newsletter
השיחה מגיעה אליך
רוצה לקבל את מיטב הסיפורים של שיחה מקומית ישר למייל? הניוזלטר השבועי שלנו הוא התשובה בשבילך.

דרך החתחתים של ביידן בחזרה להסכם הגרעין עם איראן

אף שהחזרה להסכם הגרעין עם איראן היתה הבטחה מפורשת של ביידן והוא אף שיבץ בקבינט החדש כמה מאדריכלי ההסכם, החזרה תהיה מורכבת משנדמה. עבור איראן, מדובר במהלך טקטי בלבד והוויתורים שתהיה מוכנה לעשות יהיו בהתאם

מאת:

ג'ו ביידן, הנשיא ה-46 של ארה"ב, הוא הנשיא האמריקאי השישי שעומד מול עלי ח'אמנהאי כמנהיג הרפובליקה האיראנית ב-31 השנים האחרונות. בניגוד למה שרבים סוברים, לשניים צפויה תקופה מרובת סערות ומתחים ביחסים בין שתי המדינות, לכל הפחות בארבע סוגיות: תוכנית הגרעין; תוכנית הטילים הבליסטיים; המדיניות האזורית של איראן ותמיכתה בארגוני הפרוקסי שלה; וסוגיית זכויות האדם.

המנהיג העליון של איראן עלי ח'אמנהאי (מימין) ונשיא ארה"ב ג'ו ביידן (צילומים: khamenei.ir, CC BY 4.0 ו-Gage Skidmore, CC BY-SA 2.0)

המנהיג העליון של איראן עלי ח'אמנהאי (מימין) ונשיא ארה"ב ג'ו ביידן (צילומים: khamenei.ir, CC BY 4.0 ו-Gage Skidmore, CC BY-SA 2.0)

עוד קודם לבחירות האמריקאיות, ביידן הכריז כי אם ינצח בהן הוא יחזיר את ארה"ב להסכם הגרעין עם איראן. כאשר דונלד טראמפ הודיע ב-2018 כי ארה"ב תפרוש מהסכם הגרעין, רבים מבכירי המפלגה הדמוקרטית, ובכללם ביידן, הביעו את התנגדותם להחלטה. יש לזכור כי בעת החתימה על הסכם הגרעין בשנת 2015, ביידן היה מעורב מקרוב בנבכי ההסכם, כסגנו של ברק אובמה. כעת ביידן הזמין שוב את רוב חברי צוות המשא ומתן על הסכם הגרעין מול איראן לממשלתו החדשה.

אנתוני בלינקן, שר החוץ החדש של ממשל ביידן, היה מעורב במהלכים מול איראן מימים עברו. וונדי שרמן, מבכירי צוות המשא ומתן האמריקאי בהסכם הגרעין, נבחרה לכהן כסגנית המדינית של מזכיר המדינה, בפועל יד ימינו של השר. ג'ייק סאליבן, הנחשב לאב הרוחני של הסכם הגרעין, נבחר לשמש כיועץ לביטחון לאומי של הבית הלבן.

אך אף שהצוות החדש הזה תומך בחזרה להסכם שבגיבושו היה להם חלק מרכזי, החזרה הזו לא תהיה פשוטה כפי שאולי אפשר לחשוב. ספק רב אם ממשל ביידן, שירש מקודמו את מדיניות הלחץ המקסימלי על איראן, יוכל לבטל את הסנקציות הללו – אף שהוטלו על ידי טראמפ – מבלי לקבל בתמורה ויתורים כלשהם מצד איראן.

ביידן ומקורביו הדגישו פעמים רבות כי ארה"ב מוכנה לחזור להסכם הגרעין, אך איראן תהיה חייבת למלא במלואן את התחייבויותיה בהסכם, שאותן הפרה בסעיפים אחדים במהלך השנתיים האחרונות, וכן לעצור את תוכנית הטילים הבליסטיים שלה ולשנות את המדיניות האזורית שלה, שכונתה על ידם כ"מדיניות מערערת יציבות", ולהפסיק את תמיכתה בארגוני טרור.

ביידן וסאליבן הדגישו כי כל החלטה במדיניות החוץ של ארה"ב בנוגע לאיראן תובא להתייעצות עם השותפות האירופאיות ובנות הברית שלה במזרח התיכון. ואכן, הסוגייה האיראנית היתה אחד הנושאים שעמדו על הפרק בשיחות שניהלו ביידן וסאליבן עם השותפות ובנות הברית של ארה"ב.

גם צרפת, גרמניה ובריטניה, השותפות המרכזיות של ארה"ב באירופה, כבר דרשו מאיראן עוד קודם לכן לעצור את תוכנית הטילים הבליסטיים ולעצור את המדיניות המערערת שלה באזור. שלוש בעלות הברית הללו של ארה"ב גם דרשו כי כל חזרה להסכם הגרעין תהיה במסגרת הסכם רחב יותר עם הרפובליקה האסלאמית, בנוגע לתוכנית הטילים ולמדיניות האזורית שלה.

בישראל ובסעודיה התרו מפני כוונתה של ארה"ב לחזור להסכם הגרעין, והדגישו כי כל הסכם חדש עם איראן הנוגע לפעילות הגרעינית שלה חייב להביא בחשבון גם את העמדות שלהן בעניין.

