גבעת עמל פונתה: "מזלזלים בנו כי אנחנו מזרחים"

"עיריית תל אביב והמדינה מכרו אותנו". פינוי תושבת מביתה בגבעת עמל הבוקר (צילום: אורן זיו)

יותר מ-200 שוטרים החלו לפנות בשעה תשע בבוקר (שני) את עשרות המשפחות שנותרו בשכונת גבעת עמל בצפון תל אביב.

עד שעות הצהריים פונו רוב התושבים והפעילים מהשכונה, למעט תושבים בודדים שסירבו לעזוב את בתיהם – ביניהם לבנה רצבי, שהצהירה כי תצא רק על אלונקה. במקביל עובדי קבלן עסקו בפינוי ציוד של התושבים מהבתים וגם בהריסת דלתות חלונות ותשתיות אחרות בבתים שכבר פונו כדי להפוך אותם ללא ראויים למגורים ולמונע חזרה אליהם.

אחת הדמויות הבולטות בפינוי היום הוא חיים פנחס (שוגון), קצין משטרה לשעבר שמשמש היום כקבלן פינויים. פנחס הסתובב במהלך היום בין הבתים וניהל בפועל את מבצע הפינוי.

המשפחות יושבו במקום בשנת 48', אך בהמשך השטח נמכר ליזמים פרטיים. לאחר פינויים ב-2014, נותרו בשכונה כארבעים משפחות, וחלקן עזבו בתקופה האחרונה לפני הפינוי בכוח הבוקר. בחודש האחרון סוכם מתווה לפינוי-פיצוי מוסכם לגבעת עמל שהיה אמור להיות ממומן מהכספים הקואליציוניים של העבודה ומרצ, אבל המתווה לא קודם בממשלה וכעת הפינוי יצא לפועל.

השיחה מגיעה אליך

רוצה לקבל את מיטב הסיפורים של שיחה מקומית ישר למייל? הניוזלטר השבועי שלנו הוא התשובה בשבילך.

שם מלא

כתובת האיימיל שליחה

החל מחצות אתמול, הגיעו לשכונה עשרות תומכים, המלווים את השכונה בעשור האחרון, וגם פעילים משכונת כפר שלם. התושבים והפעילים ביצרו את הבתים בעזרת בעזרת רהיטים והקימו בריקדות ממכונית, פחים וקרשים בדרכי הגישה לשכונה.

"המדינה בוגדת בנו בדקה ה-90", אמר תושב השכונה יוסי כהן. "מפנים אותנו מפה אחרי 73 שנים. כל השנים לא שתלו פה עץ אחד, ולא נתנו שירות והכל במכוון. ממשלות מפא"י התחילו, הליכוד המשיך וכעת ממשלת השינוי ממשיכה בבגידה בנו. בושה למדינה".

פינוי משפחה מגבעת עמל (באדיבות תושבי גבעת עמל)

"אני לא אצא מהבית שלי, אני לא בקו הבריאות", אמרה תושבת השכונה לבנה רצבי בעודה מתבצרת בביתה יחד הפעילים.

ציונה יהוד, בת 71, סיפרה בזמן שארזה את ביתה לפנות בוקר: "אני מרגישה נורא. לא ישנתי כמה לילות, יש לי סיוטים. באחד הלילות קמתי וחשבתי שמגיעים השוטרים. יש לי טראומה מהפינוי של 2014. זה היה מזעזע. לא האמנתי שנגיע לרגע הזה ונפונה בלי פיצוי, דירה תמורת דירה. הבעיה שעיריית תל אביב מכרה אותנו ליזמים ולפני זה המדינה מכרה את ההורים שלנו שלא ידעו קרוא וכתוב. מציעים שלושה מיליון שקל לנחלה, אבל אנחנו חמש משפחות בנחלה".

לאחר הפינוי האלים ב-2014, נותרו כאמור בשכונה כ-40 משפחות ב-11 נחלות, אך חלק מהתושבים עזבו לפני הפינוי הבוקר.

"ההורים שלי הגיעו לכאן ב-1948", סיפרה חני סמוכה לוי שהוריה פונו הבוקר, "עכשיו זורקים אותם לרחוב בחסות המדינה והעירייה. איך מדינה לא מסוגלת לייצר מתווה שנצבע לטובת הנושא הזה כדי שהתושבים יוכלו לקנות או לשכור בית. תשובה לא מעניין אותנו, המדינה והעירייה שאנחנו משלמים לה ארנונה צריכות למצוא מתווה.

