מול איומי הימין, רשימות ערביות בערים מעורבות מתאחדות
בעכו הוקמה רשימה מאוחדת; כך גם בלוד; בתל אביב-יפו מועמד ערבי ירוץ לראשות העיר; ובכרמיאל מקווים להכניס לראשונה נציגה ערביה למועצה – "רשימה מאוחדת כופה על הנהלת העיר להתייחס לערבים בכבוד", אומרים שם
האיחודים קמו בערים שבהן היו עימותים באירועי מאי 2021. אדהם ג'מל, סגן ראש עיריית עכו וראש הרשימה המשותפת, מחלק כרוזים בעיר העתיקה (צילום: רשימת האחדות העכואית) .
"אני לא יודע אם לאירועי מאי 2021 היתה השפעה על איחוד הרשימות הערביות בערים מעורבות, אבל התחזקות הימין ברחוב הישראלי, ובערים האלה בפרט, משפיעה על הערבים ותורמת לאיחודם, במטרה למניעת ניסיונות פגיעה בהם ובקיומם", כך אומר אדהם ג'מל, סגן ראש עיריית עכו, המוביל את הרשימה הערבית בעכו.
>>הציונות הדתית רוצה לייהד את עכו, אבל העיר נשארה ערבית
הרשימה הערבית המשותפת בעכו, שג'מל עומד בראשה, היא דוגמה למה שקורה בעיר מעורבת, שבה הציבור הערבי התאחד לרשימה אחת במטרה לנצל את כוחו בבחירות המקומיות שייערכו בסוף החודש. הכוח הזה הוא לא מבוטל. בעכו שיעור הערבים עומד על כ-40%; בנוף הגליל (לשעבר נצרת עלית) הם מהווים כשליש; בלוד שיעורם הוא כ-30%; ברמלה כ-24%; בחיפה כ-12%; וביפו-תל אביב כ-5%. וזה כמובן בלי להביא בחשבון את ירושלים, שם שיעור הערבים-פלסטינים הוא קרוב ל-40%.
סיבה טובה לאיחוד בין הרשימות הערביות בערים המעורבות אפשר למצוא בדו"ח מבקר המדינה על הערים המעורבות, שפורסם בשנה שעברה. הדו"ח מצא כי רק 3 מ-165 העובדים הבכירים בעיריות רמלה, לוד ונוף הגליל הם ערבים; לערבים אין כמעט ייצוג בוועדות התמיכות וההקצאות; ומתוך 500 נכסים שהקצו חמש ערים מעורבות בעשורים האחרונים, רק חמישה ניתנו למוסדות ערביים. בקיצור, למרות השיעורים הגבוהים שלהם בקרב תושבי הערבים המעורבות, יכולת ההשפעה של הערבים בערים האלה היא נמוכה מאוד. אזרחים סוג ג'.
"העתיקו מאיתנו ברמה הארצית". ראיד גטאס (שני מימין) עם חברי "הרשימה המשותפת לדו קיום" בנוף הגליל (צילום: הרשימה המשותפת לדו קיום)
סללו את הדרך
מי שנתנו את הטון בכיוון הזה הן הרשימות הערביות בנוף הגליל (לשעבר נצרת עילית). כבר ב-2008 התאחדו נציגי חד"ש, בל"ד, רשימות עצמיות ונציגי שכונות, והקימו רשימה משותפת. ראש העיר היה אז שמעון גפסו, שהצהיר שנצרת עלית היא "עיר ליהודים בלבד", והיה ידוע ביחסיו המתוחים עם הערבים בעיר.
"הרשימה הזו התחילה כברית אלקטורלית בין הכוחות הפוליטיים בעיר, אבל לאחר מכן הפכה לגוף עם מוסדות ומועצה כללית, ויש לה משקל בנוף הגליל", אומר ד"ר ראיד גטאס, חבר מועצת העיר, ראש ועדת המכרזים, והמועמד השני ברשימה המאוחדת. גפסו עזב את תפקידו אחרי שהורשע בשחיתות ב-2016, ואת מקומו תפס רונן פלוט, שיחסיו עם הערבים טובים בהרבה. הרשימה הערבית יושבת בקואליציה, ויש לה סגן ראש עיר מטעמה.
"הערבים מהווים שליש מהאוכלוסייה, אבל קולות הערבים הם פחות משליש, שכן הקהילה הערבית בנוף הגליל היא קהילה צעירה, ושיעור הילדים גדול", מספר גטאס. בבחירות הקרובות, אומר גטאס, אין מתחרה של ממש לפלוט בבחירות לראשות העיר, אבל פלוט מנסה לשכנע את הבוחרים להצביע לרשימה שלו גם במועצה, ואת זה גאטס וחבריו מנסים למנוע. "אנחנו תומכים בו ושותפים בקואליציה שלו, אבל חשוב מאוד שהרשימה הערבית תהיה חזקה, כדי שנוכל להמשיך להגן על זכויות האוכלוסייה", אומר גטאס.
