newsletter
השיחה מגיעה אליך
רוצה לקבל את מיטב הסיפורים של שיחה מקומית ישר למייל? הניוזלטר השבועי שלנו הוא התשובה בשבילך.

"הפשיסטים מאורגנים עד הסוף, עכשיו הגיע תור האנטי-פשיסטים"

מפלגת "כל אזרחיה" מבקשת לכונן "פדרציה של שוויון" כבסיס לשותפות פוליטית יהודית-ערבית חדשה. בכנס הפומבי הראשון שתערוך ביום ו' ישתתפו גם אורחים ממרצ ובל"ד. "צריך מטרייה לכל מי שדוגלים בשוויון ושותפות", אומרים המשתתפים

מאת:
מצע המפלגה מתבסס על הכרה בשני קולקטיבים לאומיים. סטודנטים יהודים וערבים מפגינים בעד ונגד מבצע צבאי בעזה, 2014 (צילום: קובי גדעון / פלאש 90)

מצע המפלגה מתבסס על הכרה בשני קולקטיבים לאומיים. סטודנטים יהודים וערבים מפגינים בעד ונגד מבצע צבאי בעזה, 2014 (צילום: קובי גדעון / פלאש 90)

"היו ויש מפלגות ציוניות עם נציגים ערבים, היו ויש מפלגות ערביות עם נציגים יהודים, אבל אף פעם לא היתה מפלגה יהודית-ערבית, גם לא חד"ש. עכשיו יש אינטרס משותף לכוחות הליברליים בשני הצדדים למיזם כזה, במיוחד בתקופה הרגישה שאנחנו נכנסים אליה".

כך אומר פרופ' פייסל עזאיזה, נשיא הפקולטה לעבודה סוציאלית באוניברסיטת חיפה ומכללת סכנין, ואחד המובילים, יחד עם ח"כ לשעבר אברהם בורג, של מפלגה חדשה, מפלגת "כל אזרחיה". המפלגה הוקמה לפני שנה, אבל החליטה לא להתמודד בבחירות האחרונות. מחרתיים (יום ו') היא תקיים בתל אביב את הכנס הפומבי הראשון שלה, שינכחו בו גם אישים שאינם חלק מהמפלגה כמו ח"כים לשעבר מוסי רז וגבי לסקי ממרצ ויו"ר בל"ד, ח"כ לשעבר סמי אבו שחאדה. גם נציגים מחד"ש הוזמנו לכנס, אבל החליטו שלא להשתתף.

השם עצמו, "כל אזרחיה", מזכיר כמובן את הסיסמה "מדינת כל אזרחיה", שמקדמת בל"ד מאז הקמתה בשנות התשעים. אבל בעוד בל"ד מזוהה בראש ובראשונה עם הסיפור הלאומי הפלסטיני, "כל אזרחיה" מנסה להציג סיפור יהודי-ערבי משותף. "הקמנו כוח פוליטי יהודי-ערבי, ערבי-יהודי, שתפיסת ההישג שלו/שלנו יהיה 'ווין-ווין', רווח לכל המשתתפים", נאמר במצע של המפלגה. "אנחנו מתחייבים להיות הגשר האזרחי בין שתי הקהילות, היהודית והפלסטינית, בדרך לביסוסה של ישראל כחברת כל קהילותיה".

לפי המצע, הבסיס לשותפות שמציעה המפלגה הוא "אזרחי, חוקתי ושוויוני" תוך "חילון המרחב". במקביל, המפלגה מכירה במציאות הלאומית ודוחה את הניסיונות שלא להכיר באזרחים הערבים כקולקטיב לאומי. "יחד אנחנו מהווים ייצוג פוליטי ייחודי, המשקף את השותפות המלאה בין בני ובנות שתי הקהילות הלאומיות של ישראל".

