newsletter
השיחה מגיעה אליך
רוצה לקבל את מיטב הסיפורים של שיחה מקומית ישר למייל? הניוזלטר השבועי שלנו הוא התשובה בשבילך.

אחרי חשיפת המימון מתשובה לפינוי גבעת עמל: "טייקון דרס אותנו"

מנתונים שנמסרו במסגרת חופש המידע עולה, שהמשטרה שלחה 1,160 שוטרים לפינוי השכונה וכי חברה בבעלות תשובה הפקידה 1.8 מיליון שקל למימון הפינוי. האגודה לזכויות האזרח: "אסור להשתמש בשוטרים בתשלום בהפגנות"

מאת:
1,160 שוטרים מול כמה עשרות בני משפחות ופעילים. פינוי שכונת גבעת עמל בתל אביב, 15 בנובמבר 2021 (צילום: אורן זיו)

1,160 שוטרים מול כמה עשרות בני משפחות ופעילים. פינוי שכונת גבעת עמל בתל אביב, 15 בנובמבר 2021 (צילום: אורן זיו)

1,160 שוטרים השתתפו בפינוי שכונת גבעת עמל בחודש שעבר, מתוכם 606 שוטרים בשכר שמומנו על ידי הקבלן המפנה. כך עולה מנתונים שהעבירה המשטרה לבקשת חופש המידע שהגישה האגודה לזכויות האזרח. לפי המשטרה, מבצעי הפינוי הפקידו במשטרה סכום של 1,868,671 ש״ח.

ב-15 בנובמבר השנה, פונו בכוח המשפחות הנותרות בגבעת עמל – 11 בתי אב שיושבו על ידי המדינה במקום בשנת 1948. ארבע משפחות בחרו להתבצר בבתים משעות הלילה שלפני הפינוי, ואיתן עוד כמה עשרות פעילים. בשעות הבוקר פרצו מאות שוטרים לשכונה והוציאו בכוח את הדיירים והפעילים מהבתים.

כעת מתברר כי המשטרה השתמשה בכוחות עצומים לצורך הפינוי: 554 שוטרים בתפקיד ועוד 606 בשכר. כלומר יותר מ-1,100 שוטרים מול כמה עשרות תושבים ופעילים שתמכו בהם. הנתונים פורסמו לראשונה בחדשות 13.

על פי המידע שנמסר לאגודה לזכויות האזרח, הגורם שהזמין את הכוחות ושילם עבורם היא חברת ג.א. אמיר ייצור ושירותים בע"מ שבבעלות יצחק תשובה. בתשובת המשטרה לא פורט כמה מתוך ה-1.86 מיליון שקל שהופקדו שולמו בפועל למשטרה.

אף שתשובה מכר את הקרקע שבבעלותו בגבעת עמל, על פי הסכמים קודמים עם עיריית תל אביב, הוא נשאר אחראי לפינוי.

"כשאנחנו רואים את המספרים שחור על גבי לבן – 1,160 שוטרים – אנחנו מתחילים להבין את העוצמה של הדריסה, של הכוח שהופעל נגדנו, כוח של טייקון", אומרת רונית אלדובי, אחת המפונות. "חשוב להזכיר שהפינוי הנוראי הזה הוא משטחים של עיריית תל אביב, שמכרה את הזכויות שלה בגבעת עמל באפריל 2021 ליזמים תמורת 365 מיליון ש"ח. תשובה הביא 1,160 שוטרים כדי שהיא (העירייה) תוכל להעביר את השטחים האלה ליזמים נקיים מתושבים".

