newsletter
השיחה מגיעה אליך
רוצה לקבל את מיטב הסיפורים של שיחה מקומית ישר למייל? הניוזלטר השבועי שלנו הוא התשובה בשבילך.

מה עומד מאחורי מבצעי סוף העונה של טראמפ ונתניהו בהתנחלויות?

בתקופת "בין הממלכות" של ממשלי טראמפ וביידן, נתניהו מקדם במרץ התנחלויות "יום הדין" שמחסלות את הסיכוי למדינה פלסטינית, אף שהוא יודע היטב שאף אחת מה"עובדות הבלתי הפיכות בשטח" המתוקשרות האלה לא תוכל להתממש לפני השבעתו של ביידן

מאת:

בזמן ההכנות לקראת ההשבעה של הנשיא הנבחר ג'ו ביידן, אנחנו עדים לפרץ של פעילות לא שגרתית בשטחים הכבושים.

הפעילות הזאת נעה מגל של הכרזות על התנחלויות בגדה המערבית, דרך הליכי פינוי מזורזים בשכונות סילוואן ושייח' ג'ראח במזרח ירושלים שמתנחלים שמו עליהן עין, ועד לזינוק בהריסות בתים. דבר מהדברים האלה לא נעשה בגניבה, כפי שביקורו המתוקשר היטב של שר החוץ האמריקאי מייק פומפיאו בהתנחלות לפני כשבועיים יכול ללמד. הכל נעשה לאור היום.

ההבנה המקובלת היא שההאצה הזו היא ניסיון של הרגע האחרון מצדם של ראש הממשלה בנימין נתניהו, הנשיא דונלד טראמפ, פומפיאו והשגריר האמריקאי לישראל דיוויד פרידמן לא רק לקבוע עובדות בלתי הפיכות בשטח, אלא גם "סטנדרט חדש", שיקדש את ארץ ישראל השלמה ואת הבלעדיות הישראלית בירושלים.

ראש הממשלה, בנימין נתניהו, מוסר הודעה לתקשורת במהלך ביקור בהתנחלות הר חומה שבמזרח ירושלים, ב-16 במרץ 2015 (צילום: יונתן זינדל / פלאש90)

ראש הממשלה, בנימין נתניהו, מוסר הודעה לתקשורת במהלך ביקור בהתנחלות הר חומה שבמזרח ירושלים, ב-16 במרץ 2015 (צילום: יונתן זינדל / פלאש90)

המציאות עשויה להיות יותר סבוכה מכפי שמבינים, גם אם היא אפלה יותר בכוונותיה. אין מה שחושף את הכוונה הזו יותר מפעילות ההתנחלות המואצת המתרחשת בתוך ומסביב לירושלים בשכונות כמו גבעת המטוס, עטרות ואזור E1.

גבעת המטוס: תזמון לא מקרי

גבעת המטוס היא גבעה סלעית במזרח ירושלים, השוכנת בין השכונה-התנחלות גילה והקו הירוק, כשלצפונה שכונת בית צפפא הפלסטינית והשכונה-התנחלות הר חומה ממזרח לה.

ממשלת ישראל מבקשת להפוך את גבעת המטוס להתנחלות-שכונה הגדולה הראשונה במזרח ירושלים מאז שנות ה-90, ובה 3,000 יחידות דיור ליהודים ישראלים וכמה מאות יחידות למען ההתרחבות של בית צפפא.

לאור המיקום שלה, הבנייה בגבעת המטוס תתרום ליצירת חיץ ומחסום של ממש בין מזרח ירושלים ובין בית לחם מדרום. בנוסף, גבעת המטוס תהיה הפעם הראשונה שבה בנייה ישראלית תקיף באופן מלא שכונה פלסטינית (בית צפפא) במזרח ירושלים, ובכך תהפוך לבלתי אפשרי את שרטוטו של גבול על בסיס דמוגרפי במזרח ירושלים. במובן זה, לגבעת המטוס תהיה השפעה הרסנית על האפשרות לפתרון עתידי של שתי מדינות.

לכן אין פלא שהקהילה הבינלאומית ראתה במשך זמן רב את גבעת המטוס כ"התנחלות יום הדין", שיהיו לה השלכות אסטרטגיות על כל הסדר אפשרי. התנגדות כמעט מקיר לקיר, אפילו בקרב בעלי בריתה הקרובים של ישראל, הרתיעו אותה ממימוש התוכנית הזו.

