newsletter
השיחה מגיעה אליך
רוצה לקבל את מיטב הסיפורים של שיחה מקומית ישר למייל? הניוזלטר השבועי שלנו הוא התשובה בשבילך.

דיכוי מחאה ביום הנכבה בברלין: גזענות ברורה נגד הפלסטינים

משטרת ברלין פרסמה איסור גורף למחאות לציון יום הנכבה, במקביל לאיסור על משמרת לזכרה של שירין אבו עאקלה. "המאבק נגד אנטישמיות הפך מאבק נגד כל מה שהוא פלסטיני," אומרים פעילים

מאת:
איסור גורף. שוטרים גרמנים עוצרים מפגינים במחאת יום הנכבה בברלין (צילום: @thequestionislysh)

איסור גורף. שוטרים גרמנים עוצרים מפגינים במחאת יום הנכבה בברלין (צילום: @thequestionislysh)

ב-12 במאי, ימים ספורים לפני שפלסטינים ברחבי העולם יציינו את יום השנה לנכבה, משטרת ברלין פרסמה איסור גורף על כל המחאות והאירועים הפלסטיניים, שהיו צפויים להיערך בעיר במהלך סוף השבוע והגדירה אותם "אנטישמיים בפוטנציה".

למרות האיסור, פעילים פרו-פלסטינים בברלין, עיר עם קהילה פלסטינית וערבית גדולה, התעקשו להפגין סולידריות ולציין את הגירוש של 700 אלף פלסטינים ב-1948 ואת מניעת השיבה שלהם למולדתם. עד סוף אותו יום, המשטרה עצרה יותר מ-170 מפגינים ועוברי אורח, שיצאו לציין את האסון הפלסטיני.

האיסור – ששתי קבוצות פלסטיניות, "פלסטין מדברת" (Palestine speaks) ו"סמידון", ערערו עליו, ושבית משפט משפט מינהלי אישר אותו בנימוק שהמחאות מהוות "סכנה מידית" לאלימות אנטישמית – התלווה לאיסור נפרד על משמרת לזכרה של עיתונאית אל ג'זירה שירין אבו עאקלה, שעדי ראייה אומרים שנהרגה בידי חיילים ישראלים במחנה הפליטים בג'נין. את המשמרת ארגנה "יודישה שטימה" (Judische Stimme), קבוצה גרמנית-יהודית המפגינה סולידריות עם פלסטין.

אחת מהקבוצות של הפעילים הפלסטינים בחרה לערוך 'פלאש מוֺבּ' לרגל יום הנכבה בהרמנפלאץ, כיכר בשכונת נויקלן. תוך חמש דקות, הקבוצה נתקלה בנוכחות מסיבית של המשטרה, שפיזרה את המפגינים. אחרי שהמשתתפים "כותרו", במטרה להשתלט על הקהל, המשטרה פרצה לכיכר וערכה מעצרים, תוך שהיא משתמשת מדי פעם בכוח.

השוטרים נקטו אלימות. שוטרים גרמנים עוצרים מפגינים במחאת יום הנכבה בברלין (צילום: @thequestionislysh)

השוטרים נקטו אלימות. שוטרים גרמנים עוצרים מפגינים במחאת יום הנכבה בברלין (צילום: @thequestionislysh)

שמו כהי עור על הכוונת

בפלאש מוב של "פלסטין מדברת" קבוצה של אנשים נופפו באגרופיהם באוויר. לפני כן, נערכה באותו מקום מחאה למען האקלים. פעילים שנכחו באירוע סיפרו ל-972+, כי כמה מהעצורים נטלו חלק במחאה הראשונה ובמהלכה החזיקו דגלי פלסטין ולבשו כאפיות.

עדי הראייה סיפרו ל-972+, שהמשטרה שמה על הכוונת ערבים ואנשים כהי עור, גם אם לא נטלו חלק בפלאש מוב. "על בחור אחד פשוט היה דגל פלסטין. המשטרה הגיעה משום מקום ואמרה לו שאסור לו לשאת אותו", סיפר עובר אורח שהעדיף להישאר בעילום שם. "המשטרה אמרה לנו ששני אנשים המחזיקים דגלים נחשבים כהפגנה וראויים להיעצר".

