newsletter
השיחה מגיעה אליך
רוצה לקבל את מיטב הסיפורים של שיחה מקומית ישר למייל? הניוזלטר השבועי שלנו הוא התשובה בשבילך.

נתניהו משקר והתקשורת קונה: טיבי לא הקריא שמות מחבלים

בימי צוק איתן הקריא ח"כ טיבי בכנסת שמות של ילדים ונשים שנהרגו כשהלכו ברחוב או שהו בביתם. זה לא הפריע לנתניהו לטעון שהוא קרא שמות של "מחבלים", איש לא בדק – והשקר נהפך לאמת. את אותו הדבר הוא גם עשה לנאומה של עאידה תומא סלימאן בהפגנה נגד המלחמה אתמול

מאת:

לא חסרות דוגמאות להסתה מצדו של ראש הממשלה, בנימין נתניהו, אבל ההתבטאויות שלו כנגד חברי כנסת מהרשימה המשותפת השבוע מספקות הצצה נוספת לאופן שבו עובדת השיטה: נתניהו אומר דבר שקר, אף אחד לא טורח לבדוק אותו – והשקר מתקבע בהמשך בתודעה הציבורית כ"עובדה".

ביום שני, בכנס של "מקור ראשון", אמר נתניהו – כשהוא פונה ליו"ר כחול לבן, בני גנץ – "היית רמטכ"ל במבצע צוק איתן, ניהלנו יחד את המבצע – אתה זוכר מה עשה (ח"כ אחמד) טיבי במהלך המבצע? קרא מעל במת הכנסת את שמות המחבלים שחוסלו ואמר שצה"ל מבצע פשעי מלחמה".

ראש הממשלה, בנימין נתניהו, נותן הצהרה לתקשורת אחרי פגישת קבינט בקריה בעקבות ההסלמה בעזה, ב-12 בנובמבר 2019 (צילום: מרים אלסטר / פלאש90)

ראש הממשלה, בנימין נתניהו, נותן הצהרה לתקשורת אחרי פגישת קבינט בקריה בעקבות ההסלמה בעזה, ב-12 בנובמבר 2019 (צילום: מרים אלסטר / פלאש90)

בדיקה עם ח"כ טיבי וחיפוש מהיר בגוגל מעלים שבנאום של טיבי מ-9 ביולי 2014 הוא התייחס אך ורק לנשים וילדים פלסטינים שנהרגו בהפצצת צה"ל בעזה באותו היום. "לכל איש יש שם", אמר טיבי, והקריא את שמותיהם של סחר אל מסרי בת 12, אמנה מלכה והבן שלה מוחמד בן 12, אמל עבד אלע'פור והבת שלה נארימן בת השנתיים. כל אלה לא השתתפו בלחימה, ונהרגו כשהלכו ברחוב או היו בתוך ביתם. לנתניהו כמובן לא היתה שום בעיה לטעון שטיבי קרא שמות של "מחבלים", כי ידע שאף אחד לא יבדוק אותו.

היום (רביעי), נשא נתניהו נאום בכנסת לגבי החיסול של בכיר הג'יהאד האסלאמי בעזה בהא אבו אל-עטא, שבו אמר: "אתם מקדשים את פשעי המלחמה שלהם" – כשהוא פונה לחברי הכנסת מהרשימה המשותפת, שחלקם נכחו במליאה. עוד אמר נתניהו כי "אתמול שמעתי הפגנה תומכת שלכם שבה חברת כנסת מבקשת בכל דרך להוקיע אותנו כפושעי מלחמה". הוא התכוון להפגנה של כ-100 פעילי שמאל נגד המלחמה אתמול בתל אביב, ולדברים שנשאה חברת הכנסת עאידה תומא סלימאן בפני המפגינים.

ח"כ טיבי וח"כ עופר כסיף השיבו לנתניהו, ואף הוצאו מהמליאה. כלי התקשורת דיווחו על "העימות" – אך לא תיקנו את השקרים של נתניהו. לא תומא סלימאן ולא חברי הכנסת האחרים מהרשימה גיבו את פעילות הג'יהאד האסלאמי, לפני או אחרי חיסולם של אבו אל עטא ואשתו בזמן שישנו. הם אכן מחו על עצם ההוצאה להורג של אדם ללא משפט, ועל עיתוי הפעולה – שלדבריהם ולדברי אחרים נועד למנוע סיכוי להקמת ממשלת מיעוט בראשות גנץ.