אבל ב-15 בנובמבר, אחרי דחייה של שנים ארוכות, מינהל מקרקעי ישראל פירסם את תנאי המכרז הדרושים לקבלנים כדי שיוכלו להתחרות על הזכות לבנות 1,257 יחידות דיור בגבעת המטוס. הכרזה על הזוכים במכרזים האלה תהיה "נקודה שאין ממנה חזרה", שאחריה בניית השכונה-התנחלות הזו תהפוך לכמעט בלתי נמנעת.

בטרם ההכרזה על הזוכים במכרזים, הממשלה פשוט יכולה לבטל או להשעות את תוכנית הבנייה. אבל ברגע שהמכרזים יוענקו וצד שלישי יהיה מעורב, לא יהיה אפשרי לעצור את הבנייה.

על פי התנאים במכרזים בגבעת המטוס, המועד הסופי להגשת ההצעות הוא מיד לפני או מיד אחרי ההשבעה של הנשיא ביידן ב-20 בינואר. לאחר מכן צריך לפתוח את ההצעות, לבחון אותן ולהכריז על הזוכים.

באופן כללי, פרסום של מכרזים כאלה אינו יכול להתרחש ללא ידיעתו והסכמתו של נתניהו. במקרה של גבעת המטוס, הכוונה לפרסם את המכרזים הגיעה לעמוד הראשון של עיתון "הארץ" חמישה ימים לפני הפרסום הרשמי, מה שמעורר את החשד שנתניהו לא רק ידע שהפרסום מתקרב, אלא שהוא זה שניצח על העניין כולו.

נתניהו אינו זר לגבעת המטוס ולרדיואקטיביות של הנושא הזה בקהילה הבינלאומית. ב-2012 נתניהו ניהל ריב טעון וגלוי בבית הלבן, לאחר שנתן אישור סטטוטורי לשכונה, שעות ספורות לפני פגישתו עם הנשיא ברק אובמה. קנצלרית גרמניה אנגלה מרקל הביעה באוזניו של נתניהו באופן אישי את דאגתה העמוקה בנוגע לתוכנית.

בשנים האחרונות, נרשמו כמה מהלכים מצד מדינות חברות באיחוד האירופי, לעתים קרובות באופן מתואם, שהביעו את דאגתם העמוקה. ב-13 באוקטובר, חודש בלבד לפני פרסום המכרזים, 17 מדינות באיחוד האירופי – מספר חסר תקדים – הביעו את התנגדותם החריפה והמשותפת לתוכנית. אין להעלות על הדעת שמאורע כה יוצא דופן לא הובא לתשומת לבו של ראש הממשלה.

השאלה היא לא אם נתניהו ידע, אלא למה הוא החליט לזרוע את הסופה הזו. התשובה לשאלה כלל אינה ברורה.

תוכניות נוספות על המסלול המהיר

גבעת המטוס היא לא תוכנית ההתנחלות היחידה במזרח ירושלים שעלתה על המסלול המהיר. תוכנית נוספת צצה כאשר נתניהו – לפי הפרסומים – "ביקש רשות" משר החוץ פומפיאו להתחיל בבניית שכונה-התנחלות חדשה בעטרות בצפון ירושלים, "במטרה ליצור עובדות בשטח לפני שהנשיא הנבחר ביידן נכנס לתפקידו בינואר".

ברקע נמצאות תוכניות נוספות שנועדו גם לשנות את המפה בירושלים וגם למחוץ את האפשרות להסדר של שתי מדינות. בפברואר 2020, כאשר נתניהו הכריז לראשונה על כוונתו לפרסם את המכרזים בגבעות המטוס בעיצומו של קמפיין בחירות על גורלו הפוליטי, הוא הכריז גם על צעדים לקראת בנייה ב-E1 ובהר חומה ה' (הר חומה מערב)

יחד עם השכונה-התנחלות הקיימת בגילה – הר חומה ה', גבעת המטוס וההרחבה שהוכרז עליה של התנחלות הר גילה – ייווצר חיץ מוחלט בין מזרח ירושלים לבית לחם.