בתשובתה אמרה המשטרה כי מדובר ב"אירוע חריג" שבו המשטרה "נתבקשה על ידי גוף ציבורי (קבלן הוצאה לפועל) לסייע בהפעלת סמכות אכיפה במסגרת צו פינוי שיפוטי". במשטרה הסבירו כי בחרו בחלופה של גיוס יותר מ-1,100 שוטרים בשל "היקף האירוע, טיבו ומהותו, החשש שמא יופר הסדר הציבורי, החשש לשלום הציבור לאור איומים וכוונות להתבצרות במקום ולשם סיוע באכיפת צו הפינוי… נוכח האמור, שולבו במסגרת ההיערכות לאירוע הפינוי שוטרים בתפקיד לצד שוטרים בתשלום".

"קיים איסור מוחלט על שימוש בשוטרים בתשלום בהפגנות", אומרת סיוון תהל מהאגודה לזכויות האזרח. "גם אם חלק מהשוטרים עסקו בפינוי הדיירים, אין אלא לתהות האם מטרתו של הכוח המשטרתי המופרז שנקנה בכסף פרטי היתה להרתיע, להפחיד ולרסק מחאה ציבורית. כמות השוטרים באירוע והצעדים שננקטו לקראתו מעלים חשד ששיקולים כלכליים עיוותו את שיקול הדעת של המשטרה".

לדברי תהל, "בשום שלב לא היתה סכנה לשלום הציבור מצד הפעילים והתושבים, והניסיון של המשטרה להפוך מחאה לגיטימית לאירוע עם פוטנציאל אלימות משרת את הקבלן, שגם קנה את שירותי המשטרה בתשלום".

לא היתה סכנה לשלום הציבור. שוטרים בפינוי גבעת עמל (צילום: אורן זיו)

לא היתה סכנה לשלום הציבור. שוטרים בפינוי גבעת עמל (צילום: אורן זיו)

המשפחות שנותרו בגבעת עמל פונו בחודש שעבר ללא שניתנו להן דיור חלופי או פיצוי שיאפשר להן לרכוש דירה. מתווה פיצוי, שקודם בשבועות שלפני הפינוי על ידי חברות הכנסת נעמה לזימי (העבודה) וגבי לסקי (מרצ), לא מומש. לטענת התושבים, המתווה נתקע במשרדו של שר המשפטים גדעון סער, ולכן לא עבר לאישור סופי בממשלה.

"אי אפשר לתאר את האכזבה ושברון הלב מהאדישות של ממשלת השינוי שאיפשרה את הפינוי למרות המתווה שהתושבים חתמו עליו", אומרת אלדובי. "הקהילה שלנו נותצה לרסיסים. התושבים בלי פתרונות דיור, זרוקים בכל מיני מקומות. התקציב לפיצוי התושבים שמור במשרד האוצר ואנחנו נילחם שהוא יגיע ליעד שלו ושהמדינה תעמוד בהבטחתה".

ב-1948 עמד במקום כפר פלסטיני בשם ג'מוסין. במהלך המלחמה תושביו נמלטו, ובניגוד להחלטות האו"ם, ישראל מנעה מהם לשוב. במקום התושבים הפלסטינים המקורים, שוכנו בכפר כ-130 משפחות יהודיות, ומאז הן התגוררו בו ללא תשתית מסודרת.

במהלך השנים הבטיחה המדינה לפנות את התושבים לדיור הולם, אולם ההבטחות לא מומשו. בשנות ה-60 נמכרה הקרקע, עם התושבים שחיו עליה, לידיים פרטיות. הזכויות על הקרקע התגלגלו מיד ליד, ובסופו של דבר חולקו בין עיריית תל אביב, משפחת כוזהינוף ויצחק תשובה. העירייה התנתה את מתן היתרי בנייה לתשובה בכך שיפנה את כל תושבי גבעת עמל מהשטח שבבעלותה.

לאחר פינוי ראשון ב-2014, הגיש תשובה תביעות פינוי נגד תושבי גבעת עמל הנותרים בטענה שהם פולשים, ותבע מהם תשלום דמי שימוש בגובה 2.5 מיליון שקל לנחלה.

