newsletter
השיחה מגיעה אליך
רוצה לקבל את מיטב הסיפורים של שיחה מקומית ישר למייל? הניוזלטר השבועי שלנו הוא התשובה בשבילך.

בתקשורת הסודאנית בטוחים: הפליטים שישראל מחזירה למדינתם הם מרגלים

בעוד בישראל טוענים כי המוחזרים לסודאן אינם מצויים בסכנה, כלי התקשורת הסודאנים מספרים סיפור שונה: שלטונות סודאן אוספים מידע אודות הפליטים הנמצאים בישראל ורבים נתונים במעקב צמוד מרגע חזרתם לסודאן

מאת:

כתב ותרגם מערבית: נדב פרנקוביץ'

בימים אלו דן בג"ץ בשאלת חוקיותו של "חוק ההסתננות", במסגרתו נכלאים מבקשי מקלט במתקני הכליאה חולות וסהרונים שבנגב המערבי. מטרת הכליאה היא לקדם את מה שהמדינה מכנה "חזרה מרצון" של מבקשי מקלט מסודאן לארץ ממנה ברחו. המדינה טוענת כי ההחזרה של מבקשי המקלט לסודאן, שלפי טענת ישראל מתבצעת דרך מדינה שלישית, נעשית באופן שאינו מסכן את המוחזרים .

אולם מעקב אחר המתרחש בסודאן מגלה מציאות אחרת. רק לאחרונה פרסמו כלי התקשורת בסודאן ובעולם הערבי כי ממשלת סודאן חשפה, לטענתה, רשת ריגול ישראלית, שפעיליה הם סודאנים אשר שהו בישראל והושבו "מרצון". בנוסף, מצטברות בקרב קהילת הגולים הסודאנים בישראל, פעילים למען זכויות מבקשי המקלט והארגונים הנוגעים בדבר עדויות פרטניות ומידע מדאיג ביחס לאנשים ספציפיים שנעלמו, נחקרו, עונו ומתו לאחר ששבו לצפון סודאן.

למרות זאת ישראל ממשיכה לפעול בצורות שונות בכדי להחזיר אזרחים אפריקאים סודאנים לצפון סודאן, שנגד שליטה עומר אל-בשיר תלוי ועומד כתב אישום חמור על רצח עם ופשעים נגד האנושות בבית הדין הבינלאומי בהאג, לאחר שכוחות משטרו המיטו שואה על מיליוני אפריקאים, טבחו במאות אלפים מביניהם, והפכו מיליונים מהם לפליטים.

מתקן הכליאה "חולות" ממנו מוחזרים מבקשי מקלט לסודאן (צילום: אקטיבסטילס)

מתקן הכליאה "חולות" ממנו מוחזרים מבקשי מקלט לסודאן (צילום: אקטיבסטילס)

הכתבה הבאה (שהתרגום של חלקים נרחבים ממנה מובא לפניכם) התפרסמה כבר ב-3 בפברואר 2013 בעיתון הצפון סודאני "הסודאני", אחד מחשובי העיתונים בצפון סודאן, הידוע כמקורב ביותר למשטרו של עומר אל-בשיר. זוהי אחת משלל כתבות התפרסמות בכלי התקשורת הסודאנים מהן עולה כי שלטונות סודאן אוספים מידע מפורט אודות הפליטים הנמצאים בישראל, וכי רבים אחרים נתונים במעקב צמוד מרגע חזרתם למדינה.


אומנו צבאית בישראל: סודאנים בשירות המוסד – מלחמת המרגלים 

מאת: מערכת "הסודאני" (שם כתב לא צוין), 3.2.13

כ-20 אלף סודאנים נפלטו ל'ישראל' בשנים האחרונות, והם גויסו על ידיה למטרות הבאות: חיסולים, הפצת שמועות ודרדור המצב הפוליטי בסודאן.