גבר אחר נעצר לאחר שקרא "שחררו את פלסטין", בעוד אחר נעצר משום שלבש כאפיה. "השיטה שלהם היתה פשוט לעצור כל מי שעשוי להיות פרו-פלסטיני או שפשוט נראה ערבי", אמר אחד מעדי הראייה. יותר מ-1,100 אנשי משטרה נפרשו בברלין באותו יום, ולפי הדיווחים כמה מהם הגיעו כתגבורת לעיר ממדינות מחוז אחרות.

רמזי כילאני, פעיל במפלגת השמאל הגרמנית "די לינקה", היה אחד העצורים. הוא סיפר ששוטר תפס אותו, גרר אותו לתוך ה"כיתור" והחזיק אותו שם במשך יותר משעה במזג האוויר החם. "יש לי עכשיו חבלות בזרוע. כששאלתי אותו למה הם חטפו אותנו ללא סיבה, השוטר לא ענה לי", אמר כילאני.

כילאני – שאביו, חמישה מאחיו החורגים ואמו החורגת נהרגו כאשר ישראל הפציצה את ביתם במלחמה בעזה ב-2014 – הדגיש שהפעילים לא ערכו הפגנה. "שמרנו על החוק ורק חיפשנו אלטרנטיבה, כך שאנשים רק ילבשו את צבעי הדגל הפלסטיני או אפילו רק יביאו אבטיח [הנחשב לסמל לזהות פלסטינית] לאות סולידריות", אמר כילאני.

מאג'ד אבו סלאמה, פעיל פליטי פלסטיני ומייסד-שותף של "פלסטין מדברת", תנועה אנטי-גזענית התומכת בזכויות הפלסטינים, נעצר גם הוא במחאה תוך שהופעל נגדו כוח. אבו סלאמה אמר שניגשו אליו שוטרים ושאלו אותו מדוע הוא לובש כאפיה. לפתע וללא אזהרה, סיפר ל-972+, השוטרים תקפו אותו ועיקמו את ידו. "זה היה מטורף. הם השתמשו בכל כך הרבה כוח וכמעט הוציאו לי את הכתף מהמקום. נזקקתי לאשפוז".

בתי המשפט לא מתעניינים בעובדה שבהפגנות האלה משתתפים בראש ובראשונה גרמנים ובינלאומיים. ההחלטות של בית המשפט ומשטרת ברלין הן גזעניות"

אחרי שהושלך למכונית המשטרה, השוטרים שאלו את אבו סלאמה אם הוא עובד בשביל חמאס או חיזבאללה. "זה בלתי מתקבל על הדעת", אמר אבו סלאמה. "שהדעות הקדומות האלה מכוונות נגד המאבק והפעולה שלנו כדי לשלול מאיתנו לגיטימציה".

כריסטין בוכהולץ, לשעבר חברת בונדסטאג מטעם "די לינקה", נעצרה גם היא. היא הביעה זעזוע מהתנהגות המשטרה: "זה היה מגוחך. אנשים באו רק לצילום קצר, זה היה פלאש מוב של שתי דקות, שאנשים התכוונו להעלות אחר כך לרשתות החברתיות. כשעזבנו את הכיכר, סגרו אותנו במשך שעה. צילמו אותנו כאילו אנחנו פושעים ולקחו מאיתנו את פרטינו האישיים. נאמר לנו שיעמידו אותנו לדין על עבירה מנהלתית, ללא שום סיבה".

מרטין דאמס, דובר משטרת ברלין, אמר ל-972+ כי "עקב השירה, הבגדים, הנפת האגרופים וחלוקת פליירים הקשורים לנושא, ההתאספות הזו הוגדרה כהפגנה אסורה ולכך היוותה עצרת, שגם היא אסורה". כאשר נשאל על השימוש של המשטרה בכוח ועל השיטות שהופעלו נגד עוברי אורח, ענה דאמס כי "כדי לאכוף את האיסור על העצרת, נעשה שימוש בכפייה ישירה בדמות דחיפות וזה היה נחוץ במקרים מסוימים".

