newsletter
השיחה מגיעה אליך
רוצה לקבל את מיטב הסיפורים של שיחה מקומית ישר למייל? הניוזלטר השבועי שלנו הוא התשובה בשבילך.

עדויות העצורים: שעות בזינזאנה ללא שירותים, מים או טיפול רפואי

במחאה אתמול נעצרו כמעט 40 אנשים. חלקם מספרים על שוטרים שהיכו אותם, על מניעת טיפול ועשיית צרכים בבקבוקים. אך הם אומרים כי לא יוותרו, וכי "ההתנהגות של המשטרה רק תדרבן אנשים לצאת מהבית". המשטרה: "לא ידוע לנו על מניעת טיפול רפואי, שוטרים ליוו את מי שביקש להתפנות"

מאת:

התגובה למחאה בתל אביב אתמול (שבת) היתה אלימה מהרגיל במחאות אחרות בעיר. פרשים דהרו לתוך הקהל, שוטרים רכובים על אופנועים הסתערו באגרופים על מפגינים ובוצעו מעצרים מרובים, שבהם העצורים הוכו ונחנקו.

בסך הכל נעצרו אתמול כמעט 40 איש. כמה מהעצורים סיפרו ל"שיחה מקומית" אחרי שחרורם על שעות שבהן היו כלואים במשאית העצורים ("פוסטה") ללא מים או אפשרות לצאת לשירותים. כמו כן העצורים התלוננו שאיפשרו להם להשתין רק בבקבוקים בזמן שהייתם במשאית. גם בקשות לטיפול רפואי בעצורים לא נענו.

שוטר עוצר את ירדן שפר (צילום: אורן זיו)

שוטר עוצר מפגין בתל אביב, ב-3 באוקטובר 2020 (צילום: אורן זיו)

הרכב המשטרתי נסע במשך שעות ברחבי העיר כדי להעמיס עצורים מהצעדה, ורק לקראת השעה שתיים בלילה הגיע לתחנת גלילות, שאליה הובאו רוב העצורים. בנוסף, חלקם העידו על אלימות קשה מצד השוטרים בזמן המעצר.

כמו ברביעי ובחמישי, גם אתמול דרשה המשטרה מהעצורים לחתום על חמישה ימי מעצר בית והרחקה מכיכר רבין ומכיכר הבימה. עצורים שהתעקשו לא לחתום על מעצר בית שוחררו לבסוף רק עם תנאי הרחקה וערבות צד ג'.

"שוטר חפן את אשכי. יצאתי עם סימנים כחולים"

אראל, בן 29, נעצר אתמול בפעם הראשונה. הוא סיפר ל"שיחה מקומית" בבוקר לאחר ששוחרר: "הגעתי עם הצעדה מההפגנה בכיכר המושבות לעבר הבימה. השוטרים ניסו לחסום והיו אלימים באופן כללי, אז ניסינו להגיע מסביב מרחוב מרמורק. פתאום הגיע שוטר והתחיל לדחוף אנשים. הוא דחף אותי, אבל עמדתי במקום ולא זזתי, ואז הוא תפס אותי".

לדברי אראל, באותו רגע התחילו השוטרים לנהוג באלימות. "הוא הפיל אותי לרצפה, התנפל עלי", אמר אראל, "ובאו עוד שוטרים ועשו עלי 'ערימה'. בזמן שהשוטרים היו עלי, אחד מהם חפן את אשכי. יצאתי עם סימנים כחולים בידיים, איפה שתפסו וחנקו אותי".

משם אראל נלקח אזוק לפינה צדדית בשולי הכיכר. הוא ביקש מסיכה, והשוטרים הביאו לו מסיכה קרועה. אראל: "השוטר שעצר אותי התחיל לקלל אותי, צעק עלי מקרוב כשהוא בלי מסיכה. אמרתי לו שלא ידבר בלי מסיכה, ורק אז הביאו לי מסיכה לא קרועה".

