newsletter
השיחה מגיעה אליך
רוצה לקבל את מיטב הסיפורים של שיחה מקומית ישר למייל? הניוזלטר השבועי שלנו הוא התשובה בשבילך.

כתבת הטלוויזיה הפלסטינית נעצרה על "הפרת ריבונות" בירושלים

לפני חצי שנה הוציא השר ארדן צו האוסר על תחנת הטלוויזיה הרשמית של הרשות הפלסטינית לפעול בירושלים. מאז הכתבת נעצרה כבר ארבע פעמים. "מה היה קורה אם ברשות הפלסטינית היו  מחליטים לא להכניס עיתונאים ישראלים?" היא שואלת

מאת:

כתבת של הטלוויזיה הפלסטינית נעצרה בסוף השבוע לאחר שהשלטונות הישראליים טענו שהיא שידרה ממזרח ירושלים. זו הפעם הרביעית שהכתבת נעצרת מאז שבאוקטובר בשנה שעברה אסר השר לביטחון פנים גלעד ארדן על פעילות התחנה "בתחומי מדינת ישראל", כולל מזרח ירושלים.

"שאלו אותי למה אני אומרת שהמשטרה 'פלשה' לאלאקצא ולא 'ביקרה' באלאקצא. כריסטין רינאווי במעצרה הקודם בשער שכם (צילום: עלי יאסין)

"שאלו אותי למה אני אומרת שהמשטרה 'פלשה' לאלאקצא ולא 'ביקרה' באלאקצא. כריסטין רינאווי במעצרה הקודם בשער שכם (צילום: עלי יאסין)

לפי הצו שהוציא ארדן, הפעילות של הטלוויזיה הפלסטינית, הערוץ הממלכתי של הרשות הפלסטינית, מתקיימת "מבלי שניתן לכך היתר בכתב כנדרש מחוק יישום הסכם הביניים", ולכן הוא מורה לא לאפשר אותה "בכל מקום בתחומי מדינת ישראל". הצו ניתן לחצי שנה ותוקפו היה אמור לפוג ב-13 באפריל 2020.

donate

מלבד ציון העובדה שהתחנה פועלת בישראל "ללא היתר בכתב", לא צוינו בצו סיבות נוספות לאיסור הפעילות. אולם בידיעה שפורסמה מייד לאחר הוצאת הצו באתר ב"חדרי חדרים" מצוטטים "גורמי ביטחון" שטענו כי שידורי התחנה נועדו "להתסיס את קהל הצופים כנגד מדינת ישראל". בתחנה משודרות "תכניות העוסקות בהר הבית ומסגד אלאקצא, תוך שהמראיינים והמרואיינים יוצרים רושם לפיו מתנהלת 'מלחמה' על ירושלים ועל מסגד אלאקצא… מדינת ישראל מוצגת בשידור לעיתים כמי שמבצעת פשעי מלחמה ופועלת לביצוע טיהור אתני", נאמר בכתבה ב"חדרי חרדים" מפי אותם "גורמי ביטחון".

כחודש לאחר הוצאת הצו, הגיעו כעשרים שוטרים למשרדי התחנה בשכונת אלסוואנה במזרח ירושלים, החרימו את הציוד שהיה בהם והודיעו על סגירתם. באותו יום זומנה קריסטין רינאווי, העובדת ככתבת של הטלוויזיה הפלסטינית בירושלים מזה תשע שנים, לחקירה במגרש הרוסים בירושלים. רינאווי היא אזרחית ישראלית, במקור מכפר ריינה בצפון, המתגוררת עם בני משפחתה בירושלים המזרחית.

"הייתי ארבע שעות בחקירה", מספרת רינאווי, "שאלו אותי על העבודה שלי ועל הטרמינולוגיה שאני משתמשת בה. שאלו אותי למה אני אומרת שהצבא 'פלש' למסגד אלאקצא ולא 'ביקר' באלקצא. שאלו על הרשות, מאיפה אני מקבלת את ההוראות ומי משלם לי".

בהתייעצות עם עורכי דין, בטלוויזיה הפלסטינית החליטו שעל אף שהמשרדים והאולפן של התחנה בירושלים סגורים, הכתבים ימשיכו לסקר את החדשות מהרחוב. כך, במשך שבועיים, המשיכו קריסטין ועוד קולגה שלה לשדר שידור חי מרחובות ירושלים לתוכנית "בוקר טוב אלקודס", אחת התוכניות הפופולאריות בתחנה, המשודרת בכל יום שישי בבוקר.

