newsletter
השיחה מגיעה אליך
רוצה לקבל את מיטב הסיפורים של שיחה מקומית ישר למייל? הניוזלטר השבועי שלנו הוא התשובה בשבילך.

נתניהו מוקף בשפנים, לכן חושבים שהוא קוסם

ראש הממשלה נתפס כאשף פוליטי, אך כל הצלחתו נובעת ממנגנון נרקיסיסטי שבנה סביב המותג "נתניהו". בנוסף, הוא נהנה מתנאים פוליטיים נוחים שכוללים תשתית מפלגתית משומנת ואופוזיציה ריקה מתוכן. ללא פלטפורמה פוליטית ומנהיגים נאמנים הוא לא יוחלף, ואין לזה שום קשר לקסמים

מאת:

גם כשאין לו רוב בכנסת להקמת ממשלה, הוא מקים ממשלה. איזה מקים ממשלה. המתמודד מולו שזכה לרוב בבחירות מקבל את המנדט מהנשיא ומקים לו ממשלה.

העניין הוכרע. ראש הממשלה, בנימין נתניהו, הוא קוסם, אשף פוליטי, בן של היסטוריון, אינטלקטואל, ביטחוניסט, בן בית אצל מנהיגי העולם, וגאון יחסי ציבור בקנה מידה עולמי. העניין הוכרע עד כדי כך שאין עליו מחלוקת בין חברי מפלגות הקואליציה לחלק הארי של אלה מהאופוזיציה, בין עיתונאי הימין המרכז והשמאל. אוהביו כמו גם שונאיו מכירים בכישוריו.

אך אלה כמו אלה עיוורים. אם יש מנגנון אחד שהפך את נתניהו ל"קוסם", הוא, ובכן, נתניהו. לא נתניהו האדם. נתניהו המותג.

ראש הממשלה בנימין נתניהו במטה הליכוד בתל אביב, בליל הבחירות ב-3 במרץ 2020 (צילום: אוליבייה פיטוסי / פלאש90)

ייזכר רק כי היה נתניהו. ראש הממשלה בנימין נתניהו במטה הליכוד בתל אביב, בליל הבחירות ב-3 במרץ 2020 (צילום: אוליבייה פיטוסי / פלאש90)

יש מנהיגים שיזכרו בשל פועלם הכלכלי כמו פרנקלין רוזוולט והניו דיל. יש כאלה שפקדו על צבא במלחמות מכריעות כמו דוויט אייזנהאואר ווינסטון צ'רצ'יל. יש כאלה שקדמו תהליכי שלום כמו מנחם בגין ויצחק רבין. ויש כאלה שפתחו במלחמות כמו אריאל שרון בלבנון, או הכריעו לטובת נסיגה כמו אהוד ברק מלבנון ושרון מעזה. אבל נתניהו ייזכר רק כי היה נתניהו.

מהו המנגנון של המותג נתניהו? זהו מנגנון שמרכז את כלל המעשים ההצלחות והכישלונות, האהבה והשנאה, לאדם ולא למפלגה, לתכונותיו ולא לפוליטיקה שלו. זה לא הליכוד, זה נתניהו. זה לא ימין או שמאל, זה נתניהו. זה לא המדיניות הכלכלית הניאו ליברלית, זה נתניהו.

כשיש ביקורת בתוך הליכוד, מימין או משמאל, זאת רדיפה אחרי נתניהו. שיש אהבה, זאת אהבה לנתניהו. כל מה שמחזק את המותג עובד מצוין כל עוד מאייתים את שמו נכון. גם הבן שמטריף את אנשי המרכז והשמאל ונתפס על ידם כקלף החלש של נתניהו, עקב אכילס שלו כהורה וכמנהיג, הוא למעשה קלף מנצח.

כך גם האש שנתניהו מרכז לאורך שנים נגד רעייתו, שהוא מיד נחלץ להגן עליה מפניה. שונאים אותה לא בגלל מעשיה, אלא בגלל שהיא אשתו. את בנו מבקרים לא בגלל דבריו ומעשיו, אלא בגלל שהוא בנו. המתנות של שרה נתניהו או בילוי במקום שמקדם אונס לא מקרין על האב ועל החינוך. הם בסך הכל דרך נוספת לדבר על נתניהו.

