מפגינות ביפו העידו ששוטר תקף אותן, מח"ש לא תחקור
ארבע מפגינות סיפרו ששוטר בבגדים אזרחיים משך בשיער, היכה באגרופים וחנק אותן. במח"ש לא פתחו בחקירה כי המפגינות לא התלוננו ולא "נמצא חשד לעבירה פלילית" בתיעוד. האגודה לזכויות האזרח: "גם אם לא מוגשת תלונה, יש עניין לחקור"
מח"ש מסרבת לפתוח בחקירה נגד שוטר, אף שלפחות ארבע נשים טענו שהוא תקף אותן בעת שהשתתפו בהפגנה ביפו. במח"ש טוענים כי נפגעות העבירה "אינן משתפות פעולה", אולם באגודה לזכויות האזרח אומרים כי אי הגשת תלונה אינה סיבה לא לפתוח בחקירה.
מפגינה עומדת מול תותח מים משטרתי לפיזור הפגנות במהלך הפגנה נגד אלימות משטרתית וגזענות, בכיכר רבין, תל אביב, 3 במאי, 2015 (צילום: אקטיבסטילס)
ההפגנה המדוברת אירעה באפריל השנה, יום אחרי ששני בכירים מישיבת שירת משה היושבת בשכונת עג'מי ביפו, הרב אליהו מאלי והמנכ"ל משה שנדוביץ', הותקפו לאחר שבאו לבדוק נכס לקנייה בשכונה. שני אחים, מחמוד ואחמד גרבוע, ממשפחה המתגוררת בבית סמוך, נעצרו עוד באותו יום בחשד לתקיפה.
לאחר האירוע התקיימה הפגנה של פעילי ימין. מולם התאספו תושבים פלסטינים, והמשטרה פיזרה אותם בכוח רב, כולל שימוש ברימוני הלם, פרשים ומעצרים.
על הרקע הזו התקיימה למחרת מחאה של פעילים יהודים ופלסטינים. במהלך המחאה, שוטר בבגדים אזרחיים תקף לכאורה מפגינות באלימות.
"ההשתוללות היתה בעיקר של הסמויים", סיפרה ל"שיחה מקומית" בזמנו אחת המפגינות, שביקשה להישאר בעילום שם מחשש להתנכלות מצד המשטרה. "השוטר עם החולצה הירוקה פשוט תקף נשים. כל אישה שעמדה מולו, הוא כיסח. ראיתי שהוא מזנק על אחת הפעילות, היא היתה עם כאפיה, חשבתי שהוא הולך לרצוח אותה".
אותו שוטר תועד חודש מאוחר יותר ביפו עומד לצד שוטרים אחרים ללא מדים, כשאחד מהם עונד את סמל "המעניש". השוטרים הלבושים באזרחי חסמו מעבר של מפגינים וסירבו להזדהות בתור שוטרים.
לאחר אירוע התקיפה באפריל פנתה האגודה לזכויות האזרח, דרך עו"ד רעות שאער והוועד נגד עינויים, למח"ש בדרישה לפתוח בחקירה נגד השוטר האלים. לבקשה צורפו עדויות של מפגינות. במכתב שנשלח ביוני פורטו האירועים, כולל עדויות של ארבע נשים, בנוסף לעדויות שהובאו בכתבה ב"שיחה מקומית".
"השוטר תוקף באופן סדרתי ובאלימות חסרת רסן אזרחים ואזרחיות באופן שהדעת אינה סובלת", נכתב בפנייה למח"ש. "העדויות כוללות בין היתר משיכה בשיער, אגרופים לבטן, חניקה ודריכה על הראש".
בפנייה ציינו הארגונים כי פרטיו של השוטר אינם ידועים להם, משום שהשוטר סירב להזדהות ולא ענד תג שֵם, אף במקרים שבהם לבש מדי משטרה. יחד עם זה, קיים תיעוד שלו.
בתגובה למכתב, פנו במח"ש במייל לארגונים וביקשו את פרטי הנשים שהעידו. סיוון תהל, רכזת חופש מחאה באגודה לזכויות האזרח, ענתה למח"ש כי הנפגעות בחרו שלא למסור תלונה "בשל חששן מהתנכלות ואלימות נוספת כלפיהן. ללא תלות בכך ולנוכח העדויות והראיות שצירפנו לפנייתנו, קיימת חובה לבדוק את המקרים ולשקול פתיחה בחקירה".
יצוין כי השוטר שתקף לכאורה המשיך לפעול לאחר האירוע ביפו.
בסוף יולי נשלחה לארגונים הודעה על ההחלטה לא לפתוח בחקירה. "לאחר בחינת פנייתכם ולאחר שנשקלו כלל הנימוקים הצריכים לעניין, החליט עו"ד משה סעדה, סגן מנהלת המחלקה לחקירות שוטרים, שנסיבות העניין בכללותן אינן מצדיקות פתיחה בחקירה, שכן מדובר באירוע אשר ההליך הפלילי איננו מהווה מסגרת מתאימה לבירורו", נכתב בתשובה של מח"ש.
במכתב של מח"ש נאמר כי אחת הסיבות להחלטת הסגירה היא שהמתלוננות העדיפו להישאר בעילום שם, מה שנתפס כחוסר שיתוף פעולה מצד מח"ש. "נדגיש כי מסקנה זו נתקבלה, בין היתר, בשל היעדר שיתוף פעולה מצד נפגעי העבירה בקידום החקירה", נכתב.