מבלי להיכנס לדיון אם הפעולות של נתניהו בעזה נחשבות "פשע מלחמה" או לא, ברור שהוא פשוט לא טרח אפילו להקשיב לדבריה של ח"כ תומא סלימאן אתמול בהפגנה. אילו היה עושה זאת, הוא היה מגלה שהיא כלל לא הזכירה את הביטוי "פושע מלחמה", אלא פנתה לגנץ וביקשה ממנו לא לתמוך ב"רצח מכוון והתחלה של מלחמה עקובה מדם". לאחר מכן היא דיברה על הצורך בביטחון לכולם, והוסיפה: "מפה, מתל אביב, אני משמיעה קול צעקה, ואומרת לעם שלנו בעזה: 'יש בישראל אנשים הגונים שרוצים שלום ולא רוצים לחיות במלחמות. תחזיקו מעמד. בסופו של דבר כל כיבוש ייגמר'".

אבל מי ששמע רק את הנאום של נתניהו או ראה את הסיקור שלו, סביר להניח שיזכור רק את עניין "פשעי המלחמה". זאת, אף שח"כ טיבי התעקש לצעוק שוב ושוב "אתה שקרן" לפני שהוצא מהמליאה.

אנחנו המומות ומזועזעים, דואגות ומפוחדים מאירועי התקופה האחרונה.

בימים כאלה יש מי שדורשים מעיתונות "לבחור צד". הצד שבחרנו ברור: אנחנו עומדים לצד כל מי שאיבדו את יקיריהם במלחמה הזו; לצד כל מי שנאלצו לנוס על נפשם ולהותיר אחריהם בית; לצד כל מי שחרדים לחייהם ולחיי משפחתם ואהוביהם, בישראל, בעזה ובגדה המערבית.

בימים אלה, אנחנו מרגישות ומרגישים שקולנו, הקול של פלסטינים וישראליות נגד הכיבוש ולמען שלום צודק, ביטחון וחירות לכל, חשוב מתמיד. הסיפורים החשובים שלא מסוקרים בתקשורת המיינסטרים רבים מספור, אך משאבינו מוגבלים. בעזרתך נוכל להביא לציבור הולך וגדל סיפורים כמו זה שקראת עכשיו, ולהציע את הניתוח, ההקשר, והסיקור הנחוצים כל כך, במיוחד בתקופה הקשה והדרמטית הזו. הדרך הכי טובה להבטיח את היציבות והעצמאות שלנו היא התמיכה של קהילת הקוראות והקוראים באמצעות חברות בשיחה מקומית.

זה הזמן להיות חברות בשיחה מקומית

לתמיכה – לחצו כאן
"רציתי לטפל בחוויות בלתי פתורות שנשאתי בכאב כל חיי". נעמי אברהם, מחברת הספר "חקירה במסדרונות בית הספר" (צילום: אלון אלוניס)

"רציתי לטפל בחוויות בלתי פתורות שנשאתי בכאב כל חיי". נעמי אברהם, מחברת הספר "חקירה במסדרונות בית הספר" (צילום: אלון אלוניס)

"לחזור לזירת הפשע": התלמידה הבעייתית שהפכה יועצת חינוכית

כשהיתה תלמידה, התייחסו לנעמי אברהם כ"ילדה רעה". כמבוגרת, ניסתה לתקן את החוויה והיתה למורה וליועצת. בספר שכתבה היא מנסה לשלב בין תובנות שצברה לחוויותיה האישיות. למרות ההצלחות, המסקנה עגומה: מערכת החינוך לא יודעת לגלות אנושיות

X

אהבת את הכתבה הזאת?

כדי לעשות עיתונות עצמאית שיחה מקומית צריכה גם את התמיכה שלך. לחץ/י כאן כדי להיות חלק מההצלחה שלנו
silencej89sjf