הרפובליקה האסלאמית של איראן כבר דחתה על הסף כמה פעמים כל אפשרות של ניהול משא ומתן על תוכנית הטילים והמדיניות שלה באזור. לאחרונה שר החוץ האיראני, מוחמד ג'ואד זריף, אף הדגיש את הנקודה הזו בכמה ראיונות לתקשורת המערבית. גם ח'אמנהאי ומפקדי משמרות המהפכה דחו כל אפשרות של משא ומתן על תוכנית הטילים, והדגישו כי ימשיכו לתמוך בקבוצות הפרוקסי שלהם באזור.

המוטיבציה היחידה של איראן לחזור להסכם הגרעין או לכל הסכם אחר היא השגת גישה לנכסים הכספיים שלה והסרת הסנקציות – במיוחד הסנקציות על הנפט. נכסים כספיים הנחוצים לא רק בשביל הוצאות פנים, אלא גם לצורך מימון תוכניות צבאיות ותמיכה כלכלית בכוחות הפרוקסי שלה, שני הגורמים המשמרים את הכוח והמעמד של הרפובליקה האסלאמית באזור.

לפיכך, מנקודת מבטה של איראן, כל הסכם – וזה כולל גם את הסכם הגרעין – יהיה בבחינת טקטיקה, לא אסטרטגיה, שנועדה להסרת הסנקציות מעל הנפט שלה וחידוש היחסים עם מערכת הבנקאות העולמית. אין לרפובליקה האסלאמית סיבה כלשהי לחדול מהמדיניות האזורית שלה, מתוכנית הטילים ותמיכה בכוחות הפרוקסי שלה באזור, אבל היא עשויה להיעתר להסכמות טקטיות ולוויתורים כלשהם בתחומים האלה כדי לחדש את מכירת הנפט ואת העסקים הפיננסיים עם העולם.

ובאשר לסוגיית זכויות האדם באיראן, אף שהמערב הגדיר אותה כאחת מנקודות ההתייחסות שלו, הניסיון מלמד שהנושא לא זכה וגם לא יזכה לאותה מידה של תשומת לב כמו תוכנית הגרעין, הטילים הבליסטיים או המדיניות האזורית של איראן, אלא ישמש מעין עלה תאנה לקישוט כדי לענות באמצעותו ללחצי דעת הקהל.

הנושא היחיד בתחום זכויות האדם שאולי יעמוד באופן רציני על סדר היום הוא שחרורם של בני הערובה בעלי האזרחות הכפולה, שאיראן משתמשת בהם כמנוף לחץ על המערב. כשלעצמן, זכויות האדם באיראן מעולם לא היו סוגיה במשא ומתן מול איראן, ולעולם גם לא יהיו.

אחמד רפאת הוא סופר ועיתונאי איראני גולה. מפרסית: אורלי נוי

אנחנו המומות ומזועזעים, דואגות ומפוחדים מאירועי התקופה האחרונה.

בימים כאלה יש מי שדורשים מעיתונות "לבחור צד". הצד שבחרנו ברור: אנחנו עומדים לצד כל מי שאיבדו את יקיריהם במלחמה הזו; לצד כל מי שנאלצו לנוס על נפשם ולהותיר אחריהם בית; לצד כל מי שחרדים לחייהם ולחיי משפחתם ואהוביהם, בישראל, בעזה ובגדה המערבית.

בימים אלה, אנחנו מרגישות ומרגישים שקולנו, הקול של פלסטינים וישראליות נגד הכיבוש ולמען שלום צודק, ביטחון וחירות לכל, חשוב מתמיד. הסיפורים החשובים שלא מסוקרים בתקשורת המיינסטרים רבים מספור, אך משאבינו מוגבלים. בעזרתך נוכל להביא לציבור הולך וגדל סיפורים כמו זה שקראת עכשיו, ולהציע את הניתוח, ההקשר, והסיקור הנחוצים כל כך, במיוחד בתקופה הקשה והדרמטית הזו. הדרך הכי טובה להבטיח את היציבות והעצמאות שלנו היא התמיכה של קהילת הקוראות והקוראים באמצעות חברות בשיחה מקומית.

זה הזמן להיות חברות בשיחה מקומית

לתמיכה – לחצו כאן
מבט על ורשה מהמרפסת של הטירה המלכותית, ציור של ברנרדו בלוטו מ-1773 (באדיבות המוזיאון הלאומי של ורשה)

מבט על ורשה מהמרפסת של הטירה המלכותית, ציור של ברנרדו בלוטו מ-1773 (באדיבות המוזיאון הלאומי של ורשה)

המהפכה החינוכית שהקדימה את זמנה

כבר ב-1774 הבינו בחבר העמים של פולין וליטא ש"אין לכפות משמעת באמצעות פחד, אלא באמצעות מנהיגות והבנה", שהכיתות צריכות להיות מעוצבות "כך שהילד לא יראה את בית הספר כבית סוהר", ושרק הממסד האזרחי יכול להניב חינוך אוניברסלי שוויוני וחופשי

X

אהבת את הכתבה הזאת?

כדי לעשות עיתונות עצמאית שיחה מקומית צריכה גם את התמיכה שלך. לחץ/י כאן כדי להיות חלק מההצלחה שלנו
silencej89sjf