newsletter
השיחה מגיעה אליך
רוצה לקבל את מיטב הסיפורים של שיחה מקומית ישר למייל? הניוזלטר השבועי שלנו הוא התשובה בשבילך.

אלימות המתנחלים ממשיכה כאילו אין מגיפה

בזמן שכל העולם נאבק בקורונה, תועדו 26 מקרי אלימות מצד ישראלים כלפי פלסטינים. אך מנהיגי המדינה נזכרים לגנות רק כשמתנחלים תוקפים שוטרים. הסיבה לשתיקתם ברורה: האלימות הזאת מסייעת בהנצחת האפרטהייד והכיבוש

מאת:

ביום חמישי שעבר השליכו מתנחלים שהגיעו מכיוון המאחז הבלתי חוקי קומי אורי שלושה בקבוקי תבערה לעבר ג'יפ מג"ב ביציאה מההתנחלות יצהר. האירוע התרחש לאחר ששוטרי מג"ב ביקשו להחיל על קומי אורי צו שטח צבאי סגור.

שלא כמו במקרים שבהם נערי גבעות תוקפים פלסטינים, במקרה של תקיפת שוטרים הגינויים לא איחרו להגיע. במשטרה כינו את המעשה "אירוע טרור חמור מאוד". באותן מילים השתמש גם הרמטכ"ל אביב כוכבי.

ראש הממשלה בנימין נתניהו גינה בתוקף את "אירוע האלימות החמור". גם שר הביטחון נפתלי בנט הצטרף לגינויים. ועל פי עיתונאית תאגיד השידור כאן, כרמל דנגור, אפילו תושבים מהמאחז קומי אורי עצמו פירסמו מכתב שבו הם מגנים את זריקת בקבוקי התבערה. על פי הדיווחים, כמה שעות לאחר מכן גם הנהגת ההתנחלות יצהר הוציאה הודעה ברוח דומה.

עבור הציבור, התנחלות יצהר מוכרת לשמצה בעיקר בגלל אלימות מתנחלים. לפני שנה וחצי פירסמנו ביש דין דו"ח שבחן את מקרי האלימות הרבים היוצאים מההתנחלות כלפי שישה יישובים פלסטיניים הנמצאים בקרבת ההתנחלות.

פלסטינים ליד מכוניות שניזוקו מאבנים שהשליכו מתנחלים, ביישוב חווארה שנמצא דרומית לשכם, ב-15 במרץ 2020 (צילום: נאסר אישתאיה / פלאש90)

שתיקה רועמת מצד המנהיגים. פלסטינים ליד מכוניות שניזוקו מאבנים שהשליכו מתנחלים, ביישוב חווארה שנמצא דרומית לשכם, ב-15 במרץ 2020 (צילום: נאסר אישתאיה / פלאש90)

מהדו"ח עלה בין היתר כי בין ינואר 2017 למרץ 2018, התחקירנים שלנו תיעדו 40 מקרי אלימות. בעשור שבין ינואר 2008 למרץ 2018, תיעדנו 275 מקרי אלימות מצד אזרחים ישראלים באזור ועוד 60 אירועים המעלים חשד לעבירות שביצעו חיילים ושוטרים כלפי פלסטינים.

מילא שנוער הגבעות אינו רואה את העוול והאבסורד בלגנות מצד אחד אלימות כלפי חיילים ומנגד לתמוך במעשי אלימות כלפי פלסטינים, אך הגינוי והשתיקה מגיעים מצד כל ראשי ההנהגה בישראל. הם, כמו נוער הגבעות, אינם מגנים אלימות כאשר היא מופנית מצד יהודים כלפי פלסטינים. הם אמנם אינם תומכים בה (לפחות לא פומבית), אך נדיר לשמוע אותם מגנים אותה בפומבי.

והמסר עובר ומחלחל. בשלושת השבועות שלפני זריקת בקבוקי התבערה, בזמן שבכל העולם נאבקים במגיפת הקורונה, תחקירני יש דין תיעדו 26 מקרי אלימות מצד אזרחים ישראלים כלפי פלסטינים, ומפיהם של מנהיגי המדינה לא שמענו אפילו ציוץ – רק שתיקה רועמת.

אך גם אילו היו מגנים ושולחים מסר תקיף, הרי גינויים, חשובים לכשעצמם, הם בעיקר מס שפתיים אם אין בהם ממש. המסקנה מעבודת יש דין לאורך השנים היא שרשויות אכיפת החוק נכשלות בתפקידן.

מתוך כלל המקרים סביב התנחלות יצהר שתיעדנו בעשור שבין 2008 ל-2018 הוגשו חמישה כתבי אישום בלבד. הנתונים לגבי יתר הגדה אינו טובים בהרבה. 91% מכלל המקרים שבהם פלסטינים בוחרים להגיש תלונה למשטרה בסיוע של יש דין נסגרים ללא כתב אישום, רובם בשל כישלון בחקירת המשטרה. כמובן שבמקרים רבים פלסטינים בוחרים לא להגיש כלל תלונה, כך שהסטטיסטיקה המבישה היא בעצם מצג טוב יותר למה שמתרחש בפועל.

