newsletter
השיחה מגיעה אליך
רוצה לקבל את מיטב הסיפורים של שיחה מקומית ישר למייל? הניוזלטר השבועי שלנו הוא התשובה בשבילך.

תפסיקו להתנשא ותלמדו מהמזרחים: המהפכה קורית באינסטגרם ובטיקטוק

בניגוד לניצול האפקטיבי של הימין את פלטפורמות הניו-מדיה, השמאל מתנהל בהן בארכאיות גמלונית. אפליקציות כמו אינסטגרם כבר מזמן אינן רק פלטפורמות שוליות לילדים, אלא מקום שבו קבוצות מודרות לוקחות שוב בעלות על זהותן

מאת:
המדיום הוא המסר. צילום מסך מתוך חשבון האינסטגרם של bishbash.il

המדיום הוא המסר. צילום מסך מתוך חשבון האינסטגרם bishbash.il

כשהלכתי להורים ביום שישי, אבא שלי בן ה-70 הראה לי סרטון מצחיק בטיקטוק. אחי התקין עבורו את האפליקציה והוא נהנה ממנה מאוד. הוא כל כך נהנה ממנה, עד שאמי מקפידה להסתובב בבית ואחת לכמה שעות למלמל בכעס "די כבר עם הטיקטוק הזה", או הנפוץ יותר, "אני לא יכולה לשמוע את זה כבר". האלגוריתם של טיקטוק ידוע כמוצלח במיוחד ותהיתי איזה תוכן הוא מציע לאבא המגוון שלי – מזרחי בן 70, שגדל בקיבוץ והעריץ את הביטלס, שלא סובל את הליכוד אבל אוהד מושבע של התוכנית "הפטריוטים" בערוץ 14. בין סרטון של פיליפינים רוקדים בזוגות לסרטון של כלב רוכב על גלשן, מופיע זאב רווח מחופש למהרישי (מהסרט "גונב מגנב פטור"), מדבר ג׳יבריש, ובראש הסרטון כתוב באדום "יאיר לפיד בנאום לאומה".

עיון בפרופיל שפרסם את הסרטון (פרקטיקה שאני ממליצה להרבות בה), לא מעלה אדם או שם אנושי המשויך לחשבון. נראה שמדובר בחשבון, שאליו מועלים סרטונים התומכים ברפורמה המשפטית, דרך ראיונות, קטעי תקשורת ערוכים בגסות וטקסטים מדף המסרים של הימין הפוליטי והפופוליסטי. מדפדוף מהיר במה שטיקטוק מציע לאבא שלי, גיליתי עוד לפחות חמישה חשבונות כאלה, שמפיצים סרטונים דומים, ערוכים באותו אופן, בעלי אותה כמות עוקבים בערך (3K) המשתמשים באותה שפה ושמאחוריהם אין אדם שניתן לזיהוי. בחלקם גם פזורים רמזים למזרחיות, ובמיוחד לימין מזרחי.

לאלו מכם שלא מחזיקים בחשבון טיקטוק – דף הבית באפליקציה, הפיד, או מה שמכונה For You, מציע תכנים שטיקטוק מניח שתאהבו, ואלו לא בהכרח תכנים שיצרו האנשים שאחריהם בחרתם לעקוב אחריהם (לכך יש לשונית אחרת). למעשה, רבים מהתכנים ב-For You הם תכנים מחשבונות שאתם לא עוקבים אחריהם. אבא שלי, כך מתברר, בכלל לא צורך את החדשות שלו מהמהדורות בטלוויזיה או מהעיתונים המקוונים, אלא מטיקטוק. "הפטריוטים" בערוץ 14 הם רק הפוגה קומית, חיזוק לתכנים שאותם הוא צורך מהרשת החברתית הסינית.

התכנים "הימניים", הכאילו אותנטיים, המוצעים בפלטפורמה, שונים בתכלית מאלו שמייצרים עמותות וגופי מרכז-שמאל. התכנים של הראשונים קצרים, הכותרות בולטות, העריכה גסה ונראה שמייצרים אותם אנשים פרטיים (גם אם זה לא המקרה). התכנים של האחרונים ארוכים, הסבריים, מתוסרטים ורבים מהם דומים מאוד למה שכבר נעשה בטלוויזיה.

