newsletter
השיחה מגיעה אליך
רוצה לקבל את מיטב הסיפורים של שיחה מקומית ישר למייל? הניוזלטר השבועי שלנו הוא התשובה בשבילך.

לשטח את העקומה? יותר חשוב לשטח בתים בישובים הבדואים

גם בזמן הקורונה, המשיכו גופי האכיפה לחלק צווי הריסה בכפרים הלא מוכרים בנגב. ברגע שהוכרזו הקלות, הם חזרו להרוס בתים. אמבולנסים לא נכנסו לכפרים בזמן הקורונה, הפקחים - כן

מאת:
השאירו תגובה
א א א

הרשות להתיישבות הבדואים היא גורם שחזונו העיקרי הוא לעשות ההפך ממה ששמו אומר. כלומר הוא לא נועד לעודד התיישבות של בדואים אלא למנוע אותה. אבסורד, אבל ככה זה. מטרתו לצופף את הבדואים בכפייה ביישובים הקיימים ולמנוע בכל מחיר הכרה בישובים חדשים, בניגוד לגורמים המקצועיים במנהל התכנון. ומטרה קדושה זו עולה על כל אינטרס אחר, דחוף ככל שיהיה. כולל המלחמה בקורונה.

מטרת הרשות להתיישבות הבדואים היא לא ליישב אלא להרוס. הריסה באל-עראקיב, 2014 (צילום: אורן זיו)

מטרת הרשות להתיישבות הבדואים היא לא ליישב אלא להרוס. הריסה באל-עראקיב, 2014 (צילום: אורן זיו)

כשפרצה המגיפה, בעוד הארץ כולה נסגרת ונאטמת, הרשות להתיישבות הבדואים – יחד עם המנהלת לאכיפת דיני תכנון ובניה, היחידה הארצית לפיקוח על הבניה, הסיירת הירוקה ויחידת יואב – המשיכו בלהט בהרס הבתים בקהילות הבדואיות שתושביהם הסתגרו בבתיהם, כמו כל אזרחי ישראל. לצד הרס בתים, עד ה-8 במרץ נחרשו-נעקרו גם יותר מ-1000 דונם שדות חיטה ושעורה, שהיו עלולים חלילה לשמש לפרנסת הבדואים ולהזנת הצאן.

22 ארגונים פנו ליועץ המשפטי לממשלה והסבירו שאין היגיון למסע של הרס בתים, כאשר הממשלה תובעת בתוקף להסתגר בבתים. היועצים המשפטיים גילו מודעות לאבסורד ועצרו את מסע ההרס.

אבל, ראשי הרשות וגופי האכיפה השונים התקשו להתאפק. על הארץ הוטל סגר. המדינה כולה קפאה, בתי המשפט ננעלו, משרדי הממשלה הקפיאו חובות, בנקים פרסו משכנתאות. אבל הגופים הללו התעקשו להמשיך במלאכת הקודש שלהם. גם בשיא המגפה הם המשיכו לחלק צווי הריסה לתושבים המפוחדים. בעיניהם, כנראה, היה מדובר במשימה שאינה סובלת דיחוי: לאיים בהרס על אזרחים המתקשים לקיים בידוד ביתי במאהלים ובבתים פרוצים לרוח. המתקשים לשמור על הגיינה, בהיעדר אספקת מים תקינה.

ברגע שמצב החירום שכך מעט, ברגע שהסתמנו הקלות בסגר, שוב יצאו פקחי הגופים הללו שוב  להרוס, לאבד ולהחריב. ובמי פגעו ראשונים? ברמת ציפורים, יישוב שמוסדות התכנון החליטו להכיר בו, אבל הרשות להתיישבות הבדואים בנגב מתעקשת לעקור. ולמי התנכלו אחר כך? לכפר רחמה, שהרשות עצמה הכינה לו תוכנית להכרה, בהסכמה עם כל גורמי התכנון והרשויות הסמוכות. אבל כעת היא מתעקשת לסלקו. וכל זאת למה? כי קיים חשש אסטרטגי לאומי עצום שמא, חלילה, יוכרו שוב יישובים בדואים.