בהמשך הוא נלקח למשאית המשטרתית, הזינזאנה, שמחולקת לתאים ממתכת. "הייתי שם בלי מים", הוא סיפר, "כולנו ביקשנו מים ולא הביאו. ביקשנו לצאת לשירותים ולא נתנו לנו. השתנתי כמו אחרים בבקבוקים".

אראל מספר כי היה בתא עם עוד שני עצורים, והבחין גם באלימות כלפי עצורים אחרים. "היה בן אדם גדול שהשוטר העלה למשאית. הוא לא עשה כלום, אבל השוטר דחף לו את הראש לקיר". גם הנשים העצורות צעקו שהן צריכות לצאת לשירותים, אך בקשותיהן לא נענו. "היה קור מטורף", סיפר, "שמו את המזגן על 'פול'. קפאתי ורעדתי כל הערב. רק כשהגענו לתחנה הם החלישו את המזגן".

משם נסעה הזינזאנה עם העצורים ברחבי העיר, ועברה בדרך יפו בפלורנטין, ולאחר מכן סמוך לשוק הכרמל, היכן שהמשטרה כלאה את המפגינים ברחוב אלנבי. "הייתי במשאית מהשעה שמונה וחצי בערב ועד שיצאתי לחקירה בארבע וחצי בגלילות". רק סביב השעה שתיים וחצי בבוקר העצורים הורשו לצאת לשירותים בתחנה.

עצורים שנפגעו מהמכות ביקשו לקבל טיפול רפואי, אך בקשתם לא נענתה. "אמרו לנו כל הזמן 'בתחנה' כשביקשנו טיפול, ושם אמרו לעצורים שביקשו שאם נזמין מד"א זה על חשבוננו".

בחקירתו אראל הואשם בהפרעה לשוטר ובהפרת סדר. החוקר אף צילם את הסימנים הכחולים על גופו. הוא התבקש לחתום על מעצר בית של חמישה ימים והרחקה מכיכר רבין ומהבימה ל-14 יום.

הזינזאנה (רכב העצורים) בהפגנה בתל אביב, ב-3 באוקטובר 2020 (צילום: אורן זיו)

הזינזאנה (רכב העצורים) בהפגנה בתל אביב, ב-3 באוקטובר 2020 (צילום: אורן זיו)

"זה מאוד מטלטל", מסכם אראל, "זו חוויה לא נעימה, הרגשה של חוסר אונים. אתה נמצא בפני אנשים שלא אכפת להם מבריאותך ומשלומך, תקוע ברכב בלי ללכת לשירותים, בלי מים במשך שעות". עם זאת, הוא אומר: "זה לא ירתיע אותי. ההתנהגות של המשטרה רק תדרבן אנשים לצאת מהבית ותלהיט את השטח".

"לא יכלו לומר לי למה סימנו אותי"

את המעצר של ירדן, בן 22 מתל אביב, ראיתי בעצמי. שוטר חנק אותו, וכשבת זוגו ניסתה להרגיע את השוטרים הם דחפו אותה לקרקע. גם עבורו זה היה המעצר הראשון.

ירדן מספר: "היינו בכיכר הבימה. השוטרים התחילו לעשות בלגן, תפסו מישהו – אני לא יודע למה. ניסיתי לעזור לו ואז התחילו לעצור אותי. ארבעה שוטרים גררו אותי החוצה. אני לא מרגיש שספגתי אלימות מיוחדת, אבל היה מעצר אגרסיבי. יש לי חבלות קטנות. ביחס לאנשים אחרים שפירקו אותם שם אני יכול לומר שיצאתי בזול".