זה מנגנון גאוני דו-זרועי. הוא כנראה לא תולדה של חשיבה עמוקה אלא של נרקיסיזם חסר גבולות, ולכן הוא גם אפקטיבי כל כך. והוא מוביל את כלל האש לאישי ולא לפוליטי. האישי הוא תמיד לא ענייני, למעט העובדה שהעיסוק בו ממלא את הזמן ומותיר פירורי זמן לעיסוק בפוליטי. אחרי הכל, מה מייצר כותרות ומעניין ציבורית, פעולה מורכבת לשיוויון חברתי, תוכנית חומש לשיפור מערכת הבריאות הציבורית, או הריב האחרון בבלפור?

שרה נתניהו (צילום: אוליבייה פיטוסי / פלאש90)

בסך הכל דרך נוספת לדבר על המותג "נתניהו". שרה נתניהו (צילום: אוליבייה פיטוסי / פלאש90)

וכשהאופוזיציה והתקשורת לא עוסקות בפוליטי, הן למעשה מקבלות את הפוליטי של מפלגת השלטון. מכאן שהרצון להחליף את נתניהו קשור רק באישיותו. לא בפוליטיקה שלו. אז למה בעצם להחליף את האדם הוותיק והמנוסה ביותר בפוליטיקה שיש עליה הסכמה לאומית?

המנגנון האישי כמחליף של הפוליטי חזק עד כדי כך שהוא מסתיר שורה של יתרונות עצומים שיש לנתניהו במישור המפלגתי הישראלי – יתרונות פרוצדורליים, ביורוקרטיים ואידיאולוגיים שהם אלה שהופכים אותו לראש ממשלה סדרתי ולא מעשי קסמים למיניהם.

ראשית, נתניהו הוא מנהיג המפלגה היחיד בישראל שעומד לרשותו מנגנון מפלגתי ותיק ומשומן מאוד, וגם מותג חזק מאוד. זה תנאי יסודי להצלחה בבחירות, שאין אותו לאף מפלגה אחרת בישראל. העומדים מולו הם לרוב מותגים חדשים עם פרסונות חדשות, ומבוססים על מנגנון קטן משמעותית.

שנית, מאז רצח רבין, כישלון קמפ דיויד והפירוק הפומבי של פתרון שתי המדינות על ידי ברק ("אין פרטנר"), התפרקה האלטרנטיבה המרכזית לשלטון בציבור היהודי מתוכן. גם התוכן שיצק ראש הממשלה שרון בדמות הנסיגה מעזה נוצק על ידי מנהיג של הליכוד, ופרישתו של שרון והקמת קדימה היו רק עניין זמני שהתפוגג שנים בודדות אחרי הסתלקותו של שרון מהזירה הפוליטית.

במצב עניינים כזה, כשאין לאלטרנטיבה שום תוכן מבדל, קל מאוד למוביל המחנה הגדול והמשומן לגרוף את הקולות. כשאין אלטרנטיבה עם תוכן ותוכנית ברורה אין סיבת עומק להחליף את האדם המנוסה שמוביל את התוכנית היחידה בפועל.

שלישית, כשנתניהו הפסיד את בחירות 1999 לברק הוא הלך לאופוזיציה. נתניהו מעולם לא ישב בממשלה של המפלגה היריבה, והיו כמה כאלה בתקופתו בפוליטיקה. מתחריו הפוליטיים, לעומת זאת, ישבו בממשלותיו. יאיר לפיד, עמיר פרץ, משה (בוגי ) יעלון, ברק, יצחק (בוז'י) הרצוג וציפי לבני – רובם ככולם יישמו את מדיניות הליכוד באופן שאינו נופל מזה של נתניהו. בני גנץ, האחרון להצטרפות לזירה הפוליטית, היה רמטכ"ל בממשלות נתניהו בשתי מלחמות בעזה. שר הביטחון של אחת מהן היה ברק.

רביעית, מנהיגי מפלגת העבודה, שהיתה הפלטפורמה הפוליטית המרכזית להחלפת הליכוד, פעלו שוב ושוב לפירוק המפלגה מהעמדות הבכירות ביותר בה. פרישת ברק כיו"ר מהמפלגה ועריקה לשורות המתחרה הפוליטי והמעבר של פרץ לתנועה הן מתנות שכל מנהיג מפלגה שרוצה את השלטון לא היה מפלל לקבל.

