חקירות צוק איתן: כך הצבא חותר לגילוי האמת
כדאי מאוד להקשיב לראיון הקצר ששודר הבוקר בגלי צה"ל עם מפקד המשטרה הצבאית, הקמצ"ר תת-אלוף גולן מימון. הראיון יוצא דופן באופן בו הוא מבאר את הטעמים האמיתיים לקיומן של "עשרות החקירות שנפתחו במצ"ח לאחר 'צוק איתן'". צריך פשוט להקשיב למילים ולמשמעותן:
ראשית, מהו המרחב הנורמטיבי בישראל לקיומן של ה"חקירות" הללו? זהו המרחב שבין לא לעשות כלום באופן גלוי, לבין לא לעשות כלום במובן של לעשות-כאילו לצרכים משפטיים בינלאומיים ("מפקדי השטח ברובם טוענים, שאין מקום לחקירה פלילית, וקצינים אחרים טוענים שלעיתים החקירה הפלילית היא זו שתגן על הקצין מפני בית הדין הבינלאומי").
שנית, ה"רגישות". כלומר, אחד המרכיבים המובהקים בטכניקת הטיוח: "האופן שבו אנחנו חותרים כדי להגיע לאמת, היא נעשית עם רגישות עצומה והכרה מובהקת וברורה שמדובר בלוחמי צבא ההגנה לישראל". בשם ה"רגישות" הזו "אנחנו לא מפעילים את אותם כלי חקירה בחקירות בצוק איתן כמו שאנחנו מפעילים על עבריין או על אירוע פלילי חמור. זה כלים אחרים לגמרי". וואלה.
השילוב בין הטעם להפקתה של כל ההצגה הזו לבין הטכניקה הרגישה מביא פשוט להגדרה חדשה של המילה "אמת": אמת היא השקר אליו חותרים, על מנת שכל דבר שאינו ביזה יוכשר באופן שימנע את זה ש"אנשים ייזוקו" בעתיד בזירה המשפטית היחידה שאיננה חלק מתיאטרון הטיוח, כלומר בזירה המשפטית הבינלאומית. תת-אלוף מימון מבין בדיוק, אבל בדיוק, את התפקיד שלו ושל מצ"ח בהפקה הזו.
והעיקר, אף מילה על התפקיד המרכזי של כל הסחת הדעת הזו: להסיט את המבט ממי שנושאים באחריות באמת, למנוע כל הרהור באחריותם של הדרגים הפוליטיים, המשפטיים והצבאיים הבכירים, אלו שקבעו את המדיניות ושלחו את הצבא חמוש בפקודותיהם לעזה — ראש הממשלה נתניהו, שר הבטחון יעלון, שרת המשפטים (דאז) לבני, היועמ"ש וינשטיין, הפצ"ר עפרוני.
כותב אורח: חגי אלעד, מנכ"ל ארגון "בצלם"
הפוסט שקראת עכשיו לא במקרה נמצא פה, בשיחה מקומית. צוות האתר משקיע יום-יום המון מחשבה ועבודה קשה כדי להביא לקוראים שלנו מידע שלא נמצא במקומות אחרים, לפרסם תחקירים ייחודיים, להגיב מהר לאירועים חדשותיים מתגלגלים, ולתת במה לקולות מושתקים בחברה ולפועלות ולפעילים למען שלום, שוויון וצדק חברתי.
כבמה שעושה עיתונות עצמאית אנחנו לא נמצאים בכיס של אף בעל הון, ולא של השלטון. הרבה מהכתיבה באתר נעשה בהתנדבות מלאה. ועדיין, העבודה שלנו עולה כסף. זה זמן עריכה, וזה צילום, תרגום, שירותי מחשוב, ייעוץ משפטי ועוד.
אם כל אחת ואחד ממאות אלפי הקוראים שמגיעים לשיחה מקומית כל שנה יתרום ולו תרומה קטנה – נוכל לעמוד על הרגליים באופן עצמאי לגמרי. אם כל אחד יתמוך בנו בתרומה חודשית צנועה – נוכל לצמוח ולהרחיב את הפעילות שלנו פי כמה.
הצטרפו להצלחה שלנו בשיחה מקומית
תרמו לחיזוק העיתונות העצמאית של שיחה מקומית
