newsletter
השיחה מגיעה אליך
רוצה לקבל את מיטב הסיפורים של שיחה מקומית ישר למייל? הניוזלטר השבועי שלנו הוא התשובה בשבילך.

יוצאי בריה"מ לשעבר מתעוררים נוכח המלחמה: "עכשיו תורנו להוביל"

עם הפלישה לאוקראינה, הקהילה דוברת הרוסית בארץ החלה להפעיל מנגנון חילוץ וסיוע רחב היקף לפליטים, בישראל ובגבולות המלחמה. ההתגייסות האדירה, אומרים בקהילה, היא גם פיצוי על אוזלת היד מול דור ההורים

מאת:
הפגנה בתל אביב נגד הפלישה הרוסית לאוקראינה, 26 בפברואר 2022 (צילום: אורן זיו)

יש להם זיכרונות ילדות מכל שכונה ומכל רחוב שמופגזים עתה בשידור חי. הפגנה בתל אביב נגד הפלישה הרוסית לאוקראינה, 26 בפברואר 2022 (צילום: אורן זיו)

ב-1996, עם הקמת "ישראל בעלייה", המפלגה "הרוסית" הראשונה, סיפר ח"כ יורי שטרן ז"ל בהרחבה על יעדיה – בנייה לעולים, תעסוקה, ועוד מיני צרכים קיומיים עמם התקשתה ישראל להתמודד עם בוא העלייה ההמונית. משהו לא נשמע שלם בתפריט היעדים שהציג שטרן. שאלתי אותו על כך. התשובה הייתה מפתיעה: לעלייה הזאת, אמר, יש ייעוד היסטורי. אבותיה הקימו את המדינה, וצאצאיהם באו לתקן את מה שהתקלקל בינתיים. לשון אחר – באו להוביל.

יותר מרבע מאה מאוחר יותר, עם הפלישה הרוסית לאוקראינה, מהדהדת התשובה ההיא בהתפרצות אין ספור היוזמות, ההתארגנויות והפעילות, שיוזמת קהילת דוברי הרוסית לסיוע, לעזרה ולהצלת קורבנות התוקפנות הרוסית.

הם בכל מקום: בחמ"לים שהוקמו ברחבי הארץ יש מאין, מאתרים ומנווטים ממרחק חילוצים מורכבים מאזורי אסון; הם בגבולות המעבר לזירוז תהליכים והקלה על הביורוקרטיה המסובכת; הם כאן כדי לקלוט את הפליטים בהבנה ששמורה לאנשים שבאו "מאותו הכפר".

כמעט מן הרגע הראשון ישבו בדירות פרטיות סוכנים מתנדבים, שמונו ל"מחלצים" מרשימת הערים המופגזות המתארכת. לכל עיר מונה מחלץ ישראלי, שידע או הונחה לקשור קשרים בעיר היעד, להסדיר בשלט רחוק הסעות מורכבות למעברי גבול, לצוות אנשי קשר ולעקוב אחר מהלך המבצע עד להשלמתו. מתנדבים שנסעו אל מעברי הגבול עזרו כמובן לפליטים, אך גם איתרו את הכשלים והתריעו עליהם בפני הגורמים הרלבנטיים.

עם תחילת יציאת הפליטים, עברה הפעילות התאמה לצרכים המשתנים ולתנאים השונים שמוענקים ליהודים וללא יהודים, סוגייה שמוכרת לרבים מן הפעילים משנות חייהם בישראל. חשוב לומר, שברוב היוזמות מעורבים גם ישראלים שאינם נמנים על הקהילה, אבל אין ספק – זהו מפעל ענק ומעורר השתאות של ציבור דוברי הרוסית בישראל.

כאב אישי, משפחתי וקהילתי

למען האמת, ההפתעה לא אמורה להיות כל כך גדולה. עם תחילת נחשול ההגירה של שנות ה-90', הוקמו במהירות מקרב המהגרים, שהגיעו משיטה שבה לא היתה חברה אזרחית, אין ספור ארגונים על בסיס מקצועי, ועמותות שבאו למלא את החסר. הם פשוט לא עוררו בזמנו די עניין ותשומת לב, על אף הטענה הלא מופרכת שזו עלייה שבמידה רבה קלטה את עצמה.