וחמישית, לרוב מוחץ אם כי קטן במידת מה של מצביעים יהודים, הנושא החשוב ביותר הוא שימור היתרונות היהודיים בישראל. אפילו הנושא הביטחוני שני לנושא הזה. מאחר שהאופוזיציה לא השכילה להעביר לצדה לפחות מפלגה חרדית אחת היא נמצאת בנחיתות אלקטורלית – בלי כ-15 מנדטים של ש"ס ויהדות התורה ובלי 15 מנדטים של המשותפת. זאת מתמטיקה בלתי אפשרית, או בעיית כמות קלה מאוד לפתרון בשביל נתניהו.

כל אלה הם הסברים ישירים ליכולתו של נתניהו להתמיד ולנצח את יריביו, וכולם מסתתרים מאחורי מנגנון המותג נתניהו. מצביעיהם של האחרונים עומדים משתאים אל מול הצלחותיו, וכמו דורבן שנלכד באורות של רכב הנוסע מולו בלילה, מסונוורים מה"קסם", ומסרבים לראות את התנאים הפוליטיים המקלים שמאפשרים אותו. זה כמובן לא מקרי – הם השפנים והמטפחות.

זו גם סיבת העומק להעדפה הברורה לעיסוק בפרשיות השחיתות, החשובות לכשעצמן, על פני עבודה לשינוי התנאים הפוליטיים שמאפשרים את שרידות נתניהו. לנתניהו אין מתחרה פוליטי אפקטיבי בגלל הסיבות שפורטו לעיל. ובאין מתחרה, המתמודדים מולו מבקשים לרשת אותו ולהוביל את המדיניות שלו, מינוס השחיתות. אבל ללא פלטפורמה פוליטית, תוכנית עקבית ומנהיגים נאמנים, זה לא יקרה. ואין לזה שום קשר לקסמים.

דוד זונשיין הוא יו"ר הוועד המנהל של בצלם

אנחנו המומות ומזועזעים, דואגות ומפוחדים מאירועי התקופה האחרונה.

בימים כאלה יש מי שדורשים מעיתונות "לבחור צד". הצד שבחרנו ברור: אנחנו עומדים לצד כל מי שאיבדו את יקיריהם במלחמה הזו; לצד כל מי שנאלצו לנוס על נפשם ולהותיר אחריהם בית; לצד כל מי שחרדים לחייהם ולחיי משפחתם ואהוביהם, בישראל, בעזה ובגדה המערבית.

בימים אלה, אנחנו מרגישות ומרגישים שקולנו, הקול של פלסטינים וישראליות נגד הכיבוש ולמען שלום צודק, ביטחון וחירות לכל, חשוב מתמיד. הסיפורים החשובים שלא מסוקרים בתקשורת המיינסטרים רבים מספור, אך משאבינו מוגבלים. בעזרתך נוכל להביא לציבור הולך וגדל סיפורים כמו זה שקראת עכשיו, ולהציע את הניתוח, ההקשר, והסיקור הנחוצים כל כך, במיוחד בתקופה הקשה והדרמטית הזו. הדרך הכי טובה להבטיח את היציבות והעצמאות שלנו היא התמיכה של קהילת הקוראות והקוראים באמצעות חברות בשיחה מקומית.

זה הזמן להיות חברות בשיחה מקומית

לתמיכה – לחצו כאן

היוזמה משאירה את תושבי עזה נתונים לחסדיהן של אותן ממשלות המסייעות למתקפה הישראלית על הרצועה. חוף העיר עזה, 13 ביוני 2019 (צילום: חסן ג'די / פלאש90)

"הומניטריות מהכורסה": הכשלים של מסדרון הסיוע הימי לעזה

חמישה וחצי חודשים לתוך המלחמה, תושבי עזה זקוקים לסיוע משמעותי שיאפשר להם לשרוד. היוזמה האמריקאית להקמת מסדרון ימי תסייע בכך בטווח המיידי, אך היא מתעלמת מסיבת היסוד לאסונה של עזה: שליטת החנק הישראלית ארוכת השנים  

X

אהבת את הכתבה הזאת?

כדי לעשות עיתונות עצמאית שיחה מקומית צריכה גם את התמיכה שלך. לחץ/י כאן כדי להיות חלק מההצלחה שלנו
silencej89sjf