הימצאותם של פליטים אפריקאים רבים בישראל עוררה את זעמם של חלק מאזרחיה. לאחר שהתפתחו עימותים קשים בינם לבין הפליטים, מיהרה תל אביב להיפטר מאותם פליטים – ובראש ובראשונה מהסודאנים שביניהם – וזאת באמצעות מספר דרכי פעולה. ביניהן: הענקת מענקים כספיים לאזרחי מדינת דרום סודאן והרחקתם למדינתם במסגרת הסכם עם ממשלת ג'ובה, והקמת מתקן הכליאה הגדול בעולם, כדי לעצור ולרכז בו את מבקשי המקלט המסרבים לעזוב את אדמת ישראל.

לנוכח המדיניות הזו נאלצו רבים מאלו שנפלטו לישראל לעזבה, מה שמשתלב באופן נהדר עם התוכנית הישראלית. לאחרונה הצטברו ידיעות על שיבה של עשרות רבות מהם דרך ג'ובה ומקומות נוספים, כולל מספר ערי בירה ונמלי תעופה במדינות השכנות. בשל כך נערכו רשויות הביטחון היערכות מקסימלית, לאחר שהגיע לידיהם מידע שלפיו לפחות חלק מהשבים גויסו כמרגלים על ידי סוכנויות הריגול הישראליות.

התופעה הזו נמשכת כבר זמן מה, ומערוצי מידע שונים מסתבר כי ישראל גירשה לסודאן במרוצת החודשיים שחלפו קרוב לאלף מהגרים נוספים באופן חשאי. הדבר נעשה באמצעות מדינה שלישית שישראל שומרת את שמה בסוד, מחשש לתגובה של ממשלת סודאן כלפי אותה מדינה. הדבר מתבצע בניגוד לחוק הבינלאומי ורחוק מעיני האו"ם, כפי שפורסם בין השאר גם בעיתון הישראלי "הארץ".

ח'רטום, בירת צפון סודאן. (צילום: אחמד רביע, ויקימדיה [CC-BY-SA-2]

ח'רטום, בירת צפון סודאן. (צילום: אחמד רביע, ויקימדיה)

אותם מקורות יודעי דבר ציינו גם שכל המהגרים הללו גורשו במשך החודשיים האחרונים לאחר ששהו בין כותלי הכלא, ולאחר שעל פי טענת מנהלת ההגירה הישראלית, השייכת למשרד הפנים הישראלי, הם הביעו את הסכמתם לעזוב את ישראל מרצונם החופשי.

ישראל ביצעה את מבצעי הגירוש הללו בחשאיות גמורה ושמרה אותם בסוד מפני האו"ם מכיוון שהיא יודעת היטב שגירוש כזה איננו חוקי, ומכיוון שסודאן מצדה אינה מתירה לאזרחיה להיכנס לתחומי ישראל, ואף נותנת לכך ביטוי מפורש בהערה הנדפסת בדרכון הסודאני, לפיה "דרכון זה מעניק היתר נסיעה לכלל מדינות העולם מלבד ישראל".

במקביל הודיע אתמול משרד הפנים הסודאני כי הוא פותח בחקירה רשמית ביחס להגעתם לסודאן של מי ששהו בישראל. מנכ"ל משרד הפנים, באבכר דקנה, הודיע כי המשרד פתח בחקירה בנושא ויברר את העובדות הנוגעות להגעתם המשוערת לסודאן, אשר נעשתה ללא הליכים רשמיים וללא תיאום מוסדר עם רשויות האו"ם. הוא הבהיר כי הרשויות המוסמכות לכך פתחו בחקירה נגד השבים, על מנת לברר את נסיבות הגעתם.

המוחזרים מישראל הוכשרו בירי צלפים ובהשפעה על דעת הקהל

הפרשן המדיני ד"ר אחמד א-סאעורי אמר למערכת "הסודאני" שהשבים מישראל מגיעים לסודאן משלוש סיבות עיקריות: להשתלב במערכי ההנהגה של המפלגות והתנועות החמושות, בכדי לערער את המצב הפוליטי בסודאן, ובמיוחד על רקע האירועים האחרונים במדינה; להקים ולהפיץ בסודאן תאים חמושים; והמטרה השלישית היא לשמש מרגלים לטובת שירותי הביון הישראלים לאחר שהוכשרו לכך בידי סוכנויות ביטחון עולמיות, להוציא לפועל סדרת חיסולים ולהפעיל מערכי ביון בתוככי סודאן, ובהמשך גם לנצל לצרכיה של ישראל את הדרכונים הסודאנים שברשותם, בכדי לפעול באופן דומה גם במדינות ערביות נוספות באזור.

