מערכת החינוך בסוריה החדשה: יותר אסלאם, פחות חילוניות

לפני שטיפלו בתשתיות ההרוסות של בתי הספר, השלטונות הזדרזו לשנות את השמות שלהם. תלמידה במוסד חינוכי בצפון מערב סוריה, ב-2025 (צילום: בכר אל-קאסם / יוניס"ף, CC BY-NC-ND 4.0)

אחמד א-שרע הדיח את משטר בשאר אל-אסד בסוריה לפני שנה בדיוק, ובשנה הזו הוא ניסה להסיר מעצמו את תווית האסלאמיסט הקיצוני שנלחם לצד דאעש ולהציג לעולם תדמית מתונה. אבל בחינה של השינויים שהמשטר שלו הכניס במערכת החינוך – מתוכנית הלימודים ועד שמותיהם של בתי הספר – מראה תמונה קצת שונה.

>> שלום עם ישראל? בסוריה שורר בעיקר כאוס

בקיץ האחרון פרסם מכון המחקר הסורי העצמאי Syrian Dialog Center נייר עמדה המניח תשתית לרפורמה במערכת החינוך הסורית. נייר העמדה מנסח מסגרת רעיונית ומעשית לשיקום של מערכת החינוך הסורית בתקופת המעבר של המשטר החדש, ומבקש ללמוד מניסיונן של מדינות אחרות שהתאוששו ממלחמות הרסניות ובהן גרמניה, אוגנדה, ובוסניה והרצגובינה.

המחקר מדגיש כי שיקום מערכת החינוך הוא מכשיר מרכזי להתגברות על חוליי עבר כגון אוטוריטריוּת ופרגמנטציה חברתית ודתית. כדי להשיג את זה, נאמר במסמך, הרפורמה במערכת החינוך צריכה להיות מנוסחת כתהליך פוליטי-חברתי של הסכמות ופיוס במסגרת דיון בין-עדתי וכינון של חוזה חברתי-חינוכי חדש.

נייר העמדה מבטא עניין אזרחי גובר בעיצוב מערכת החינוך. ארגוני חברה אזרחית, התארגנויות קהילתיות ואזרחים פרטיים – כולם מגלים מעורבות בנושא, מתוך הנחה שחלון ההזדמנויות לשאת ולתת עם המשטר על פניה של מערכת החינוך עדיין פתוח.

שנה חדשה, שמות חדשים, זיכרון חדש

מה שקרה בחלב בספטמבר האחרון לא מבשר טובות. עם תחילת שנת הלימודים החדשה החליטה מינהלת החינוך בחלב לשנות את שמו של בית ספר עירוני שנקרא על שמו של המשורר הסורי ניזאר קבאני. הסרת שמו של קבאני, "משורר האישה והאהבה" וגיבור תרבות סורי וערבי, עוררה התנגדות. המחאה הגיעה עד לשולחנו של שר התרבות מוחמד יאסין א-סאלח, והוא החליט לבטל את שינוי השם בנימוק ש"קבאני אינו רק משורר דמשקאי, אלא משוררה של סוריה ושל הערבים כולם".

את המשטר הקודם מזכירים רק בהקשר לפשעים שלו. אזרחים סורים דורכים של ראש פסל של חאפז אל-אסד עם תחילת המחאות ב-2012 (צילום: CC BY 2.0 פליקר)

אלא שהמקרה של קבאני הוא היוצא מן הכלל המעיד על הכלל. בית הספר על שם קבאני הוא רק אחד מבין 128 מוסדות שמינהלת החינוך בחלב שינתה את שמותיהם ערב פתיחת שנת הלימודים. בין השמות המחוקים היו גם אלה של סאמי כיאלי – סופר ומשורר סורי יליד חלב, ח'ליל הנדאווי – סופר, משורר ופדגוג, ועאישה דבאע' – משוררת, מחנכת ופוליטיקאית סורית. את מקומם תפסו שמות מהפנתיאון האסלאמי, למשל הח'ליף השני עומר בן אל-ח'טאב, בן לווייתו של הנביא ומוסר מסורות אנס אבן מלכ ואחרים. בית הספר על שמו של קבאני היה אמור להיקרא על שמו של חד'יפה בן אל-ימן, אף הוא אחד מבני לווייתו של הנביא מוחמד.