גם ירדן נלקח לזינזאנה המשטרתית, שבה שהה כחמש שעות, ונאלץ לעשות את צרכיו בבקבוק. ירדן מעיד כי בחקירה לא הוצג לו כל חשד קונקרטי. "אמרו שהשתתפתי בהפגנה לא חוקית, שלקחתי חלק בהתפרעות ובהפרת סדר, אבל לא יכלו לומר למה סימנו אותי ביחס לכל שאר האנשים שהיו בכיכר".

גם ירדן התבקש לחתום על חמישה ימים מעצר בית ו-15 יום הרחקה מכיכר הבימה ורבין. הוא מעיד כי "לא מדובר בחוויה נעימה", אך מדגיש כי "גם לא היה מזוויע. לא יצאתי עם פחד מהיתקלות עם המשטרה. אני יודע שעבור אנשים קצת פחות פריווילגיים מעצר זה עניין הרבה יותר גדול".

אראל מובל למשאית העוצרים בכיכר הבימה (צילום: אורן זיו)

עצור מובל לזינזאנה בכיכר הבימה, ב-3 באוקטובר 2020 (צילום: אורן זיו)

לדבריו, המעצרים ההמוניים אמש ישיגו את התוצאה ההפוכה ממה שהתכוונה המשטרה. "בלי ספק זה לא עזר להרגיע את הרוחות. זה יוציא עוד אנשים לרחוב. כולם יותר עצבניים. כל מי שדיברתי אתו מבין העצורים אמר שברגע שייגמרו התנאים, הם יחזרו באותו היום לכיכר הבימה".

"ניסו לתפור לי שניסיתי לגנוב טאבלט לשוטרת"

בני הזוג סתיו ועדי, שניהם בני 28 מתל אביב, נעצרו לקראת סיום הערב בזמן שישבו על המדרכה ברחוב אלנבי, כשהשוטרים כלאו את המפגינים במקום. עבור שניהם זה המעצר הראשון.

סתיו מספר: "הייתי באלנבי ליד השוק, איפה שהמשטרה חסמה אותנו. ישבנו אני, בת זוגי ועוד שני חברים, על המדרכה כי חסמו אותנו מכל כיוון ולא היה לנו כוח להתעמת. הגיעו שני שוטרים, אמרו לנו להזדהות כדי לתת לנו דו"חות. הזדהתי, אמרתי שרשום שאני גר אצל ההורים, אבל בעצם אני גר פה קרוב. הם ראו לפי המסוף שאני רשום אצל ההורים, ואמרו לי 'אין בעיה, 1,000 שקל קנס'".

עדי התקרבה לשוטרים ושאלה את סתיו מה קורה, ואז אחד מהם ביקש ממנה באגרסיביות להזדהות. "בכלל לא דיברתי עם השוטר. שאלתי את סתיו מה קורה, והשוטר ביקש באופן תוקפני תעודות זהות. לא הבנתי מה הוא רוצה ממני. רגע לפני ישבתי על המדרכה בשקט. אמרתי לו שאין לי בעיה להזדהות, רק שיגיד לי למה. הוא הלך לכיווני בצורה מאיימת ואמר לי שאני עצורה, ואז כבר בכלל לא הבנתי מה קורה. זרקו לי את הדגל שהחזקתי".

על רגע המעצר סיפרה עדי: "הופעל כוח לא סביר. לפחות חמישה שוטרים הסתערו עלי. מאוחר יותר ראיתי שיש לי ביד חתכים של ציפורניים שננעצו שם. אבל אי אפשר להשוות את זה למה שעשו לגברים. יצאתי בזול". לדבריה, אחד השוטרים שלקחו אותה למעצר צעק לעברה "את שלי". "כאילו, מה הוא יעשה לי על זה שלא הזדהיתי מספיק מהר?" היא תוהה.