ישראל התכוננה לכך במשך תקופה ארוכה במסגרת תכנית אסטרטגית מקיפה, והמקורות סבורים שמשימתם של המרגלים הללו חשובה וכבדת משקל אף יותר ממה שנהוג לחשוב, בייחוד לאור העובדה שהם הוכשרו בתחום הריגול, החבלה, הטרור, זריעת הכאוס, ירי צלפים מקצועי, הוצאה לפועל של מבצעי התנקשות וחיסול, ובנוסף גם השפעה על דעת הקהל באמצעות הפצת שמועות.

הסטטיסטיקות הרשמיות מורות כי ישנם כ-20 אלף סודאנים אשר נפלטו לישראל בשנים האחרונות. 25% מהם הגיעו מדארפור, 15% מהרי הנובה, ו-60% מדרום סודאן. כ-700 מהם חזרו לאחרונה לסודאן דרך דרום סודאן. הדבר התבצע בזהירות ובחשאיות מוקפדת, ויש חשש כבד כי מדובר במרגלים.

יוזמת הסתננות ישראלית

על פי המידע שבידינו ממשלת ישראל מעודדת את הסודאנים לשיבה מרצון לארצם, והיא אף ביקשה מממשלת דרום סודאן לתמוך בצעד הזה ולקבל את השבים בבירתה ג'ובה. הצעד המעשי הראשון להוצאה לפועל של תכנית זו הוא בניית מחנה המעצר. ישראל החלה אם כן לנקוט מאמצים ממשיים על מנת להיפטר מתופעת הפליטים האפריקאים, שמהווה בעיה חברתית וכלכלית גוברת ככל שמספרם של הפליטים עולה.

הקולונל עת'מאן א-סייד מוסיף בהקשר זה כי היות שסודאן נמצאת באופן תיאורטי במצב של מלחמה עם ישראל, על קבוצות המהגרים השבים לסודאן לנסוע תחילה למדינה שלישית, ורק אחר כך הם שבים, כל אחד בנפרד, למולדתם. לדבריו, מי שמארגן את מבצע שילוחם מישראל הוא ארגון לא ממשלתי זר, ולא ישראלי, הפועל בתיאום עם נציבות האו"ם לענייני פליטים.

הדיפלומט והשגריר הבכיר לשעבר, רשיד אבו-שאמה:

קשה לנבא מה עלולים לעולל הללו אשר שבים מישראל. הדבר לוט בערפל, וכל האפשרויות צריכות להיחשב סבירות ולהילקח בחשבון, היות והשבים מגיעים ממדינה המחשיבה את סודאן למדינת אויב. סביר שישראל תסתייע בשבים לצרכי ריגול, בייחוד לאור הימצאותם של גורמים מתנועתו של עבד אל-ואחד מוחמד נור בתל-אביב (1). מדובר בתנועה שכידוע פעלה להיפרדות הדרום מסודאן בכדי להביא לקיומה של מדינה עצמאית שתשמש כבסיס ריגול ומודיעין למען ישראל מדרום לסודאן. ישראל מגדירה את סודאן כמדינת אויב בשל העמדות הברורות והנחרצות שמביעה סודאן ביחס לישראל – ולכן פועלת ללא לאות ובכל דרך אפשרית להחלשתה של סודאן.

הפרשן המדיני ד"ר יאסר אבו מוסיף:

תופעת ההסתננות של סודאנים לישראל החלה בבירור לאחר אירועי כיכר מצטפא מחמוד בקהיר (2). ישראל ריכזה אותם בתחילה במחנות, רחוק מריכוזי האוכלוסיה, ולאחר מכן החלה לשלבם באופן הדרגתי כפועלים בתחום החקלאות והתעשייה ואף העניקה לחלקם תושבות, ובמיוחד לבני דארפור, וככל הנראה ישנם למעלה מ-3000 שזכו לתושבות מיוחדת כזו בישראל.