אחרי קריסת השמאל, הצורך במפלגה יהודית ערבית גובר. מפגינים נגד חוק הלאום (צילום: יונתן זינדל / פלאש 90)

לשנות את המבנה. הפגנה נגד חוק הלאום (צילום: יונתן זינדל / פלאש 90)

"כל אזרחיה" לא מאמצת באופן רשמי את פתרון שתי המדינות, אבל מכריזה על "מחויבותה הבלתי מתפשרת לסיום הכיבוש ולהסדר מדיני בין ישראל לפלסטין, שיהיה מבוסס על צדק ומחויבות לעיקרון, שבין הירדן לבין הים לכל אדם ולכל קהילה יש את הזכות לאותן זכויות", תוך התנגדות לכל מי ש"מבקש לשלול או לאיין זכויות וחירויות של הזולת". ברמז לשאלת הפליטים הפלסטינים, מצע המפלגה מדבר על "הצורך בהכרה אמפטית ורגישה בטראומות הלאומיות ותיקון עוולות העבר בלי ליצור עוולות ומצוקות חדשות".

לפי המצע, יש צורך להחליף את "מערכת ההפעלה הישראלית" ואת "העליונות הגזעית" ולכונן במקומן את "פדרציית השוויון" שבה יהיה מקום לאי-הסכמה ו"לביטויי זהות לאומית ופרטית, יחד עם מחויבות בלתי מתפשרת למכנה המשותף הגבוה והמיטיב – שוויון אזרחי לכל".

ברוח הזו, רשימת המועמדים לכנסת "כל אזרחיה" תהיה בנויה בשיטת ריץ'-רץ', מועמד יהודי ואחריו ערבי. כרגע בורג מוצב במקום הראשון ועזאיזה במקום השני. עזאיזה הסביר ל"שיחה מקומית" שאף שהמפלגה נרשמה לפני הבחירות האחרונות, היא החליטה לא להתמודד בהן, גם משום שלא היתה מוכנה וגם כי "לא רצינו שתירשם על שמנו נפילת מרצ ומפלגות אחרות". עכשיו, אומר עזאיזה, הם בשלב של בניית מוסדות המפלגה.

"הרעיון היה לקיים כנס פוליטי שנזמין אליו כמה שיותר שותפים", מסביר עזאיזה את המחשבה שמאחורי הכנס ביום שישי. "לכן הזמנו אנשים ממרצ וגם את סמי אבו שחאדה מבל"ד בתור אורח. לא הבנתי את המתקפה עליו (על אבו שחאדה, ו"ע), כי הוזמן כאורח ולא בין המייסדים. כל מי שרואה בעשייה יהודית-ערבית מצפן, מוזמן להיות שותף שלנו".

מוסי רז, מבהיר עזאיזה, "הוא שותף בכינוס, אם כי עדיין לא חבר במפלגת 'כל אזרחיה'. רז מדבר שנים רבות על שותפות ערבית-יהודית. במקביל אבו שחאדה מאמין שיש מקום לשותפים יהודים בבל"ד, אבל לא מדבר על מפלגה ערבית-יהודית באופן שאנחנו מדברים עליו, (אבל) יש דברים משותפים כמו הנושא של האזרחות".

תיאבק לא להיעלם. יו"ר בל"ד סמי אבו שחאדה במטרה הבחירות של המפלגה אתמול (צילום: תומר נויברג / פלאש 90)

הוזמן כאורח לכנס. יו"ר בל"ד סמי אבו שחאדה (צילום: תומר נויברג / פלאש 90)

עזאיזה התייחס לנושא, משום שבחוגים פנימיים בבל"ד נמתחה ביקורת על ההשתתפות של אבו שחאדה בכנס. אבו שחאדה עצמו העדיף לא להתראיין לפני הכנס, והזמין את המעוניינים לשמוע אותו בכנס עצמו.

בעוד שבכנס ישתתפו נציגים ממרצ ובל"ד, כרגע לא צפויה נציגות רשמית מחד"ש. עזאיזה מגלה שיו"ר חד"ש, ח"כ איימן עודה, הוזמן, וכך גם אחרים מהמפלגה, אולם הם לא אישרו הגעה. לעומת זאת, הסופר והעיתונאי עודה בשאראת, לשעבר מזכ"ל חד"ש, ינאם בכנס.

