newsletter
השיחה מגיעה אליך
רוצה לקבל את מיטב הסיפורים של שיחה מקומית ישר למייל? הניוזלטר השבועי שלנו הוא התשובה בשבילך.

הציונות הדתית רוצה לייהד את עכו, אבל העיר נשארה ערבית

לפי הכותרות, הציונות הדתית "משנה את פניה של עכו". המציאות יותר מורכבת. אחרי 20 שנה של מאמץ, שיעור הערבים בעיר רק עלה. ועדיין, רבים חוששים שהגרעין התורני יהפוך את עכו ללוד חדשה

מאת:
המאמץ לדחוק את רגלי הערבים מעכו התחיל לפני עשרות שנים. צעירים חרדים ברחובות עכו העתיקה, יולי 2021 (צילום: נתי שוחט / פלאש 90)

המאמץ לדחוק את רגלי הערבים מעכו התחיל לפני עשרות שנים. צעירים חרדים ברחובות עכו העתיקה, יולי 2021 (צילום: נתי שוחט / פלאש 90)

"העיר עכו משנה את פניה? הגירה גדולה של צעירים בני הציונות הדתית". בישרה כותרת באתר "וואלה" בתחילת החודש. "30 אלף תושבים חדשים" בעכו בישרה כותרת אחרת באותו אתר, בהתייחסה לשכונה חדשה שאמורה לקום במזרח עכו, אזור שהיום רובו ככולו יהודי.

העובדה שעכו נמצאת על הכוונת של מאמצי הייהוד, במיוחד מצד הציונות הדתית, אינה מקרית. במאי 2021 עכו היתה אחת הזירות של עימותים קשים בין יהודים וערבים, שהסתיימו במותו של אזרח יהודי, אבי הר אבן, ששהה במלון שהוצת בעיר העתיקה, בפצועים, בעשרות עצורים, ובנזקים כבדים לרכוש.

>> הזוכה במכרז להפעלת צעירים ערבים בעכו: הגרעין התורני בעיר

במהומות בלט מקומו של הגרעין התורני, שהתיישב בעכו לפני יותר מ-25 במטרה "לייהד" את העיר. האירועים גם שימשו את התעמולה של איתמר בן גביר נגד "אוזלת היד של המשטרה", תעמולה שהיטיבה אתו בקלפי וסללה את דרכו למשרד לביטחון לאומי.

אז האם הציונות הדתית אכן משנה את פניה של עכו, ששיעור הערבים בה הוא הגבוה ביותר מכל "הערים המעורבות", למעט ירושלים, ואם כן, באיזה אופן? או שמדובר ביחסי ציבור שלא עומדות מאחוריהם עובדות של ממש?

אחמד עודה, פעיל חברתי ולשעבר חבר מועצת העיר, אומר שהתהליך של כניסת הציונות הדתית לעיר החל עם כניסתו של שמעון לנקרי ללשכת ראש העירייה לפני עשרים שנה. לנקרי "הכריז מלכתחילה על סיסמת ייהוד עכו, עודד אותם, ובנה בעיר את הישיבה הכי גדולה בצפון", אומר עודה.

הנוכחות של הציונות הדתית בלטה כבר באירועי יום כיפור 2008, שבמהלכם היו עימותים קשים בין ערבים ויהודים בעיר, ואירועי מאי 2021 רק החריפה את המתח. "חלק גדול מהאנשים הללו הגיעו מההתנחלויות, חלקם מההתנחלויות שפונו בעזה, ויש להם נציג במועצת העירייה, שמזוהה עם הציונית הדתית", טוען עודה.

עודד את תהליך ייהוד הער. ראש עיריית עכו שמעון לנקרי (צילום: שיר טורם / פלאש 90)

עודד את תהליך ייהוד העיר. ראש עיריית עכו שמעון לנקרי (צילום: שיר טורם / פלאש 90)

בתקופה האחרונה, אומר עודה, הפעילות של הציונות הדתית בעיר התגברה. "הם מנסים לייהד מחדש את אזור 'עכו המנדטורית' (צפונית לעיר העתיקה, ב"ז), רחוב בן עמי". באזור הזה, מסביר עודה, היה רוב יהודי עד לפני 15-10 שנים, אולם רבים מהיהודים עזבו, ובמקומם נכנסו תושבים ערבים, שהעדיפו להתגורר באזור קרוב למשפחותיהם שבעכו העתיקה. עכשיו, אומר עודה, יש ניסיונות לייהד מחדש את האזור באמצעות פעילויות והשכרת דירות לקבוצות צעירים המזוהים עם הציונות הדתית.