שוטרים כולאים מפגינים בחלק מרחוב אלנבי (צילום: אורן זיו)

שוטרים כולאים מפגינים בחלק מרחוב אלנבי, ב-3 באוקטובר 2020 (צילום: אורן זיו)

כשעדי נעצרה, סתיו תפס בידה, ואז שוטרים עצרו גם אותו. "אמרתי רגע, וכשתפסתי לה את היד קפצו עלי שבעה או שמונה יס"מניקים, הטיחו אותי לרצפה, לקחו אותי בחנק לכיוון משאית עצורים, עיקמו לי את את היד כמה פעמים לצורך 'הכנעה' שלא היתה נחוצה".

כשהבנדנה של סתיו נפלה מעט בזמן המעצר, אחד השוטרים הרים אותה חזרה והידק אותה בחוזקה. "משכו אותי גם באוזן, דברים הזויים", מעיד סתיו.

בני הזוג העלו בנפרד לזינזאנה שחנתה ליד שוק הכרמל. "מהרגע שאתה עולה אתה לא מעניין יותר, אתה רק מספר", אומר סתיו.

עדי הוכנסה לתא לבדה בתוך הרכב. "הייתי בתא ממש קטן", היא סיפרה, "ישבתי שם לבד, זו היתה חוויה ראשונה שלי בתחושה של להיות נעולה ואין לי למי לקרוא אם אני צריכה משהו. לקחו לי את הטלפון, הייתי במין תא נידח, זה הרגיש כמעט ששכחו אותי כי הייתי הבת היחידה.

"אני לא בן אדם שצועק, אבל הבנתי שאני לא יכולה לשבת בשקט. הרגיש כאילו שלא יודעים מי נמצא ומה קורה, אז צעקתי שאני צריכה לשירותים. רק בסביבות שלוש בבוקר נתנו לי לצאת לשירותים".

סתיו מעיד שעלה לזינזאנה בשעה 00:15 וראה שם עצורים שהיו ברכב מ-20:30. "החזיקו אותנו כמו אחרוני הפושעים. אנשים שהיו עם גופיות או חולצות קצרות ישבו מכונסים בתוך עצמם בגלל הקור. אחד החברים נתן לי בקבוק של חצי ליטר שהיו בו קצת מים כדי שאשתה ואוריד את הפאניקה, וקלטתי שאין עוד בקבוקים, חוץ מאחד מלא בשתן. ניסינו לשמור על אווירה, אבל ייבשו אותנו שם, ואני עוד נכנסתי הכי מאוחר".

כשהגיעו לתחנת גלילות, מעיד סתיו, הבלגן נמשך. "בגלל שהיו הרבה עצורים, כל פעם בא שוטר וביקש מכולם את מספרי תעודת הזהות. הוציאו אותנו פעם ראשונה לשירותים סביב שלוש. היו שם אנשים שכל כך היו צריכים להשתין שצעקו לשוטרים תאזקו אותנו רק תיקחו אותנו לשירותים".

"ניסו לתפור לי שניסיתי לגנוב טאבלט לשוטרת. לא הבנתי מאיפה הגיעו לזה, זה חד משמעית לא קרה. מנסים לתפור שהייתי רחוק מהבית, נותנים לך את התנאים שהתרגלו שנותנים (הרחקה מהפגנות; א"ז), אבל זה לא צודק בשום צורה".

לאחר שסתיו סירב לחתום על הסכמה למעצר בית, לדבריו: "אחד השוטרים אמר לי שאם אסרב הם יגידו בבית המשפט שלא רציתי את התנאים כדי במודע להפר את ההנחיות". לבסוף אחד הקצינים עשה אתו ועם יתר העצורים שסירבו משא ומתן. "הם הרי לא רוצים להגיע לבית משפט, הרבה סירבו לזה".

עדי נחקרה על סירוב להזדהות, ומדגישה שהיא רק ביקשה לדעת מדוע עליה להזדהות. גם היא לא הסכימה למעצר בית, ובסוף קיבלה תנאים קלים מיתר העצורים – הרחקה של שבעה ימים מכיכר הבימה ורבין ושחרור ללא חתימת ערבות צד ג'. "בשבת אני יכולה להיות בהבימה וברבין, ואהיה שם", היא אומרת.