אולם באמצע השידור השלישי, ב-5 בדצמבר 2019, הגיעה המשטרה ועצרה את שני הצוותים ששידרו שידור חי מהרחוב. החקירה השנייה ארכה חמש שעות, מספרת רינאווי. "אמרתי להם שאין חוק שמונע מאתנו לעבוד ברחוב", היא משחזרת את החקירה. "הם אמרו לי שאסור לי לעבוד לא מהמשרד ולא מהבית, לא מהגג ולא מהשירותים, לא ליד שולחן ולא מתחת לשולחן. במילים האלה".

כעבור שלושה ימים זומנה רינאווי לחקירה נוספת. "הם חזרו ואמרו שאסור לנו לעבוד, ואיימו עלי שאם אמשיך לעבוד, הם יגישו נגדי כתב אישום ויכניסו אותי לכלא", אומרת רינאווי.

בעקבות האיומים, החליטו בטלוויזיה הפלסטינית להקפיא את כל הפעילות שלהם בירושלים המזרחית. הכתבים והצוותים קיבלו הוראה לשבת בבית ולחכות שששת חודשי הסגירה יסתיימו והם יוכלו לחדש את הפעילות שלהם .

"בטלוויזיה לא רצו ללכת לבית המשפט נגד ההחלטה של השר לביטחון פנים", מסבירה רינאווי. "זאת הייתה החלטה פוליטית ועקרונית לא לפנות לבתי המשפט בישראל. לא נותר לי מה לעשות אלא לשבת בבית. נהייתי כמו שר לענייני ירושלים והמושל של ירושלים. כל שבועיים בחקירות". רינאווי טוענת שמדובר בפגיעה קשה בחופש העיתונות. "מה היה קורה אם ברשות הפלסטינית היו  מחליטים לא להכניס עיתונאים ישראלים?" היא תוהה.

במשבר הקורונה, הטלוויזיה הפלסטינית דיווחה מכל המחוזות בגדה המערבית וברצועת עזה, חוץ מאשר מירושלים. אולם אחרי שמסגד אלאקצא נסגר למתפללים ב-22 במרס, התקשר מנהל החדשות אל רינאווי וביקש ממנה שתעלה לשידור דרך סקייפ. רינאווי חזרה לשדר בשידור חי דרך הטלפון הנייד ודרך סקייפ על מה שקורה במזרח ירושלים.

את מושל ירושלים הפלסטיני עצרו כבר 26 פעמים. פלסטיני על רקע שוטרים ישראלים בשער שכם (צילום: נתי שוחט / פלאש 90)

את מושל ירושלים הפלסטיני עצרו כבר 26 פעמים. פלסטיני על רקע שוטרים ישראלים בשער שכם (צילום: נתי שוחט / פלאש 90)

התגובה הישראלית לא איחרה לבוא. "ביום חמישי שעבר התקשר אלי הקפטן  נדב מהשב"כ שחקר אותי בעבר ושאל אותי איפה אני", מספרת רינאווי. "עניתי לו שאני בבית. הוא אמר לי שזה לא נכון כי הם הגיעו אליי הביתה כדי לעצור אותי ולא היית בבית. עניתי לו שהייתי בבית השני שלנו בכפר ג'יפנא ליד רמאללה".

איש השב"כ סירב להסביר לרינאווי במה מדובר והזמין אותה לחקירה במגרש הרוסים. הפעם החקירה ארכה חמש שעות. "החוקר האשים אותי שפגעתי בריבונות הישראלית  ולא צייתי להחלטה שלהם", אומרת רינאווי. "אמרתי לו שהם יכולים לטעון לפגיעה בריבונות כלפי מי שמקיים פעילות פוליטית. אני עיתונאית".

לאחר שרינאווי טענה שלא שידרה ממזרח ירושלים מאז השידור האחרון בדצמבר, הוציא החוקר את הטלפון הנייד שלו והראה לי הקלטה של השידור שלי. "הסברתי שעליתי בסקייפ מהבית שלי  מהשטחים ולא מירושלים אז לא הפרתי את חוק הריבונות", מתארת רינאווי. "שאלתי אותו אם אני גם מנועה  מלעבוד מרמאללה. הוא ענה לי שלא. ראיתי שם את קפטן נדב ושאלתי אותו למה הוא בא לעצור אותי. אמרתי לו: 'בפעם הבאה תתקשר אלי לפני שאתה בא ואני אגיד לך איפה אני נמצאת. למה אתם מנסים להפחיד אותי. אימא שלי חולה'".

