ועדת צ'חנובר סוללת את דרכם של בכירים ישראלים להאג
אחרי שרוקנה בשיטתיות מתוכן את כל מסקנות ועדת טירקל שקמה בעקבות משט המרמרה, ועדת צ'חנובר מוכיחה כי אין לישראל כל כוונה לחקור באפקטיביות חשדות לפשעי מלחמה ומקצרת את הדרך להאג
כותב אורח: אייל הראובני
ועדת צ'חנובר, הידועה גם בשמה הרשמי "צוות היישום למסקנות ועדת טירקל בנושא בדיקת וחקירת של הפרות של דיני הלחימה על פי המשפט הבינלאומי", הצליחה לעשות את הבלתי ייאמן. ועדה מכובדת זו ישבה במשך עשרים חודשים ומסמסה את מסקנות ועדת טירקל בנוגע לאותן "הפרות" – פשעי מלחמה בשמם הפופולרי, אלה העלולים להביא את ראשי המדינה – חברי הממשלה, ראשי הצבא ויועצים משפטיים, כמו גם את מבצעיהם – חיילים וקצינים – לתת את הדין בפני טריבונאלים בינלאומיים דוגמת בית הדין הפלילי בהאג –.עד כדי כך שכמעט ולא נותר מהן דבר.
חזרה להיסטוריה: בעקבות אירועי משט המרמרה ב-2010 הוקמה ועדת חקירה בראשות השופט יעקב טירקל. כבר במהלך עבודתה, ובעקבות עדויות ארגוני זכויות אדם כיש דין ובצלם, הבינו חברי הוועדה כי ישראל מורחת חקירות הנוגעות לחשדות להפרות דיני הלחימה. הוועדה הרחיבה את המנדט שלה והגישה בפברואר 2014 דו"ח עב-כרס בן 390 עמודים המשווה את הפרקטיקות הנהוגות בישראל לאלה הנהוגות בארה"ב, בריטניה, קנדה ומדינות נוספות. בדו"ח הציגה הוועדה 18 המלצות מפורטות לתיקון החקיקה בישראל, ולייסוד נהלים ומנגנונים שיבטיחו חקירה ראויה ואפקטיבית של חשדות להפרות דיני הלחימה.
בינואר 2014 הממשלה מינתה את ועדת צ'חנובר והורתה לה להציע "דרכים קונקרטיות" ליישום מסקנות ועדת טירקל. בראש הוועדה עמד ד"ר יוסף צ'חנובר, בעבר מנכ"ל משרד החוץ, וחברים בה ראש אמ"ן אלוף הרצל הלוי, תא"ל (מיל.) רחל דולב, והמשנים ליועץ המשפטי לממשלה. בערב יום הכיפורים האחרון פרסמה הוועדה את מסקנותיה. חברי הוועדה הסתפקו בדו"ח בן 36 עמודים המוריש את הקביעות הקונקרטיות ל"צוות מעקב מצומצם" שיוקם, מתישהו בעתיד: התוויית לוחות זמנים, חלוקת מטלות, הערכת עלות תקציבית ותוספות כוח אדם הנדרש או הכשרתו.
> כך נחקרתי בשב"כ על המשט לעזה כשחזרתי מחופשה ביוון
ממסמסים את מסקנות ועדת טירקל כל הדרך להאג? ד"ר יוסף צ'חנובר מגיש לראש הממשלה את הדו"ח. צילום: קובי גדעון, לע"מ
400 ימים ועדיין מתקשים להחליט
ועדת טירקל קבעה כי כללי המשפט הבינלאומי מחייבים שישראל תחוקק חוקים שיבטיחו "ענישה פלילית אפקטיבית" למי שמבצע פשעי מלחמה או מורה לבצעם. ועדת צ'חנובר בחרה לסמוך ידיה על היועץ המשפטי לממשלה שהבטיח כי יכין טיוטות תזכירי חוק המתייחסים לפשעי מלחמה או פשעים נגד האנושות מהמדרג החמור ביותר – עינויים או השמדת עם. התזכירים לא יכללו, למשל, חשדות לפשעי מלחמה דוגמת אירועי "יום ששי השחור" ברפיח במהלך "צוק איתן" או אירועים הרווחים יותר בגדה המערבית הכבושה, כמו הירי בעצור אשרף אבו רחמה שנורה בניעלין בעודו כפות. טיוטות היועץ, אגב, נותרו עד היום בגדר טיוטות בלבד.
"יש דין" טען בפני ועדת טירקל כי מצ"ח והפרקליטות הצבאית מעכבות את ההחלטה בדבר פתיחה בחקירה נגד חיילים, מושכות עד אין קץ כל החלטה בתיק עד כדי כך שהחיילים יוצאים מתחולת חוק השיפוט הצבאי ובסופו של דבר הרשויות סוגרות את רובם המוחלט של התיקים. ועדת טירקל השתכנעה והמליצה לקבוע מסגרת זמן "בת שבועות בודדים" בה הפרקליט הצבאי יחליט אם לפתוח בחקירה.