דאמס טען שבעוד שהשוטרים היו מודעים לכך שהמארגנים בסך הכל רצו לערוך פלאש מוב כדי להצטלם, השוטרים נאלצו לאכוף את החוק, אף אם הדבר כלל "כיתור" של המשתתפים. "בהקשר הזה, החירות של אנשים הוגבלה כדי לעמוד על זהותם", אמר דאמס.

הפגנה בברלין נגד הופעה של ח"כ ישראלי ב-2017 (צילום: מאגדה סטפננקו)

הפגנה בברלין נגד הופעה של ח"כ ישראלי ב-2017 (צילום: מאגדה סטפננקו)

האם המוסלמים חשודים?

בשנים האחרונות, הצטמצם המרחב לתמיכה בפלסטינים בגרמניה, ושיח פרו-פלסטיני במדינה מתויג באופן כמעט מידי כאנטישמי. לאחר שבפרלמנט הגרמני התקבלה החלטה נגד BDS ב-2019, מוסדות פדרליים התחילו להתייחס לכל פעילות התומכת ב-BDS כאנטישמיות. הדבר אפשר לאוניברסיטאות, לממשלות של מדינות מחוז ולמוסדות ציבור לשלול מפלסטינים את הזכות לחופש דיבור ולחופש אסיפה.

בכל רחבי גרמניה, מרצים פרו-פלסטינים מודרים ממרחבים אקדמיים, עיתונאים מפוטרים משום שהביעו סולידריות עם פלסטין ברשתות החברתיות, וסטודנט שמדבר למען פלסטין עלול להסתבך עם המשטרה.

בברלין חיה קהילה תוססת של כ-25,000 פלסטינים, והפעילים רואים בתקרית האחרונה – איסור מוחלט על מחאות הנוגעות לעשרות אלפים מתושבי העיר – כמניעה חסרת תקדים של זכותה של הקבוצה הזו להתארגן.

"לא מובן לי איך אפשר לאסור על אנשים לזכור ולהזכיר את ההיסטוריה שלהם, את אובדן הבית והמולדת שלהם, ואת המאבק הנחוש שלהם למען זכותם לחזור", אמרה אינה מיכאלי, חברת הנהלה ב"קול יהודי למען שלום צודק במזרח התיכון – גרמניה", הכותבת ל-972+. "כשהמשטרה סירבה לבקשה שלנו לערוך אזכרה לשירין אבו עאקלה, זה עלה בקנה אחד עם הדיכוי המשטרתי הכי גרוע שראיתי מאז מאי 2021", אמרה מיכאלי. "אבל עכשיו אנחנו בהחלט רואים מדרגה חדשה של דיכוי".

משטרת ברלין הצדיקה את האיסור על יסוד הנחות לגבי מי שעשוי להגיע למחאות. המשטרה הצהירה כי היא מצפה שהמשתתפים יכללו " אנשים מהתפוצה הערבית, במיוחד כאלה עם רקע פלסטיני", וכן "קבוצות מוסלמיות אחרות, ככל הנראה מהתפוצה הלבנונית, הטורקית והסורית". על פי המשטרה, "הניסיון הראה שלקליינטורה' זו (במקור    clientele, המתרגם) יש כרגע גישה אגרסיבית בעליל והם לא סולדים מפעולה אלימה".

ביום של המחאה, עורך הדין הגרמני ראלף מיכאלס פרסם מאמר דעה בעיתון "ברלינר צייטונג" ובו העלה ספקות חמורים לגבי הנימוקים לאיסור. "האם האיסור הזה נוגע לסכנה מן המפגינים או נוגע ל'קליינטורה'?" הוא תהה. "זה מעלה חשד: האם הנימוק לאיסור נובע מהעובדה שה'קליינטורה' אינה נוחה למדינה? האם מוטל על המוסלמים חשש גורף? ומה בנוגע למשתתפים היהודים-ישראלים?"

