newsletter
השיחה מגיעה אליך
רוצה לקבל את מיטב הסיפורים של שיחה מקומית ישר למייל? הניוזלטר השבועי שלנו הוא התשובה בשבילך.

"ישראל הכריזה מלחמה נגד התקשורת הפלסטינית"

צו שהוציא השר לביטחון פנים אוסר על פעילות הטלוויזיה הפלסטינית בכל שטחי ישראל, כולל מזרח ירושלים. כתבת הטלוויזיה בירושלים זומנה לחקירה בפעם החמישית. ארגון העיתונאים בישראל מוחה: "עיתונאים ישראלים משדרים משטחי הרשות ולא נעצרים"

מאת:

השבוע חידשה ישראל את ההחלטה למנוע את פעילותה של הטלוויזיה הפלסטינית בתחומי מדינת ישראל, כולל במזרח ירושלים. לפני חצי שנה הוציא השר לביטחון פנים, גלעד ארדן, את הצו הזה לראשונה. בעקבות הוצאת הצו כתבת הטלוויזיה הפלסטינית קריסטין רינאווי, החיה ומדווחת על המתרחש במזרח ירושלים, זומנה לחקירה ארבע פעמים בחודשים האחרונים.

רינאווי, תושבת ישראל, זומנה השבוע בפעם החמישית לחקירה בתחנת המשטרה במגרש הרוסים (אלמסקוביה). לדבריה, "לקחו את טביעות האצבע שלי וצילמו אותי שוב, אף שכבר עשו זאת בעבר, ומסרו לי החלטה חדשה שמונעת מהטלוויזיה הפלסטינית לסקר ולעבוד בירושלים ובתוך גבולות ישראל לעוד חצי שנה, חתומה על ידי השר לביטחון פנים מתאריך 10 במאי. אני לא יודעת מה לעשות, אבל אנחנו נמשיך לסקר". אתמול (שלישי) התקיימה עצרת מחאה של עיתונאים פלסטינים נגד ההחלטה.

כתבת הטלוויזיה הפלסטינית קריסטין רינאווי, לפני חקירתה החמישית במשטרה, ב-11 במאי 2020 (צילום: באדיבות רינאווי)

כתבת הטלוויזיה הפלסטינית קריסטין רינאווי, לפני חקירתה החמישית במשטרה, ב-11 במאי 2020 (צילום: באדיבות רינאווי)

לפי הצו שהוציא ארדן, פעילות הטלוויזיה הפלסטינית מתקיימת "מבלי שניתן לכך היתר בכתב, כנדרש מחוק יישום הסכם הביניים", ולכן הוא מורה לא לאפשר אותה "בכל מקום בתחומי מדינת ישראל". הצו ניתן לחצי שנה, ותוקפו פג לכאורה ב-13 באפריל 2020. השבוע, כאמור, הוארך תוקפו של הצו.

משרד התקשורת הפלסטיני גינה בחריפות את ההחלטה להאריך את תוקפו של הצו, ומסר כי "ההחלטה של הכיבוש הישראלי היא מלחמה פתוחה נגד התקשורת הפלסטינית ופגיעה בחופש הביטוי. זו רדיפה של התקשורת הפלסטינית, שמטרתה לפגוע בקול החופשי ובהמשכיות של הרצון הבינלאומי להתנגד לכיבוש ירושלים המזרחית.

"ההחלטה הישראלית רק מוכיחה מחדש את השחצנות הישראלית ואת המדיניות לרדוף אחרי כל התקשורת שלנו, במטרה למנוע מאתנו לספר את הסיפור שלנו בבירה הנצחית של העם הפלסטיני".

הצו שמחדש את האיסור על פעילות הטלוויזיה הפלסטינית

הצו שמחדש את האיסור על פעילות הטלוויזיה הפלסטינית

בהודעה שפירסם משרד התקשורת הפלסטיני ביום האסיר הפלסטיני, שחל ב-16 באפריל, צוין כי 19 עיתונאים פלסטינים עצורים בבתי הכלא בישראל. שישה מהם נשפטו, חמישה נמצאים במעצר מינהלי שהוארך מבלי שהוגש נגדם כתב אישום, ושמונה עיתונאים אחרים עצורים ללא כל משפט.

לפי ההודעה, מאז תחילת 2020 נעצרו 29 עיתונאים פלסטינים, חלקם זומנו לחקירות ושוחררו, ו-13 עיתונאים שנמצאים בבתי הכלא בישראל עונו.

משרד התקשורת הפלסטיני קרא לכלי התקשורת הערביים והבינלאומיים להתגייס בכל הדרכים האפשריות – משפטיות ומקצועיות – כדי להתנגד להחלטה הישראלית ולתמוך בטלוויזיה הפלסטינית.

ארגון העיתונאים בישראל יצא נגד הפגיעה הקשה בחופש העיתונות ושלח בשבוע שעבר מכתב לממלא מקום מפכ"ל המשטרה, ניצב מוטי כהן, שכותרתו "חקירת עיתונאים ומגבלות על עבודתם". במכתב של שני עמודים תיאר הארגון את השתלשלות האירועים ואת חקירתה של רינאווי, וכן התייחס להחרמת ציוד, לחקירת עיתונאים ולאיסור המוחלט על עבודתם.