מה שנחשף במערומיו בעמודי הטיקטוק של המרכז-שמאל הוא בעיקר השימוש בתרבות התל אביבית, שמתאימה בעיקר לקהל תל אביבי. להפקיד את חשבון הטיקטוק בידיה המיומנות של טיקטוקרית מאזור השרון ייקח אתכם עד למרחק מסוים (לאותו המרחק שהגיעה אליו, עם כל הכוונות הטובות, זהבה גלאון עם ריקודיה). לעומת זאת, הבנה עמוקה יותר של השימוש שניתן לעשות ברשת החברתית והגעה לקהלים חדשים באמצעותה, עשויה לא רק להניב צפיות, אלא גם הצבעות בקלפי. וכאן, בדיוק כאן, עומד הבליינדספוט של המרכז-שמאל.

מזרחיות צעירה, מצחיקה ולא מסתתרת

אם בטיקטוק הייתי צריכה חשבון של מישהו אחר כדי להבין לאן הרוחות נושבות, באינסטגרם אין בזה צורך – הרוחות נושבות ימינה. עמודי התעמולה שמתחזים לעמודי בידור כמו "ישראל בידור", מעלים תדיר פרסומים על נתניהו למיליון (!) העוקבים שלהם, בין עוד אייטם על קים קרדשיאן לאייטם על נועה קירל (ובלי מילה על עמוד הבת שלהם Push, שבו תכנים חדשותיים). "ישראל בידור" גם ערכו לאחרונה אירוע מימונה גדול ל"כוכבי הביצה" ובהם גם שרים מהצד הימני של המפה. מיטב אשכנזי הימין התעטפו בגלביות ובלי בושה אומרים במעשיהם – המימונה היא של הימין. ניכוס המזרחיות בידי הימין משרת היטב את ההשתלטות על המרחב בטיקטוק ובאינסטגרם ואת הקריצה לדור הצעיר.

באינסטגרם ובטיקטוק צמחו באופן אורגני מרחבים מזרחיים "המתחבאים" במידה מסוימת מעיני רבים. עמודי נישה באינסטגרם (שאין בהם הצהרות פוליטיות), כמו "פריפריה", "ביש-בש" ו-"Hood News" מכוונים זרקור על תרבות פריפריאלית מזרחית (לעיתים קווירית) ואתיופית ברשת, ומשקפים בהומור רב משהו שאנחנו יודעים הרבה זמן: מזרחיות, והאופן שבו התעצבה בישראל, היא צעירה ומצחיקה, ואנחנו רוצים עוד ועוד ממנה. המשפיענים המצליחים ביותר בטיקטוק ובאינסטגרם, כמו עדן דניאל גבאי, עינב בובליל ונדיר אליהו משלבים את המזרחיות בתכנים שלהם ומייצרים קהל ענק סביב הערכים, הזיכרונות וההשקפות שרווחו בבתים המזרחיים שמהם באו. המונח "מסורתיות", מעין גרסה רכה ואולי לא מחייבת של מנהגים דתיים, אומצה גם בקרב המשפיענים.ות.

דוגמה נפלאה לפופולריות של המסורתיות המזרחית ברשת, ולא פחות חשוב מכך, לפוטנציאל הכלכלי שלה, אפשר למצוא בשיתוף הפעולה המרתק בין הרב יאשיהו פינטו לעינב בובליל בשיווק ספר דברים דרך חשבון האינסטגרם שלה. שיתוף הפעולה הצליח עד כדי כך, שלתקופה ארוכה אי אפשר היה למצוא את ספר דברים בשום מקום (לא פיזי ולא וירטואלי). בעוד הריאליטי ניכס את המזרחיות תוך מניפולציות ועריכה גזענית, הרשתות החברתיות (ותחום משפיענוּת הרשת בפרט), נותנות סוכנות לאלו המבטאים אותה – שכן המזרחיות שלהם בבעלותם. הקהל שצורך את התכנים האלה זוכה לא רק ליהנות ממה שיש לתוכן להציע, אלא גם מנראות, מנוכחות ומההשפעה הכלכלית הממשית של הנראות הזו.

