newsletter
השיחה מגיעה אליך
רוצה לקבל את מיטב הסיפורים של שיחה מקומית ישר למייל? הניוזלטר השבועי שלנו הוא התשובה בשבילך.

לראשונה מזה שנתיים, חלק מהנוצרים העזתים קיבל אישורי יציאה

ישראל הודיעה כי תנפיק אישורים רק לכמחצית מהנוצרים המתגוררים ברצועת עזה ומבקשים להיכנס לישראל ולגדה המערבית כדי לחגוג את חג המולד. בכנסייה האורתודוכסית מביעים חשש כי בקשות רבות יסורבו "מסיבות ביטחוניות לא מנומקות"

מאת:
הקהילה הנוצרית בעזה נערכת לחג המולד, דצמבר 2021 (צילום: מוחמד זאנון / אקטיבסטילס)

בעזה חיים כיום כאלף נוצרים. הקהילה הנוצרית בעזה נערכת לחג המולד, דצמבר 2021 (צילום: מוחמד זאנון / אקטיבסטילס)

כמחצית מהנוצרים המתגוררים ברצועת עזה עשויים לקבל אישור להיכנס לישראל ולגדה המערבית לרגל חג המולד. מתאם פעולות הממשלה בשטחים קצב מכסה של 500 היתרים לטובת מי שמבקשים לביקור קרובים ולעלות לרגל למקומות הקדושים להם; כ-200 היתרים מוקצים לצורך נסיעה מעזה לחו"ל, דרך מעבר אלנבי לירדן. ראשי הקהילה בעזה הגישו לישראל מעל 800 בקשות להיתרים, ועד כה, שלושה ימים לפני חג המולד, אושרו פחות מ-250 מהן.

בעזה חיים כאלף נוצרים, חלק מזערי מכלל אוכלוסיית הרצועה, שמונה שני מיליון נפש. נוצרים בפלסטין חוגגים את חג המולד לפי לוח השנה המערבי, ב-25 בדצמבר. קבוצות נוצריות אורתודוכסיות חוגגות אותו ב-7 בינואר.

ב-2019 הקצתה ישראל רק מאה היתרי יציאה בחג המולד, וגם הם רק לחו"ל. ב-2020 ישראל אסרה לגמרי על עזתים לצאת מהרצועה בגלל מגיפת הקורונה, וסגרה כמעט כליל את מעבר ארז שבין עזה לישראל ממרץ 2020 לכ-18 חודשים. בתחילת אוגוסט 2021 היו כמה הקלות על מגבלות התנועה, ואלפי אישורים ניתנו שוב לתושבי עזה לצורך עבודה בישראל, כחלק מהסכם הפסקת האש בין ישראל לחמאס, שהושג בתיווך מצרי, אחרי המלחמה במאי 2021.

כאמל עיאד, מנהל יחסי הציבור של הכנסייה האורתודוכסית ברצועת עזה, אומר כי ישראל בוחנת פרטנית כל בקשה ליציאה, ועלולה לסרב למחציתן או אפילו לרובן מסיבות ביטחוניות לא מנומקות. ישראל עלולה לתת לילדה בת עשר אישור יציאה ולמנוע אישורים משאר משפחתה. חלק ממבקשי האישורים לא מחוסן כפי שישראל דורשת.

עיאד מציין כי בגלל הקורונה, החגיגות ברצועה יוגבלו לתפילות בכנסייה ולהדלקת עץ חג המולד בחצרהּ. הכנסייה נהגה בעבר לארגן מסיבות, שכללו שירים פלסטיניים מסורתיים, וחלוקת מתנות מסנטה קלאוס לילדים. לדבריו, לפני הפילוג הפלסטיני ב-2005, הכנסייה נהגה להדליק עץ גדול בגן החייל האלמוני שבמרכז העיר עזה, ונוער הצופים האורתודוכסים היה מקיים מצעדים.

בתגובה לשאלה מדוע חגיגות חג המולד בעזה הצטמצמו כל כך, הסביר עייאד כי מספר הנוצרים בעזה ירד משמעותית בגלל התנאים המידרדרים ברצועה, שיעורי האבטלה הגבוהים והמלחמות החוזרות ונשנות עם ישראל. לדבריו, כשהרשות הפלסטינית קיבלה את השלטון, מספר הנוצרים במקום היה כ-6,000.

