוללים מבוסס על פילנתרופיה ושכר לימוד שההורים מממנים מכיסם הדל. מעבר לקושי של משפחות להתקיים, קריסת המוסדות היא לא תסריט דמיוני ומטילה אימה על אלה שכן משכילים לראות מעט קדימה.

כמו הקורונה, מדובר פה באירוע מתגלגל שההשפעות שלו בלתי צפויות ועדיין לא ניתן לדעת את סוף העלילה שלו. הדבר היחיד שכנראה ניתן לקבוע הוא שהקורונה תותיר חותם בלתי הפיך על החברה החרדית: על ההנהגה, על יחס הדור הצעיר למגבלות שעד היום התקבלו בהבנה יחסית, וסביר להניח שגם על המודל הכלכלי.

אנחנו המומות ומזועזעים, דואגות ומפוחדים מאירועי התקופה האחרונה.

בימים כאלה יש מי שדורשים מעיתונות "לבחור צד". הצד שבחרנו ברור: אנחנו עומדים לצד כל מי שאיבדו את יקיריהם במלחמה הזו; לצד כל מי שנאלצו לנוס על נפשם ולהותיר אחריהם בית; לצד כל מי שחרדים לחייהם ולחיי משפחתם ואהוביהם, בישראל, בעזה ובגדה המערבית.

בימים אלה, אנחנו מרגישות ומרגישים שקולנו, הקול של פלסטינים וישראליות נגד הכיבוש ולמען שלום צודק, ביטחון וחירות לכל, חשוב מתמיד. הסיפורים החשובים שלא מסוקרים בתקשורת המיינסטרים רבים מספור, אך משאבינו מוגבלים. בעזרתך נוכל להביא לציבור הולך וגדל סיפורים כמו זה שקראת עכשיו, ולהציע את הניתוח, ההקשר, והסיקור הנחוצים כל כך, במיוחד בתקופה הקשה והדרמטית הזו. הדרך הכי טובה להבטיח את היציבות והעצמאות שלנו היא התמיכה של קהילת הקוראות והקוראים באמצעות חברות בשיחה מקומית.

זה הזמן להיות חברות בשיחה מקומית

לתמיכה – לחצו כאן

היוזמה משאירה את תושבי עזה נתונים לחסדיהן של אותן ממשלות המסייעות למתקפה הישראלית על הרצועה. חוף העיר עזה, 13 ביוני 2019 (צילום: חסן ג'די / פלאש90)

"הומניטריות מהכורסה": הכשלים של מסדרון הסיוע הימי לעזה

חמישה וחצי חודשים לתוך המלחמה, תושבי עזה זקוקים לסיוע משמעותי שיאפשר להם לשרוד. היוזמה האמריקאית להקמת מסדרון ימי תסייע בכך בטווח המיידי, אך היא מתעלמת מסיבת היסוד לאסונה של עזה: שליטת החנק הישראלית ארוכת השנים  

X

אהבת את הכתבה הזאת?

כדי לעשות עיתונות עצמאית שיחה מקומית צריכה גם את התמיכה שלך. לחץ/י כאן כדי להיות חלק מההצלחה שלנו
silencej89sjf