"האמירה שהפשע בחברה הערבית מסוכן כי הוא גולש ליהודים – גזענית"

היו תוכניות וזרקו אותן לפח. ח"כ יואב סגלוביץ', אוקטובר 2025 (צילום: יונתן זינדל / פלאש90)

בסוף 2023 פרסם מכון טאוב מחקר שלפיו החברה הערבית בישראל נמצאת במקום השלישי בעולם במספר הנרצחים מפשיעה פלילית לכל 100 אלף תושבים, מיד אחרי קולומביה ומקסיקו. מאז המצב רק החמיר, וייתכן מאוד שבמחקר הבא החברה הערבית תטפס למקום השני או הראשון.

>> הכרזה על ארגוני הפשיעה כארגוני טרור היא לא יותר מהונאה

מגמת העלייה במקרי הרצח נמשכת כבר שנים. השנה היחידה שבה נרשמה ירידה של ממש, 16% לעומת השנה הקודמת, היתה ב-2022, בימי "ממשלת השינוי". מי שהוביל את פרויקט המאבק הפשיעה בחברה הערבית היה ח"כ יואב סגלוביץ’ מיש עתיד, אז סגן השר לביטחון פנים, ומי שהיה מפקד אגף החקירות והמודיעין במשטרה בדרגת ניצב.

בראיון ל"שיחה מקומית" סגלוביץ' אינו מאמץ את הטענה המקובלת בחברה הערבית כי העלייה בפשיעה היא מהלך מכוון של המדינה, שנועד להחליש ולפורר את החברה הערבית. הטענה שלו היא שלממשלה הנוכחית, ובמיוחד לשר לביטחון לאומי איתמר בן גביר, פשוט לא אכפת מהפשיעה בחברה הערבית, וארגוני הפשיעה מנצלים את האדישות הזו ומגבירים את פעילותם. אם תהיה פה ממשלה אחרת שיהיה לה אכפת, הוא אומר, אפשר לחזור ולהוריד את שיעורי הפשיעה. הוא, באופן לא מפתיע, רואה את עצמו כשר לביטחון פנים בממשלה חדשה כזו.

אתה יכול לתאר מה היה המצב כשאתה נכנסת לתפקיד?

"יש עלייה שיטתית (בפשיעה) שהחלה ב-2016. ב-2021 מספר ההרוגים עבר את רף ה-100 והגיע ל-126. ואז הגיעה ממשלת השינוי, שהציבה את הטיפול בבעיה הזו כיעד ממשלתי מרכזי, והבינה שהנושא אינו רק עניין של המשטרה אלא של מערכות וגופים רבים.

"קיבלתי את האחריות כסגן השר לביטחון פנים. התקבלה החלטה 549, שזכתה לשם 'מסלול בטוח'. התוכנית הזו נמצאת אצלי בראש כבר שנים, מאז השירות שלי במשטרה. התחלנו ליישם אותה בפועל: הקמנו צוות עבודה עם נציגים מכל הגופים, כולל השב"כ, המשטרה, משרד המשפטים וגופים נוספים. הצוות התכנס בכל יום חמישי. הירידה במספר מקרי הרצח היתה צפויה. כשמציבים יעד ומקצים את הכלים המקצועיים הנדרשים, מגיעים אליו.

פירק את כל מה שהקמנו. איתמר בן גביר בטקס לזכרו של מאיר כהנא, ב-7 בנובמבר 2017 (צילום: יונתן זינדל / פלאש90)

"ואז הממשלה התפרקה. הגיעה הממשלה הנוכחית, ובן גביר פירק את כל המערכות שהקמנו. כתוצאה מכך, אנחנו רואים את הזינוק החריג בשלוש השנים האחרונות: מ-103 הרוגים ב-2022 ל-224 ב-2023 ול-237 ב-2024, ונראה שהשנה המספר יהיה גבוה אף יותר".

רבים בחברה הערבית מאמינים שהזינוק בפשיעה בשלוש השנים האחרונות אינו מקרי אלא תוצאה של מדיניות מכוונת של הממשלה הנוכחית. אתה מסכים?

