newsletter
השיחה מגיעה אליך
רוצה לקבל את מיטב הסיפורים של שיחה מקומית ישר למייל? הניוזלטר השבועי שלנו הוא התשובה בשבילך.

מעצר הילדים: דו"צ מנסה לתרץ את מה שאין לו תירוץ

אין מחלוקת שחיילים עצרו אתמול באלימות חמישה ילדים פלסטינים בני 8 עד 12 בדרום הר חברון. להסברים שניתנו מאוחר יותר - מ"פריצה לבית" ועד "גניבת תוכים" - אין כל תיעוד בסרטונים שצולמו במקום ונועדו רק להסיח את הדעת מהמעשה 

מאת:

חיילים עצרו אתמול (רביעי) חמישה ילדים פלסטינים, הצעיר ביניהם בן שמונה והמבוגר ביניהם בן 12, בכפר רכיז שבדרום הר חברון. המעצר תועד בסטילס ובווידאו, והתמונות של חיילים חמושים עוצרים וגוררים באלימות ילדים בגיל בית ספר יסודי, שחלקם נמצאים מתחת לגיל האחריות הפלילית, פורסמו בכלי התקשורת, ולכן אין מחלוקת על העובדות האלה. מה שנתון במחלוקת הוא מה קדם למעצר. וכאן, כרגיל, נראה שהצבא נזכר לחבר גרסה בדיעבד, כדי שתצדיק אולי את המעצר החריג הזה אפילו במושגים של הכיבוש.

מהודעת דו"צ אפשר להבין שהחיילים מצאו ילדים שאיבדו את הדרך וניסו להחזירם להוריהם. אחד הילדים מובא למעצר (צילום: נאסר נוואג'עה, בצלם)

מהודעת דו"צ אפשר להבין שהחיילים מצאו ילדים שאיבדו את הדרך וניסו להחזירם להוריהם. אחד הילדים מובא למעצר (צילום: נאסר נוואג'עה, בצלם)

עדי ראייה פלסטינים שהיו במקום סיפרו ל"שיחה מקומית" כי הילדים נעצרו לאחר שליקטו  צמחי עכוב באזור שסביב המאחז הלא מורשה חוות מעון, שאינו מוקף בגדר. לכך יש גם תיעוד בווידיאו. אולם בכלי התקשורת בעברית הוצגו גרסאות ולפיהן הילדים "פרצו להתנחלות וגנבו" (ערוץ 13), "פרצו לבית" (N12 ), ובחלק מכלי התקשורת נטען, מפי הצבא, כי הילדים נחשדו בגניבת תוכים.

על פי עדי ראייה וגם לפי תיעוד של פעיל שנכח במקום, תיעוד שפורסם על ידי ארגון "בצלם", הילדים נראים אוספים עכוב ליד חוות מעון ולא בתוך שום בית, ואז נראים שני מתנחלים רעולי פנים המבריחים אותם מהמקום. על פי עדי הראייה והתיעודים השונים, הילדים נעצרו בבית בכפר רכיז, יותר מ-900 מטר מהמאחז הלא מורשה. בחלק מכלי התקשורת  אף תיארו "מרדף" אחרי הילדים, אך המרדף היחיד המתועד בסרטונים הוא של המתנחלים שהפחידו את הילדים ואף החרימו את השקיות עם הצמחים שליקטו.

המעצר אירע בערך בשעה שלוש אחר הצהריים. "שיחה מקומית" פנתה לתגובה לדובר צה"ל בארבע וחצי, כשעה וחצי אחרי האירוע, אולם במשך שעות ארוכות לא נמסרה תגובה. רק בשעות הלילה פרסם דובר צה״ל הודעה ובה נכתב כי "מוקדם יותר היום זוהו מספר חשודים שחדרו לשטח של בית בדרום הר חברון. סיור צבאי שהיה במקום איתר את החשודים והעביר אותם להמשך טיפול של משטרת ישראל, אשר פעלה לאיתור הוריהם ושחרורם לביתם".

התגובה הקצרה הזו, שלא מזכירה שום גניבה של תוכי או ליקוט של צמחים, מלאה באי-דיוקים. הילדים, כפי שמעיד התיעוד המצולם, לא נעצרו בתוך המאחז הלא מורשה, אלא הרחק ממנו, וגם הנוסח "שטח של בית" הוא מעורפל, שכן מדובר במאחז ללא גדר. בסרטון, שפורסם כנראה על ידי המתנחלים, נראים הילדים מסתובבים בין הבתים במאחז, אבל לא רואים אותם נכנסים לבית כלשהו. סביר להניח שאם למתנחלים היה תיעוד כזה, הם היו מציגים אותו.