"הפכו את זכות האדם להתאסף על ראשה", אמר אחמד עבד, עורך דין שייצג בעבר פעילים פרו-פלסטינים בגרמניה. "בתי המשפט פשוט קיבלו שה'פזורה הפלסטינית', כלומר משתתפים טורקים וערבים, הם מחרחרי אלימות. הם עורכים הכללות לגבי 400 אלף ברלינאים. בתי המשפט לא מתעניינים בעובדה שבהפגנות האלה משתתפים בראש ובראשונה גרמנים ובינלאומיים. ההחלטות האלה של בית המשפט ומשטרת ברלין הן גזעניות באופן ברור".

הפגנה פרו-פלסטינית בברלין ב-2017 (צילום: אן פק / אקטיבסטילס)

הפגנה פרו-פלסטינית בברלין ב-2017 (צילום: אן פק / אקטיבסטילס)

השתקה כמדיניות

בעוד כמה פוליטיקאים גרמנים טוענים שהפגנות כמו זו שהיתה אמורה להתקיים בשבוע שעבר הן בגדר אנטישמיות, פעילים פלסטינים רבים אומרים שהדברים אינם משקפים את דעותיהם של רוב המפגינים ומהווים ענישה קולקטיבית.

"אנשים בודדים קראו קריאות אנטישמיות, והמארגנים לא הסכימו איתן וניסו להשתיק אותן", אמר אבו סאלמה ל-972+. "אבל לשלול את זכותנו להפגין זו השתקה, צנזורה ושמירה על המצב הקיים ולפיו הפלסטינים בגרמניה, ובמיוחד בברלין, הם בגדר בלתי נראים".

חמישה מבין 170 העצורים בשבוע שעבר היו פעילים יהודים שבאו להפגין את ההזדהות שלהם. "איש מאיתנו לא מרגיש מוגן באווירה עוינת כזו של דיכוי מדינתי שבו מפרים את זכויות היסוד שלנו כל כך בקלות", אמרה מיכאלי. "גרמניה גאה ב'תרבות הזיכרון' שלה, אבל היא מפגינה צביעות שהיא מחזיקה בכוח להחליט למי מותר לזכור ולמי לא. לאנשים יש את ההיסטוריה והזהות שלהם".

"מה שקרה מוכיח שהפעולה האנטי-אנטישמית של גרמניה פירושה למעשה היא גזענות אנטי-פלסטינית והוצאה מחוק לחוק של כל מה שהוא 'פלסטיני', אפילו השם עצמו", אמר סאמי ח'טיב, מרצה פלסטיני לתרבות ופילוסופיה באוניברסיטה החופשית של ברלין, שהיה עד לדיכוי ההפגנה.

"אם [הדיכוי האחרון] היה אכן נוגע לאנטישמיות קיימת, הוא היה אמור להיות חלק ממאבק משותף נגד גזענות", המשיך ח'טיב. "ברגע שהמלה 'פלסטין' מזוהה כאנטישמית, המאבק נגד אנטישמיות הופך לתוכנית במימון המדינה למען אפליה וגזענות".

הדיכוי הזה הפך פומבי יותר בברלין. ב-15 במאי, הסיעה הדמו-נוצרית בפרלמנט של ברילן אימצה תוכנית בת עשר נקודות שקראה למעצרי מנע של "אנטישמים ידועים" לקראת האירועים הפרו-פלסטיניים שהיו צפויים בעיר”.

"נאמרו מספיק מילים, רק צעדים ממשיים יעזרו לחברינו האזרחים היהודים", נכתב בנייר העמדה. הקבוצה הפרלמנטרית אמרה שהקריאה שלה למעצרי מנע היא מוצקה מבחינה חוקית ושהמעצרים של פעילים פרו-פלסטינים ייעשו "בסבירות גבוהה" על פי צו של שופט. התוכנית של הדמו-נוצרים קראה גם לאסור על אירועים של BDS ואירועים נגד מדינת ישראל, שכן הם מפרים את הסדר הציבורי ומשום ש"ביטחונה של ישראל וזכותה להתקיים הם עניינה של המדינה הגרמנית".

