newsletter
השיחה מגיעה אליך
רוצה לקבל את מיטב הסיפורים של שיחה מקומית ישר למייל? הניוזלטר השבועי שלנו הוא התשובה בשבילך.

השביתה הכללית הגדולה של העם הפלסטיני ואופקיה

בתגובה לחוק הלאום ול"עסקת המאה", ועדת המעקב הכריזה על שביתה גורפת שתכלול את הפלסטינים בישראל, בגדה, בעזה ובתפוצות. למרות הביקורת המוצדקת על הזרמים הפוליטיים הפלסטינים, חשוב להירתם להצלחת השביתה שיכולה לסמן את לידתה של תנועת מחאה רחבה

מאת:

השבוע התבשרנו שכל הפלגים הפלסטיניים בגדה וברצועה נענו לקריאת ועדת המעקב ויצטרפו ליוזמת השביתה הכללית של העם הפלסטיני, שנקבעה לאחד באוקטובר.

בשביתה המשותפת נעביר מסר ברור של התנגדות גורפת לחוק הלאום ול"עסקת המאה", שאותה מנסים טראמפ ונתניהו לתפור על חשבונו של העם הפלסטיני. חשיבותה ההיסטורית של השביתה תהא בכך שכל העם הפלסטיני ישתתף בצעד מתואם של מחאה עממית, ויביע את רצונו באחדות ובסיום הפיצול הפנימי.

פלסטינים בכל רחבי המולדת ובעולם כולו – בשטחי 48', בגדה המערבית, בעזה, בירושלים ובתפוצות – מבינים שכדי לצאת לנתיב חדש של מאבק פלסטיני משותף, עלינו להשקיע מחשבה מעמיקה בתיאום אסטרטגי ולמצוא פתרונות יצירתיים שיאפשרו לנו להתגבר על המכשולים והמורכבויות. מוכרחים ליצור דגם של מאבק עממי-אזרחי שיוכל לגבש סביבו הסכמה רחבה, עם שביתות כלליות וימי מחאה בהשתתפות כל חלקי העם הפלסטיני.

יש צורך משווע בהתארגנות עממית שתפעל ברחובות ותנער מעלינו את אווירת הייאוש. שביתה בעזה (עבד רחים חטיב/פלאש90)

המהלכים המואצים לסגירת עסקת המאה, כמו גם חקיקת חוק הלאום, הם חלק ממאמץ ישראלי-אמריקאי מרוכז להסרת הנושא הפלסטיני מעל השולחן – וזאת מבלי שיוגשמו זכויותיו של העם הפלסטיני, ותוך הידוק השליטה והריבונות הציונית על הארץ.

ההכרה האמריקאית בירושלים כבירת ישראל והעברת השגרירות, הפסקת המימון האמריקאי לאונר"א והניסיונות לחיסול סוגיית הפליטים, נרמול ההתנחלויות הישראליות בגדה המערבית והעמקתן באופן חסר תקדים, הבידוד המתגבר של רצועת עזה והחרפת המצור שמוטל עליה, הדיכוי האכזרי של צעדות השיבה, השפלת מעמד הפלסטינים בשטחי 48' לכדי אזרחים-נתינים מדרגה ת' והחמרת הרדיפה הפוליטית – כל אלו מסתמנים אף הם כחלק מהמהלך הכולל שמובילה ישראל.

הרבה מאוד ביקורת מוצדקת מופנית בימים אלו לזרמים הפוליטיים הפלסטיניים, לוועדת המעקב ולמפלגות. תחושות של רפיון, פילוג ואזלת יד ניכרות, ללא ספק, בזירה הציבורית בכל פלסטין. אבל אסור שאווירה זו תגרום לנו להקל ראש ביוזמת השביתה הגדולה של העם. חשוב להבין שזו איננה שביתה רגילה מהסוג שהפך כבר לריטואל קבוע, אלא התפתחות משמעותית ומרעננת שיכולה לסמן שינוי במגמה.

בקיץ 2013 החליטה ועדת המעקב על יום המחאה נגד תכנית פראוור שנקבע ל-15 ביולי, וזאת בעקבות גל של ביקורת ציבורית קשה על תפקודן הלקוי של ההנהגות המפלגתיות לנוכח מהלך הנישול הישראלי. הפעילים הצעירים מתנועת המאבק הנהדרת שפעלה אז נגד התכנית, קפצו על ההזדמנות, קראו לציבור להצטרף ליוזמה והחלו מיד להתארגן ולפעול במרץ להצלחתה, בלי הכוונה או הסמכה מאף גורם אחר. בזכותם הפך יום המחאה ההוא לאות הפתיחה של סדרת הפגנות גדולות ופעולות שטח נמרצות ומהדהדות שהתקיימו במשך חודשים ארוכים והביאו, לבסוף, לעצירת תכנית פראוור, לאחר שישראל הבינה שהיא ניצבת על סף לידתה של תנועת מחאה עממית כלל-פלסטינית בהיקף רחב. עצירת התכנית נסכה בנו תקווה וחידשה את האמונה של הציבור באפקטיביות של העשייה הפוליטית, ביציאה לרחובות ובאתגור של זרועות הממסד הישראלי.