שוטרים סמויים עוצרים את זיו לנדה בהפגנה ביום חמישי ברחוב המסגר (צילום: אורן זיו)

שוטרים סמויים עוצרים מפגין ברחוב המסגר בתל אביב, ב-1 באוקטובר 2020 (צילום: אורן זיו)

"שמו את השוטרים במצב בלתי אפשרי", מסכם סתיו את חוויית המעצר. "יש הנחיות לא הגיוניות ליישום. בגלל זה אנחנו מוחים, כי שמו חוק לא חוקי מול העיניים שלנו. אומרים 'עברת על החוק', אבל זה לא עושה עלי רושם.

"זה אמנם המעצר הראשון שלי, אבל אני ממרץ ברחובות. ידעתי שאני יכול להיעצר, כי ראיתי חברים שנעצרו על שום דבר. אני לוקח את זה בחשבון כשאני יוצא. אבל זה אבסורדי לגמרי שמתייחסים אלינו כאל אחרוני הפושעים".

לסתיו יש מסר ליתר המפגינים שחוששים ממעצרים: "לא לפחד ולא לוותר. אלה בדיוק הכלים שהם מנסים להפעיל נגדנו, אבל אנחנו בדרך לניצחון. הרבה אנשים מתעוררים. זאת המטרה של ההפגנה, לעורר אנשים, לפקוח להם את העיניים, שייראו באיזו מדינה אנחנו חיים".

"זה היה הכי אלים עד כה"

בשביל זיו, בן 27 שנעצר אתמול במהלך הצעדה באלנבי, זה היה המעצר החמישי. לפני אתמול הוא נעצר שלוש פעמים בבלפור, וביום חמישי נעצר ברחוב המסגר בתל אביב, והורחק מכיכר הבימה. אתמול הוא פגש את המפגינים במהלך הצעדה.

"זה היה הכי אלים עד כה", הוא סיפר ל"שיחה מקומית" אחרי שחרורו. "עצרו אותי רגע לפני שכלאו את כולם ליד השוק. שמעתי בקשר שהשוטרים אומרים 'זה הוא והוא'. הם לא מבינים שאין מנהיגים בולטים כמו ב-2011, אז מנסים לקטוף את אותם אנשים שוב ושוב".

"הגיעו שוטרים והפילו אותי על הקרסול שעוד כואב לי מחמישי, והם רצו שאקום אז היתה אלימות, אגרופים לשכמות". לאחר מכן הוא נלקח לניידת משטרתית רגילה, שם ישב לצדו שוטר ועד שניים מקדימה.

"כל פעם שבא מישהו לחלון של הניידת הסתכלתי או זזתי, אז השוטר שישב לידי נתן לי מכות לשכמות. השוטרים האחרים התעניינו אם אני מפגין לא רק על ביבי ולא על השיטה, אבל לא ריסנו את השוטר. הייתי כל כך בשוק שלא ראיתי את השם שלו".

לאחר מכן הוא הועבר לזינזאנה המשטרתית. "חוץ ממני היו עוד פצועים שהתחננו לחובש. רק כשגבי לסקי (עו"ד שהגיעה לתחנת גלילות; א"ז) שמעה את זה הם באו אמרו שיזמינו מד"א, אבל על חשבוננו".

כמו עצורים אחרים שעמם שוחחנו, זיו תיאר את מה שראה בזינזאנה: "היו בקבוקי שתן. רק אחרי שעות נתנו לצאת לשירותים. בזמן הזה היו המון שוטרים בחוץ ולא עשו כלום".

בחקירה הוא מספר שהחוקר האשים אותו בדחיפת שוטר, קפיצה מעל מחסום, הסתה והובלה. "שאלו אותי אם ידעתי שההפגנה לא חוקית, אז למה לא עזבתי. אמרתי לחוקר 'לא מצאתי מדינה דמוקרטית חוץ מהונג קונג שאסרה הפגנות'. החוקר לא ידע מה לענות לי ועבר לשאלה הבאה".