שינוי השמות לא התרחש רק בחלב. גם בדמשק, חומס, חמה וערים רבות נוספות שונו שמותיהם של בתי ספר. התופעה מדאיגה גם סורים שלא נמנו עם תומכי אסד ומשטרו, ובהם הפובליציסט של "אל-ערבי אל-ג'דיד" חוסאם אבו חאמד. אבו חאמד יצא במאמר נגד התופעה וטען כי לא ניתן לצמצם בתי ספר לכדי מבנים שמתקיימת בהם פעילות חינוכית ותו לא. בהשראת ההיסטוריון הצרפתי פייר נורה, אבו חאמד מזהה את מוסדות החינוך כמחוזות זיכרון הממלאים תפקיד בהבניית הזהות הקולקטיבית של התלמידים בסוריה.

על פניו, הוא כותב, מחיקת סמלי המשטר הקודם משמות בתי הספר היא מהלך לגיטימי, במיוחד כאשר מדובר באתרים ובשמות המשמרים את זיכרון משפחת אסד, האב והבן. אולם הקשר של השמות שנמחקו למשטר הקודם הוא קלוש, ולעיתים כלל אינו קיים. המקרה של קבאני הוא דוגמה טובה, שכן מעבר להיותו משורר העוסק באהבה, קבאני היה מתנגד חריף לדיכוי פוליטי וסמל של השירה המודרנית הערבית.

לפי אבו חאמד, הזהות הלאומית הסורית החדשה שמשטר א-שרע מנסה לכונן מדגישה את האלמנטים האסלאמיים של הלאומיות הערבית והסורית. החשש הוא שבמסגרת הבנייתה של זהות לאומית חדשה נמחקים ענקי תרבות המרכיבים את הזיכרון הקולקטיבי הסורי המשותף. צמצום הזיכרון הלאומי הסורי לדמויות מתור הזהב האסלאמי בלבד, הוא מתריע, חוטא למהות הסורית, שהיא מהות של גיוון תרבותי ורב-קוליות, ומעלה את רוח העדתיות והכיתתיות, הרודפות את סוריה ומאיימות לשוב ולפרק אותה.

הנוכחות של המשטר החדש מורגשת. נשיא סוריה אחמד א-שרע (צילום: סולטאן אבו אל-מג'ד / וויקימדיה)

החיפזון שבשינוי שמות המוסדות מעורר שאלות גם בנוגע לסדר העדיפויות של המשטר החדש. בתי הספר סובלים ממחסור חמור בעובדי הוראה ובספרי לימוד ומבעיות תשתית חמורות, ירושה של הזנחה בימי המשטר הקודם ושל מלחמת האזרחים ההרסנית. כך למשל, כ-40% מבתי הספר בסוריה הרוסים חלקית או לגמרי. סוגיות אלו, טוענים סורים רבים ברשתות החברתיות, אמורות לזכות בקדימות על פני שינוי השמות של בתי הספר, או על פני סוגיות אחרות שלטענת אבו חאמד זוכות לעיסוק מופרז, כגון פרסומים דתיים על קירות בתי הספר או הפרדה מגדרית בכיתות. בתי הספר, מסכם אבו חאמד, צריכים להיות גשר אל העתיד, ולא זירה לסגירת חשבונות עם העבר.

 איך כותבים מהפכה?

אם שינוי שמות של בתי הספר נעשה במישור המוניציפלי, הרי פרסום ספרי לימוד חדשים הוא החלטה ממשלתית המתקבלת בדמשק. בראשית 2025, זמן קצר מאוד לאחר הקמת הממשלה הזמנית, פרסם שר החינוך החדש מסמך המציג את השינויים המתוכננים בספרי הלימוד לקראת שנת הלימודים החדשה.

המסמך עורר ביקורת ציבורית מיד עם פרסומו, ושר החינוך מיהר להרגיע וטען שמדובר בתיקונים ולא ברפורמה מקיפה. אבל ספרי הלימוד החדשים, המוצגים לראווה באתר הממשלתי, מלמדים שמדובר ביותר מתיקון קטן.

במה שנוגע למחיקת סמלי משטר אסד, ניכר שהמשטר עמד בהבטחתו. כמעט כל העדויות למשטר הישן נמחו מהספרים. כל הדגלים הוחלפו לדגל סוריה החדש-ישן (שמקורו עוד בתקופת המנדט הצרפתי). המשטר הישן מוזכר רק בהקשרים שליליים; שלטונו מוגדר דרך קבע כדיקטטורי (אסתבדאדי) ומודגשים פשעיו, ובכללם הפצצת אזרחים חפים מפשע ושימוש בנשק כימי באל-ע'וטה א-שרקיה. שאלות חקר וחשיבה, שבספרים קודמים עסקו בפשעיה של ישראל, הומרו בכמה מקרים בפשעיו של המשטר במלחמת האזרחים.