אחת המפגינות שהותקפה על ידי השוטר הסבירה ל"שיחה מקומית" מדוע החליטה לא להגיש תלונה: "ראיתי את השוטר כמעט כמעט כל יום ביפו", אמרה. "בשלב מסוים היה לי ברור שהוא יודע איפה אני גרה. הוא הסתובב עם סמויים. לא סמכתי על זה שהוא לא יתנקם בי באיזשהו אופן. הייתי בהפגנה אחרת לא מזמן, ובמשך כל ההפגנה הייתי בחרדה, חיפשתי אותו, רציתי לוודא שהוא לא שם".
לגבי החלטת מח"ש לא לפתוח בחקירה, אומרת המפגינה ש"זה מאוד מפחיד, השוטרים הם אלימים. אני לא חושבת שאם הייתי מגישה תלונה, זה היה עוזר במשהו, כי אני מכירה מקרים קודמים".
תהל טוענת כי מדובר ב"אוזלת יד" של מח"ש ו"חוסר רצון להגיע לחקר האמת בכל הנוגע לאלימות של שוטרים כלפי מפגינות ומפגינות. לנוכח התלונות החמורות והתיעוד שהוצגו, הניסיון לגלגל את האחריות על הנפגעות לביצוע חקירה אפקטיבית נועד לנפנף את התלונה ולהתנער ממנה".
View this post on Instagram
תהל אומרת כי החשש מפני הגשת תלונות על התנהגות שוטרים למח"ש מובן, לנוכח המספר הזעום של מקרים שבהם מוגשים כתבי אישום נגד שוטרים החשודים בתקיפת מפגינים. החשש הזה גובר, טוענת תהל, כאשר מדובר בשוטר הפועל באופן קבוע בקרבת מקום מגוריהן של המתלוננות.
תהל מציינת כי סעיף 59 לחוק סדר הדין הפלילי מחייב את מח"ש לפתוח בחקירה כאשר נודע לה על ביצוע עבירה וקיים עניין ציבורי לחקור אותה, גם במקרה שבו לא מוגשת תלונה. "במקרה זה אין ספק כי קיים אינטרס משמעותי ביותר לבדוק את התנהלותו של השוטר, לאור ריבוי העדויות נגדו וההתנהגות התוקפנית שלו, ובשל הכוח והסמכויות שבידיו והסכנה לכך שיחזור ויעשה בהן שימוש לרעה", אומרת תהל.
ממח"ש נמסר בתגובה: "לאחר בדיקה יסודית, לרבות בחינת תיעוד האירועים המתוארים שצורף לפנייה, ולאחר שהגורמים הרלוונטיים סירבו להגיע למסור תלונה, הוחלט כי נסיבות העניין בכללותן אינן מתאימות לחקירה פלילית. שכן מהתיעוד לא עלה חשד לביצועה של עבירה פלילית, ויודגש כי ככל שחשד כזה היה מתגבש אך על סמך התיעוד, מח"ש ייתה פותחת בחקירה גם בהיעדר מסירת תלונה מצד נפגעי העבירה".
בפרסום הקודם ביקשנו מהמשטרה תגובה לגבי העדויות לתקיפה שהצגנו בפניהם, והם בחרו לא להגיב על כך ושלחו את התגובה הבאה: "במהלך הפגנה אלימה שהתקיימה ביפו, ביצעה המשטרה פעילות סמויה בעקבות הפרות הסדר וירי זיקוקים שהיו במקום. במסגרת הפעילות עיכבו בלשים לחקירה חשוד קטין בירי זיקוקים, אשר שוחרר בתום הליך הזיהוי. שתי החשודות שעל פי החשד הפרו את הסדר ותקפו שוטרים, נעצרו לחקירה".
אנחנו המומות ומזועזעים, דואגות ומפוחדים מאירועי התקופה האחרונה.
בימים כאלה יש מי שדורשים מעיתונות "לבחור צד". הצד שבחרנו ברור: אנחנו עומדים לצד כל מי שאיבדו את יקיריהם במלחמה הזו; לצד כל מי שנאלצו לנוס על נפשם ולהותיר אחריהם בית; לצד כל מי שחרדים לחייהם ולחיי משפחתם ואהוביהם, בישראל, בעזה ובגדה המערבית.
בימים אלה, אנחנו מרגישות ומרגישים שקולנו, הקול של פלסטינים וישראליות נגד הכיבוש ולמען שלום צודק, ביטחון וחירות לכל, חשוב מתמיד. הסיפורים החשובים שלא מסוקרים בתקשורת המיינסטרים רבים מספור, אך משאבינו מוגבלים. בעזרתך נוכל להביא לציבור הולך וגדל סיפורים כמו זה שקראת עכשיו, ולהציע את הניתוח, ההקשר, והסיקור הנחוצים כל כך, במיוחד בתקופה הקשה והדרמטית הזו. הדרך הכי טובה להבטיח את היציבות והעצמאות שלנו היא התמיכה של קהילת הקוראות והקוראים באמצעות חברות בשיחה מקומית.
זה הזמן להיות חברות בשיחה מקומית
לתמיכה – לחצו כאן