"השנאה הגלויה כלפי יהודים ברחובותינו היא מתקפה על ברלין הליברלית והקוסמופוליטית", אמר לאחרונה בראיון יו"ר המפלגה הדמו-נוצרית בברלין, קאי וגנר. "כל אירוע אנטי-יהודי הוא אחד יותר מדי, וההתגברות האחרונה של אירועים כאלה מדאיגה מאוד. כל מי שמפיץ שנאה נגד יהודים ראוי למלוא החומרה של החוק הפלילי".

גזענות אנטי-ערבית

אבל לא כולם משוכנעים שהתוכנית של הדמו-נוצרים אכן נוגעת לאנטישמיות. "השמרנים קוראים בקול כדי להקל על השלטונות לאסור על מחאות", אמרה בוכהולץ מ"די לינקה". "ההפללה של סולידריות עם הפלסטינים פותחת את הדלת להגביל את הזכות למחות באופן כללי".

בהצהרה שפרסם "המרכז האירופאי לתמיכה משפטית", הארגון הראשון והיחיד שמציע עזרה משפטית והעצמה לתנועת הסולידריות עם פלסטין, הוא התייחס לצעדים האוסרים על הפגנות של פלסטינים כ"הפרות בוטות, שרירותיות וחסרות פרופורציה של חירויות". על פי המרכז, האיסורים הם בגדר "גזענות אנטי-פלסטינית, צורה של גזענות אנטי-ערבית ומטרתה היא להשתיק, להדיר, למחוק, לתייג, להכפיש ולעשות דה הומניזציה לפלסטינים ולנרטיבים שלהם.".

הפגנה נגד מדיניות הקורונה בברלין ב-2021 שבה השתתפו גופים ניאו-נאצים (צילום: לאונרד לנץ)

הפגנה נגד מדיניות הקורונה בברלין ב-2021 שבה השתתפו גופים ניאו-נאצים (צילום: לאונרד לנץ)

מאפשרים לניאו-נאצים להפגין

בעוד ברלין מודה באופן רשמי שהיא מדכאת מחאות פלסטיניות כדי להיאבק נגד אנטישמיות אפשרית, העיר אישרה מחאות הכוללות תעמולה נאו-נאצית. באוגוסט בשנה שעברה, כ-20,000 איש צעדו ליד שער ברנדנבורג בקריאות שמגפת הקורונה היא קונספירציה. המצעד, שנתמך על ידי קבוצות ניאו-נאציות ואחרים שביקרו את מדיניות הקורונה של גרמניה, אימצה לכאורה את הסיסמה שלה, "יום החירות", מסרט דוקומנטרי מ-1935 של הבמאית הנאצית לני ריפנשטאל. באותו זמן, שר הפנים הגרמני הורסט שיהופר הביע אהדה למפגינים. "כמובן, תמיד קיימות דעות שונות לגבי הפרה של זכויות יסוד… זה טבעי", הוא אמר.

ב-2017, 500 ניאו-נאצים קיבלו אישור לערוך צעדה לזכרו של המנהיג הנאצי הבכיר רודולף הס. באותו הזמן, שמטרת ברלין הכריזה שהיא "מנסה בדרך כללי לאזן בין זכויות המוחים לחופש דיבור ולחופש התארגנות".

אבל אפילו ההצדקה של המשטרה כאילו המחאות ביום הנכבה עלולות להביא לאלימות אינה מיושמת במחאות המתרחשות מדי שנה, כמו הפגנת האחד במאי. "המשטרה הכילה ביטויים של חוסר שביעות רצון", כתב עורך הדין מיכאלס ב"ברלינר צייטונג". "הפגנות האחד במאי בברלין מזוהות באופן קבוע עם אלימות במשך עשרות שנים… אבל עד כמה שאני יודע, הדבר מעולם לא הוביל לאיסור על ההפגנה".