E1, הנודעת לרעה יותר מכל התוכניות האחרות, הוא השם שניתן לשטח בגדה המערבית המשתרע בין מזרח ירושלים לגוש ההתנחלות במעלה אדומים. בנייה שם תפורר את הגדה המערבית לשני קנטונים נפרדים זה מזה, ותמנע את שילובה של מזרח ירושלים וסביבותיה בכל מדינה פלסטינית עתידית. כמו גבעת המטוס, תהיה לה השפעה הרסנית על כל הסדר עתידי לשתי מדינות.

מאז פברואר, התכנון הסטטוטורי של E1 התקדם, ובקרוב צפויים שימועים של ההתנגדויות לתוכנית בפני מועצת התכנון העליונה, הפועלת במסגרת המינהל האזרחי. אין כמעט צורך לומר כי אישור התוכנית הוא תוצאה כמעט מובטחת.

לא בדיוק כפי שזה נראה

בבחינה קרובה יותר, הניסיון לכאורה לייצר עובדות בשטח מצטייר יותר כהצגה מאשר כהתרחבות התנחלותית של ממש.

מפת ההתנחלויות המתוכננות (אינפוגרפיקה: שלום עכשיו)

מפת ההתנחלויות המתוכננות (אינפוגרפיקה: שלום עכשיו)

הדוגמה הבולטת ביותר היא עטרות. האם אפשר להתחיל את הבנייה של השכונה לפני ההשבעה? בוודאי, אם זה יום ההשבעה ב-2029, שכן האישור הסטטוטורי של התוכנית עדיין לא החל.

בנוסף לכך, ומתוך אירוניה נטולת בושה, מסתבר שעל פי מה שמכונה "עסקות השלום" של טרמאפ, עטרות הוא האזור היחיד בירושלים המיועד לשרת את האוכלוסייה הפלסטינית. במטרה לעשות דה-לאומיזציה של הציבור הפלסטיני במזרח ירושלים, התוכנית משקיעה את המניות שלהם בעיר לב"אזור תיירות מיוחד" בעטרות, שיוקם למען רווחתם הכלכלית.

ביסודו של דבר, נתניהו מבקש את רשותו של פומפיאו להפר את תוכנית טראמפ, להחליף את "אזור התיירות המיוחד" הזה בהתנחלות חדשה, ולשלול מהפלסטינים את המרכיב המצומק היחיד שהיה אמור לכאורה לשאת להם רווח.

במה שנוגע למכרזים בגבעת המטוס, דבר אחד ברור: תהליך המכרזים לא יסתיים לפני ההשבעה של ביידן. אפילו אם המועד האחרון להצעות לא יוארך (אפשרות סבירה), ההכרזה על הזוכים לא תוכל להסתיים לפני ההשבעה, שכן הבדיקה, ההשוואה והאישרור של ההצעות לפני שמנסחים את החוזים – ייקחו זמן. נתניהו לא רק יודע ששום לא דבר לא יוכל להתרחש במהלך נשיאותו של טראמפ, זו הדרך שבה הוא תכנן את הדברים.

באופן דומה, גם אם תעלה על המסלול המהיר, E1 לא תקבל אישור סטטוטורי לפני יום ההשבעה. אותם הדברים אמורים גם לגבי ההרחבה של הר גילה והר חומה ה'.

יש מכנה משותף אחד לכל זה: אף לא אחת מה"עובדות הבלתי הפיכות בשטח" המתקושרות היטב לא תוכל להתממש בזמנו של טרמאפ. כל העניינים האלה יגיעו לרגעי ההכרעה שלה תחת ממשל ביידן.

לאור התזמון, שתי התוכניות הכי מתקדמות והניתנות לשינוי – גבעת המטוס ו-E1  – יהיו אחד הנושאים החשובים והדחופים על סדר היום של יחסי ארה"ב-ישראל תחת הנשיא החדש. עניין גבעת המטוס יגיע לשלב הכי קריטי שלו ימים ספורים או שבועות ספורים אחרי ההשבעה של ביידן.

אז מה בעצם זומם נתניהו?

אם לתוכניות ההתנחלות הזו אין כוונה של ממש ליצור עבודות בשטח לפני ההשבעה של ביידן, מה נתניהו זומם? יש כמה הסברים הגיוניים:

הוא רץ לבחירות. נראה יותר ויותר סביר שנתניהו ייקח את ישראל לסיבוב בחירות חדש ברבע הראשון של 2021. בהמשך לאסטרטגיה האלקטורלית הישנה שלו לבצר את הבסיס שלו אצל המתנחלים בעזרת ענייני ירושלים הנתונים במחלוקת, הוא יוכל להתגאות שרק הוא מסוגל להתמודד מול הדמוקרטים השמאלנים האלה.