בכפרים הבלתי מוכרים בנגב ראו התושבים את המדינה בימי הקורונה בשיא חרפתה: האמבולנסים לא נכנסו אליהם, אלא בלחץ בג"צ. מרפאות לבדיקת קורונה לא נפרשו בקרבת הכפרים הללו, אלא אחרי עתירה. הלמידה מרחוק רחוקה עד מאד, כי אין קליטה סלולארית ואין מחשבים. מערך של בידוד מותאם תרבותית הוצע לתושבים בני ברק, אך לא לבדואים, שלא לדבר על הבדואיות.

החזרה ללימודים עודנה מתעכבת ומוטלת בספק, כי אין בבתי הספר כלל תשתיות מתאימות. חזרה לעבודה? העובדים הבדואים הם הראשונים שפוטרו ונותרו נטולי זכויות. רווחה? גם לפני הסגר היו 76% מהילדים הבדואים עניים, אז למה צריכה הממלכה להנגיש אינטרנט לבדואים? כדי שיבקשו דמי אבטלה?

בתור ההזנחה הכללית הזו, רק שירות אחד הקפיד לפעול בנחישות 24/7. הרשות להריסת ההתיישבות, בשותפות צמודה עם אבירי אום חיראן ביחידות הסיור המיוחדות של משטרת ישראל וגופי האכיפה האחרים. צריך לשטח את העקומה? לא, חיוני יותר לשטח בתים.

חיה נח, מנכ"לית פורום דו קיום בנגב לשוויון אזרחי 

א א א
ועוד הערה לסיום:

הפוסט שקראת עכשיו לא במקרה נמצא פה, בשיחה מקומית. צוות האתר משקיע יום-יום המון מחשבה ועבודה קשה כדי להביא לקוראים שלנו מידע שלא נמצא במקומות אחרים, לפרסם תחקירים ייחודיים, להגיב מהר לאירועים חדשותיים מתגלגלים, ולתת במה לקולות מושתקים בחברה ולפועלות ולפעילים למען שלום, שוויון וצדק חברתי.

כבמה שעושה עיתונות עצמאית אנחנו לא נמצאים בכיס של אף בעל הון, ולא של השלטון. הרבה מהכתיבה באתר נעשה בהתנדבות מלאה. ועדיין, העבודה שלנו עולה כסף. זה זמן עריכה, וזה צילום, תרגום, שירותי מחשוב, ייעוץ משפטי ועוד.

אם כל אחת ואחד ממאות אלפי הקוראים שמגיעים לשיחה מקומית כל שנה יתרום ולו תרומה קטנה – נוכל לעמוד על הרגליים באופן עצמאי לגמרי. אם כל אחד יתמוך בנו בתרומה חודשית צנועה – נוכל לצמוח ולהרחיב את הפעילות שלנו פי כמה.

הצטרפו להצלחה שלנו בשיחה מקומית
תרמו לחיזוק העיתונות העצמאית של שיחה מקומית

לחצו כאן
משרד החינוך "מרוויח" ככל שסל הסיוע לתלמידים בחינוך המיוחד קטן. טקס חילופי השרים במשרד החינוך בין רפי פרץ ליואב גלנט (צילום: אוליביה פיטוסי / פלאש 90)

משרד החינוך "מרוויח" ככל שסל הסיוע לתלמידים בחינוך המיוחד קטן. טקס חילופי השרים במשרד החינוך בין רפי פרץ ליואב גלנט (צילום: אוליביה פיטוסי / פלאש 90)

מחקר חדש: משרד החינוך מתעמר בהורים בחינוך המיוחד

חוקרים ממכללת בית ברל בחנו את היחס בוועדות הזכאות שמפעיל משרד החינוך להורים בחינוך המיוחד. ההורים עוברים חוויה מכאיבה, נאמר במחקר, ומרגישים שהם צריכים להילחם על ילדיהם. "מעניין אותם תקציב, לא טובת הילד", אומרת אחת האימהות

X

אהבת את הכתבה הזאת?

כדי לעשות עיתונות עצמאית שיחה מקומית צריכה גם את התמיכה שלך. לחץ/י כאן כדי להיות חלק מההצלחה שלנו
donate
silencej89sjf