הניסיון המחודש לייהד את עכו מתנהל במקביל לפריחה תיירותית בעיר באחרונה. לאחר השיתוק של תקופת הקורונה ולאחר אירועי מאי 2021, בתחילת 2023 עכו זכתה בפרס "העיר המארחת הטובה" בישראל מטעם Traveler Review Awards של אתר Booking.com.

"ברור שיש מי שרוצה לגרום שסכסוכים בין יהודים לערבים יעמדו על סף התלקחות בכל רגע"

עודה טוען שהכניסה של הציונות הדתית עלולה לסכן את הפריחה התיירותית הזו. "יש סתירה מוזרה", אומר עודה, "מצד אחד משקיעים בעכו כי היא עיר תיירותית, המוכרת על ידי אונסק"ו, ומצד שני היהודים הדתיים מבקשים לסגור את העיר בשבת. תסתכל על טבריה: היא היתה מרכז תיירות, ואחרי שנסגרה בימי שישי ושבת (בגלל הכניסה של ציבור דתי, ב"ז) היא נראית כמו עיר רפאים. בעכו קורה דבר דומה. בעכו החדשה (השכונות בצפון ומזרח העיר, ב"ז) היום סוגרים הכל. רק עכו העתיקה נשארת פתוחה".

אבל הפגיעה בתיירות היא לא הסכנה היחידה מבחינת הערבים בעכו. "אנחנו מתריעים כבר שנים שהם (הציונות הדתית, ב"ז) מביאים חברה יהודית דתית עם אג'נדה לאומית נגד הערבים", אומר עודה. "במקביל, האזרחים הערבים ממשיכים להידחק לשוליים בכל תחומי החיים. התוצאה היא חברה ערבית ענייה וחברה יהודית קיצונית, מה שסולל את הדרך להקצנה, להסלמה ולעימותים, לא לפיוס".

לדברי עודה, לכל העימותים בעיר, כולל אירועי מאי 2021, היה רקע כלכלי, אפילו אירועי מאי 2021. "להנהגת העיר אין תוכנית שבה גם הערבים והיהודים ירוויחו", אומר עודה. "שני הצדדים לא רוצים לחדש את העימותים. האזרחים הערבים יודעים את היקף הנזק שנגרם להם, את הילדים שלהם נכלאו (בזמן המהומות, ב"ז) ואת המצור הכלכלי. ככה גם האזרחים היהודים, אבל אף אחד לא יכול לצפות שהאזרחים הערבים ישלימו עם האפליה נגדם ועם הפרובוקציות של (היהודים) הקיצונים וכוונותיהם הגלויות לייהד את עכו ולכפות עליה את הצביון היהודי".

השאיר צלקת ביחסי יהודים ערבים בעיר. מפנים צפוע במהומות מאי 2021 בעכו (צילום: רוני עופר / פלאש 90)

השאיר צלקת ביחסי יהודים ערבים בעיר. מפנים פצוע במהומות מאי 2021 בעכו (צילום: רוני עופר / פלאש 90)

רק ליהודים יש כסף לקנות

הפעילה החברתית הנאדי ביאעה לא חוששת מ"ההדתה" של עכו. "הבעיה היא לא הניסיונות להפוך את עכו לעיר בעלת אופי דתי", אומרת ביאעה. "החנויות בעכו החדשה, סגורות בשישי בערב ובשבת כבר שנים, זה לא חדש ואין לנו התנגדות לזה".

הבעיה, טוענת ביאעה, היא הגרעין התורני, "שמגיע לעכו עם אג'נדה, ורוצה לגור איפה שגרים ערבים". לדבריה, הגרעין התורני שם על הכוונת את העיר העתיקה. "רוב הבתים באל מעאליק, אחת השכונות הוותיקות בעכו, ריקים ושוממים. גורמים המזוהים עם הגרעין התורני וגורמים (יהודים) נוספים קנו את הבתים הללו".