לפי הניסוח של ההודעה, אפשר להבין כאילו החיילים גילו ילדים פלסטינים שהלכו לאיבוד, והם "העבירו" אותם למשטרה כדי שתאתר את הוריהם. אבל זו לא היתה המציאות. החיילים גררו את הילדים בכוח לכלי הרכב צבאיים, אף שפלסטינים שהיו במקום ביקשו מהם לשחרר אותם, ללא הועיל. אם הדאגה של החיילים היתה "לאתר את הוריהם ולשחררם לביתם", היה אפשר לפנות למבוגרים רבים שנכחו במקום בזמן המעצר.

הרושם הכללי העולה מתגובת דובר צה"ל הוא שהחיילים, כולל קצינים לא זוטרים שנכחו בשטח, קודם כל עצרו את הילדים באלימות, ורק אחר התפנו לתרץ את המעצר, וזאת ללא קשר לעצם השאלה מה עשו הילדים שהצדיק את מעצרם האלים.

הילדים נלקחו לתחנה במשטרה בחברון משם שוחררו רק בשעה 19:00 בערב, כשש שעות לאחר המעצר. שניים מהם קיבלו זימון לחקירה יום ראשון. במשטרת מחוז ש"י ציינו כי ההחלטה להביאם למשטרה היתה של הצבא, וכי הם הוחזקו עד שהמשטרה פעלה לאיתור הוריהם.

עוד נמסר מהמשטרה כי שניים מהילדים שגילם מעל 12 (גיל האחריות הפלילית לפלסטינים בשטחים) זומנו ביום ראשון לחקירה בחשד לגניבת חפצים מהמאחז. הילדים לא הוגדרו עצורים או מעוכבים. לפי סאמי הוריני, תושב האזור שפגש את הילדים לאחר שחרורם, הם אכן לא נחקרו בתחנה.

הילדים באזור, הלומדים בכפר א-טוואני, זקוקים כבר 17 שנים לליווי של הצבא כל בוקר רק כדי לעבור ליד המאחז הלא מורשה חוות מעון בדרכם לבית הספר. בימים שהצבא לא מגיע ללוות אותם, הם מסתכנים בתקיפה, ולכן כמה מהם מוותרים על ימי לימודים. במציאות הזו, ההתעסקות בתוכים שנגנבו או לא נגנבו ממאחז לא מורשה וגם לא מגודר, מסיטה את הדיון מכך שהצבא עצר ילדים קטנים, ככל הנראה על פי דרישת המתנחלים, ואף אחד מהחיילים הרבים שהיה בשטח לא חשב לעצור לרגע ולשחרר אותם במקום.

אנחנו המומות ומזועזעים, דואגות ומפוחדים מאירועי התקופה האחרונה.

בימים כאלה יש מי שדורשים מעיתונות "לבחור צד". הצד שבחרנו ברור: אנחנו עומדים לצד כל מי שאיבדו את יקיריהם במלחמה הזו; לצד כל מי שנאלצו לנוס על נפשם ולהותיר אחריהם בית; לצד כל מי שחרדים לחייהם ולחיי משפחתם ואהוביהם, בישראל, בעזה ובגדה המערבית.

בימים אלה, אנחנו מרגישות ומרגישים שקולנו, הקול של פלסטינים וישראליות נגד הכיבוש ולמען שלום צודק, ביטחון וחירות לכל, חשוב מתמיד. הסיפורים החשובים שלא מסוקרים בתקשורת המיינסטרים רבים מספור, אך משאבינו מוגבלים. בעזרתך נוכל להביא לציבור הולך וגדל סיפורים כמו זה שקראת עכשיו, ולהציע את הניתוח, ההקשר, והסיקור הנחוצים כל כך, במיוחד בתקופה הקשה והדרמטית הזו. הדרך הכי טובה להבטיח את היציבות והעצמאות שלנו היא התמיכה של קהילת הקוראות והקוראים באמצעות חברות בשיחה מקומית.

זה הזמן להיות חברות בשיחה מקומית

לתמיכה – לחצו כאן
מבט על ורשה מהמרפסת של הטירה המלכותית, ציור של ברנרדו בלוטו מ-1773 (באדיבות המוזיאון הלאומי של ורשה)

מבט על ורשה מהמרפסת של הטירה המלכותית, ציור של ברנרדו בלוטו מ-1773 (באדיבות המוזיאון הלאומי של ורשה)

המהפכה החינוכית שהקדימה את זמנה

כבר ב-1774 הבינו בחבר העמים של פולין וליטא ש"אין לכפות משמעת באמצעות פחד, אלא באמצעות מנהיגות והבנה", שהכיתות צריכות להיות מעוצבות "כך שהילד לא יראה את בית הספר כבית סוהר", ושרק הממסד האזרחי יכול להניב חינוך אוניברסלי שוויוני וחופשי

X

אהבת את הכתבה הזאת?

כדי לעשות עיתונות עצמאית שיחה מקומית צריכה גם את התמיכה שלך. לחץ/י כאן כדי להיות חלק מההצלחה שלנו
silencej89sjf