newsletter
השיחה מגיעה אליך
רוצה לקבל את מיטב הסיפורים של שיחה מקומית ישר למייל? הניוזלטר השבועי שלנו הוא התשובה בשבילך.

"כולנו בסירה אחת. אם נטבע, זה יהיה כולנו יחד"

אלפי פועלים פלסטינים קיבלו חיסונים עם תחילת מבצע החיסונים של עובדים עם אישור. חלקם אמרו שמאלצים אותם להתחסן, אחרים באו במיוחד, אבל כולם הסכימו שישראל צריכה לחסן את כל הפלסטינים

מאת:

אלפי פלסטינים קיבלו היום (שני) חיסונים נגד קורונה, עם תחילת מבצע החיסונים של פלסטינים מהגדה המחזיקים באישור עבודה בישראל. את מבצע החיסונים מנהלים משרד הבריאות, מתאם פעולות הממשלה בשטחים, רשות המעברים ומד"א. הפועלים מקבלים חיסון של מודרנה, בעוד רוב אזרחי ישראל מחוסנים בחיסוני חברת פייזר.

עובד פלסטיני מהגדה המערבית מתחסן במחסום מיתר, 8 במרץ 2021 (צילום: אורן זיו)

עובד פלסטיני מהגדה המערבית מתחסן במחסום מיתר, 8 במרץ 2021 (צילום: אורן זיו)

בהודעה של מתאם פעולות הממשלה בשטחים נמסר כי בשבועות הקרובים כל עובד שירצה יכול להתחסן בשישה מחסומים שונים, בתיאום מראש מצד המעסיק עם הגורמים הרלוונטיים. מבצע החיסונים של הפועלים מגיע אחרי שבועות ארוכים שבהם ארגוני זכויות אדם קראו לחסן את כל הפלסטינים הנמצאים תחת השליטה הישראלית בגדה המערבית וברצועת עזה.

למעבר מיתר בדרום הגדה, בין חברון לבאר שבע, הגיעו משעות הבוקר מאות פלסטינים כדי להתחסן. לאחר בדיקת האישורים ורישום במערכת ממוחשבת, אנשי מד"א חיסנו אותם בצדו הישראלי של המחסום.

בתוך מתחם החיסונים הוצבו שולחנות וכיסאות ליד שערי הברזל (הקרוסלות) ושערי המעבר האלקטרוניים, שדרכם עוברים הפועלים כל בוקר בדרכם לישראל. רבים מהמתחסנים הגיעו לאתר החיסונים בסיום יום העבודה, בדרכם חזרה לגדה. אחרים ויתרו על יום עבודה והגיעו במיוחד מהגדה.

"מאוד שמחתי להתחסן", אמר מוחמד, עובד פלסטיני מדורא בשנות ה-50 לחייו, לאחר שהתחסן. "כבר שנה שאנחנו בבלגן של הקורונה, ושלושה חודשים מאז שהחיסונים הגיעו לכל העולם. חיכינו ולא קיבלנו. אני שמח שלפחות עכשיו עושים משהו כדי להרוג את המחלה הזו. עכשיו נרגיש יותר בטוחים בעבודה".

לגבי אחריותה של ישראל על כל תושבי הגדה, אמר מוחמד: "לא ברור אם יהיו לנו חיסונים ומתי. לפי דעתי הממשלה (הישראלית; א"ז) חייבת לעזור בקטע הזה".

"כולנו בסירה אחת, אם נטבע, זה יהיה כולנו ביחד", הגיב עבדאללה מהעיירה דהריה לוויכוח בישראל לגבי חיסון הפלסטינים. "נכון, יש אנשים בישראל שלא חושבים שצריך לתת לנו חיסונים. אני לא אגיד לך מה דעתי עליהם. בסופו של דבר ישראל צריכה לחסן את כל מי שחי בגדה".

עובדים פלסטינים מהגדה המערבית ממתינים בתור כדי להתחסן במחסום מיתר, 8 במרץ 2021 (צילום: אורן זיו)

עובדים פלסטינים מהגדה המערבית ממתינים בתור כדי להתחסן במחסום מיתר, 8 במרץ 2021 (צילום: אורן זיו)

עלי, פועל בשנות ה-30 מדהריה, אמר: "אמרו שכדי להמשיך לעבוד ולקבל אישור, צריך לקבל חיסון, בגלל זה כולם באים. היה פחד מהחיסון ויש רבים שעדיין חוששים, אבל באים כי אין ברירה". לגבי המחלוקת בישראל על מתן החיסונים אמר: "שמענו שיש כאלה שהיו נגד, אבל כל הכבוד שבסוף החליטו לחסן".