כמו אז, גם כעת יש צורך משווע בהתארגנות עממית שתפעל ברחובות ותנער מעלינו את אווירת הייאוש. הביקורת הציבורית שמופנית לכוחות הפוליטיים הפלסטיניים היא לגיטימית ומתבקשת וחשוב שתימשך, אבל יחד איתה ומתוכה צריכות לקום גם יוזמות חדשות שיתעלו את הביקורת לעשייה – שאלמלא כן, מה הטעם בביקורת?

יום המחאה הפך לאות הפתיחה של סדרת הפגנות גדולות ופעולות שטח נמרצות ומהדהדות שהתקיימו במשך חודשים ארוכים והביאו, לבסוף, לעצירת תכנית פראוור. הפגנת יום הזעם נגד תוכנית פראוור בחורה, 30 בנובמבר 2013. צילום: אקטיבסטילס

יש כיום דור צעיר ובשל של פעילים מכל רחבי פלסטין והתפוצות עם ניסיון פוליטי במאבקים שונים, והם יוכלו להוביל את המחאה בהמשך הדרך. אנחנו מאמינים במאבק הפלסטיני ומסרבים להיכנע לתכתיבי ההפרד-ומשול הישראלי, ואין כל מניעה שנפעל ביחד ונתחיל בתיאום המשותף של השביתה הפלסטינית הגדולה, ומשם נמשיך הלאה למאבק מתמשך ועקשני ברוח דומה.

בני עמנו בעזה מוכיחים מאז חודש מרץ האחרון שאפשר לצאת למאבק עממי ממושך ולדבוק בצעדות שבועיות המוניות, וזאת למרות הדיכוי האלים והתנאים הלא פשוטים ששוררים בזירה הפוליטית. גם אם לחלק מאיתנו יש ציפיות צנועות יחסית לגבי השביתה הכלל-פלסטינית של האחד באוקטובר, אין שום סיבה שהשביתה לא תהיה מוצלחת ותהווה את קו הזינוק של תנועת מחאה פלסטינית רחבה ומאוחדת.

חשוב מאוד שנפעל כולנו להצלחת השביתה ולהפיכתה לאירוע מעורר השראה שיגביה את רף המאבק, אבל אין די באירוע חד-פעמי. עלינו לשאוף לחדש את פני המאבק המאורגן נגד משטר האפרטהייד הגזעני הקולוניאלי בפלסטין, ולפתח כלים ומסגרות חדשניות שיאפשרו לנו להתמיד בפעולות יצירתיות וקבועות על בסיס שבועי. בלי חזון למאבק בר-קיימא של העם הפלסטיני, לא יהיה אופק לשחרור לאומי. היום, במיוחד, זו השליחות החשובה של כל מי שמאמין במאבק.

רביע עיד הוא עיתונאי ופעיל פוליטי וחברתי. המאמר התפרסם במקור בערבית באתר arab48 ותורגם על-ידי נדב פרנקוביץ'.

אנחנו המומות ומזועזעים, דואגות ומפוחדים מאירועי התקופה האחרונה.

בימים כאלה יש מי שדורשים מעיתונות "לבחור צד". הצד שבחרנו ברור: אנחנו עומדים לצד כל מי שאיבדו את יקיריהם במלחמה הזו; לצד כל מי שנאלצו לנוס על נפשם ולהותיר אחריהם בית; לצד כל מי שחרדים לחייהם ולחיי משפחתם ואהוביהם, בישראל, בעזה ובגדה המערבית.

בימים אלה, אנחנו מרגישות ומרגישים שקולנו, הקול של פלסטינים וישראליות נגד הכיבוש ולמען שלום צודק, ביטחון וחירות לכל, חשוב מתמיד. הסיפורים החשובים שלא מסוקרים בתקשורת המיינסטרים רבים מספור, אך משאבינו מוגבלים. בעזרתך נוכל להביא לציבור הולך וגדל סיפורים כמו זה שקראת עכשיו, ולהציע את הניתוח, ההקשר, והסיקור הנחוצים כל כך, במיוחד בתקופה הקשה והדרמטית הזו. הדרך הכי טובה להבטיח את היציבות והעצמאות שלנו היא התמיכה של קהילת הקוראות והקוראים באמצעות חברות בשיחה מקומית.

זה הזמן להיות חברות בשיחה מקומית

לתמיכה – לחצו כאן

היוזמה משאירה את תושבי עזה נתונים לחסדיהן של אותן ממשלות המסייעות למתקפה הישראלית על הרצועה. חוף העיר עזה, 13 ביוני 2019 (צילום: חסן ג'די / פלאש90)

"הומניטריות מהכורסה": הכשלים של מסדרון הסיוע הימי לעזה

חמישה וחצי חודשים לתוך המלחמה, תושבי עזה זקוקים לסיוע משמעותי שיאפשר להם לשרוד. היוזמה האמריקאית להקמת מסדרון ימי תסייע בכך בטווח המיידי, אך היא מתעלמת מסיבת היסוד לאסונה של עזה: שליטת החנק הישראלית ארוכת השנים  

X

אהבת את הכתבה הזאת?

כדי לעשות עיתונות עצמאית שיחה מקומית צריכה גם את התמיכה שלך. לחץ/י כאן כדי להיות חלק מההצלחה שלנו
silencej89sjf