הספרים מוציאים מלוח השנה הסורי ימי ציון המזוהים עם המשטר הישן. יום הזיכרון הלאומי לציון מלחמת אוקטובר 1973 (מלחמת יום הכיפורים) בוטל; חלק מספרי הלימוד מתעלמים מהמלחמה הזו או מציגים אותה כטעות היסטורית של המשטר הקודם, לצד מלחמת יוני 1967. בספר ללימודי האסלאם לכיתה ז' הוחלפה הגבורה שהפגינו הלוחמים הסורים נגד ישראל באוקטובר 1973 בגבורת המורדים נגד שלטון אסד. שינויים אלה מכשירים את הקרקע לציון ימים לאומיים חדשים שעליהם הכריזה לשכת א-שרע – "יום השחרור", המציין את נפילת משטר אסד ב-8 בדצמבר, ו"יום המהפכה הסורית", המציין את פרוץ המרד נגד המשטר ב-18 במרץ.

אין שינויים מפליגים ביחס לישראל בספרי הלימוד החדשים. רמת הגולן מוגדרת כשטח כבוש, שטח ישראל מצוין במפות כגזול, ומובעת אהדה ברורה למאבק הפלסטיני. עם זאת, הביקורת על ישראל רכה יותר בהשוואה לספרי המשטר הקודם, ומייחסת לישראל פחות קונספירציות מאשר בעבר. ייתכן שזו הכנה להסכם ביטחוני שיכלול חזרה לקווי שביתת הנשק.

ציר ההתנגדות, ובפרט איראן, זוכה לטיפול יסודי. בספר היסטוריה לכיתות י"א הושמט אזכורו של פרויקט הגרעין האיראני, שבעבר הוצג כפרויקט ל"צורכי שלום" וכמקור לגאווה. כמו כן, הושמטו מקומה המרכזי של איראן בעזרה לפלסטינים והחשיבות ההיסטורית של המהפכה האיראנית. בספרים אחרים, כגון ספרי היסטוריה ומדעי החברה, מחוז ח'וזסתאן באיראן, המאוכלס בתושבים ממוצא אתני ערבי, מוצג כשטח ערבי גזול.

מוזכרת כשטח סורי כבוש. מבקרים ברמת הגולן, בדצמבר 2022 (צילום: מיכאל גלעדי / פלאש 90)

לצד המגמה האנטי-איראנית בספרים, היחס כלפי טורקיה – ידידתה הקרובה של המשטר החדש – אוהד הרבה יותר. חבל האטיי, שסופח לטורקיה ב-1939 בהסכמה צרפתית אך ללא הסכמה לאומית סורית ותואר עד עתה בספרי הלימוד כחלק מסוריה, מוכר כטריטוריה טורקית. הקשרים הטובים עם טורקיה, לצד הזהות האסלאמית של המשטר החדש, מתורגמים גם לעמדה חיובית כלפי התקופה העות'מאנית בסוריה, שבעבר הוצגה כמעין בית קברות של הלאומיות הערבית.

באשר לטענה שמשטר א-שרע הוא למעשה משטר אסלאמי המבקש ליישם את חוקי השריעה, ספרי הלימוד החדשים אינם תומכים בה לגמרי, אך בו בזמן לא ניתן להתעלם מהתיקונים ברוח זו. הספרים העוסקים בהוראת דת האסלאם כמעט זהים לאלה של המשטר הקודם, אולם במקומות אחדים הוסרו תמונות שהמשטר זיהה כבלתי צנועות, כגון תמונות המציגות פסל של אישה עירומה או כוכבות מהתרבות הפופולרית. יש לציין כי נשים אינן נעדרות מספרי הלימוד; הן מופיעות בהם באופן שווה, ולא בהכרח עוטות חיג'אב. עם זאת, יש מגמה של צמצום מקומן בספרים המיועדים לכיתות גבוהות יותר.

בינואר 2025, אחרי פרסום המסמך של שר החינוך, היו שחששו כי העבר הסורי הקדם-אסלאמי יוצנע או יימחק לחלוטין. אולם אף שספרי הדת לכיתות גבוהות נוקטים לשון קשה נגד פוליתאיזם, נראה כי בתחומים אחרים העבר הזה לא נמחק, ומוזכרים אתרים ומקדשים המזוהים עם פולחן פוליתאיסטי.