את הרשימה המשותפת ב-2008, נזכר גטאס, הם הריצו תחת הסיסמה "כוחנו באחדותנו". "ראינו שהיא הועתקה לרמה הארצית, וכיום יש רשימות כאלה ביותר מעיר מעורבת אחת", הוא אומר. "אמנם המציאות בערים אלו שונה מנוף הגליל, אך רשימה אחת של ערבים, הכוללת את כל הכוחות הפוליטיים ומשיגה מספר רב יותר של מנדטים, מחייבת את הנהלת הרשות המקומית לכבד את הערבים ולהתמודד איתם בגובה עיניים, ומונעת ממנה לנסות להתנהג באי שוויון בכל תחום".
בלוד, עכו ויפו, הערים שהיו עדות לאירועים הקשים ביותר במאי 2021, אוחדו הרשימות הערביות. בלוד עמלה על כך הוועדה העממית, שכל הכוחות הפוליטיים היו שותפים לה. "שלוש רשימות ערביות היו אמורות להתמודד למועצת העירייה, ולאחר מאמצים הצלחנו, שעה אחת לפני סגירת מועד ההרשמה, לאחד את שלושתן לרשימה אחת", אומר עו"ד חאלד זבארקה, ראש הוועדה העממית בלוד. "המטרה היא להקל על המתיחות בעיר, ולהפנות את תשומת הלב לאינטרס המשותף".
בעוד בנוף הגליל וגם בערים מעורבות אחרות, היחסים בין העירייה לתושבים הערבים סבירים, בלוד קיים קרע של ממש בין התושבים הערבים לראש העיר, יאיר רביבו, המקורב לגרעין התורני. חברי המועצה הערבים פרשו לאחרונה מהקואליציה העירונית, ונראה כי זו היתה אחת הסיבות המרכזיות לאיחוד השורות.
מתח מול ראש העיר
האיחוד, אומר זבארקה, נועד לעזור לתושבים הערבים בלוד להתמודד עם "הסכנות המשותפות לכולם – עיריית לוד, המשטרה וזרועות המדינה השונות. הם שמו את ערביי לוד על הכוונת", הוא מסביר. "תפקידנו הוא לפשר ולשרת, לדאוג שיהיה לנו את מספר החברים הגדול ביותר במועצת העירייה, לעקוב אחר השירותים היומיומיים הנדרשים, ולברר מהן התוכניות האסטרטגיות לעיר לוד, ששמו על הכוונת אותנו כערבים ואת המרקם החברתי שלנו".
מודל לוד הצליח גם בעכו, שגם היא כאמור היתה מוקד של עימותים באירועי מאי 2021. מלבד שתי רשימות קטנות, הכוחות הפוליטיים הבולטים ברחוב הערבי בעיר, בעיקר חד"ש והרשימה האסלאמית, התאחדו לרשימה אחת – ברית שלא היה לה תקדים בעכו. בבחירות הקודמות היו לערבים חמישה מנדטים במועצת העיר, הפעם הם מקווים ליותר.
"מכירים אותו שנים". חברי הרשימה הערבית בעכו חותמים על הסכם עם אוהד שגב (שני משמאל), מועמד לראשות העיר (צילום: רשימת האחדות העכואית)
"החלטנו להתעלות מעל ההבדלים הפוליטיים ולשים את האינטרס של עכו מעל הכל", אומר אדהם ג'מל, ראש הרשימה המשותפת וסגן ראש העיר היום. "היה צורך באחדות, לאור ההתחזקות של הימין הקיצוני בערים המעורבות. המטרה שלנו כעת היא להשיג לפחות שבעה מנדטים".
הרשימה המשותפת חתמה על הסכם עם אוהד שגב, אחד המועמדים הבולטים לראשות העיר, שתומך במועמדותו. "אנחנו מכירים אותו שנים, והוא התחייב לשתף איתנו פעולה ולהיענות לדרישותינו", אומר ג'מל. "אנחנו מתכוונים להיות גוף חזק ומשפיע, כדי להשיג את הזכויות של תושבי עכו הערבים. אין לנו שום אופציה אחרת".
ביפו גם תרוץ רשימה אחת במסגרת יהודית-ערבית, לאחר שרשימה שייצגה את יפו והיתה מזוהה עם בל"ד החליטה לא לרוץ. בראש הרשימה היהודית-ערבית, "כולנו העיר, יפו-תל אביב", יעמוד עו"ד אמיר בדראן יחד עם שולה קשת. בדראן יהיה גם מועמד הרשימה לראשות העיר.
