פעילי בית המקדש "תרגלו" הקרבת בעל חיים לפסח בירושלים המזרחית
בתמיכת עיריית ירושלים ובנוכחות רבנים וח"כים השתתפו מאות בטקס המחשה ותרגול של קרבן פסח. האירוע אורגן על ידי עשרות קבוצות מתנועת המקדש, ביניהן כאלה הקוראות להשמדת האתרים המוסלמים הקדושים
כתבה: טלי ג'אנר-קלאוזנר, צילמה: טלי מאייר
אזהרה: כתבה זו כוללת תיאורים גרפיים של הקרבת בעלי חיים
קהל של מאות אנשים התאסף ביום שני שעבר ב"תרגול קרבן הפסח". זו השנה החמישית בה מתקיים השחזור השנתי של הקרבת כבש – מה שהיה הטקס המרכזי בפסטיבל הקציר של פסח בימי קדם. התרגול השנה היה הגדול ביותר שנערך עד כה והוא התקיים על הר הצופים המשקיף על העיר העתיקה, בישיבת "בית אורות" – התנחלות הממוקמת בלב השכונה הפלסטינית א-טור בירושלים המזרחית.
מספר רבנים לקחו חלק באירוע, ביניהם הרב הראשי של ירושלים אריה שטרן, הרב שמואל אליהו – רבה של צפת, ראש ישיבת הר עציון הרב יעקב מדן, הרב אורי שרקי מישיבת מרכז הרב, וכן ח"כ מיקי זוהר, ואנשי הימין הקיצוני יהודה גליק ובנצי גופשטיין.
> תנועת הר הבית לא מבקשת שוויון זכויות, אלא שליטה יהודית בלעדית
לפני האירוע המרכזי התקיימו במקום דיון בנושא "האם ועד כמה יש לחתור בימינו לחידוש עבודת הקרבנות" ושיעורי תורה, בהנחיית רבנים ביניהם אורי שרקי, מנחם מקובר, בניהו ברונר, מנחם בורשטיין, ויצחק יעב"ץ. ההרצאות כיסו בפירוט את ההיבטים המעשיים של שחזור חיי הפולחן בבית המקדש – למשל, האתגר של מציאת הצבעים הנכונים עבור בגדי הכהנים. בחוץ ליטפו הילדים עיזים וכבשים ב"פינת ליטוף" ונערים בני עשרה בנו תנור קרוב לבמה, צעיר ניגן בנבל מול דוכן למכירת פופקורן, נקניקיות וצמר גפן מתוק על מקל, וכמה ילדים התרוצצו עם מדבקות "להב"ה" על בגדיהם.
הטקס נפתח בנאומים דרמטיים ובשירת הלל חגיגית. קטעים מן המקרא המתארים כל שלב בטקס המקורי הוקראו בקול כאשר הכהנים, לבושים בבגדי כהונה, רחצו את רגליהם וידיהם לפני ששחטו כבש ושפכו את דמו של בעל החיים על מזבח מאולתר בליווי תקיעות בחצוצרות כסף. לאחר מכן קיבל כל אחד מהמשתתפים בטקס פיסה מן הבשר הצלוי של בעל החיים שהועלה כ"קרבן". קרבן הפסח של ימי קדם היה יוצא דופן בשל העובדה שהוזמנו להשתתף בו כל בני העם, ולא רק בני מעמד הכהנים.
> החיים, המוות ולשון הפרה בחג החירות
לא מסתפקים בסמלים של ליל הסדר
"תרגול קרבן הפסח" תואם השנה על ידי עשרות קבוצות שהן חלק מ"תנועות הר הבית", המגיעות ממגוון רחב של עמדות פוליטיות ורקעים דתיים שונים. יש כאלה הקוראות להשמדה אלימה של אתרי תפילה מוסלמים, ואחרות שפועלות באמצעים משפטיים וציבוריים למען הרחבת גישת התפילה של יהודים בהר הבית (אל-חרם א-שריף) תוך שימוש ברטוריקה של זכויות אזרח וחופש הפולחן והדת. עם זאת, לא תמיד ההבדלים בין הקבוצות הללו ברורים.
בין הנוכחים באירוע ניתן היה לראות לצד אנשי הציונות הדתית גם חרדים, חרד"לים (חרדים לאומיים) וגם כאלה המגדירים עצמם מסורתיים. נכחו גם נציגי תנועות נוער דתיות כמו גם פעילי ארגון "סטודנטים למען הר הבית", שמשחקים תפקיד משמעותי בתנועת המקדש. לצד כל אלה הגיעו לאירוע גם משפחות ואנשים שלא בהכרח התחברו לפעילות, אך חיפשו אירוע חינוכי ואינטראקטיבי לבלות בו עם ילדיהם.