הוא רוצה לייצב את הבסיס הטראמפיסטי שלו. לאחר שטיפח אך ורק את המפלגה הרפובליקאית בראשות טראמפ ואת הבסיס האוונגליסטי המדבר על סוף העולם, נתניהו יצטרך עכשיו לנווט את דרכו כדי לעבוד עם הממשל של ביידן. בה בעת, הוא יצטרך להרגיע את הבסיס האוונגליסטי והבסיס היהודי-ימני באמריקה בעזרת מסרים ש"אני אחד מכם". אין דבר שמשדר את המסר הזה יותר מתוכניות התנחלות בנוסח "אני מושיע את ירושלים".

תומכי טראמפ ישראלים מחוץ לשגרירות ארה"ב בירושלים, ב-27 באוקטובר 2020 (צילום: אוליבייה פיטוסי / פלאש90)

תומכי טראמפ ישראלים מחוץ לשגרירות ארה"ב בירושלים, ב-27 באוקטובר 2020 (צילום: אוליבייה פיטוסי / פלאש90)

אתה אומר שתי מדינות, אני אומר אחת (בערך). החיבוק של נתניהו לגבעת המטוס ול-E1 מסמל את הדחייה שלו את פתרון שתי המדינות. יותר מכל התנחלות אחרת, כל אחת משתי התוכניות האלה תהפוך את פתרון שתי המדינות לבלתי אפשרי, הלכה למעשה. נתניהו משגר מסר ברור לביידן: "אל תחשוב אפילו על שתי מדינות, ירושלים ירדה מהשולחן והיא תישאר מחוץ לשולחן".

נתניהו מנפח את החזה. נתניהו לא רק מבהיר את העמדות שלו, הוא גם משרטט את כללי הפעולה שלו. "אני אעבוד עם נשיא דמוקרטי, אבל אני לא אמצמץ. לא יהיה שום ירח דבש, וגבעת המטוס ו-E1   יעמידו את היחסים למבחן בימים הראשונים של הממשל".

הוא רוצה שייתנו לו פרס על זה שהוא לא עושה את מה שלא תכנן לעשות מראש. בתור סוחר ממולח, נתניהו מיומן בהסכמה להימנע מלעשות משהו שמעולם לא היה מעז לעשות בתמורה ל"פיצוי" נדיב. התנהגות טובה היא סחורה, ונתניהו מתעקש שישלמו לו עליה.

ייתכן שנתניהו רוצה שיעצרו אותו. אם הוא היה אכן רוצה לייצר עובדות בלתי הפיכות בגבעת המטוס וב-E1 לפני ינואר 2021, הוא היה יכול לעשות זאת בקלות. אבל הוא לא ייצר.

במהלך השנים האחרונות, שתי התוכניות האלה עוכבו לא בזכות התרעה אמריקאית, אלא בזכות מעורבות עקשנית, מתוחכמת ומתמשכת מצד כמה ממדינות האיחוד האירופי. נתניהו, שאינו אוהב סיכונים, היה ונשאר מודע לכך שישראל זקוקה גם לתמיכתן של ברלין, פריז, לונדון ובריסל, והוא חושש מההשפעה של גבעת המטוס ו- E1על יחסיה של ישראל אתן. אין להוציא מכלל אפשרות שהוא רוצה שיעצרו אותו, ובתנאי שלא ייראה כמי שהתנדב לעצור.

פיכחון במקום בהלה

ואף על פי כן, למרות ההצגה הפוליטית, יש הרבה ממה לחשוש.

ההשפעה של תוכנית גבעת המטוס היא מסוכנת והיישום שלה קרוב מאוד. זה "45 שניות לפני חצות" ו- E1לא מפגרת הרבה מאחוריה.

יותר מכך, קיימות תוכניות אחרות שיכולות להתרחש לפני ההשבעה, שתהיה להן השפעה חמורה: הרס של ח'אן אל אחמר וסילוק תושביה הם אפשרות ממשית, כמו גם תוכניות "להלבין" מאחזים בגדה המערבית ולהכיר בריבונות הישראלית במזרח ירושלים.