יותר מאשר את התקופה הרחוקה ההיא, זוכרים דווקא את מה שלא היה – את היעדרם הבולט של נציגי העלייה במחאה החברית הגדולה של 2011. השאלה "איפה הרוסים" הדהדה אז באוויר בנימה של האשמה וזכתה למענים שלא ממש סיפקו הסבר. דוברי רוסית מעטים נשמעו ונראו גם בשיח הפנימי של ימין ושמאל בישראל, בהפגנות ובפועלות מחאה של שני המחנות. התעוררות מסוימת, קטנה בממדיה אך עקבית, נראתה דווקא בהפגנות בלפור. שמאל רוסי וימין רוסי חברו אז, כל צד מסיבותיו, לקריאה לחילופי השלטון. אלא שגם זה היה קול חלש של מעטים, שזכה לביטוי מוגבל, ללא ספק מוגבל מדי. ואז הגיעה הפלישה, והקהילה הפכה למפגן כוח של עוצמה גדולה.

הפגנה בתל אביב נגד הפלישה הרוסית לאוקראינה, 26 בפברואר 2022 (צילום: אורן זיו)

ואז הגיעה הפלישה, והקהילה הפכה למפגן כוח של עוצמה גדולה. הפגנה בתל אביב נגד הפלישה הרוסית לאוקראינה, 26 בפברואר 2022 (צילום: אורן זיו)

ההסבר, על פניו, פשוט למדי. העלייה מאוקראינה היא הגדולה ביותר מבין כל הרפובליקות של בריה"מ לשעבר. לרבים יש בני משפחה שנותרו שם – הורים, סבים, אחים. לרבים עוד יותר חברים עמם גדלו, ביניהם גם חברים של הנשיא זלנסקי. יש להם זיכרונות ילדות מכל שכונה ומכל רחוב שמופגזים עתה בשידור חי בכל המדיה החברתיות. הכאב הוא אישי, משפחתי וקהילתי, ואינו שמור ליוצאי אוקראינה בלבד. זה ברור. אבל כאב יכול להיות גם משתק, ואילו כאן, הכאב תורגם מיידית לנטילת ההגה לידיים ולהובלה של מבצעים ששמורים בדרך כלל לפעילות של הממסד. הפעילות הזאת לא רק המריצה את הממסד, שנסרח תחילה מאחור, אלא גם השפיעה על עיצוב מדיניות ושיטות פעולה.

הפעילות אינה של יצאי אוקראינה בלבד, היא של קהילה שלמה. גם בזה התחולל שינוי גדול. כשיצאה רוסיה ב-2014 לכבוש את חצי האי קרים, נחלקה הקהילה כאן באופן ברור בין יוצאי אוקראינה ליוצאי רוסיה. אלה צידדו ברוסיה, אלה באוקראינה, בלהט מפתיע. חברויות נקרעו על רקע זה. המצב שונה הפעם לחלוטין. על פי סקר שערך "ניוזרו", אתר ישראלי בשפה הרוסית, 75 אחוז מדוברי הרוסית תומכים עתה באוקראינה. התמיכה ברוסיה שמורה, אם בכלל, לימין הקיצוני הדובר רוסית, בדיוק כמו לימין הקיצוני בישראל בכלל. ההתגייסות היא עכשיו של קהילת דוברי הרוסית כולה, אחדות שמעצימה את הפעולה.

אם נדייק, זוהי שעתו של דור 1.5, אותם ילדים שבילו את שנות ילדותם המוקדמת בבריה"מ לשעבר ובגרו כבר בישראל. אין הכוונה לארגון בשם זה, אלא לפלח דורי שלם של מאות אלפי בני 30-40. ניצנים ראשונים של פעילות מחאה אתנית של דור 1.5 באים לידי ביטוי בשנים האחרונות, בעיקר בתחום הנכחת התרבות הרוסית ובמאבקים נגד דיכוי מי שהממסד הרבני מגדיר לא יהודים. בקבוצות שונות ברשתות החברתיות מביעים בני דור זה ביקורת גלויה על תהליכי הקליטה שלהם ואף זעם על קשיי הקליטה – בעיקר ההשפלה – שנכפתה על הוריהם.

עכשיו מפסיקים לשתוק

הרוח הכללית הנושבת מהתארגנויות אלה היא – בדומה לסיסמה של התנועה המזרחית "תור הזהב" – "עכשיו תורנו". עוצמת הפעילות סביב המלחמה ספוגה גם במשקעים קודמים אלה.

בפוסטים בקבוצות שונות מוזכרים עתה קשיי הקליטה של ההורים באמירות מסוג "לא ניתן שזה יקרה שוב לעולים שמגיעים עכשיו", אחרים מוחים על המדיניות המחפירה כלפי הפליטים בתוך זכור תרומתם לחברה לישראל, שאינה זוכה, לדעתם, להכרה מספקת.