ביאעה אומרת שהיא "כועסת" על ערבים שמוכרים את הבתים שלהם בעיר העתיקה, "אבל אני לא תמיד יכולה להאשים אותם, כי ההגבלות כאן בלתי נסבלות. ערבים לא יכולים לקנות את הבתים האלה, כי הבנקים לא נותנים משכנתאות לקנות בתים בעכו העתיקה. רק מי שיש לו כסף יכול לקנות את הבתים האלה, ולמי בעיקר יש כסף במדינה הזאת? ליהודים, כמובן".

הגרעין התורני, אומרת ביאעה, מפגין נוכחות גם באמצעות סיורים תיוריים. "לפני שנתיים היה נדיר לראות מישהו מסתובב בעכו עם אקדח", היא מספרת. "היום זה קיים. אני מטיילת עם הילדים שלי בשכונה שאנחנו גרים בה במרכז העיר או ליד גן הילדים, ורואה אנשים מסתובבים עם נשק. הילד שלי רואה גבר נושא אקדח מסתובב עם בנו ליד הגן שלו. זה לא נותן לילד שלי תחושת ביטחון. אנו הולכים בעקבות לוד. המדינה ועמותות רבות תומכות בגורמים האלה ומקלות על המעבר שלהם לעכו. ברור שיש מי שרוצה לגרום שסכסוכים בין יהודים לערבים יעמדו על סף התלקחות בכל רגע".

ביאעה טוענת שאנשי הציונות הדתית מחפשים "מקומות חלשים וצפופים, כמו שכונת וולפסון למשל, קונים שם בתים, מפחידים את האזרחים הערבים, ומתערבים בכל דבר. לא במקרה האירועים במאי 2021 היו אלימים במיוחד שם. הציונות דתית זכתה במכרז לתוכנית להפעלת צעירים ערבים. מצחיק, אבל כואב."

עוזבים את העיר העתיקה, לא את עכו. נשים בנמל עכו, 2018 (צילום: דוד כהן / פלאש 90)

עוזבים את העיר העתיקה, לא את עכו. נשים בנמל עכו, 2018 (צילום: דוד כהן / פלאש 90)

"יש הגזמה"

עם זאת, עודה טוען שלמרות כל המאמצים של המדינה ושל הציונות הדתית, עכו נשארה עיר עם נוכחות ערבית משמעותית, שרק הולכת ומתגברת. לדבריו, עשרות ואולי מאות זוגות צעירים ערבים עזבו את הכפרים שלהם בגליל ועברו לגור בבניינים רבי הקומות בשכונות החדשות. "בסטטיסטיקה הרשמית שיעור הערבים בעכו נע בין 30 ל-32 אחוז, אבל אני אומר ששיעור הערבים עומד על 40 אחוז", אומר עודה. "חלקם עדיין רשומים כתושבים בכפרים שלהם".

לדבריו, הצעירים הערבים עוברים לעכו בגלל מצוקות הדיור בכפרים, וגם בגלל שבעכו יש תחנת רכבת ויש ממנה נגישות יותר גבוהה לחיפה ולערי המרכז. "מאז שנת 2000 מדברים יהוד עכו ועל העמקת הצביון היהודי לעיר ומשקיעים הזה", הוא אומר. במציאות, התהליך הוא הפוך. בשנת 2000 שיעור הערבים היה 27 אחוז, והיום הוא קרוב ל-40".

גם הפעיל החברתי אשרף עאמר חושב ש"יש הגזמה" בדיבורים על הצפת עכו באנשי הציונות הדתית. "המטרה היא לפתות את אנשי הציונות הדתית להגיע לעכו", הוא אומר.