גם מזיו דרשו השוטרים שיחתום על מעצר בית, אך לאחר שהתעקש הוא שוחרר רק עם הרחקה מהבימה ומרבין וערבות צד ג'. "זו עליית מדרגה. אמרתי לו שאני לא מוכן לחתום. הם עשו שיטת מצליח, אבל ברגע שהצטברה מסה שלא הסכימה לחתום, הם באו אחרי שעה והסכימו לשחרר אותנו רק עם הרחקה וערבות".

על הדיכוי המשטרתי אומר זיו: "יש פעמים שזה מצליח, ויש פעמים שזה מוציא הרבה אנשים לרחוב. דווקא השבוע זה מרגיש כמו השבוע של ה-14 ביולי, שעוד ועוד אנשים מצטרפים, גם יותר מבוגרים. זה רק לטובתנו. אני לא יודע מתי ראינו בתל אביב ארבע הפגנות כאלה בשבוע אחד".

"אמרתי שאני עיתונאי, השוטר חנק אותי והעיף אותי לרצפה"

עצור נוסף ששוחרר ללא מעצר בית הוא ערן ורד. "נעצרתי סביב שמונה ורבע. הייתי עם מגפון", סיפר, "נתנו לי קנס על התקהלות, ולאחר זמן קצר שוטר נוסף ביקש ממני להזדהות. אמרתי להם 'אל תשגעו אותי, תבדקו בטאבלט שהרגע בדקו אותי', ואז עצרו אותי".

על מה שקרה בתחנה מעיד ורד: "הציעו לנו תנאים מופרזים. אני ועוד כמה החלטנו להתעקש על זה. נשארנו שבעה או עשרה אנשים עד הבוקר. לא לקחו אותנו לאבו כביר. להפתעתנו ויתרו על ללכת לבית משפט".

לא רק העצורים ספגו אלימות אמש. יונתן המפל, עיתונאי עצמאי שעובד גם עבוד הטלוויזיה החברתית, תיעד את התהלוכה מההפגנה בכיכר המושבות להפגנה המרכזית בכיכר הבימה. באזור רחוב נחמני השוטרים החלו לחסום את הצעדה ולבצע מעצרים. תוך כמה דקות, המפל הותקף פעמיים על ידי שוטר יס"מ שחבש קסדה שחורה, לא ענד תג זיהוי וסירב למסור את שמו.

המפל מספר: "התקרבתי לאירוע שבו שוטרים דחפו מפגינה, משכו אותי לאחור, ושוטר חנק אותי עם היד שלו מקדימה וזרק אותי לרצפה". סימני החניקה נראו היטב על צוואתו של המפל.

יונתן המפל לאחר שהותקף על ידי שוטר

צווארו של יונתן המפל, לאחר שהותקף על ידי שוטר

כעבור כמה דקות, קצין בכיר עיכב מפגין והושיב אותו על ספסל בשדרות רוטשילד. "תיעדתי את הקצין חוטף למפגין את הטלפון הנייד ואומר לו שאם לא יעזוב את המקום לא יקבל את המכשיר חזרה", משחזר המפל. "הראיתי תעודת עיתונאי באוויר, אמרתי שאני עיתונאי ומתעד. השוטר חנק אותי מאחורה והעיף אותי לרצפה".

השוטר סירב להזדהות, ובתגובה בדק להמפל את תעודת הזהות. "אמרתי לשוטרים שאני מפחד להזדהות בפניו ושאני מעדיף הזדהות בפני שוטר אחר, אבל המפקד בשטח הורה לי להזדהות בפני התוקף שלי".