הכפר הבדואי חאן אל אחמר (צילום: יניב נדב / פלאש90)

הכפר הבדואי חאן אל אחמר (צילום: יניב נדב / פלאש90)

אבל בעזרת עין בוחנת, ראש צלול ויד בוטחת, עדיין אפשר לעצור או לדחות לתקופה לא מוגבלת את גבעת המטוס ואת E1.

בתקופת "בין הממלכות" בין הממשלים של טראמפ וביידן, העולם כולו משייט בים מסוכן ולא מוכר. זה חל גם על ישראל-פלסטין. בעוד הממשל הנוכחי בוושינגטון לא נוסע במסלול מוכר ואילו לממשל הבא אין עדיין כוח לפעול, הרבה תלוי ב"מבוגרים האחראים" בקהילה הבינלאומית, שכבר עכשיו כורעים תחת העומס של שמירה על שאריות הסדר הבינלאומי.

חובה שמי שמעורב בישראל-פלסטין יפקח עין על ההתפתחויות האלה בקפידה רבה וללא אשליות. ידידי ישראל ינהגו בתבונה אם יזהירו אותנו מפני ליבוי הזעם של העולם הלא-טוטליטרי ומפני השתעשעות בבידוד שיכפו עלינו תוכניות התנחלות שלא העזנו לחולל בעבר.

יש לקוות שברגע שהנשיא הבא ייכנס לתפקידו יעמדו בפניו יותר מאשר אדמה חרוכה, מוקשים ופצצות מתקתקות שטראמפ ונתניהו ישאירו לו לטפל בהם.

דניאל זיידמן הוא עו"ד שמתמחה בגיאופוליטיקה של ירושלים העכשווית. המאמר התפרסם במקור במגזין 972+. תרגום: מירון רפופורט

אנחנו המומות ומזועזעים, דואגות ומפוחדים מאירועי התקופה האחרונה.

בימים כאלה יש מי שדורשים מעיתונות "לבחור צד". הצד שבחרנו ברור: אנחנו עומדים לצד כל מי שאיבדו את יקיריהם במלחמה הזו; לצד כל מי שנאלצו לנוס על נפשם ולהותיר אחריהם בית; לצד כל מי שחרדים לחייהם ולחיי משפחתם ואהוביהם, בישראל, בעזה ובגדה המערבית.

בימים אלה, אנחנו מרגישות ומרגישים שקולנו, הקול של פלסטינים וישראליות נגד הכיבוש ולמען שלום צודק, ביטחון וחירות לכל, חשוב מתמיד. הסיפורים החשובים שלא מסוקרים בתקשורת המיינסטרים רבים מספור, אך משאבינו מוגבלים. בעזרתך נוכל להביא לציבור הולך וגדל סיפורים כמו זה שקראת עכשיו, ולהציע את הניתוח, ההקשר, והסיקור הנחוצים כל כך, במיוחד בתקופה הקשה והדרמטית הזו. הדרך הכי טובה להבטיח את היציבות והעצמאות שלנו היא התמיכה של קהילת הקוראות והקוראים באמצעות חברות בשיחה מקומית.

זה הזמן להיות חברות בשיחה מקומית

לתמיכה – לחצו כאן
"רציתי לטפל בחוויות בלתי פתורות שנשאתי בכאב כל חיי". נעמי אברהם, מחברת הספר "חקירה במסדרונות בית הספר" (צילום: אלון אלוניס)

"רציתי לטפל בחוויות בלתי פתורות שנשאתי בכאב כל חיי". נעמי אברהם, מחברת הספר "חקירה במסדרונות בית הספר" (צילום: אלון אלוניס)

"לחזור לזירת הפשע": התלמידה הבעייתית שהפכה יועצת חינוכית

כשהיתה תלמידה, התייחסו לנעמי אברהם כ"ילדה רעה". כמבוגרת, ניסתה לתקן את החוויה והיתה למורה וליועצת. בספר שכתבה היא מנסה לשלב בין תובנות שצברה לחוויותיה האישיות. למרות ההצלחות, המסקנה עגומה: מערכת החינוך לא יודעת לגלות אנושיות

X

אהבת את הכתבה הזאת?

כדי לעשות עיתונות עצמאית שיחה מקומית צריכה גם את התמיכה שלך. לחץ/י כאן כדי להיות חלק מההצלחה שלנו
silencej89sjf