ישראל שאפה לקליטת פליטי דארפור ושילובם בחברה הישראלית על מנת לנפנף בתמיכתה בסוגיה הדארפורית ולייצר תדמית של מדינה דמוקראטית המכבדת את זכויות הפליטים וקולטת פליטי חרב ממדינות ערב, וסביר בהחלט שהיא למעשה מעוניינת להפוך אותם לזרועות של שירותי הביון הישראליים ולהשתמש בהם לצרכיה כפרובוקטורים בחבל דארפור.

סכנה גדולה טמונה בכך שמדובר במדינה האויבת את סודאן ושבאפשרותה להשתמש באנשים הללו על מנת להחמיר את הסכסוכים והמלחמות בדארפור ובהרי הנובה. יש לציין כי לאחרונה אף ביקר סלפא כיר, נשיא דרום סודאן, בישראל, ובין הנושאים אשר דן בהם עם בכירי ההנהגה הישראלית היה גם נושא החזרתם של הדרום סודאנים השוהים בישראל לדרום סודאן והפיכתה של מדינת דרום סודאן למדינת בובה הנשלטת בידי המסתננים האפריקאים לישראל, בתיאום עם גורמי המודיעין הישראלים, אשר יוזמים ומתאמים את הגעת הפליטים לישראל ואת שיבתם לסודאן.

חלק מהשבים הסגירו את עצמם לידי כוחות הביטחון והודו בריגול

מקורות בכירים נוספים במערכת הביטחון, אשר ביקשו להישאר עלומי שם, מסרו למערכת העיתון כי מספר קבוצות אשר שבו בשנים האחרונות מישראל הסגירו עצמם לידי כוחות הביטחון ושירות הביטחון הכללי, כולל קבוצת "תצחיח אל-מסאר" [תיקון הנתיב] שחבריה הודו בבית המשפט בזיוף פלילי של מסמכים ובכך שאומנו על ידי ישראל וקציני המוסד לפעולה נגד ח'רטום. הם אף העידו כי מספר מחברי הארגונים הפועלים בחבל דארפור שנכנסו לסודאן באמצעות דרכונים מזויפים, הינם למעשה פעילים של זרועות המודיעין הישראליות, וכי מספרם עצום.

מהדי עבד אל-באסט, אחד מהשבים, כתב רשימות מזיכרונותיו בישראל ובהם חשף פרטים על מערך הגיוס של הסודאנים בישראל. על פי עבד אל-באסט השלטונות המצריים עמדו חסרי אונים ולא יכלו לעצור את תופעת ההגירה של סודאנים לישראל. הם טענו שהבדווים, תושבי חצי האי סיני, הם למעשה הריבון והשליט האמתי באזורי הגבול עם ישראל, וכי הברחת הסודאנים לישראל מהווה לבדווים מקור הכנסה בלתי מבוטל. אלא שלמעשה הרשויות המצריות מעודדות את הסודאנים לעבור לשטחי ישראל, וזאת על מנת להפחית את מספר הסודאנים השוהים במצרים, המהווים נטל על הכלכלה המצרית.

עבודה במלונות ואימונים בבסיס סודי באילת

עבד אל-באסט כותב כי בישראל ישנן מספר עמותות אשר מסייעות למהגרים הסודאנים ומספקות להם פתרונות בתחום הדיור, הטיפול רפואי והעבודה – במיוחד במלונות הפאר שבעיר הדרומית אילת – וזה אכן גם מה שמשתקף בדיווחי התקשורת הישראלית. אבל למעשה מדובר בכסות המסווה את העובדה כי לאחרונה החלה ישראל בגיוס סודי של רבים מהסודאנים לזרועות שונות של מערכת הביטחון הישראלית, בנצלה את שנאתם של הסודאנים האפריקאים לערבים (בשל היחס כלפיהם, שלא תמיד היה ראוי ואנושי), וכן את הצורך שלהם להתפרנס.