המפל מעיד שהשוטרים במקום עיכבו גם שליח וולט שתיעד את האירוע, מכיוון ששוחח עם המפל והעביר לו את התיעוד. "הם אמרו לו 'אתה לא באמת שליח, אתה מפגין', רק כי הוא תיעד את האירוע ודיבר אתי".

המפל הגיע היום למשרדי מח"ש כדי להגיש תלונה.

מהמשטרה נמסר: "לצערנו, על אף בקשתנו לא קיבלנו את פרטי הטוענים לטענות נשוא פנייה זו. באופן כללי נציין כי במהלך המחאה אמש (מוצ"ש) עצרה המשטרה 38 חשודים בהפרת הסדר הציבורי. החשודים הוסעו בזינזאנה לתחנת המשטרה, שם נחקרו ובתום חקירתם שוחררו, בהסכמתם, בתנאים מגבילים, כשבחלק מהמקרים התנאים היו מעצר בית.

"לא ידוע לנו ולא הוגשה כל תלונה בגין מניעת טיפול רפואי. צוות השוטרים בראשות קצין שהיו ממונים על העצורים דאגו ללוות על פי דרישה את מי שביקש להתפנות. יתרה מכך, השוטרים סיפקו לעצורים סנדוויצים ושתייה במהלך שהותם בתחנה".

תודה לסיגל קוק אביבי על הסיוע בהכנת הידיעה

אנחנו המומות ומזועזעים, דואגות ומפוחדים מאירועי התקופה האחרונה.

בימים כאלה יש מי שדורשים מעיתונות "לבחור צד". הצד שבחרנו ברור: אנחנו עומדים לצד כל מי שאיבדו את יקיריהם במלחמה הזו; לצד כל מי שנאלצו לנוס על נפשם ולהותיר אחריהם בית; לצד כל מי שחרדים לחייהם ולחיי משפחתם ואהוביהם, בישראל, בעזה ובגדה המערבית.

בימים אלה, אנחנו מרגישות ומרגישים שקולנו, הקול של פלסטינים וישראליות נגד הכיבוש ולמען שלום צודק, ביטחון וחירות לכל, חשוב מתמיד. הסיפורים החשובים שלא מסוקרים בתקשורת המיינסטרים רבים מספור, אך משאבינו מוגבלים. בעזרתך נוכל להביא לציבור הולך וגדל סיפורים כמו זה שקראת עכשיו, ולהציע את הניתוח, ההקשר, והסיקור הנחוצים כל כך, במיוחד בתקופה הקשה והדרמטית הזו. הדרך הכי טובה להבטיח את היציבות והעצמאות שלנו היא התמיכה של קהילת הקוראות והקוראים באמצעות חברות בשיחה מקומית.

זה הזמן להיות חברות בשיחה מקומית

לתמיכה – לחצו כאן
"רציתי לטפל בחוויות בלתי פתורות שנשאתי בכאב כל חיי". נעמי אברהם, מחברת הספר "חקירה במסדרונות בית הספר" (צילום: אלון אלוניס)

"רציתי לטפל בחוויות בלתי פתורות שנשאתי בכאב כל חיי". נעמי אברהם, מחברת הספר "חקירה במסדרונות בית הספר" (צילום: אלון אלוניס)

"לחזור לזירת הפשע": התלמידה הבעייתית שהפכה יועצת חינוכית

כשהיתה תלמידה, התייחסו לנעמי אברהם כ"ילדה רעה". כמבוגרת, ניסתה לתקן את החוויה והיתה למורה וליועצת. בספר שכתבה היא מנסה לשלב בין תובנות שצברה לחוויותיה האישיות. למרות ההצלחות, המסקנה עגומה: מערכת החינוך לא יודעת לגלות אנושיות

X

אהבת את הכתבה הזאת?

כדי לעשות עיתונות עצמאית שיחה מקומית צריכה גם את התמיכה שלך. לחץ/י כאן כדי להיות חלק מההצלחה שלנו
silencej89sjf