הארגון ביקש לאפשר לעיתונאים עובדי הטלוויזיה הפלסטינית לעבוד בתוך מדינת ישראל, ולהפסיק לעכב אותם לחקירות, במה שנראה על פניו כהטרדות חסרות בסיס. כן ביקש הארגון להחזיר לעיתונאים את הציוד שנלקח. הארגון טרם קיבל תשובה מהמשטרה.

ענת סרגוסטי, האחראית על חופש העיתונות בארגון העיתונאים, אמרה: "עיתונאים ישראלים שעובדים עבור כלי תקשורת ישראליים בעברית מדווחים לעתים קרובות משטחי הרשות הפלסטינית. איש מהם לא נעצר לחקירה ועבודתם מתאפשרת. זרימה חופשית של מידע היא חלק מהותי מחופש העיתונות ואבן יסוד של דמוקרטיה בריאה. דיווחים מהשטח מאפשרים לציבור ללמוד על המתרחש ממקור ראשון".

הפגנה של עיתונאים פלסטינים נגד ההחלטה לאסור על פעילות הטלוויזיה הפלסטינית בשטחי ישראל, ב-12 במאי 2020 (צילום: באדיבות קריסטין רינאווי)

הפגנה של עיתונאים פלסטינים נגד ההחלטה לאסור על פעילות הטלוויזיה הפלסטינית בשטחי ישראל, ב-12 במאי 2020 (צילום: באדיבות קריסטין רינאווי)

איגוד העיתונאים הפלסטינים יצא אתמול (שלישי) בהודעה חריפה, שבה גינה את ההחלטה הישראלית. בהודעה נכתב כי "אנחנו מבקשים מכל הארגונים הפוליטיים והמוסדות הממשלתיים והמנהיגים הפלסטינים להפסיק להתראיין בתקשורת הישראלית, ששותפה לפשע הזה, ומהווה כלי עבור הכיבוש ומנסה לנקות את שם ישראל בעולם ולעוות את התמונה של הפלסטינים ואת המאבק לשחרור ועצמאות".

האיגוד הפלסטיני פנה למועצת הביטחון הבינלאומית וביקש לפתוח בחקירה נגד פשעי ישראל נגד עיתונאים פלסטינים, ולבצע את החלטה 2222 להגנה על עיתונאים באזורי סכסוך.

אנחנו המומות ומזועזעים, דואגות ומפוחדים מאירועי התקופה האחרונה.

בימים כאלה יש מי שדורשים מעיתונות "לבחור צד". הצד שבחרנו ברור: אנחנו עומדים לצד כל מי שאיבדו את יקיריהם במלחמה הזו; לצד כל מי שנאלצו לנוס על נפשם ולהותיר אחריהם בית; לצד כל מי שחרדים לחייהם ולחיי משפחתם ואהוביהם, בישראל, בעזה ובגדה המערבית.

בימים אלה, אנחנו מרגישות ומרגישים שקולנו, הקול של פלסטינים וישראליות נגד הכיבוש ולמען שלום צודק, ביטחון וחירות לכל, חשוב מתמיד. הסיפורים החשובים שלא מסוקרים בתקשורת המיינסטרים רבים מספור, אך משאבינו מוגבלים. בעזרתך נוכל להביא לציבור הולך וגדל סיפורים כמו זה שקראת עכשיו, ולהציע את הניתוח, ההקשר, והסיקור הנחוצים כל כך, במיוחד בתקופה הקשה והדרמטית הזו. הדרך הכי טובה להבטיח את היציבות והעצמאות שלנו היא התמיכה של קהילת הקוראות והקוראים באמצעות חברות בשיחה מקומית.

זה הזמן להיות חברות בשיחה מקומית

לתמיכה – לחצו כאן
"רציתי לטפל בחוויות בלתי פתורות שנשאתי בכאב כל חיי". נעמי אברהם, מחברת הספר "חקירה במסדרונות בית הספר" (צילום: אלון אלוניס)

"רציתי לטפל בחוויות בלתי פתורות שנשאתי בכאב כל חיי". נעמי אברהם, מחברת הספר "חקירה במסדרונות בית הספר" (צילום: אלון אלוניס)

"לחזור לזירת הפשע": התלמידה הבעייתית שהפכה יועצת חינוכית

כשהיתה תלמידה, התייחסו לנעמי אברהם כ"ילדה רעה". כמבוגרת, ניסתה לתקן את החוויה והיתה למורה וליועצת. בספר שכתבה היא מנסה לשלב בין תובנות שצברה לחוויותיה האישיות. למרות ההצלחות, המסקנה עגומה: מערכת החינוך לא יודעת לגלות אנושיות

X

אהבת את הכתבה הזאת?

כדי לעשות עיתונות עצמאית שיחה מקומית צריכה גם את התמיכה שלך. לחץ/י כאן כדי להיות חלק מההצלחה שלנו
silencej89sjf