זה עניין של מזרחים, לקיבוצים יש בן ממשיך. גם פה יכלו לעשות זאת. לאן ההורים שלי יילכו. המדינה הזו גזענית. איילת שקד דואגת לכיפות הסרוגות חמש שעות ישבנו מחוץ למשרד שלה והיא לא הסתכלה עלינו".

"אני מרגישה זעם שבגדו בנו על לא עוול בכפנו", אמרה רונית אלדובי, תושבת השכונה. "סמכנו על סער ושקד, הם פשוט דרסו אותנו. זה בא מזלזול בתושבים מזרחים. זה לא הקהל שלהם ולכן לא מעניין אותם. היה כסף, היה הסכם, נשארה רק פרוצדורה להעביר את הכסף. לא היה אכפת להם לשלוח אלינו מאות שוטרים. אנחנו לא נוותר פה".

"נשבר הלב", אמרה שולה קשת, חברת מועצת העיר שהגיעה לתמוך בתושבים. "כבר היינו בפינויים קודמים ולא הגיוני שהגענו לרגע הזה שוב. רוצים לפנות את המשפחות ולתת מיליארדים לטייקונים שירוויחו על חשבון משפחות, שלא יהיה להן איפה לגור".

פינוי התושבים מגבעת עמל, 15.11.21 (צילומים: אורן זיו)

הסכמה עם שר המשפטים

באוגוסט השנה חתמו התושבים על הסכמה למתווה פיצוי-פינוי בלשכת שר המשפטים גדעון סער. לפי ההסכמה, שהובילו הח"כיות נעמה לזימי (עבודה) וגבי לסקי (מרצ), התושבים אמורים לקבל פיצוי על המבנים והחצרות שהיו ברשותם בשנת 1961, השנה שבה מכרה המדינה את הקרקע בגבעת עמל ליזמים, עם התושבים שעליה. בית המשפט המחוזי קבע ב-2019 כי במשך ששים שנה הפרה המדינה הבטחות לדיור חלופי לתושבי גבעת עמל.

מייד לאחר החתימה על המתווה, התושבים פנו אל שרת הפנים איילת שקד, שליוותה אותם לאורך השנים להצטרף ליוזמה הקואליציונית כדי להבטיח את מימושה, אך לא נענו. מתווה הפיצוי תוקצב לבסוף על ידי הכספים הקואליציוניים של מפלגות העבודה ומרצ, והכסף שמור באוצר, אך הממשלה טרם גיבשה את הפרוצדורה להעבירו לתושבים.

במקביל, היזם יצחק תשובה חידש את צווי הפינוי ל-40 המשפחות, והבוקר הן אכן פונו.

"הפינוי הזה היה יכול וצריך להימנע", אמרה ח"כ לזימי. "לא יכול להיות שלאחר מתווה מוסכם ותקצוב כספי הפיצויים על ידי האוצר, בדרישת מפלגת העבודה ומרצ, עדיין יתקיים פינוי בכפייה, רק בגלל שהמשרדים הרלוונטיים לא מתאמצים מספיק כדי להביא חוות דעת משפטית שתתמוך בהעברת הפיצויים. זה מקומם. לא נרפה עד למימוש הפיצוי, אבל הבוקר הזה הוא בוקר קשה ומאכזב".

"אתמול בלילה הגעתי לגבעת עמל לשבת עם התושבים, ועד השעות הקטנות של הלילה עוד ניסינו למצוא פתרון לדחות את הפינוי ולמצוא מסלול להעברת הכספים שח"כ נעמה לזימי ואני הצלחנו לשריין עבור התושבים", אמרה ח"כ לסקי. "הפינוי שקורה עכשיו בשכונה הוא תוצאה של אטימות לב. אפשר היה למנוע את הפינויים. לא נשקוט עד שנשים סוף לעוול ההיסטורי שנגרם לתושבים."

"לתושבי גבעת עמל מגיע פיצוי הולם, לא המשך התעמרות מידי בעלי ההון, העירייה, המשטרה והמדינה", אמר ח"כ עופר כסיף מחד"ש-הרשימה המשותפת.

"מסכת התעללות בת 74 שנה, מבן גוריון ועד בנט וסער ושקד, רצופה בהפרת הבטחות שלטוניות עומדת להסתיים בחרפה", נכתב בהודעה שפרסמו התושבים לפני הפינוי. "הפיצוי קיים, אך לאף אחד לא אכפת שהתושבים ייזרקו באלימות מהבית ולא יקבלו את הפיצוי. יש פתרון בר השגה, ורק אדישות של הממשלה מונעת את המימוש שלו. לא נתייאש מלצפות לסיום ממלכתי, מכובד והוגן בגבעת עמל מצד ממשלת השינוי".