ג'ורג' (שם בדוי) לא חושב שהנפקת האישורים למחצית מהנוצרים בעזה היא הישג. הוא חש שישראל מנסה בזאת רק להציג עצמה כמדינה שמחזיקה בערכים מוסריים. "לכל הפלסטינים צריכה להיות זכות לנסוע ולקיים את המנהגים הדתיים שלהם, בלי שום מגבלות", הוא אומר.

עיסא (שם בדוי) דוחה את רעיון קבלת האישורים ממדינה כובשת לשם ביקור בעיר פלסטינית, וטוען כי הסכמי אוסלו מבטיחים את זכות התנועה של פלסטינים בין האזורים הפלסטיניים. לדבריו, "הזכות לחופש הפולחן מוגנת בחוק. איך ישראל יכולה למנוע את זה? אנחנו צריכים להודות להם שהם מאפשרים לחלקנו להתפלל במקום שבו נולד ישו?". לתחושתו, חג המולד בעזה לא שלם אחרי שכל כך הרבה נוצרים עזבו, ומשפחות שפזורות בשטחים הפלסטיניים לא יכולות לחגוג אותו יחד.

הקהילה הנוצרית בעזה נערכת לחג המולד, דצמבר 2021 (צילום: מוחמד זאנון / אקטיבסטילס)

הקהילה הנוצרית בעזה נערכת לחג המולד, דצמבר 2021 (צילום: מוחמד זאנון / אקטיבסטילס)

הקהילה הנוצרית בעזה נערכת לחג המולד, דצמבר 2021 (צילום: מוחמד זאנון / אקטיבסטילס)

הקהילה הנוצרית בעזה נערכת לחג המולד, דצמבר 2021 (צילום: מוחמד זאנון / אקטיבסטילס)

הקהילה הנוצרית בעזה נערכת לחג המולד, דצמבר 2021 (צילום: מוחמד זאנון / אקטיבסטילס)

הקהילה הנוצרית בעזה נערכת לחג המולד, דצמבר 2021 (צילום: מוחמד זאנון / אקטיבסטילס)

אנחנו המומות ומזועזעים, דואגות ומפוחדים מאירועי התקופה האחרונה.

בימים כאלה יש מי שדורשים מעיתונות "לבחור צד". הצד שבחרנו ברור: אנחנו עומדים לצד כל מי שאיבדו את יקיריהם במלחמה הזו; לצד כל מי שנאלצו לנוס על נפשם ולהותיר אחריהם בית; לצד כל מי שחרדים לחייהם ולחיי משפחתם ואהוביהם, בישראל, בעזה ובגדה המערבית.

בימים אלה, אנחנו מרגישות ומרגישים שקולנו, הקול של פלסטינים וישראליות נגד הכיבוש ולמען שלום צודק, ביטחון וחירות לכל, חשוב מתמיד. הסיפורים החשובים שלא מסוקרים בתקשורת המיינסטרים רבים מספור, אך משאבינו מוגבלים. בעזרתך נוכל להביא לציבור הולך וגדל סיפורים כמו זה שקראת עכשיו, ולהציע את הניתוח, ההקשר, והסיקור הנחוצים כל כך, במיוחד בתקופה הקשה והדרמטית הזו. הדרך הכי טובה להבטיח את היציבות והעצמאות שלנו היא התמיכה של קהילת הקוראות והקוראים באמצעות חברות בשיחה מקומית.

זה הזמן להיות חברות בשיחה מקומית

לתמיכה – לחצו כאן
"רציתי לטפל בחוויות בלתי פתורות שנשאתי בכאב כל חיי". נעמי אברהם, מחברת הספר "חקירה במסדרונות בית הספר" (צילום: אלון אלוניס)

"רציתי לטפל בחוויות בלתי פתורות שנשאתי בכאב כל חיי". נעמי אברהם, מחברת הספר "חקירה במסדרונות בית הספר" (צילום: אלון אלוניס)

"לחזור לזירת הפשע": התלמידה הבעייתית שהפכה יועצת חינוכית

כשהיתה תלמידה, התייחסו לנעמי אברהם כ"ילדה רעה". כמבוגרת, ניסתה לתקן את החוויה והיתה למורה וליועצת. בספר שכתבה היא מנסה לשלב בין תובנות שצברה לחוויותיה האישיות. למרות ההצלחות, המסקנה עגומה: מערכת החינוך לא יודעת לגלות אנושיות

X

אהבת את הכתבה הזאת?

כדי לעשות עיתונות עצמאית שיחה מקומית צריכה גם את התמיכה שלך. לחץ/י כאן כדי להיות חלק מההצלחה שלנו
silencej89sjf