המגוון הזה משקף את גדילתה של תנועת המקדש בשנים האחרונות. התנועה, שנמצאה בעבר בשוליים והתבססה בעיקר על מתנחלים, מושכת כיום דור חדש של פעילים ותומכים, כמו גם רבנים ופוליטיקאים משורות הימין המרכזי, כמו למשל ח"כ מיקי זוהר מהליכוד, שהיה בין אורחי הכבוד באירוע. התנועה גדלה למרות פסיקות רבניות האוסרות על יהודים להתפלל בהר הבית או להביא לבניית בית מקדש שלישי באמצעים חילוניים. חלק מפעילי המקדש מאמינים כי יש להחריף את הסכסוך סביב אל-חרם א-שריף/הר הבית. בדומה לנוצרים האוונגליסטים הציונים הם רואים במלחמה דבר נחוץ, ואפילו כמקרבת את ביאת המשיח.
במשך אלפיים שנים הייתה היהדות מבוזרת, ללא מרכז רוחני, והתמקדה בעיקר בחקר טקסטים. הקיום היהודי עשה כברת דרך ארוכה מאז הימים בהם התמקדה תרבות בית המקדש בירושלים בהקרבת בעלי חיים. אולם עבור נאמני התנועה הסמלים שמזכירים את הקרבן בערב הפסח – השוק על צלחת הסדר, אכילת האפיקומן לאחר ארוחת הסדר – לא מהווים תחליף מספק לדבר האמיתי.
לצד ההתרגשות של מאות המשתתפים הייתה תחושה שרבים מהנוכחים לא ממש יודעים מה לחשוב על המחזה. הם גם לא ממש ידעו כיצד אמור להיבנות בית המקדש השלישי, וגם לא כיצד להתייחס לחלקים היותר אלימים של תנועת המקדש. עם זאת עבור רבים אחרים מדובר היה בהפגנה פוליטית של הימין הקיצוני, זה שמקדם תפיסת עולם של עליונות יהודית, בדיוק כמו שהייתה אמורה להיות הפגנת התמיכה בחייל אלאור אזריה בתל אביב.
המתח בין קודש לחול נכח לאורך כל האירוע. מצד אחד, זעקו הרמקולים כי למרות שמדובר רק בתרגול, אנחנו יכולים לצפות לכך שהדבר האמיתי יתרחש בהר הבית "לא בשנה הבא, אלא בשבוע הבא!" המארגנים אף גינו את ממשלת ישראל ותיארו אותה כגלגול האחרון ברשימה הארוכה של שלטונות שמדכאים את העם היהודי ומונעים את בניית בית המקדש. מנגד, דובר אחר, חבר מועצת העיר ירושלים אריה קינג, בירך על התמיכה הכספית שקיבל האירוע מהעירייה והביע תקווה כי בשנה הבאה יעטר לוגו עיריית ירושלים את הפרסומים הפומביים של האירוע.
אולי מה שאיחד יותר מכל בין הנוכחים היה הגעגוע לתפארת המדומיינת של העבר התנכ"י או של העתיד המשיחי – כדי להקל על במעט על קשיי ההווה. הידיעה על הפיצוץ באוטובוס בירושלים, שאירע לא רחוק מאתר הטקס זמן קצר אחרי שגרונם של הכבשים שוסף, הייתה תזכורת עגומה לכך.
בזמן שרבים כל כך בתקשורת הישראלית זנחו את תפקידם והתגייסו לשמש ככלי תעמולה, "שיחה מקומית" גאה להיות מי ששומרת באופן עקבי על אמות מידה עיתונאיות וערכיות. אנחנו גאות וגאים להיות כלי התקשורת היחיד בעברית שמביא קולות מעזה באופן עקבי, ושחושף שוב ושוב את המנגנונים מאחורי מדיניות הלחימה הישראלית, שגובה את חייהם של עשרות אלפים בעזה ומפקירה למותם את החטופים הישראלים.
התפקיד שלנו בשדה התקשורת הישראלית הוא חשוב וייחודי, ונוכל להמשיך למלא אותו רק בעזרתך. הצטרפות לחברות "שיחה מקומית", על ידי תרומה חודשית קבועה בכל סכום, תסייע לנו להמשיך ולחשוף את המציאות. התרומות מקהל הקוראות והקוראים לא רק מסייעות לנו כלכלית, הן גם עוזרות לנו להבין שיש מי שעומדים מאחורינו, ושעבודתנו חשובה להם.