לשנות אקסיומה

בשאראת עצמו אמר ל"שיחה מקומית" כי הוא קורא כבר זמן רב לשותפות ערבית-יהודית. "כולנו חייבים לחשוב על האינטרס הכללי", אמר בשאראת. "גם אם אנחנו חושבים שאנחנו צודקים במאה אחוז, אסור לנו לנהוג בחוסר אחריות. האחריות היא המפתח, ופירושה המעשי הוא ליכוד כל הכוחות האנטי-פשיסטיים, הערביים והיהודיים, במחנה אחד, על כל גווניהם. הצד השני אוסף את כוחותיו עד אחרון הפשיסטים".

בשאראת הודה שחלק ניכר מדעת הקהל היהודית רואה באמירה "מדינת כל אזרחיה" ערעור על זכות קיומה של מדינת ישראל, "אך מי שמתנגד לאקסיומות צריך לבדוק קודם כל את הערכים שהוא מאמין בהם".

מוסי רז אמר ל"שיחה מקומית" כי הוא סבור שמפלגת "כל אזרחיה" לא תרוץ בבחירות הבאות בכוחות עצמה, בלי שיתוף פעולה עם מפלגות קיימות כיום, כמו מרצ וחד"ש ורשימות אחרות. מה שחשוב, אומר רז, הוא "לדבר על הנושא הערבי-יהודי ולבדוק האם ניתן ליצור שותפות בתחום המפלגתי".

יש סיכוי לשיתוף פעולה כזה עכשיו, אחרי הבחירות וההפסד של השמאל?

"יכול להיות שאין כיום סיכוי, אבל אנו צריכים לעבוד כדי שיהיה לזה סיכוי. השמאל חייב להתעורר מהמכה שחטף. אסור לנו להישאר לישון".

אפשר לפרוץ ולהתקדם ברחוב היהודי הישראלי בשותפות גם עם אבו שחאדה ובל"ד?

"זו בעיה ותפקידינו לפתור בעיות. על זה אנחנו הולכים לשוחח בכנס. זאת שיחה, עדיין לא ניסיון. השאלה אם יש סיכוי לשותפות יהודית ערבית".

זה לא עבד בשותפות בין מרצ לחד"ש, למה שזה יעבוד הפעם?

"לא אמרתי שזה יעבוד, אלא שצריך לבדוק. אני גם לא חושב שמה שיש בחד"ש זה שותפות ערבית- יהודית. זה על הנייר. במרצ יותר קרובים לשותפות יהודית-ערבית, אבל גם בה זה לא עבד".

אף אחד לא התפלא שעיסאווי פריג' נדחק למקום לא ריאלי. פרייג' עם מוסי רז (צילום: תומר ניוברג / פלאש 90)

מדבר שנים על שותפות יהודית-ערבית. מוסי רז עם עיסאווי פרייג' (צילום: תומר ניוברג / פלאש 90)

לגבי עתידה של מרצ עצמה, אמר רז כי במפלגה "בודקים כיוונים שונים אבל טרם החליטו".

עו"ד אומיימה חאמד, חברת הנהלת מפלגת מרצ, שתשתתף גם היא בכנס של "כל אזרחיה", אומרת שאף שמרצ לא עברה את אחוז החסימה, "העקרונות שלה לא נעלמו". לדבריה, לא רק השמאל נמצא היום בטראומה, אלא גם חלק ממצביעי הימין חרדים מהממשלה שעתידה לקום "המאופיינת בכהניזם ובגזענות".

לגבי מקומה של מרצ מול ההתארגנות של "כל אזרחיה" אומרת חאמד, שהמסר העיקרי הוא ש"יש מקום לאיחוד כוחות ולמציאת הכיוון והמכנה המשותף. למרות ההבדלים בין המפלגות והמחנאות בגוש השמאל, צריך לאפשר מקום מתחת לאותה מטרייה לכל מי שדוגלים בשוויון, זכויות אדם ושותפות ערבית-יהודית".

חד"ש: אין מקום למפלגה חדשה

מזכ"ל מק"י, עאדל עאמר, אישר ל"שיחה מקומית" שח"כ עודה הוזמן לכנס, אולם אחרי התדיינות פנימית בחד"ש הוחלט שלא להשתתף.