"אני לא יכול לקבוע בוודאות שזה נכון, אבל אני יכול לומר בוודאות שהפשיעה בחברה הערבית לא מעניינת את הממשלה הזו. זה לא מעניין את ביבי ולא את בן גביר. כשנושא מסוים נמצא על סדר יומה של הממשלה ומתחילים לראות תוצאות, ואז באה ממשלה אחרת שלא מתעניינת בו בכלל ועוצרת את כל התוכניות – זה מתפוצץ. זה מה שקרה. מלחמות ארגוני הפשיעה התרחבו, וגם אירועים אחרים מסתיימים ברצח. כשיש תחושה שאין דין ואין דיין, הפשעים הופכים קלים יותר לביצוע".

איך אתה עונה לטענה הרווחת ברחוב הערבי שהעניין לא התחיל בממשלה הנוכחית, ושיש מטרה לפרק את החברה הערבית כדי שלא תהיה איום פוליטי?

"אני לא חושב שיש אנשים שישבו והחליטו לאפשר לפשיעה המאורגנת להתפשט בחברה הערבית, לא בממשלה הזו ולא בממשלות קודמות. אני לא קונה את הסיפור הזה. אני גם לא חושב שהעניין פוליטי. אבל אני בטוח שיש מי שהחליט – אפילו לא באופן מפורש – לא להתעניין ולא לטפל בנושא הזה. זה כשלעצמו מספיק כדי שהתופעה תתרחב בצורה כזו. הממשלה הימנית הנוכחית לא מתעניינת בנושא בכלל, וגם ממשלות הימין הקודמות כנראה לא, וזה מה שמסביר את העלייה בשיעורי הפשיעה".

אתה ממשיך לעקוב אחרי סוגיית הפשיעה בחברה הערבית?

"כחבר כנסת אני עדיין עוקב וממשיך להיות בקשר עם ראשי רשויות מסוימים. כשהייתי פרויקטור למאבק בפשיעה, הייתי בקשר מתמיד עם ראשי הרשויות ועם פוליטיקאים בחברה הערבית. מהאופוזיציה אני מנסה לעלות את הנושא על סדר יום, ואני יודע מקרוב שאף גורם ממשלתי לא מתעניין או מתקשר, לא עם ראשי הרשויות המקומיות ולא עם אחרים. לראשי הרשויות אין כתובת לפנות אליה.

"כשנרצח התלמיד בכפר קרע, אף גורם ממשלתי לא הגיע, אולי מלבד מנכ"ל משרד החינוך. תחשבו על זה: תלמיד נרצח בתוך בית ספר, ואף שר או גורם פוליטי לא מגיע לכפר שלו או לבית הספר שלו".

כניסת השב"כ היא לא הפתרון. ראש השב"כ דוד זיני עם מפכ"ל המשטרה דני לוי, בנובמבר 2025 (צילום: משה שי / פלאש90)

בחודש שעבר אושרה בוועדת השרים לחקיקה הצעת חוק שמבקשת להגדיר את ארגוני הפשיעה בחברה הערבית כארגוני טרור. האם אתה רואה בזה פתרון או עוד פרובוקציה?

"אני מתנגד להצעה זו, גם בלי להיכנס לכוונות. פתרונות קיצוניים מגיעים אחרי שמוצו כל הדרכים המקצועיות, לא כפתרון ראשון. זה דומה להצעה להכניס את השב"כ לטיפול באלימות ובפשיעה בחברה הערבית".

אבל גם ראש השב"כ החדש תומך בהצעה להכניס את השב"כ למאבק בפשיעה. האם אתה סומך על זיני, שבסופו של דבר מגיע מתוך הימין? ואיך אתה מסביר שהוא ראש השב"כ הראשון שתומך בהצעה זו, אף שהיועץ המשפטי לשב"כ מתנגד?

"אני לא שמעתי שראש השב"כ הצהיר שהוא תומך בהצעת החוק שמבקשת להגדיר את ארגוני הפשיעה בחברה הערבית כארגוני טרור. בן גביר טען כך, ואני לא מאמין לבן גביר ולא סומך על מה שהוא אומר. אני לא שופט את ראש השב"כ בגלל הרקע שלו או הרקע של אביו. אני סומך על מערכת המשפט הישראלית, וכל עוד מערכת המשפט אישרה את מינויו – הוא מתאים. את העבודה שלו ואת עמדותיו צריך להעריך אחרי שנראה את מעשיו בפועל, ולא לפי הרקע שלו או לפי הצהרות של בן גביר".

למרות העלייה הדרמטית בפשיעה, שיעור הפענוח של מקרי רצח נשאר נמוך מאוד, כמעט מגוחך. זאת אומרת שהמשטרה לא עושה את העבודה.