רינאווי מספרת שציינה באוזניו של קצין השב"כ שהתוקף של הצו פג ב-13 באפריל ולכן הוא לא יכול למנוע את פעילות הטלוויזיה הפלסטינית. "הוא ענה לי שאפילו שהתאריך של ההחלטה פג, יש חוק שעומד מעל ההחלטה למנוע בעד הרשות לקיים כל פעילות  בירושלים והם עומדים לחדש את ההחלטה".

רינאווי מחברת את המעצר שלה לניסיון הישראלי למנוע כל סממן של ריבונות פלסטינית במזרח ירושלים, דווקא בימי הקורונה. "מושל ירושלים נעצר כבר 26 פעמים. מנהל מסגד אלאקצא גם נעצר ביום חמישי ועוכב לחקירה. השר לענייני ירושלים, שנמצא בתפקיד בכך הכל חודשים ספורים, נעצר כבר ארבע פעמים. זו מלחמה על ריבונות  על ירושלים. ישראל לא רוצה שום דבר שמראה שירושלים היא ערבית. אחרי עסקת המאה נם רוצים להראות שירושלים מאוחדת, אין מערבית ומזרחית. תראי מה קרה במשבר הקורונה. משרד הבריאות הישראלי מפרסם שיש בירושלים 2500 מקרי קורונה. בכוונה לא מדווחים על מספרים בירושלים המזרחית, כי 'ירושלים מאוחדת' לכאורה".

ממשטרת ירושלים נמסר כי הכתבת נחקרה על אירוע שהתרחש לפני שתוקפו של הצו פג. לפי המשטרה, גרסתה של הכתבת כאילו היא שידרה משטח סי "נבדקת".

ועוד משהו קטן...

אנחנו ממש שמחים שקראת את הפוסט הזה, ומקווים שמצאת בו עניין. הצוות של שיחה מקומית משקיע מאמצים משמעותיים כדי להביא לקוראות ולקוראים שלנו חדשות, תחקירים, פרשנויות וטורי דעה מגוונים, והכל מתוך מחויבות להתנגדות לכיבוש ולקידום שלום, שוויון וצדק חברתי.

קשה למצוא דברים כמו הפוסט הזה בכלי תקשורת אחרים בארץ, והסיבה שהוא נמצא פה היא שהעיתונות שלנו בשיחה מקומית היא עצמאית וחופשית. אנחנו לא תלויים באף בעל הון, לא במפרסמים ולא בחומות תשלום.

ועדיין, העבודה הרבה שמושקעת בכל פוסט כזה – מתשלום לכותבים, דרך עבודת העורכות והצלמים ועד התשלום לייעוץ משפטי או לשרתים שעליהם יושב האתר – עולה כסף. הדרך הכי טובה להבטיח את היציבות והעצמאות שלנו היא התמיכה של קהילת הקוראות והקוראים באמצעות חברות בשיחה מקומית. ובזה יש לך מקום חשוב.

זה הזמן להיות חברות בשיחה מקומית

לתמיכה – לחצו כאן
תלמידי חטיבות ביניים ותיכון חוזרים ללימודים במתכונת מלאה, בית ספר בתל אביב, אפריל 2021. אילוסטרציה גיל גרטל (צילום: אורן זיו)

בית ספר בתל אביב, אפריל 2021 (צילום: אורן זיו)

הפגיעה בכישורים החברתיים של תלמידים במעבר לחטיבה אינה גזרת גורל

מחקר של OECD מצא כי חלה נסיגה בהערכת התלמידים את עצמם במעבר מילדות לבגרות. הנסיגה חמורה יותר אצל בנות ואצל תלמידים מרקע כלכלי נמוך, ובשלב קריטי זה בחיים היא עלולה לפגוע בעתידם. הפיתרון: מודעות, והפניית משאבים לטיפוח קשרים עם המבוגרים

X

אהבת את הכתבה הזאת?

כדי לעשות עיתונות עצמאית שיחה מקומית צריכה גם את התמיכה שלך. לחץ/י כאן כדי להיות חלק מההצלחה שלנו
donate
silencej89sjf