עאמר הסביר את ההחלטה בכך ש"מדובר במפלגה מתחרה". לדבריו, אין מקום לעוד מפלגה במפה הפוליטית הקיימת. המפלגה החדשה, טוען עאמר, גם חוטאת בבחירת השם 'כל אזרחיה', שכן פוליטית, זה (השם) מבטא התעלמות מזכות ההגדרה העצמית של העם הפלסטיני. אנחנו חשבנו וחושבים שהפתרון המתאים ביותר הוא מדינה פלסטינית לצד ישראל".

בתגובה לטענותיהם של רז ועזאיזה כאילו חד"ש תומכת בשותפות ערבית-יהודית על הנייר בלבד, אומר עאמר שרז מתחמק מהדיון עמוק יותר על מה שמתרחש בחברה הישראלית, "ובמיוחד על הפוליטיקה שנוטה יותר ויותר ימינה וצועדת לקראת פשיזם".

עאמר ציין אמנם שחד"ש משתתפת בפעילויות של קואליציה נגד הכיבוש, המורכבת רובה מארגונים יהודיים, אולם הוא מודה שהוא "לא מרוצה מרמת העשייה היהודית הערבית ומקווה ומצפה לשיפור כי יש הרבה מה לשפר". בה בעת, אומר עאמר, כי "אי אפשר לעגל פינות בנושאים הפוליטיים כמו מעמדה של ירושלים, זכות השיבה והעמדה כלפי הציונות. אלה סוגיות מהותיות".

אנחנו המומות ומזועזעים, דואגות ומפוחדים מאירועי התקופה האחרונה.

בימים כאלה יש מי שדורשים מעיתונות "לבחור צד". הצד שבחרנו ברור: אנחנו עומדים לצד כל מי שאיבדו את יקיריהם במלחמה הזו; לצד כל מי שנאלצו לנוס על נפשם ולהותיר אחריהם בית; לצד כל מי שחרדים לחייהם ולחיי משפחתם ואהוביהם, בישראל, בעזה ובגדה המערבית.

בימים אלה, אנחנו מרגישות ומרגישים שקולנו, הקול של פלסטינים וישראליות נגד הכיבוש ולמען שלום צודק, ביטחון וחירות לכל, חשוב מתמיד. הסיפורים החשובים שלא מסוקרים בתקשורת המיינסטרים רבים מספור, אך משאבינו מוגבלים. בעזרתך נוכל להביא לציבור הולך וגדל סיפורים כמו זה שקראת עכשיו, ולהציע את הניתוח, ההקשר, והסיקור הנחוצים כל כך, במיוחד בתקופה הקשה והדרמטית הזו. הדרך הכי טובה להבטיח את היציבות והעצמאות שלנו היא התמיכה של קהילת הקוראות והקוראים באמצעות חברות בשיחה מקומית.

זה הזמן להיות חברות בשיחה מקומית

לתמיכה – לחצו כאן
"רציתי לטפל בחוויות בלתי פתורות שנשאתי בכאב כל חיי". נעמי אברהם, מחברת הספר "חקירה במסדרונות בית הספר" (צילום: אלון אלוניס)

"רציתי לטפל בחוויות בלתי פתורות שנשאתי בכאב כל חיי". נעמי אברהם, מחברת הספר "חקירה במסדרונות בית הספר" (צילום: אלון אלוניס)

"לחזור לזירת הפשע": התלמידה הבעייתית שהפכה יועצת חינוכית

כשהיתה תלמידה, התייחסו לנעמי אברהם כ"ילדה רעה". כמבוגרת, ניסתה לתקן את החוויה והיתה למורה וליועצת. בספר שכתבה היא מנסה לשלב בין תובנות שצברה לחוויותיה האישיות. למרות ההצלחות, המסקנה עגומה: מערכת החינוך לא יודעת לגלות אנושיות

X

אהבת את הכתבה הזאת?

כדי לעשות עיתונות עצמאית שיחה מקומית צריכה גם את התמיכה שלך. לחץ/י כאן כדי להיות חלק מההצלחה שלנו
silencej89sjf