בשנה שעברה, לאחר פסק דין בשלום וערעור למחוזי, נדחתה הדרישה של תשובה לקבל דמי שימוש מהתושבים, ונקבע כי כל תושבי גבעת עמל יושבים כחוק על הקרקע במעמד בני רשות, וכי היזמים אחראים לעיכוב פינוי-פיצוי התושבים במשך השנים. עוד נקבע כי חוזה מכירת הקרקע בין המדינה ליזמים הופר.

למרות קביעות אלה, תביעות הפינוי לא נדחו על הסף, אלא נקבע כי כל נחלה המאכלסת שלוש משפחות בממוצע זכאית לפיצוי בסך 3 מיליון שקל, סכום שכמובן לא מאפשר דיור חלופי למשפחות. התושבים הגישו בקשת רשות ערעור לעליון, והבקשה נדחתה. פסק הדין הפך חלוט.

באפריל השנה ניתן פסק דין בהליך נוסף, שהתנהל בבית המשפט המחוזי אצל השופטת מיכל אגמון-גונן, ובו נקבע כי המדינה הפרה את ההתחייבות השלטונית כלפי תושבי גבעת עמל. בפסק הדין גם נקבע כי הפיצויים שהתושבים קיבלו עד היום היו חלקיים. השופטת חתמה את פסק הדין: "צדקו הם, הוריהם, והורי הוריהם לאורך כל הדרך כשחזרו ואמרו שהגיעו למקום לבקשת הרשויות של המדינה שבדרך, וכי הבטחות שקיבלו ולא מולאו, ניתנו בדין ולא בחסד".

אנחנו המומות ומזועזעים, דואגות ומפוחדים מאירועי התקופה האחרונה.

בימים כאלה יש מי שדורשים מעיתונות "לבחור צד". הצד שבחרנו ברור: אנחנו עומדים לצד כל מי שאיבדו את יקיריהם במלחמה הזו; לצד כל מי שנאלצו לנוס על נפשם ולהותיר אחריהם בית; לצד כל מי שחרדים לחייהם ולחיי משפחתם ואהוביהם, בישראל, בעזה ובגדה המערבית.

בימים אלה, אנחנו מרגישות ומרגישים שקולנו, הקול של פלסטינים וישראליות נגד הכיבוש ולמען שלום צודק, ביטחון וחירות לכל, חשוב מתמיד. הסיפורים החשובים שלא מסוקרים בתקשורת המיינסטרים רבים מספור, אך משאבינו מוגבלים. בעזרתך נוכל להביא לציבור הולך וגדל סיפורים כמו זה שקראת עכשיו, ולהציע את הניתוח, ההקשר, והסיקור הנחוצים כל כך, במיוחד בתקופה הקשה והדרמטית הזו. הדרך הכי טובה להבטיח את היציבות והעצמאות שלנו היא התמיכה של קהילת הקוראות והקוראים באמצעות חברות בשיחה מקומית.

זה הזמן להיות חברות בשיחה מקומית

לתמיכה – לחצו כאן
מבט על ורשה מהמרפסת של הטירה המלכותית, ציור של ברנרדו בלוטו מ-1773 (באדיבות המוזיאון הלאומי של ורשה)

מבט על ורשה מהמרפסת של הטירה המלכותית, ציור של ברנרדו בלוטו מ-1773 (באדיבות המוזיאון הלאומי של ורשה)

המהפכה החינוכית שהקדימה את זמנה

כבר ב-1774 הבינו בחבר העמים של פולין וליטא ש"אין לכפות משמעת באמצעות פחד, אלא באמצעות מנהיגות והבנה", שהכיתות צריכות להיות מעוצבות "כך שהילד לא יראה את בית הספר כבית סוהר", ושרק הממסד האזרחי יכול להניב חינוך אוניברסלי שוויוני וחופשי

X

אהבת את הכתבה הזאת?

כדי לעשות עיתונות עצמאית שיחה מקומית צריכה גם את התמיכה שלך. לחץ/י כאן כדי להיות חלק מההצלחה שלנו
silencej89sjf