"זו הפעם הראשונה שמועמד ערבי מתמודד לראשות העירייה מזה 75 שנה", אומר בדראן. "זו רשימה ערבית-יהודית, המייצגת קבוצות רבות ביפו ותל אביב. המועמד במקום השמיני הוא צעיר מבקש מקלט שהגיע מדרפור". בדראן אומר שהם "הזמינו את כל הכוחות הפוליטיים להצטרף. חלק הצטרפו, וחלק אחר החליט לא להתמודד הפעם".
לא חוששים להתמודד מולו. ראש עיריית תל אביב רון חולדאי (צילום: אבשלום ששוני / פלאש 90)
בדראן מתייחס לסקר שנערך ביוני השנה, שבו ראש העיר רון חולדאי זכה לתמיכה של 29%, אורנה ברביבאי המתמודדת מולו זכתה ל-22%, ויותר מ-40% אמרו שאינם יודעים למי להצביע. "זה הקהל שלנו", אומר בדראן. "אנחנו מבקשים לשפר את המציאות של תושבי יפו, (אבל) יש מטרות אחרות הקשורות לעניינים שונים בכל שכונות העיר תל אביב, שהפכה לעיר היקרה בעולם".
בדראן מקווה שהרשימה היהודית-ערבית המשותפת תשיג ארבע או חמישה חברי מועצה, "ואולי יותר. קבוצות גדולות מתושבי יפו יתמכו בנו. אנחנו פועלים גם בקרב תושבי תל אביב היהודים משכונות שונות, בעיקר מדרום העיר. הקמפיין שלנו כולל כוחות מהשמאל, כוחות דמוקרטיים וחברתיים. המטרה שלנו היא גם להגיע ללשכת ראש העיר. זה לא רחוק כפי שחלק מהאנשים חושבים".
לא הצליחו להתאחד
בחיפה, לעומת זאת, לא תהיה רשימה מאוחדת. חד"ש, היושבת היום בקואליציה בעירייה, מתמודדת לחוד, בשיתוף עם כוחות נוספים, ביניהם פאחר ביאדסה, שכיהן לאחרונה בתפקיד מנכ"ל העירייה. בל"ד מתמודדת ברשימה עם כוחות אחרים, ואיבראהים גטאס, איש בל"ד, מתמודד ברשימה נפרדת. למועצת העיר מתמודדת גם רשימת "רוב העיר", רשימה יהודית-ערבית המקורבת לתנועת "עומדים ביחד", וברשימת יש עתיד יתמודד מועמד ערבי.
רג'א זעאתרה מרשימת חד"ש מספר כי היה ניסיון לאחד את השורות, אבל הוא לא צלח. הוא מזכיר כי בבחירות האחרונות, מכל הרשימות הערביות רק חד"ש הצליחה להיכנס למועצה עם 6,700 קולות ושני מושבים..
ייתכן שהעובדה שהימין לא התחזק בחיפה, ולא הציג מועמד חזק לראשות העיר, בניגוד למה שקרה בערים מעורבות אחרות, היא שמפחיתה את תחושת הסכנה של הערבים ואת נחיצות האחדות ביניהם. גם ראשת העיר הנוכחית, עינת רותם-קליש, וגם המתחרה העיקרי שלה, ראש העיר לשעבר יונה יהב, נחשבים מהמרכז-שמאל.
גם ברמלה, הכוחות הערביים לא התאחדו. התנועה האסלאמית מתמודדת ברשימה נפרדת, וכך גם רשימה של חד"ש ורשימה המקורבת לתע"ל. בל"ד החליטו לא להתמודד. מנדט במועצת העיר רמלה שווה כ-1,800 קולות, ולפי ההערכה יש ברמלה כ-13 אלף בעלי זכות בחירה ערבים, כך שיש פוטנציאל לנוכחות ערבית גדולה במועצה. אולם שיעור ההצבעה בקרב הערבים אינו גבוה בדרך כלל, והם מתחלקים בין רשימות שונות. סיבה נוספת לכך שברמלה לא נוצר איחוד היא שלראש העיר, מיכאל וידל, שהוא אמנם איש ליכוד, יש יחסים טובים יחסית עם הערבים, בניגוד למה שקורה בלוד.
עיר מעורבת נוספת שעשויה לרשום חבר מועצה ערבי לראשונה בתולדותיה היא כרמיאל. למועצה מתמודדת רשימה ערבית-יהודית רצינית, בראשות מועמדת ערביה. מספר בעלי זכות הבחירה הערבים בכרמיאל הוא כ-1,700, וייתכן שהוא אפילו גדל עקב ריבוי טבעי והגירה מכפרים סמוכים.
"אנחנו מכוונים גם לקולות של יהודים, שמבינים את הצורך בחבר מועצה ערבי", אומרת האיפה עוואד, מנהלת הקמפיין של ראשת הרשימה, זינאת קאדרי. "בניסויים קודמים, פעם ברשימה ערבית ופעם אחרת ברשימה ערבית-יהודית, לא הצלחנו, אבל המצב השתנה. יש תמיכה חזקה מהאוכלוסייה הערבית, וגם מקבוצות יהודיות".