גיא קמלמכר, מייסד אתר "סימן שאתה רוסי", כתב בדף הפייסבוק שלו: "מי שחושב שלקלוט אלפי אנשים ממזרח אירופה יהווה נטל על כלכלת ישראל או סכנה לביטחונה, לא מבין על איזה מגזר כלכלת ישראל נשענת, איזה מגזר הולך הכי הרבה ליחידות מובחרות בצה"ל ואיזה מגזר מחזיק את המוסד לביטוח לאומי מעל המים. משעשע לקרוא אתכם מהצד, יא חולים, על דמי אבטלה וטוויטר".

הפכנו מקבוצת שוליים לקבוצה שהיא חלק מהותי מישראל. אלקס ריף (צילום: טל שחר)

הפכנו מקבוצת שוליים לקבוצה שהיא חלק מהותי מישראל. אלקס ריף (צילום: טל שחר)

ממש בימים האחרונים קמה קבוצת פייסבוק חדשה תחת השם "ילדי בריה"מ מפסיקים לשתוק". עיקר עיסוקה כרגע במלחמה, אך הרוח נעוצה במקום אחר. דנה יוזפולסקי, ממייסדות הקבוצה, כבר לא ילדה. היא בת 36, עלתה לארץ בגיל ארבע. אביה הלא יהודי נשאר באודסה, ובשבועות האחרונים הפכה עולמות לאפשר את הגעתו לישראל עם אחיה הקטן.

"הקשיים וההשפלה של הפליטים עכשיו הציפו את כאב ההשפלה של ההורים שלנו", היא אומרת ל"שיחה מקומית". "כשעמדתי בנתב"ג בניסיון להביא את אבא שלי וראיתי את ההורים המותשים ואת ילדי הפליטים עמם, ראיתי בהם אותי בעוד 20 שנה. ההיסטוריה שלנו, הבזבוז הנורא של ההשכלה והכישרון של דור ההורים שהלך לאיבוד כאן, לא יכולים לחזור על עצמם. על זה אנחנו מפסיקים לשתוק עכשיו".

הכיוון של אליו מכוונת יוזפולסקי עם סיום המלחמה הוא הקמת מפלגה חדשה. "אין לנו ייצוג", היא אומרת. "אני והחברים שלי הצבענו לליברמן לא כל כך בשבילנו כמו בשביל ההורים שלנו , שיהיה מי שידאג להם, כמו שהוא הבטיח במסעות הבחירות. זה לא קרה. כשראינו את התגובה המאוחרת שלו לאופן קבלת הפליטים, הבנו שאין לנו ייצוג. אנחנו נייצג את עצמנו. כבר יש בינינו דיבור על זה. השתיקה של דור 1.5 נגמרה".

קשה להעריך את מידת הרצינות של מהלך כזה או את תקפותו במלאות יותר מ-30 שנה לגל ההגירה הזה. ייתכן כמובן שהאנרגיה שהתפרצה תתפוגג כשישככו הכעס והכאב. ואולי גם לא.

אלקס ריף, משוררת ופעילה חברתית, הקימה ב-2015 את "הבריגדה התרבותית" ששמה לה ליעד להנכיח את התרבות של בריה"מ בהוויה הישראלית, ואף עשתה זאת בהצלחה לא מבוטלת. ב-2020 היתה בין המייסדים של "לובי המיליון" – עמותה לקידום זכויות וצרכים של 1.2 מיליון דוברי רוסית מול מקבלי ההחלטות. ההישג האחרון של הלובי הוא השפעה על מקבלי ההחלטות למנות פרויקטור לקליטת העלייה החדשה מאוקראינה ומרוסיה, מאיר שפיגלר, והקמתה של ועדת משנה שתעסוק בזכאי חוק השבות, בראשות ח"כ יום טוב כלפון.

לריף נקודת מבט מעניינת על התהליך המתחולל. בשיחה עם "שיחה מקומית" היא אומרת כי התפרצות הפעילות המרשימה של דוברי הרוסית היא תוצר ישיר של הפעילות התרבותית שלהם.

"בפעילות הזאת, שבין השאר נתנה לגיטימציה לשפה שלנו, לחגים שאנו חוגגים, הפכנו מקבוצת שוליים לקבוצה שהיא חלק מהותי מישראל. ברגע שאתה מרגיש שייך, אתה יכול לדאוג למה שקורה במולדת שלך. זהו עבורי האקט הכי גדול של התקבלות. במבט לאחור, אפשר לומר שהקמנו את הלובי בדיוק בשביל הרגע הזה, של עמידה במרכז ושל הידע שצברנו לתיקון הטעויות שנעשו בשנות ה-90".