השלטונות המצריים הרשמיים הבהירו כי הם מודעים לתופעת הגיוס של הסודאנים ושילובם כמשרתים במערכת הביטחון הישראלית, וישנם סימנים המעידים על כך כי רשויות הבטחון המצריות פועלות למעשה להקל על מעברם לאזורי הגבול עם ישראל, לאחר שהשר המצרי עמר סלימאן חתם על מזכר הבנות עם ממשלת תל אביב שלפיו המדינה העברית לא תפעיל את סוכניה הסודאנים נגד מצרים. הדבר אפשר ללא פחות מ-1000 סודאנים, אריתראים ואתיופים, לעבור את הגבול לישראל ממצרים כל חודש, וסייע לישראל לבצע גיוס של כ-100 מהם בכל חודש מבלי לעורר חשד.

הקבוצה הגדולה מקרב המגויסים הסודאנים והאריתראים, שגודלה מוערך בכמה מאות, שוהה באגף סודי ביותר של אחד מבסיסי הצבא הישראלי השוכן צפונית לאילת באזור הררי שומם שהכניסה אליו אסורה לאזרחים והוא מוכרז שטח צבאי סגור. הבסיס הזה שייך ליחידה מיוחדת בצבא הישראלי אשר הוקמה לאחרונה לצרכי פעילות באזורים מדבריים בעולם הערבי. מרבית חיילי היחידה הינם סודאנים, וזאת בשל חוסנם הגופני ויכולתם לשאת משאות כבדים, לפעול בתנאי מזג אוויר מדבריים קשים במשך פרקי זמן ארוכים ולגמוע מרחקים גדולים מבלי להידרש לאספקה של מזון ומים לשתיה. המשרתים ביחידה לובשים לבוש אזרחי על מנת לשרת את המצג לפיו מדובר כביכול במהגרים רגילים מאפריקה.

המשימות המוקצות ליחידה קשורות למלחמה שמנהלת ישראל נגד רשתות הברחת הנשק האיראניות לרצועת עזה דרך סודאן ואריתריאה ומדינות אחרות, בנוסף למשימות שדה שונות אשר היחידה מיועדת לבצען בכל מלחמה עתידית שתפרוץ בין ישראל לשכנותיה הערביות.

ראוי לציין כי בצבא הישראלי כבר פועלת יחידה דומה הנקראת 'גדוד 300' המכונה 'יחידת המיעוטים' וחייליה ערבים. במצב מלחמה אמורה יחידת הסודאנים והאריתראים לחבור לגדוד הנ"ל ככוח קומנדו עצמאי.

השלב הראשון בגיוס הפליטים הסודאנים והאפריקאים מתחיל כאשר כוחות משמר הגבול הישראלי עוצרים קבוצה של מסתננים הגונבת את הגבול לישראל. הם מועברים לבסיס קליטה ושם עורכים להם בדיקות רפואיות כלליות, ובפרט לגילוי מחלות כגון איידס, מלריה ושחפת.

לאחר שמוודאים כי מדובר באדם בריא מוצע לו לעבוד בתמורה למשכורת טובה למשך מספר שבועות בחברת בנייה אשר למעשה שייכת לצבא הישראלי, ועוסקת בבניית מתקנים בבסיסי הצבא הישראלי במדבר הנגב. מנהלי העבודה הם למעשה קציני גיוס במסווה הלבושים בבגדים אזרחיים, ואשר אמונים על איתור העובדים המתאימים ביותר לגיוס על פי קריטריונים של אינטליגנציה, מסירות, יחסי אנוש, בריאות וחוסן גופני, והחשוב ביותר: שאינם מתפללים. למי שעומד בקריטריונים מוצע להצטרף למשטרה הישראלית, וזהו כיסוי למספר מסלולים המסתעפים מנקודה זו, ומובילים לאחר מכן למילוי תפקידים שונים במשטרה, בשירות בתי הסוהר הישראלי, בצבא הישראלי ובמוסד.