לקראת השעה שלוש התמלא המחסום בעובדים שחזרו מיום העבודה. אחד העומדים בתור היה נאג'י מהכפר סמוע, שהחזיק בידו זר פרחים שקנה לאשתו "לכבוד יום האישה". "זו החלטה טובה, אבל הלוואי והיו חיסונים גם לנשים שלנו, למשפחות, לכל מי שבגדה", אמר נאג'י. "בשביל לחסן את אשתי, הייתי מוכן לשלם כל סכום".

כמה מאות מטרים ממחסום מיתר ממוקמת אחת הפרצות הפעילות ביותר בגדר ההפרדה, שדרכה עוברים לתוך ישראל עובדים ללא אישור, וגם מי שמבקשים לעקוף בשעות הבוקר את התורים והעומסים במחסום. בשעות אחר הצהריים התנועה במקום היתה דלילה, ורק בודדים עברו דרך הפרצה לתוך ישראל. אחרים, גם כאלה עם אישורים, חזרו דרך הפרצה לגדה.

"צריך לחסן גם את מי שעובר מפה", אמר אחד הפועלים שעמד על הכביש הראשי ליד הפרצה. "הקורונה לא מבדילה בין מי שיש לו אישור ומי שאין לא". פועל נוסף, שכבר התחסן במחסום אך הגיע למקום לתפוס מונית לביתו, הוסיף: "אני בעד שייתנו חיסונים לכל האנשים בגדה, אבל תמסור לממשלה (בישראל; א"ז) שלא יתנו אף חיסון לאבו מאזן המושחת".

אנחנו המומות ומזועזעים, דואגות ומפוחדים מאירועי התקופה האחרונה.

בימים כאלה יש מי שדורשים מעיתונות "לבחור צד". הצד שבחרנו ברור: אנחנו עומדים לצד כל מי שאיבדו את יקיריהם במלחמה הזו; לצד כל מי שנאלצו לנוס על נפשם ולהותיר אחריהם בית; לצד כל מי שחרדים לחייהם ולחיי משפחתם ואהוביהם, בישראל, בעזה ובגדה המערבית.

בימים אלה, אנחנו מרגישות ומרגישים שקולנו, הקול של פלסטינים וישראליות נגד הכיבוש ולמען שלום צודק, ביטחון וחירות לכל, חשוב מתמיד. הסיפורים החשובים שלא מסוקרים בתקשורת המיינסטרים רבים מספור, אך משאבינו מוגבלים. בעזרתך נוכל להביא לציבור הולך וגדל סיפורים כמו זה שקראת עכשיו, ולהציע את הניתוח, ההקשר, והסיקור הנחוצים כל כך, במיוחד בתקופה הקשה והדרמטית הזו. הדרך הכי טובה להבטיח את היציבות והעצמאות שלנו היא התמיכה של קהילת הקוראות והקוראים באמצעות חברות בשיחה מקומית.

זה הזמן להיות חברות בשיחה מקומית

לתמיכה – לחצו כאן
"רציתי לטפל בחוויות בלתי פתורות שנשאתי בכאב כל חיי". נעמי אברהם, מחברת הספר "חקירה במסדרונות בית הספר" (צילום: אלון אלוניס)

"רציתי לטפל בחוויות בלתי פתורות שנשאתי בכאב כל חיי". נעמי אברהם, מחברת הספר "חקירה במסדרונות בית הספר" (צילום: אלון אלוניס)

"לחזור לזירת הפשע": התלמידה הבעייתית שהפכה יועצת חינוכית

כשהיתה תלמידה, התייחסו לנעמי אברהם כ"ילדה רעה". כמבוגרת, ניסתה לתקן את החוויה והיתה למורה וליועצת. בספר שכתבה היא מנסה לשלב בין תובנות שצברה לחוויותיה האישיות. למרות ההצלחות, המסקנה עגומה: מערכת החינוך לא יודעת לגלות אנושיות

X

אהבת את הכתבה הזאת?

כדי לעשות עיתונות עצמאית שיחה מקומית צריכה גם את התמיכה שלך. לחץ/י כאן כדי להיות חלק מההצלחה שלנו
silencej89sjf