כרגע הם עובדים על גיוס המונים למימון מלווה לתחום הקליטה מתוך לובי המיליון, מהלך שנשמע כמו עוד צעד בכיוון מעורבות בעשייה פוליטית.

ומה הלאה? ריף שוללת את רעיון הקמתה של מפלגה מגזרית חדשה, רעיון שאכן נשמע מוזר אחרי 30 שנה. אבל בהחלט יש לה יעד בלובי – להצמיח מנהיגים צעירים מקרב ציבור דוברי הרוסית לשילוב בכל מוקדי ההשפעה של החברה הישראלית. כך בונים אליטה. כך תכננה הציונות הדתית את הכניסה למוקדי כוח והשפעה, כמו יחידות מובחרות בצבא ותקשורת.

והנה עוד קפיצה אחורה בזמן: ב-2010 אמר לי פרופ' מאג'ד אל-חג', סוציולוג חוקר הגירה מאוניברסיטת חיפה, כי "הרוסים יהיו האליטה של העתיד". הוא ניתח זאת בכליו, שאינם מאוד שונים מהמהלכים שיוזם לובי המיליון ומפעילות של קבוצות אחרות של דוברי רוסית. זאת אינה תחזית; זאת רק אופציה שהתפתחויות השבועות האחרונים הזיזו אותה מעט אל קדמת הבמה.

לילי גלילי היא עיתונאית ומרצה בסוגיות בחברה הישראלית, מחברת הספר "המיליון ששינה את המזרח התיכון" (עם רומן ברונפמן). הספר עוסק בהשפעת העלייה מבריה"מ לשעבר על החברה והפוליטיקה בישראל.

אנחנו המומות ומזועזעים, דואגות ומפוחדים מאירועי התקופה האחרונה.

בימים כאלה יש מי שדורשים מעיתונות "לבחור צד". הצד שבחרנו ברור: אנחנו עומדים לצד כל מי שאיבדו את יקיריהם במלחמה הזו; לצד כל מי שנאלצו לנוס על נפשם ולהותיר אחריהם בית; לצד כל מי שחרדים לחייהם ולחיי משפחתם ואהוביהם, בישראל, בעזה ובגדה המערבית.

בימים אלה, אנחנו מרגישות ומרגישים שקולנו, הקול של פלסטינים וישראליות נגד הכיבוש ולמען שלום צודק, ביטחון וחירות לכל, חשוב מתמיד. הסיפורים החשובים שלא מסוקרים בתקשורת המיינסטרים רבים מספור, אך משאבינו מוגבלים. בעזרתך נוכל להביא לציבור הולך וגדל סיפורים כמו זה שקראת עכשיו, ולהציע את הניתוח, ההקשר, והסיקור הנחוצים כל כך, במיוחד בתקופה הקשה והדרמטית הזו. הדרך הכי טובה להבטיח את היציבות והעצמאות שלנו היא התמיכה של קהילת הקוראות והקוראים באמצעות חברות בשיחה מקומית.

זה הזמן להיות חברות בשיחה מקומית

לתמיכה – לחצו כאן
"רציתי לטפל בחוויות בלתי פתורות שנשאתי בכאב כל חיי". נעמי אברהם, מחברת הספר "חקירה במסדרונות בית הספר" (צילום: אלון אלוניס)

"רציתי לטפל בחוויות בלתי פתורות שנשאתי בכאב כל חיי". נעמי אברהם, מחברת הספר "חקירה במסדרונות בית הספר" (צילום: אלון אלוניס)

"לחזור לזירת הפשע": התלמידה הבעייתית שהפכה יועצת חינוכית

כשהיתה תלמידה, התייחסו לנעמי אברהם כ"ילדה רעה". כמבוגרת, ניסתה לתקן את החוויה והיתה למורה וליועצת. בספר שכתבה היא מנסה לשלב בין תובנות שצברה לחוויותיה האישיות. למרות ההצלחות, המסקנה עגומה: מערכת החינוך לא יודעת לגלות אנושיות

X

אהבת את הכתבה הזאת?

כדי לעשות עיתונות עצמאית שיחה מקומית צריכה גם את התמיכה שלך. לחץ/י כאן כדי להיות חלק מההצלחה שלנו
silencej89sjf