האלימות היא כלי להשגת מטרות פוליטיות – הפחדת האוכלוסייה הפלסטינית והשתלטות על אדמותיה. קהילות שלמות של פלסטינים חיות בפחד מתמיד מזריקות אבנים, תקיפה אלימה, הצתת מכוניות, כריתת עצי הזית שלהם שאחר כך "מתפנים" להרחבת ההתנחלויות.

לציבור הפלסטיני אין לאן לפנות. להפך, לא פעם אנחנו עדים לחיילים שעומדים לצד אותם פורעים יהודים, מספקים להם הגנה ומאפשרים להם להמשיך בשלהם. התוצאה היא שהציבור הפלסטיני חי תחת טרור מתמשך, ואדמותיהם מסתפחות להתנחלויות.

שתיקת הפוליטיקאים תורמת להישג הפוליטי הזה. כל עוד הם שותקים, הם נותנים לגיטימציה ותמיכה לתופעה, מעודדים אותה ונהנים מהפירות הרקובים שלה. אפילו גבולות התוכנית של נשיא ארה"ב, דונלד טראמפ, מכשירים כל דונם שעליו הנהגת המתנחלים הצליחה להשתלט. שתיקה היא איפוא תמיכה וגיבוי פוליטי.

חיילים עומדים בסמוך למתנחלים שהגיעו מכיוון חומש ותקפו בבורקה (צילום: תושב בורקה)

חיילים עומדים בסמוך למתנחלים שהגיעו מכיוון חומש ותקפו בבורקה (צילום: תושב בורקה)

הדרכים הרבות לממש את האידיאולוגיה הגזענית של השתלטות על אדמות פלסטיניות בגדה ויצירת משטר של עליונות וכיבוש נצחי הן מתוחכמות ונבזיות. הנה כמה דוגמאות: הפקעת אדמות של פלסטינים; הכרזה על אזורים כשמורות טבע; הפיכת אדמות פרטיות של פלסטינים לאדמות ציבור ("מדינה") והקצאת אותן אדמות לציבור המתנחלים בלבד; הריסות בתים; הקמת התנחלויות הן על ידי תכנון מפורט או לחילופין ללא כל תוכנית או היתר. אפילו הארכיאולוגיה הפכה לכלי בשירות ההשתלטות.

כל הדרכים הללו מובילות אותנו בנתיב המפוקפק והבטוח להנצחת האפרטהייד והכיבוש. כולן מגונות, פסולות וראויות שנאבק בהן. אלימות מתנחלים היא אמנם רק אחד מהאמצעים הללו, אך כזה שגורם לקהילות שלמות לחיי פחד וטרור. אסור לתמוך בזה, ולכן אסור לשתוק על כך.

ליאור עמיחי הוא מנכ"ל יש דין

היום  (רביעי) בשעה 16:00 יתקיים בשיתוף עם ארגון זזים קהילה פועלת מפגש עם פעילים ומנהיגים מקומיים מהגדה המערבית ועם תחקירני השטח של יש דין. במפגש נשמע על החיים תחת כיבוש בזמן משבר הקורונה, על אלימות המתנחלים שלא פוסקת גם כשכולנו נאבקים במגיפה, ועל היוזמות להתמודדות עם המצב. בלינק הזה ניתן להירשם מראש ולקבל פרטים נוספים.

אנחנו המומות ומזועזעים, דואגות ומפוחדים מאירועי התקופה האחרונה.

בימים כאלה יש מי שדורשים מעיתונות "לבחור צד". הצד שבחרנו ברור: אנחנו עומדים לצד כל מי שאיבדו את יקיריהם במלחמה הזו; לצד כל מי שנאלצו לנוס על נפשם ולהותיר אחריהם בית; לצד כל מי שחרדים לחייהם ולחיי משפחתם ואהוביהם, בישראל, בעזה ובגדה המערבית.

בימים אלה, אנחנו מרגישות ומרגישים שקולנו, הקול של פלסטינים וישראליות נגד הכיבוש ולמען שלום צודק, ביטחון וחירות לכל, חשוב מתמיד. הסיפורים החשובים שלא מסוקרים בתקשורת המיינסטרים רבים מספור, אך משאבינו מוגבלים. בעזרתך נוכל להביא לציבור הולך וגדל סיפורים כמו זה שקראת עכשיו, ולהציע את הניתוח, ההקשר, והסיקור הנחוצים כל כך, במיוחד בתקופה הקשה והדרמטית הזו. הדרך הכי טובה להבטיח את היציבות והעצמאות שלנו היא התמיכה של קהילת הקוראות והקוראים באמצעות חברות בשיחה מקומית.

זה הזמן להיות חברות בשיחה מקומית

לתמיכה – לחצו כאן
רחוב בשג'אעייה, במרץ 2024 (צילום: מוחמד נג'אר)

רחוב בשג'אעייה, במרץ 2024 (צילום: מוחמד נג'אר)

"אנחנו צועקים, רעבים ומתים לבד": החיים בחורבות שג'אעייה

הפלישה של ישראל לשכונה שבמזרח העיר עזה, שנמשכה חודשים, הותירה אחריה הרס מוחלט. התושבים, עדיין תחת מצור, מסכנים את חייהם רק כדי לשים ידיהם על שק קמח אחד

X

אהבת את הכתבה הזאת?

כדי לעשות עיתונות עצמאית שיחה מקומית צריכה גם את התמיכה שלך. לחץ/י כאן כדי להיות חלק מההצלחה שלנו
silencej89sjf