למי מבין המגויסים אשר צועד במסלול זה בנוחיות ומפגין את נאמנותו לישראל, מוצע לשרת באופן סודי בצבא, והמובחרים מבין מסיימי השירות הצבאי הסדיר מופנים לאחר מכן לשירות במוסד. תקופת השירות הסדיר במסלולים הללו נעה בין 12 ל-18 חודשים, תלוי במסלול.

ומשום שבכל חודש רק כמה עשרות של מובחרים עומדים בקריטריונים ובשלבי הסינון למסלולים הללו ומגויסים בפועל, הרי שישראל זקוקה לתזרים שוטף של סודאנים, אריתראים ואפריקאים אחרים, המגיעים ממצרים בכמויות שרק הולכות וגדלות.


 

(1) עבד אל-ואחד מוחמד נור הוא עורך דין סודאני דארפורי, בן שבט הפור, שהחל את דרכו הפוליטית במפלגה הקומוניסטית הסודאנית. נור הוא יו"ר התנועה לשחרור סודאן והשתתף בהקמת כוחות אפריקאים חמושים שפעלו בהר מרה, רכס הרים במערב דארפור, יחד עם מני ארכוי מנאוי (שמאוחר יותר ערק וחבר לממשלת ח'רטום). נור נחשב לבעל קשרים קרובים עם המשטר האריתראי.

(2) אירועי כיכר מצטפא מחמוד בקהיר' הם הטבח שביצעה משטרת מצרים בפליטים הסודאנים שהפגינו במחאה על יחסה של מצרים כלפיהם, טבח שלאחריו החל הגל הגדול של בריחת מבקשי מקלט לישראל. הטבח אירע בשלהי 2005

אנחנו המומות ומזועזעים, דואגות ומפוחדים מאירועי התקופה האחרונה.

בימים כאלה יש מי שדורשים מעיתונות "לבחור צד". הצד שבחרנו ברור: אנחנו עומדים לצד כל מי שאיבדו את יקיריהם במלחמה הזו; לצד כל מי שנאלצו לנוס על נפשם ולהותיר אחריהם בית; לצד כל מי שחרדים לחייהם ולחיי משפחתם ואהוביהם, בישראל, בעזה ובגדה המערבית.

בימים אלה, אנחנו מרגישות ומרגישים שקולנו, הקול של פלסטינים וישראליות נגד הכיבוש ולמען שלום צודק, ביטחון וחירות לכל, חשוב מתמיד. הסיפורים החשובים שלא מסוקרים בתקשורת המיינסטרים רבים מספור, אך משאבינו מוגבלים. בעזרתך נוכל להביא לציבור הולך וגדל סיפורים כמו זה שקראת עכשיו, ולהציע את הניתוח, ההקשר, והסיקור הנחוצים כל כך, במיוחד בתקופה הקשה והדרמטית הזו. הדרך הכי טובה להבטיח את היציבות והעצמאות שלנו היא התמיכה של קהילת הקוראות והקוראים באמצעות חברות בשיחה מקומית.

זה הזמן להיות חברות בשיחה מקומית

לתמיכה – לחצו כאן
"רציתי לטפל בחוויות בלתי פתורות שנשאתי בכאב כל חיי". נעמי אברהם, מחברת הספר "חקירה במסדרונות בית הספר" (צילום: אלון אלוניס)

"רציתי לטפל בחוויות בלתי פתורות שנשאתי בכאב כל חיי". נעמי אברהם, מחברת הספר "חקירה במסדרונות בית הספר" (צילום: אלון אלוניס)

"לחזור לזירת הפשע": התלמידה הבעייתית שהפכה יועצת חינוכית

כשהיתה תלמידה, התייחסו לנעמי אברהם כ"ילדה רעה". כמבוגרת, ניסתה לתקן את החוויה והיתה למורה וליועצת. בספר שכתבה היא מנסה לשלב בין תובנות שצברה לחוויותיה האישיות. למרות ההצלחות, המסקנה עגומה: מערכת החינוך לא יודעת לגלות אנושיות

X

אהבת את הכתבה הזאת?

כדי לעשות עיתונות עצמאית שיחה מקומית צריכה גם את התמיכה שלך. לחץ/י כאן כדי להיות חלק מההצלחה שלנו
silencej89sjf