לשבור שתיקה גם מול המצלמה: חיילים שמסרו עדות נחשפים בתערוכה חדשה
הצלם קיקה קירשנבאום מתעד מזה עשור את החיילים לשעבר שבחרו להעיד על שירותם הצבאי בפני ארגון שוברים שתיקה. בתערוכה חדשה הוא מציג את הדיוקנאות שצילם ומסכם עשור של הסתה פרועה נגד הארגון, שלא אחת נטען נגדו שעדיו "אינם אמיתיים"
במשך כעשור צילם קיקה קירשנבאום צילומי דיוקן של חיילים וחיילות משוחררים, שמסרו עדות ל"שוברים שתיקה" על שירותם בגדה המערבית ועזה והסכימו להיחשף. התוצאה היא תערוכה של חמישים ושניים צילומי דיוקן של עדים, המוצגות לצד טקסט קצר פרי עטם שמתאר מדוע בחרו לשבור שתיקה ולהעיד. "הרבה פעמים שואלים אותי למה אמנות פוליטית", אומר קירשנבאום. "התשובה היא: למה לא? אומנות צריכה להגיב לסבל של אחרים, לאתגר את השלטון שמנסה להשתיק קולות ביקורתיים, להיות בכל מקום אפשרי".
התערוכה היא תשובה לטענות שלפיהן ייתכן שהעדויות לא ניתנו על ידי חיילים אמיתיים. (צילום: קיקה קירשנבאום)
קיקה קירשנבאום, צלם עיתונות שעובד עם כלי תקשורת בינלאומיים, עבד על התערוכה במהלך העשור שבו ההסתה של השלטון נגד "שוברים שתיקה" הגיעה לשיאים חדשים. בפרויקט מצולמים חיילים משוחררים מכל שכבות האוכלוסייה היהודית בישראל, חיילים ששירתו במהלך האינתיפאדה השניה לצד חיילים שחזרו מצוק איתן או שירתו אחריו. את התערוכה אצר האמן גיורא שלמי והיא תוצג בגלריית אורלי דביר ברחוב רבנו חננאל 5, תל-אביב יפו, החל מהיום (חמישי) ועד 5 בדצמבר.
"לעומת העדויות של שוברים שתיקה, שהן אנונימיות, הפרויקט הזה הפך לכלי שמאפשר לאנשים דרך להיחשף, לשבור את האנונימיות שלהם", אומר קירשנבאום. מבחינתו, הפרויקט הוא חלק מהמאבק בהסתה של השלטון נגד שוברים שתיקה וארגונים אחרים המתנגדים לכיבוש. "העליהום על שוברים שתיקה קורה בגלל שאנשים לא רוצים לשמוע מה שיש לחיילים שהיו בחזית לספר. התגובה הטבעית היא לעשות דה לגיטימציה ולהפוך אותם לתופעה שולית וזניחה, במקום לעשות את הדבר המתבקש: אם החברה שלחה את החיילים לתחזק את הכיבוש, המינימום שהיא צריכה לעשות זה לשמוע שיש להם להגיד על זמן השירות שם".
במהלך השנים שבהן קירשנבאום תיעד את העדים, החליט משרד המשפטים לפתוח בחקירה נגד דובר הארגון דאז, דין יששכרוף, בחשד ששיקר כשהעיד שהכה מפגין פלסטיני בחברון. דיוקנו של יששכרוף הוא אחד הצילומים שמופעים בתערוכה.
לתת לפצע להגליד
קירשנבאום מספר שחשב על הרעיון לפרויקט לאחר שעבד עם העיתונאי דונלד מקנטייר מה-Independent על מאמר שעסק בעדויות ממבצע עמוד ענן בעזה. הכתב נפגש עם סגן אלוף אביטל ליבוביץ' מדובר צה"ל, שאמר שהצבא מוכן לחקור את ההאשמות בדבר התנהלות לקויה, אך לא על בסיס עדויות אנונימיות שאין ביכולתו להכריע בוודאות שהגיעו מחיילים. מבחינת קירשנבאום, התערוכה היא תשובה לטענות שלפיהן ייתכן שהעדויות לא ניתנו על ידי חיילים אמיתיים.
"אמנם אני עוקב אחרי שוברים שתיקה מרגע הקמתו, אבל אין ספק שצריך להתייחס לרקע שלי", מוסיף קירשנבאום, שנולד באורוגוואי. "יש קשר הדוק בין הדיקטטורה הצבאית שגדלתי בה, שבה יש עד היום קשר שתיקה בין אנשי הצבא והחונטה שלא מאפשר לפצע בחברה האורגוואית להגליד אחרי 35 שנה, לבין שוברים שתיקה, שם מצאתי תגובה הפוכה לגמרי. חיילים שהתעללו באוכלוסייה הפלסטינית, ומתחילים לא לשמור בטן אלא להוציא את זה בזמן אמת, אחרי שהם הופכים לאזרחים".
בזמן שרבים כל כך בתקשורת הישראלית זנחו את תפקידם והתגייסו לשמש ככלי תעמולה, שיחה מקומית גאה להיות מי ששומרת באופן עקבי על אמות מידה עיתונאיות וערכיות. אנחנו גאות וגאים להיות כלי התקשורת היחיד בעברית שמביא קולות מעזה באופן עקבי, ושחושף שוב ושוב את המנגנונים מאחורי מדיניות הלחימה הישראלית, שגובה את חייהם של עשרות אלפים בעזה ומפקירה למותם את החטופים הישראלים. התפקיד שלנו בשדה התקשורת הישראלית הוא חשוב וייחודי, ונוכל להמשיך למלא אותו רק בעזרתך. הצטרפות לחברות שיחה מקומית, על ידי תרומה חודשית קבועה בכל סכום, תסייע לנו להמשיך ולחשוף את המציאות. התרומות מקהל הקוראות והקוראים לא רק מסייעות לנו כלכלית, הן גם עוזרות לנו להבין שיש מי שעומדים מאחורינו, ושעבודתנו חשובה להם.
לתמיכה בשיחה מקומית