רחמי ועדת צ'חנובר נכמרו על נציגי הפרקליטות הצבאית שטענו כי "יהיה קשה לעשות זאת במשאבים המצומצמים". לפיכך המליצה כי באירועים שאירעו במהלך חירום או לחימה, הפרקליט הצבאי הראשי (פצ"ר) יוכל לעכב החלטתו אם לפתוח בחקירה במשך 150 יום, ויחלפו עד שנתיים ימים למועד בו הפרקליטות תחויב סופסוף לגבש את עמדתה. הוועדה לא הוטרדה מכך שהפצ"ר הפורש, אלוף דני עפרוני, אחד מאלה שהופיעו בפני הוועדה, לא החליט עד היום, יותר מ-400 ימים אחרי, אם לפתוח בחקירה על אירועים דוגמת "יום שישי השחור", שקרו במהלך עבודת הוועדה.
בדרך להאג
ועדת טירקל, מתוקף ניסיונה וניסיון ועדות אחרות, המליצה כי המנגנון המתאים ל"חקירה אפקטיבית" בחשדות להפרות כללי המשפט הבינלאומי שבוצעו בהוראת הדרג האזרחי – הממשלה – הוא ועדת חקירה. ועדת צ'חנובר הגיעה למסקנה המרעישה כי הממשלה אכן מוסמכת למנות ועדות חקירה, אך לא מצאה לנכון להעיר ולו במילה אם היה ראוי היה להקים ועדת חקירה לחקירת אירועי מלחמת "צוק איתן" או המבצע שקדם לה "שובו אחים", שהתרחשו בזמן עבודתה. הוועדה, כצפוי, התעלמה גם מכך שראש הממשלה בנימין נתניהו נפנף את הקריאות להקים ועדת חקירה בעקבות אירועי מלחמת "צוק איתן".
ישראל מתגוננת נגד הניסיונות להעמיד קצינים בכירים לדין בחו"ל בחשד לביצוע פשעי מלחמה בטענה כי היא חוקרת, וחוקרת היטב, כל טענה לחשדות נגדם. באה ועדת צ'חנובר והסירה את המסכה מהטיעון השחוק הזה. חמש שנים וארבעה חודשים עברו מאז משט המרמרה. מאז ישראל יצאה למבצע ומלחמה ברצועת עזה וערכה עוד מבצע רחב היקף בגדה המערבית. בתקופה הזו ישראל לא ניהלה אף חקירה "אפקטיבית" נגד קצינים בכירים או הממשלה בחשד להפרת דיני הלחימה – פשעי מלחמה. המלצות ועדת צ'חנובר מבטיחות שחקירות כאלה גם לא יקרו בעתיד הקרוב. תרומתה הצנועה זו של ועדת צ'חנובר עשויה להתברר גם כקונקרטית ביותר. בהיעדר חקירות אפקטיביות בישראל, נפתחה והתקצרה הדרך להעמדת בכירים ישראלים בפני טריבונאלים בינלאומיים.
אייל הראובני הוא חוקר בארגון יש דין.
> רשיון להרוג: כך התגייסה המערכת לחפות על קצין שירה בגב של אדם לא חמוש
אנחנו המומות ומזועזעים, דואגות ומפוחדים מאירועי התקופה האחרונה.
בימים כאלה יש מי שדורשים מעיתונות "לבחור צד". הצד שבחרנו ברור: אנחנו עומדים לצד כל מי שאיבדו את יקיריהם במלחמה הזו; לצד כל מי שנאלצו לנוס על נפשם ולהותיר אחריהם בית; לצד כל מי שחרדים לחייהם ולחיי משפחתם ואהוביהם, בישראל, בעזה ובגדה המערבית.
בימים אלה, אנחנו מרגישות ומרגישים שקולנו, הקול של פלסטינים וישראליות נגד הכיבוש ולמען שלום צודק, ביטחון וחירות לכל, חשוב מתמיד. הסיפורים החשובים שלא מסוקרים בתקשורת המיינסטרים רבים מספור, אך משאבינו מוגבלים. בעזרתך נוכל להביא לציבור הולך וגדל סיפורים כמו זה שקראת עכשיו, ולהציע את הניתוח, ההקשר, והסיקור הנחוצים כל כך, במיוחד בתקופה הקשה והדרמטית הזו. הדרך הכי טובה להבטיח את היציבות והעצמאות שלנו היא התמיכה של קהילת הקוראות והקוראים באמצעות חברות בשיחה מקומית.
זה הזמן להיות חברות בשיחה מקומית
לתמיכה – לחצו כאן
