newsletter
השיחה מגיעה אליך
רוצה לקבל את מיטב הסיפורים של שיחה מקומית ישר למייל? הניוזלטר השבועי שלנו הוא התשובה בשבילך.

היום שבו בנצי גופשטיין פישל בגדול

היום בנצי גופשטיין נתפס אומר את מה שכולנו ידענו שהוא אומר, אבל תמיד מתחת לרדאר. תמיד הוא יגיד את המשפט הנורא שישיג לו כותרת, אבל לא חקירה. היום הוא אמר מפורשות: ודאי שצריך לשרוף כנסיות

מאת:

הציטוט של גופשטיין שהתפרסם הערב – בו אמר שצריך לשרוף כנסיות – הוא סופר חשוב. לא בגלל שיש מישהו בישראל שלא ידע שזה מה שגופשטיין חושב, וגם לא בגלל שיש חשש אמיתי שגופשטיין באמת ייקח גפרור ויבעיר כנסיה. הוא לא. ברור שלא, תמיד יהיה מישהו שיעשה את זה בשבילו.

זה ציטוט חשוב כמו אלוף העולם בשחמט שטעה במהלך אחד, כמו נתניהו שמגמגם בראיון, כמו ילד שלא מחייך בתמונה. משהו שלא קורה אף פעם, וכשהוא מתרחש – כולנו לומדים דבר חשוב מאד על איך שדברים קורים באמת.

נתחיל מהקרדיטים. צריך לומר מילה טובה לבני רבינוביץ', עיתונאי יתד נאמן, שבשניה ששמע את גופשטיין מצהיר על כך שהוא מוכן ומזומן לשרוף כנסיות, אפילו במחיר של 50 שנה בכלא, הוא צייץ את זה בטוויטר. הפאנל שבו השניים ישבו פוצץ על ידי המשתתפים וגופשטיין הכחיש והצטדק, אבל האייטם יצא לדרכו.

אך הקרדיט האמיתי מגיע לגופשטיין עצמו. לו היה שותק הבוקר, אחרי הציוץ של רבינוביץ', זה היה נשאר סיפור על פאנל שהתפוצץ במחנה קיץ של בחורי ישיבה ובמילה שלו מול מילה שלו. אבל גופשטיין לא שתק והחליט להגיב ולהכחיש ולנסות לפגוע באמינות של רבינוביץ'. ושלח את "כיכר השבת", האתר בו עובד הבן של רבינוביץ', להשיג את ההקלטה (גילוי נאות: אני עובד באתר המתחרה), והמלפפון היכה את הגנן.

ולמה זה כל כך ציטוט חשוב? כי אמירות מסוג זה הן בדיוק אלה שבחיים לא נשמע מגופשטיין וחבורתו. לעולם לא. הם תמיד יגידו את המשפט הנורא שישיג להם כותרות, אך לא חקירה. שיעשה את הפרובוקציה אבל שלא באמת יפריע. תמיד הולכים על חבל דק. לא סתם הולכים, מרקדים. שכבת השמנת של הכהניסטים מכירה היטב את האסור והמותר, ומהתלת בנו.

את האמירות החריפות, המסיתות, אלה שנבנות על הכריזמה והפרסום וההילה שממנה הם נהנים וששולחות צעירים חסרי פנים ועתיד לבצע את הפשעים עצמם ולשלם את המחיר, הם שומרים – לכאורה כמובן – לחדרים הסגורים, לאחד על אחד, למבואות המטונפים ולמקום שאין יד חוקר ועיתונאי מגעת. שם הם לכאורה מציתים את האש.

ואז באה פאשלה אחת כזו. פליטת פה שגוררת טעות שפתאום מכוונת אליהם את האור, ואז פתאום כולנו, שידענו היטב במי מדובר, מקבלים הצצה למאחורי הקלעים. לחדר הבמאי שנוטל חלק בהצגה האכזרית הזו שבה צופים כולנו.

לא יודע אם זו המתקפות של השבוע האחרון או החום הכבד שגרמו לגופשטיין לאבד את החדות, מה שברור שעכשיו יהיה קשה מאוד למשטרת ישראל להמשיך ולהתמם.

> האם בנצי גופשטיין, שהסית נגד מצעד הגאווה, כבר נחקר?

בנצי גופשטיין (קרן מנור / אקטיבסטילס)

בנצי גופשטיין (קרן מנור / אקטיבסטילס)

אנחנו המומות ומזועזעים, דואגות ומפוחדים מאירועי התקופה האחרונה.

בימים כאלה יש מי שדורשים מעיתונות "לבחור צד". הצד שבחרנו ברור: אנחנו עומדים לצד כל מי שאיבדו את יקיריהם במלחמה הזו; לצד כל מי שנאלצו לנוס על נפשם ולהותיר אחריהם בית; לצד כל מי שחרדים לחייהם ולחיי משפחתם ואהוביהם, בישראל, בעזה ובגדה המערבית.

בימים אלה, אנחנו מרגישות ומרגישים שקולנו, הקול של פלסטינים וישראליות נגד הכיבוש ולמען שלום צודק, ביטחון וחירות לכל, חשוב מתמיד. הסיפורים החשובים שלא מסוקרים בתקשורת המיינסטרים רבים מספור, אך משאבינו מוגבלים. בעזרתך נוכל להביא לציבור הולך וגדל סיפורים כמו זה שקראת עכשיו, ולהציע את הניתוח, ההקשר, והסיקור הנחוצים כל כך, במיוחד בתקופה הקשה והדרמטית הזו. הדרך הכי טובה להבטיח את היציבות והעצמאות שלנו היא התמיכה של קהילת הקוראות והקוראים באמצעות חברות בשיחה מקומית.

זה הזמן להיות חברות בשיחה מקומית

לתמיכה – לחצו כאן
"רציתי לטפל בחוויות בלתי פתורות שנשאתי בכאב כל חיי". נעמי אברהם, מחברת הספר "חקירה במסדרונות בית הספר" (צילום: אלון אלוניס)

"רציתי לטפל בחוויות בלתי פתורות שנשאתי בכאב כל חיי". נעמי אברהם, מחברת הספר "חקירה במסדרונות בית הספר" (צילום: אלון אלוניס)

"לחזור לזירת הפשע": התלמידה הבעייתית שהפכה יועצת חינוכית

כשהיתה תלמידה, התייחסו לנעמי אברהם כ"ילדה רעה". כמבוגרת, ניסתה לתקן את החוויה והיתה למורה וליועצת. בספר שכתבה היא מנסה לשלב בין תובנות שצברה לחוויותיה האישיות. למרות ההצלחות, המסקנה עגומה: מערכת החינוך לא יודעת לגלות אנושיות

X

אהבת את הכתבה הזאת?

כדי לעשות עיתונות עצמאית שיחה מקומית צריכה גם את התמיכה שלך. לחץ/י כאן כדי להיות חלק מההצלחה שלנו
silencej89sjf