הניסיון לשנות את המאזן הדמוגרפי בעכו, מסביר עאמר, התחיל כבר בשנות השבעים של המאה הקודמת. "דחקו את הערבים בכל דבר, בשירותים, בתי ספר, בטיחות, סידור, ניקיון, הכל", אומר עאמר. "בנו שכונה חדשה בכפר ג'דידה במטרה להעביר אליה את ערביי עכו. אני לא יכול לומר שהניסיונות לא הצליחו בהיבטים מסוימים. אוכלוסיית עכו העתיקה ירדה ב-20 השנים האחרונות מ-12 ב-2003 אלף ל-3,500 היום. יש מקומות שהפכו כמעט לשוממים. הגופים ישראליים קנו בתים, ובבתים אחרים הכריחו את התושבים לעזוב בתואנה שהבית עומד ליפול".

אולם כמו עודה, עאמר סבור שהמאזן הכללי בעכו עדיין לא השתנה. "מי שעזבו את העיר העתיקה עברו לשכונות חדשות, שלא לדבר על הצעירים מהכפרים באזור, שעברו לעכו. כלומר למרות הניסיונות לשינוי דמוגרפי, הנוכחות הערבית עדיין לא השתנתה. למרות שאנשי הציונות הדתית הגבירו את פעילותם, נכון לעכשיו אי אפשר לומר שעכו הפכה לירושלים או ללוד".

"כל קבוצה או אדם שמגיעים לעכו, מבורכים, בתנאי שישמרו על שלום העיר ועל החיים המשותפים", מסכם עודה. "השיווק הלאומני של עכו מזיק ופוגע בעיר. צריך לשווק את עכו כעיר היסטורית, ים תיכונית, עם עושר ארכיאולוגי. שיווק עכו כעיר יהודית הוא חלום שלא יתממש, ויגרום לאכזבה בקרב היהודים. הרעיון של 'צביון יהודי' פוגע ביהודים, כי עכו תישאר עיר ערבית-יהודית משותפת ועיר תיירות. מה שקרה בעשרים השנים האחרונות מוכיח את דבריי".

אנחנו המומות ומזועזעים, דואגות ומפוחדים מאירועי התקופה האחרונה.

בימים כאלה יש מי שדורשים מעיתונות "לבחור צד". הצד שבחרנו ברור: אנחנו עומדים לצד כל מי שאיבדו את יקיריהם במלחמה הזו; לצד כל מי שנאלצו לנוס על נפשם ולהותיר אחריהם בית; לצד כל מי שחרדים לחייהם ולחיי משפחתם ואהוביהם, בישראל, בעזה ובגדה המערבית.

בימים אלה, אנחנו מרגישות ומרגישים שקולנו, הקול של פלסטינים וישראליות נגד הכיבוש ולמען שלום צודק, ביטחון וחירות לכל, חשוב מתמיד. הסיפורים החשובים שלא מסוקרים בתקשורת המיינסטרים רבים מספור, אך משאבינו מוגבלים. בעזרתך נוכל להביא לציבור הולך וגדל סיפורים כמו זה שקראת עכשיו, ולהציע את הניתוח, ההקשר, והסיקור הנחוצים כל כך, במיוחד בתקופה הקשה והדרמטית הזו. הדרך הכי טובה להבטיח את היציבות והעצמאות שלנו היא התמיכה של קהילת הקוראות והקוראים באמצעות חברות בשיחה מקומית.

זה הזמן להיות חברות בשיחה מקומית

לתמיכה – לחצו כאן
פלסטינים במחנה נוסייראת אחרי ההתקפה הישראלית, ב-8 ביוני 2024 (צילום: חאלד עלי / פלאש90)

פלסטינים במחנה נוסייראת אחרי ההתקפה הישראלית, ב-8 ביוני 2024 (צילום: חאלד עלי / פלאש90)

"איך זה הגיוני להרוג 200 איש כדי לחלץ ארבעה אנשים?"

חיילים יוצאים ממשאיות סיוע, טנקים ומטוסים מפציצים, גופות בכל מקום, בתי חולים עמוסים בפצועים, ותחושה של אחרית הימים: כך תיארו במחנה נוסייראת את הפעולה הישראלית לחילוץ ארבעה חטופים. "אנחנו דם זול בעולם צבוע", אומרים שם

X

אהבת את הכתבה הזאת?

כדי לעשות עיתונות עצמאית שיחה מקומית צריכה גם את התמיכה שלך. לחץ/י כאן כדי להיות חלק מההצלחה שלנו
silencej89sjf