newsletter
השיחה מגיעה אליך
רוצה לקבל את מיטב הסיפורים של שיחה מקומית ישר למייל? הניוזלטר השבועי שלנו הוא התשובה בשבילך.

שיר שבועי מפרסית: הנח לנאי לרגע ותן לי לדבר

מאת האדי חורסנדי

תרגום:

הנח לנאי לרגע ותן לי לדבר
הנח לנאי ועל בדידותי אספר

יללת הנאי לרועה היא זמר מוּכר
ויללתי היא כל מה שלי נותר

אני שחרבי הפכה באחת קלשון
אני שיום השישי שלי הפך פתאום לראשון

ששעוני חזר כך סתם כמה שעות לאחור
שלֵילי התהפך ועכשיו במקומו יש אור

שבתוך לילה כמו נתקפתי מחלה ממארת
ובבוקר השפה שבפי כבר אחרת

"הלו" קר את הסלאם האהוב החליף
לא מזהה את שזרעתי בבוא קטיף

כל ישותי מכף רגל עד ראש הפכה "פוּט" ו"הֶד"
מימַי עכשיו "ווטר", פת לחמי "בּרֶד"

גם הגבינה שבפי הפכה ל"צ'יז"
כל מה שהנני, כל ישותי רק "איז"

אני שהפרסית שעל לשוני בערה
פתחה כל דלת ופתרה כל צרה

עומד בשׂיבתי כתינוק בן יום
מרוקן ממילים, נאנח, נאלם דום

לעתים מעז "הלו" ולעתים מרהיב "היי"
שיא נאומַי שנלחשו בחשאי

אבוד בנפתוליו של דקדוק לא מובן
נזוף וחסר אונים כתלמיד עצלן

קורה שה"גוד מורנינג" שהוא כעת השלום
נמשך ממש משחר ועד אמצע היום

כל שיחת חולין עם שכן ברחוב
משאירה אותי טבול בזיעתי, רטוב

ובין אם נאה הוא היום בין אפור
השיחה אודותיו היא חוק בל יעבור

אך כל נושא שיחה אחר יהיה בלתי עביר
המילים מטבען כאן מלאות רק אוויר

אז הנח לנאי ותן לי לדבר
על המרחק אני רוצה לספר

כי מה לו לנאי מזרח מה לו מערב
מה לו זיכרונות מעולם שחרב

ותראה אותי, איך אני מסתגל
איך למדתי להיות גם חליל וגם מחלל

כשבאיראן שלנו הם שרפו והעלו באש
את כל שהיה, את מה שאין ומה שיש

לו רק נשארתי אי אז בשדותיי
שתעלינה בלהבות גם עצמותיי

ואפרי יתפזר מסביב לביתי
וייספג לתמיד בתוככי אדמתי

אבל הנה, חרבי הפכה קלשון
ויום שישי שלי הפך פתאום לראשון…

 

* נאי הוא חליל רועים פרסי

 

Hasht-Behesht_Palace_ney CC-PD-Mark

Hasht-Behesht_Palace_ney CC-PD-Mark

אנחנו המומות ומזועזעים, דואגות ומפוחדים מאירועי התקופה האחרונה.

בימים כאלה יש מי שדורשים מעיתונות "לבחור צד". הצד שבחרנו ברור: אנחנו עומדים לצד כל מי שאיבדו את יקיריהם במלחמה הזו; לצד כל מי שנאלצו לנוס על נפשם ולהותיר אחריהם בית; לצד כל מי שחרדים לחייהם ולחיי משפחתם ואהוביהם, בישראל, בעזה ובגדה המערבית.

בימים אלה, אנחנו מרגישות ומרגישים שקולנו, הקול של פלסטינים וישראליות נגד הכיבוש ולמען שלום צודק, ביטחון וחירות לכל, חשוב מתמיד. הסיפורים החשובים שלא מסוקרים בתקשורת המיינסטרים רבים מספור, אך משאבינו מוגבלים. בעזרתך נוכל להביא לציבור הולך וגדל סיפורים כמו זה שקראת עכשיו, ולהציע את הניתוח, ההקשר, והסיקור הנחוצים כל כך, במיוחד בתקופה הקשה והדרמטית הזו. הדרך הכי טובה להבטיח את היציבות והעצמאות שלנו היא התמיכה של קהילת הקוראות והקוראים באמצעות חברות בשיחה מקומית.

זה הזמן להיות חברות בשיחה מקומית

לתמיכה – לחצו כאן
"רציתי לטפל בחוויות בלתי פתורות שנשאתי בכאב כל חיי". נעמי אברהם, מחברת הספר "חקירה במסדרונות בית הספר" (צילום: אלון אלוניס)

"רציתי לטפל בחוויות בלתי פתורות שנשאתי בכאב כל חיי". נעמי אברהם, מחברת הספר "חקירה במסדרונות בית הספר" (צילום: אלון אלוניס)

"לחזור לזירת הפשע": התלמידה הבעייתית שהפכה יועצת חינוכית

כשהיתה תלמידה, התייחסו לנעמי אברהם כ"ילדה רעה". כמבוגרת, ניסתה לתקן את החוויה והיתה למורה וליועצת. בספר שכתבה היא מנסה לשלב בין תובנות שצברה לחוויותיה האישיות. למרות ההצלחות, המסקנה עגומה: מערכת החינוך לא יודעת לגלות אנושיות

X

אהבת את הכתבה הזאת?

כדי לעשות עיתונות עצמאית שיחה מקומית צריכה גם את התמיכה שלך. לחץ/י כאן כדי להיות חלק מההצלחה שלנו
silencej89sjf