גם שימוש בבדואים כתפאורה לפרסומת הוא גזענות
טוב מאוד שהפרסומת הגזענית של קסטרו שצולמה באפריקה ספגה ביקורת עזה והובילה להתנצלות. אבל מדוע הפרסומת של סמסונג, שגם בה הישראלית היא הכוכבת והילידים המנושלים משמשים לה תפאורה, אינה זוכה לביקורת דומה?
זה ממש מצוין שהפרסומת הגזענית של רועי כפרי לקסטרו שצולמה באפריקה עלתה לכותרות ואף גררה התנצלות, וטוב יעשו קסטרו אם יורידו אותה.
הניצול של עמים ילידים לטובת רווח אינו דבר חדש בתחום האופנה, אבל בימים אלה להציג את הדוגמנים והדוגמניות מישראל ככוכבי הפרסומת, כשהם מוקפים באפריקאים שמשמשים תפאורה ושסביר להניח שלא קיבלו את אותה המשכורת אם בכלל – זה לא טעם רע, זה לא מצריך רק התנצלות, זו גזענות בוטה וניצול, פשוט התגלמות זכויות היתר הלבנות (white privilege).
אבל למה אנחנו לא מדברות באותו אופן על הפרסומת לסמסונג ו-ווג שצולמה בים המלח? בפרסומת אנחנו רואות את רותם סלע משחקת עם ילדים בדואים כדורגל, צוחקת בקול רם באופן מבוים עם גבר בדואי מבוגר בתלבושת מסורתית ומלטפת ילדה בדואית. גם כאן, הישראלית היא הכוכבת, והבדואים משמשים תפאורה. לא צריך יותר מדי כדי לראות את הדמיון – ואת הגזענות.
צילום מסך מתוך הפרסומת של Galaxy Z Flip x Vogue
הבדואים הם ילידים שהגיעו לארץ הזאת לפני יותר מ-200 שנה. עד 1948 הם היו שליטי הנגב, ורובם גורשו או ברחו בעקבות המלחמה, כאשר חלקם הגיעו גם לים המלח ולגדה המערבית. רוב השטחים שלהם הולאמו על ידי המדינה.
היום קיימים בנגב יותר מ-35 כפרים בדואים שהמדינה מסרבת להכיר בהם. אלה יושבים ברובם על אדמתם ההיסטורית או שהועברו למקום מושבם בצפון הנגב על ידי המשטר הצבאי. בעקבות חוקים כמו חוק התכנון והבנייה, הפכו כפרים אלה ל"בלתי חוקיים" או "בלתי מוכרים" על ידי המדינה, שמונעת מהם חיבור לרשת החשמל, חיבור לרשת המים הארצית, בתי ספר וגני ילדים, כבישים, תחבורה ציבורית ועוד (ושלא נדבר על מה קורה לבדואים בשטחים הכבושים, ראו מקרה חאן אל אחמר).
עד היום מפעילה מדינת ישראל מדיניות של עיור כפוי והריסות בתים כלפי הבדואים. הם נשלטים על ידי גוף נפרד בשם "הרשות לפיתוח והתיישבות הבדואים בנגב" – שבו יושב בדואי בכיר אחד שאחראי על אגף קהילה וחברה – אשר קובע את רוב הדברים המהותיים בעניינם ולוקח את מירב הכוח מידי הרשויות הבדואיות המקומיות והאזוריות.
ב-2019 למשל, נהרסו יותר מ-2,240 מבנים ביישובים הבדואים בנגב בטענה של "בנייה בלתי חוקית". אבל מה קורה אם החוק אינו מוסרי? הרי גם בארה"ב לשחורים היה אסור להיות בעלי רכוש. ובאוסטרליה האבוריג'ינים נושלו מאדמתם על פי חוקי האדם הלבן.
אנחנו חייבות לחשוב על כל זה כשאנחנו צופות בפרסומות כאלה, וגם רותם סלע צריכה לחשוב על זה. כפריבילגיות, המינימום שאנחנו יכולות לעשות זה לא לתמוך בזה. זו אינה רק הגזענות הבוטה שבאה לידי ביטוי בפרסומות של קסטרו ושל סמסונג, זה גם עשרות שנות הנישול, הדיכוי, האפליה ומניעת השירותים הבסיסיים. הבדואים בים המלח והשחורים באפריקה אינם תפאורה לפרסומת. הגיע הזמן להפסיק עם זה.
טל אברך היא רכזת לובי בינלאומי ומחקר בפורום דו-קיום בגנב לשוויון אזרחי
אנחנו המומות ומזועזעים, דואגות ומפוחדים מאירועי התקופה האחרונה.
בימים כאלה יש מי שדורשים מעיתונות "לבחור צד". הצד שבחרנו ברור: אנחנו עומדים לצד כל מי שאיבדו את יקיריהם במלחמה הזו; לצד כל מי שנאלצו לנוס על נפשם ולהותיר אחריהם בית; לצד כל מי שחרדים לחייהם ולחיי משפחתם ואהוביהם, בישראל, בעזה ובגדה המערבית.
בימים אלה, אנחנו מרגישות ומרגישים שקולנו, הקול של פלסטינים וישראליות נגד הכיבוש ולמען שלום צודק, ביטחון וחירות לכל, חשוב מתמיד. הסיפורים החשובים שלא מסוקרים בתקשורת המיינסטרים רבים מספור, אך משאבינו מוגבלים. בעזרתך נוכל להביא לציבור הולך וגדל סיפורים כמו זה שקראת עכשיו, ולהציע את הניתוח, ההקשר, והסיקור הנחוצים כל כך, במיוחד בתקופה הקשה והדרמטית הזו. הדרך הכי טובה להבטיח את היציבות והעצמאות שלנו היא התמיכה של קהילת הקוראות והקוראים באמצעות חברות בשיחה מקומית.
זה הזמן להיות חברות בשיחה מקומית
לתמיכה – לחצו כאן