עוואד קושרת את ההתעוררות ל"חוק הלאום, אירועי 2021 ועליית ממשלת הימין". קאדרי, מספרת עוואד, "היא פעילה חברתית ופמיניסטית, העוסקת בתחום הנוער בסיכון מזה שנים ומוכרת בכרמיאל". עוואד מזכירה שבנוסף לתושבים הערבים שהגיעו מכפרים שכנים לכרמיאל, בעיר עצמה יש שכונה ערבית קטנה, שכונת רמיה.
400 אלף איש ללא ייצוג. הריסת בית באלבוסתאן בסילוואן, מזרח ירושלים, 29 בדצמבר 2021 (צילום: אורן זיו)
רמת גזענות מזעזעת
כאמור, העיר "המעורבת" שבה מתגוררים הכי הרבה ערבים-פלסטינים היא ירושלים, עם קרוב ל-400 אלף איש שגרים בשכונות שישראל סיפחה אחרי מלחמת 1967. רובם המכריע אינם אזרחי ישראל, אבל יכולים להצביע בבחירות המקומיות. הם אינם עושים זאת, משום שהשתתפות בבחירות נתפסת כהכרה בסיפוח הישראלי.
למרות זאת, השנה תתמודד למועצה רשימה ערבית, שבראשה עומדים ערבים אזרחי ישראל המתגוררים בירושלים. ראשת הרשימה היא סונדוס אל-חות, במקור מנצרת, שגרה בירושלים כבר 14 שנה ועוסקת בתחום החינוך.
"למרות כל האפליה בצפון או במשולש, מי שגר שם ואז מגיע לגור בירושלים מזועזע מעוצמת האפליה, הגזענות וההזנחה המכוונת של תושבי מזרח ירושלים והיעדר זכויות פשוטות שהעירייה חייבת לספק", אומרת אל-חות. "לכן החלטנו להקים את הרשימה הזו ולהתמודד למועצה. הערבים בירושלים צריכים מישהו שידרוש את זה. בירושלים יש 400 אלף ערבים פלסטינים, ולמושב העירייה צריך כ-8,000 קולות".
אל-חות מודעת, כמובן, לחרם הפוליטי על השתתפות פלסטינית בבחירות למועצה בירושלים, "אבל מול רשימתו של אריה קינג וניסיונות המתנחלים לשלוט בעירייה, עלינו לעמוד כדי שהקול שלנו יישמע. בנוסף לתושבי מזרח ירושלים, אלפי ערבים מהצפון ומהמשולש חיים בירושלים, ויש יהודים דמוקרטים שתומכים בעמדתנו. לא בלתי אפשרי להגיע למועצת העיר. מה שבלתי אפשרי היא המציאות הרעה שירושלים חווה".
נראה שהאיום הקיומי של הערבים בערים המעורבות, כתוצאה מאירועי מאי 2021 ומעליית ממשלת הימין, תרם לאיחודים בין כוחות פוליטיים ערביים בחלק מהערים האלה. השאלה היא האם האיחודים האלה יצליחו לשנות את מצב הערבים בערים המעורבות, והאם הצלחה שלהן תהווה מודל למפלגות הערביות ברמה הארצית?
אנחנו המומות ומזועזעים, דואגות ומפוחדים מאירועי התקופה האחרונה.
בימים כאלה יש מי שדורשים מעיתונות "לבחור צד". הצד שבחרנו ברור: אנחנו עומדים לצד כל מי שאיבדו את יקיריהם במלחמה הזו; לצד כל מי שנאלצו לנוס על נפשם ולהותיר אחריהם בית; לצד כל מי שחרדים לחייהם ולחיי משפחתם ואהוביהם, בישראל, בעזה ובגדה המערבית.
בימים אלה, אנחנו מרגישות ומרגישים שקולנו, הקול של פלסטינים וישראליות נגד הכיבוש ולמען שלום צודק, ביטחון וחירות לכל, חשוב מתמיד. הסיפורים החשובים שלא מסוקרים בתקשורת המיינסטרים רבים מספור, אך משאבינו מוגבלים. בעזרתך נוכל להביא לציבור הולך וגדל סיפורים כמו זה שקראת עכשיו, ולהציע את הניתוח, ההקשר, והסיקור הנחוצים כל כך, במיוחד בתקופה הקשה והדרמטית הזו. הדרך הכי טובה להבטיח את היציבות והעצמאות שלנו היא התמיכה של קהילת הקוראות והקוראים באמצעות חברות בשיחה מקומית.
זה הזמן להיות חברות בשיחה מקומית
לתמיכה – לחצו כאן