"בסוף המשטרה צריכה להביא ראיות. אי אפשר להעמיד אנשים לדין בלי ראיות. המשטרה צריכה חיזוק, אבל חילופי ההאשמות בין הגופים – משטרה, פרקליטות, מערכת המשפט – אינם משרתים את העניין. הם מסבכים אותו. הפתרון נמצא בעבודה משותפת של כל הגופים. זה לא רק עניין של משטרה: בפשיעה המאורגנת יש גם תפקיד לרשות המיסים ולגורמים נוספים שאמונים על המעקב הכלכלי אחרי הפושעים, וגם לפרקליטות ולבתי המשפט.

"אין פתרון קסם. בטווח המיידי צריך לייצר כוח, אבל לטווח הארוך – וגם כחלק מהפתרון הדחוף – יש צורך בתוכנית רחבה מאוד: הקמת אזורי תעשייה ביישובים הערביים, קידום פרויקטים תרבותיים, חיזוק בתי הספר והשקעה בכל תחומי החיים בחברה הערבית".

יש חוסר אמון כלפי הרשויות. מחאה נגד הפשיעה בחברה הערבית בתל אביב, ב-28 באוקטובר 2021 (צילום: אביב אבשלום / פלאש90)

בתור מי ששירת הרבה שנים במשטרה, איך אתה מסביר את שיעור הפענוח הנמוך? איך אתה מתייחס לטענה, הנשמעת לעתים קרובות, כאילו הסיבה היא חוסר שיתוף פעולה מצד החברה הערבית?

"אני לא מטיל אשמה על החברה הערבית בעניין הזה, אבל מציין שיש מצב של חוסר אמון, וזה משפיע. גם סוג הפשעים, סוג הארגונים וקריטריונים נוספים שקשורים למערכת המשפט ולכל המוסדות הרלוונטיים – כולם משפיעים. אני חושב שהפתרון הוא שהממשלה הזו תתחלף, ושתיעשה עבודה מקצועית ומקיפה למיגור התופעה. אני מקווה שהחברה הערבית תתרום לכך בבחירות הקרובות, בהצבעה ובהשתתפות, כדי להביא להחלפת הממשלה הרעה הזו. מצידי שיצביעו ליש עתיד, ואני אהיה שר לביטחון פנים ואטפל בנושא כמו שצריך".

בכל דיון בתקשורת העברית, וגם בכנסת, חוזרת הטענה שאם לא יטופל גל האלימות והפשיעה בחברה הערבית, הוא יחדור גם לחברה היהודית. חלק מהפוליטיקאים הערבים אף החלו להדהד את המשפט הזה. עד כמה אתה מסכים עם הטענה הזו?

"האמירה כאילו הבעיה צריכה פתרון רק משום שהיא עלולה להפוך לאיום על החברה היהודית היא טיפשית וגזענית. אבל האמת היא שארגוני הפשיעה כבר נכנסו לחברה היהודית. היעדר שלטון החוק בחברה הערבית אפשר לפשיעה הזו להתפשט ליישובים יהודיים. בחדרה יש ירי חוזר ונשנה כל הזמן, וגם ביישובים נוספים. המצב מחמיר. זה לא מתבטא רק בארגוני הפשיעה: היעדר שלטון החוק מתבטא גם בעלייה של 21% במספר ההרוגים בתאונות דרכים, בעלייה ברצח נשים ובהתפרצות של תקיפות, עבירות ופגיעות מכל סוג בחברה היהודית כמו בחברה הערבית".

אחרי שנים של הידרדרות באמון בין החברה הערבית לבין מוסדות המדינה, ואחרי הזינוק החריף בפשיעה, האם אתה מאמין שעדיין ניתן להחזיר את השליטה ולשקם את האמון?

"מצד אחד, האמון של החברה הערבית בממסד התרסק בשנים האחרונות. מצד שני, העבריינים מרגישים שהחוק בידיהם, שאין מי שיעצור אותם. לכן הטיפול בבעיה יהיה קשה יותר אפילו מהפעם הקודמת, אף שהחברה הערבית צמאה לפתרון. ובכל זאת, אני מאמין שאפשר לתקן את המסלול. אני חייב לומר, האנשים בממשלה הנוכחית פשוט מטומטמים. היו להם תוכניות מוכנות, פרויקטים שהתחילו לעבוד והניבו תוצאות. אילו היו ממשיכים בהם, הם היו משיגים תוצאות מצוינות, והם היו יכולים לזקוף אותן לזכותם".