המרחב המזרחי ברשת, שנעלם מעייני רבים, מנוצל תדיר פוליטית על ידי הימין וכלכלית על ידי חברות מסחריות. אם אפשר ללמוד מאלו משהו, זה שהדימוי הלא הוגן, המטעה, שאותו גם הפוליטיקאים וגם התקשורת משמרים כבר 75 שנה, יכול להשתנות דרך הרשתות החברתיות. התבוננות על מזרחיות ועל מה שיש לה להציע דרך פריזמת התכנים ברשת, היא בדיוק הפתח שלו אנו זקוקים כדי להרחיב את הפרספקטיבה על האזרחות המזרחית גם בפועל.

סטודנטים לתקשורת בשנתם הראשונה לומדים את הסלוגן האלמותי של מרשל מקלוהן, "המדיום הוא המסר". ברוח הזו, כדאי לבחון אם התפיסות שלנו את המדיה פוגעות בהעברת המסר. התפיסה המטעה שלנו את טיקטוק ואינסטגרם כפלטפורמות שוליות לילדים, שבהן הם רוקדים, שרים ומשתובבים, חוסמת את הגישה שלנו גם לקהלים פוטנציאליים, אך אולי חשוב מכך – לרוח הזמן, לתהליכים, לדברים שמתרחשים מתחת לפני השטח ושעשויים לעלות ולהציף את השטח כולו.

אלונה קדם היא חברת הקולקטיב המזרחי-אזרחי, מנהלת סושיאל מדיה ודוקטורנטית לאנתרופולוגיה באוניברסיטת חיפה

אנחנו המומות ומזועזעים, דואגות ומפוחדים מאירועי התקופה האחרונה.

בימים כאלה יש מי שדורשים מעיתונות "לבחור צד". הצד שבחרנו ברור: אנחנו עומדים לצד כל מי שאיבדו את יקיריהם במלחמה הזו; לצד כל מי שנאלצו לנוס על נפשם ולהותיר אחריהם בית; לצד כל מי שחרדים לחייהם ולחיי משפחתם ואהוביהם, בישראל, בעזה ובגדה המערבית.

בימים אלה, אנחנו מרגישות ומרגישים שקולנו, הקול של פלסטינים וישראליות נגד הכיבוש ולמען שלום צודק, ביטחון וחירות לכל, חשוב מתמיד. הסיפורים החשובים שלא מסוקרים בתקשורת המיינסטרים רבים מספור, אך משאבינו מוגבלים. בעזרתך נוכל להביא לציבור הולך וגדל סיפורים כמו זה שקראת עכשיו, ולהציע את הניתוח, ההקשר, והסיקור הנחוצים כל כך, במיוחד בתקופה הקשה והדרמטית הזו. הדרך הכי טובה להבטיח את היציבות והעצמאות שלנו היא התמיכה של קהילת הקוראות והקוראים באמצעות חברות בשיחה מקומית.

זה הזמן להיות חברות בשיחה מקומית

לתמיכה – לחצו כאן
מבט על ורשה מהמרפסת של הטירה המלכותית, ציור של ברנרדו בלוטו מ-1773 (באדיבות המוזיאון הלאומי של ורשה)

מבט על ורשה מהמרפסת של הטירה המלכותית, ציור של ברנרדו בלוטו מ-1773 (באדיבות המוזיאון הלאומי של ורשה)

המהפכה החינוכית שהקדימה את זמנה

כבר ב-1774 הבינו בחבר העמים של פולין וליטא ש"אין לכפות משמעת באמצעות פחד, אלא באמצעות מנהיגות והבנה", שהכיתות צריכות להיות מעוצבות "כך שהילד לא יראה את בית הספר כבית סוהר", ושרק הממסד האזרחי יכול להניב חינוך אוניברסלי שוויוני וחופשי

X

אהבת את הכתבה הזאת?

כדי לעשות עיתונות עצמאית שיחה מקומית צריכה גם את התמיכה שלך. לחץ/י כאן כדי להיות חלק מההצלחה שלנו
silencej89sjf