פעילים מאמינים שצעדי הדיכוי של השלטונות הגרמניים הם תגובה לעלייה הגוברת בתמיכה בפלסטין ברחבי המדינה. בשנה שעברה, כ-15,000 איש צעדו ברחובות ברלין במחאה על האלימות הגוברת של ישראל בעזה ובירושלים. קבוצות פרו-פלסטיניות חדשות צצו בשנים האחרונות, ופעילים פלסטינים רשמו שורה של הצלחות משפטיות במאבק נגד צעדים האוסרים על BDS. בשבוע שעבר, אקדמאית גרמנית-פלסטינית, העומדת בלבו של מסע הכפשה מצד קבוצות פרו-ישראליות, קיבלה את הזכות לעיין בתיק שהוכן נגדה.

"הדברים משתנים כאן", אמר אבו סלאמה. "אנחנו מחזירים אלינו את העיר, והממשלה מרגישה שהיא לא שולטת עלינו. ההתנגדות בעיר גוברת. הדורות שלפניו היו בטראומה גמורה והושתקו, אבל עכשיו זו תקופה מרשימה ומעוררת השארה בשבילנו בגרמניה".

כילאני מסכים. "אני שמח שהצלחנו להביא לרחוב משהו שאפשר היה לראות, כאשר כמה ימים קודם לכן היה נדמה שאי אפשר לעשות כלום", הוא אמר. "הצלחנו לגייס אנשים, למרות הדיכוי. יש לנו תקווה".

היבא ג'מאל היא עיתונאית ועורכת דין פלסטינית-אמריקאית החיה כיום בגרמניה. המאמר הופיע במקור במגזין 972+. תרגם מאנגלית: מירון רפופורט

אנחנו המומות ומזועזעים, דואגות ומפוחדים מאירועי התקופה האחרונה.

בימים כאלה יש מי שדורשים מעיתונות "לבחור צד". הצד שבחרנו ברור: אנחנו עומדים לצד כל מי שאיבדו את יקיריהם במלחמה הזו; לצד כל מי שנאלצו לנוס על נפשם ולהותיר אחריהם בית; לצד כל מי שחרדים לחייהם ולחיי משפחתם ואהוביהם, בישראל, בעזה ובגדה המערבית.

בימים אלה, אנחנו מרגישות ומרגישים שקולנו, הקול של פלסטינים וישראליות נגד הכיבוש ולמען שלום צודק, ביטחון וחירות לכל, חשוב מתמיד. הסיפורים החשובים שלא מסוקרים בתקשורת המיינסטרים רבים מספור, אך משאבינו מוגבלים. בעזרתך נוכל להביא לציבור הולך וגדל סיפורים כמו זה שקראת עכשיו, ולהציע את הניתוח, ההקשר, והסיקור הנחוצים כל כך, במיוחד בתקופה הקשה והדרמטית הזו. הדרך הכי טובה להבטיח את היציבות והעצמאות שלנו היא התמיכה של קהילת הקוראות והקוראים באמצעות חברות בשיחה מקומית.

זה הזמן להיות חברות בשיחה מקומית

לתמיכה – לחצו כאן
קישוטי רמדאן בבית החולים האירופי בח'אן יונס, בדרום רצועת עזה, במרץ 2024 (צילום: רווידה כמאל עמאר)

קישוטי רמדאן בבית החולים האירופי בח'אן יונס, בדרום רצועת עזה, במרץ 2024 (צילום: רווידה כמאל עמאר)

בבית החולים האירופי בעזה משתדלים ליצור אווירת רמדאן

משפחות ואנשי צוות קישטו את בית החולים, שבו מצאו מקלט אלפי עקורים מרחבי עזה, בניסיון נואש להרגיש קצת חגיגיות גם בתנאים האיומים שבהם הם חיים

X

אהבת את הכתבה הזאת?

כדי לעשות עיתונות עצמאית שיחה מקומית צריכה גם את התמיכה שלך. לחץ/י כאן כדי להיות חלק מההצלחה שלנו
silencej89sjf