באפריל השנה מכרה עיריית תל אביב-יפו את הזכויות שלה ב-120 דירות בשני מגדלים שאמורים לקום בגבעת עמל על השטח שפונה הבוקר לאחים חג׳ג ולדניאל צרפתי תמורת 365 מיליון שקל. לפי ההסכם, העירייה מוכרת להם "קרקע נקייה". האחראי לפינוי התושבים שמתגוררים במקום הוא תשובה, מתוקף ההסכם שנחתם בינו לבין העירייה ב-2013.

במהלך השנים מכרה עיריית תל אביב את השטח של גבעת עמל ליזמים שונים. ב-2014 פינתה המשטרה באלימות כ-80 משפחות מ-20 נחלות, בשני מבצעי פינוי גדולים.

על יסוד הכפר ג'מוסין

ב-1948 עמד במקום כפר פלסטיני בשם ג'מוסין. במהלך המלחמה, תושביו נמלטו, ובניגוד להחלטות האו"ם, ישראל מנעה מתושבי הכפר לשוב. במקום התושבים הפלסטינים המקורים, שוכנו בכפר ב-1948 כ-130 משפחות יהודיות, ומאז הן מתגוררות במקום ללא תשתית מסודרת.

במהלך השנים הבטיחה המדינה לפנות את התושבים לבניינים חדשים, אולם ההבטחות לא מומשו, ובשנות ה-60 נמכרה הקרקע, עם התושבים שחיו עליה, לידיים פרטיות. הזכויות על הקרקע התגלגלו מיד ליד, ובסופו של דבר חולקו בין עיריית תל אביב, משפחת כוזהינוף ויצחק תשובה. העירייה התנתה את מתן היתרי בנייה לתשובה בכך שיפנה בשבילה את כל תושבי גבעת עמל מהשטח שבבעלותה.

פינוי בגבעת עמל, 29 דצמבר 2014 (חגי מטר)

לאחר הפינוי ב-2014, הגיש תשובה תביעות פינוי נגד תושבי גבעת עמל הנותרים בטענה שהם פולשים ותבע מהם תשלום דמי שימוש בגובה 2.5 מיליון שקל לנחלה.

במסגרת ההליך, תושבי גבעת עמל ביקשו לצרף את המדינה, את רשות מקרקעי ישראל (רמ"י) ואת עיריית תל אביב כדי לדון בהשתלשלות המלאה של פרשת גבעת עמל, אך שופטת בית המשפט העליון, דפנה ברק ארז, קבעה כי הם יכולים לעשות זאת בהליך נפרד. חלק מהמשפחות הגישו ב-2019 תביעות נזיקין נגד המדינה והעירייה.

בשנה שעברה, לאחר פסק דין בשלום וערעור למחוזי, נדחתה הדרישה של תשובה לקבל דמי שימוש מהתושבים ונקבע כי כל תושבי גבעת עמל יושבים כחוק על הקרקע במעמד בני רשות וכי היזמים אחראים לעיכוב פינוי-פיצוי התושבים במשך השנים. עוד נקבע כי חוזה מכירת הקרקע בין המדינה ליזמים הופר.

למרות קביעות אלה, תביעות הפינוי לא נדחו על הסף, אלא נקבע כי כל נחלה המאכלסת שלוש משפחות בממוצע זכאית לפיצוי בסך שלושה מיליון שקל, סכום שכמובן לא מאפשר דיור חלופי למשפחות. התושבים הגישו בקשת רשות ערעור לעליון, והבקשה נדחתה. פסק הדין הפך חלוט.

באפריל השנה ניתן פסק דין בהליך נוסף, שהתנהל בבית המשפט המחוזי אצל השופטת מיכל אגמון-גונן, ובו נקבע כי המדינה הפרה את ההתחייבות השלטונית כלפי תושבי גבעת עמל. בפסק הדין גם נקבע כי הפיצויים שהתושבים קיבלו עד היום היו חלקיים. השופטת חתמה את פסק הדין: "צדקו הם, הוריהם, והורי הוריהם לאורך כל הדרך כשחזרו ואמרו שהגיעו למקום לבקשת הרשויות של המדינה שבדרך, וכי הבטחות שקיבלו ולא מולאו, ניתנו בדין ולא בחסד".