גולים באירופה התרגלו לחינוך פלורליסטי

העיסוק בבתי ספר ובספרי לימוד מניח שכל התלמידים יושבים בכיתות הלימוד והספרים מונחים מולם על השולחן. המציאות שונה בתכלית. מעבר למאמצי השיקום של בתי ספר שנהרסו, סוריה מתמודדת עם קליטתם של סורים שחזרו אחרי שנים של פליטות מחוץ למדינה. לפי ההערכות, יותר ממיליון פליטים סורים שבו לארצם, כמחציתם מטורקיה. נוסף על כך, כחצי מיליון עקורים פנימיים חזרו למקום מושבם המקורי.

בקרב התלמידים השבים מתגלים אתגרים פדגוגיים. חלקם לא למדו במשך שנים, ונוצרו פערי ידע – אפילו בשפה, שכן רבים מהשבים שהו במדינות שאינן דוברות ערבית, ובראשן טורקיה. סוכנות הידיעות הרשמית סאנא דיווחה שהממשלה יזמה פרויקט בשם "קטגוריה 2" שנועד לאתר את הקשיים הייחודיים של התלמידים השבים ולייעל את קליטתם במוסדות החינוך.

משרד החינוך גם הנחה את מוסדות החינוך להקל מבחינה ביורוקרטית על קליטתם של השבים. לדוגמה, הוא קבע כי די בהצגת תעודה סיום כיתה במדינה שממנה שב התלמיד כדי להתקבל לכיתה העוקבת בבית הספר הסורי, ואם אין ברשות התלמיד מסמך כזה, הוא יוכל להתקבל לבית הספר לכיתה התואמת את גילו בתנאי שיעבור מבחן ממשלתי בסיסי.

מיליונים חזרו הביתה. מחנה של פליטים סורים בטורקיה (צילום: הפרלמנט האירופי, CC BY-NC-ND 2.0)

סוג חדש ומאתגר של פערים נוגע לפליטים שחזרו מאירופה, שם נחשפו למערכת חינוך שונה בתכלית. אתר החדשות הסורי "ענב בלדי" מדווח שסורים שהתחנכו באירופה ונחשפו להוראה אינטראקטיבית המבוססת על שיתוף פעולה בין המורה לתלמידים נאלצים כעת להיחשף לשיטות לימוד מיושנות, המתאפיינות בזכירה ובשינון.

הפערים הללו בין התלמידים מדגישים את הצורך בהתאמות. העיתונאית רולא חידר, ששבה עם בתה מאירופה לאחרונה, שיקפה בטור דעה ב"אל-ערבי אל-ג'דיד" את אכזבתה ממערכת החינוך המקומית. שלושה שבועות בלבד אחרי תחילת שנת הלימודים היא כתבה שבתה, שגדלה באירופה, נחשפה לחינוך פלורליסטי שבו דתות שונות חיו זו לצד זו, ואילו כעת, בסוריה, היא מתמודדת עם מערכת חינוך המדגישה זהות דתית אחת.

ההומוגניזציה של המערכת באה לידי ביטוי גם בצמצום השעות של מקצועות המפתחים יצירתיות ונותנים ביטוי לנטייה הייחודית של כל תלמיד, כגון אמנות ומוזיקה, לטובת שיעורי דת. המפגש הקצר של בתה עם מערכת החינוך הסורית, כתבה חידר, הסב לבתה "הלם" תרבותי ורגשי. פסיכולוגים שעובדים עם תלמידים סורים שהגיעו מטורקיה ומאירופה מאבחנים אצלם רגשות של ניכור ובדידות, כשברקע מהדהדת השאלה אם סוריה היא באמת ארצם.

חידר, אבו חאמד וחוקרי Syrian Dialog Center מזהים רגע קריטי בחייה של מדינה במצב מהפכני. נדמה כי הרכבת של המהפכה בחינוך הסורי כבר יצאה מהתחנה: הספרים הודפסו, תוכנית הלימודים נכתבה, והשלטים של שמות בתי הספר הוחלפו. עם זאת, נוסעי הרכבת חשים שבכוחם עדיין לקבוע את התחנה הסופית.

מיקי לוזון כותב בפורום לחשיבה אזורית מבית מכון ון ליר