newsletter
השיחה מגיעה אליך
רוצה לקבל את מיטב הסיפורים של שיחה מקומית ישר למייל? הניוזלטר השבועי שלנו הוא התשובה בשבילך.

תכניות הבניה של ברקת בירושלים פוגעות בזכויות תושבי העיר

בחינת התכניות החדשות שמקדמים ניר ברקת ונתניהו מעבר לקו הירוק בירושלים, מוכיחה שוב שאי אפשר לשלוט במאות אלפי בני אדם בכוח בלי לפגוע בזכויותיהם. הנה דוגמה לארבע זכויות בהן פוגעות תוכניות הבניה

מאת:

כותב אורח: אביב טטרסקי

אחרי תקופה ממושכת חזרו נתניהו וברקת לקדם את תכניות הבניה מעבר לקו הירוק בירושלים. בשבועות אלו מקודמות יותר מ-2,000 יחידות דיור מעבר לקו הירוק בעיר ועוד היד נטויה. הבניה הישראלית בשטחים שנכבשו ב-1967 מקושרת בדרך כלל לסוגיה המדינית: חיסול האפשרות לבירה פלסטינית בירושלים ובעצם המשך הסכסוך המקיז את דמינו.

אלא שלבניה הישראלית יש גם היבט נוסף שבדרך כלל מתעלמים ממנו: כמעט כל אחת מהתכניות שעל קידומן הוכרז בשבוע שעבר פוגעת פגיעה ישירה וממשית בזכויות בסיסיות של הפלסטינים החיים כאן. לא "שם" בשטחים המוחזקים "בתפיסה לוחמתית", היכן שמתנחלים (קרי, לא אנחנו) מוכנים לחיות לצד אנשים נטולי זכויות; אלא ממש כאן במדינת ישראל בעלת המשטר הדמוקרטי ובשכנות למיינסטרים הישראלי. רשימת תוכניות הבניה הארוכה שקודמה בשבוע שעבר מהווה תזכורת נוספת לכיצד נראים החיים הפלסטינים בעיר הבירה שלנו.

> "עד סוף 2018 עזה לא תהיה ראויה למגורי אדם"

שוויון. ניר ברקת הצטרף לחגיגה סביב הסרת מגבלות הבניה ופרסם בשבוע שעבר הודעה על קידומן של 800 דירות בשכונות הישראליות מעבר לקו הירוק: "הבניה תימשך בכל הכוח במטרה לחזק את בירת ישראל". באותה הודעה גם היה חשוב לברקת לציין את קידומן של 114 יחידות דיור בשכונות הפלסטיניות של העיר "במסגרת מדיניות העירייה לבנות בכל חלקי העיר".

אי אפשר לשלוט במאות אלפי פלסטינים בלי לפגוע בזכויותיהם

אלו הם המספרים של ראש העירייה והם לטענתו העדות לשוויון ולהוגנות שבה הוא מנהל את העיר. אלא שחישוב זריז מראה שבעוד שהפלסטינים מהווים 38% מתושבי העיר, אותן 114 יחידות מהוות רק 12% מ-914 הדירות שברקת מתגאה בקידומן. שוויון אמתי היה מתקיים לו במקביל ל-800 הדירות "הישראליות" היו מקודמות גם 490 דירות בשכונות הפלסטיניות, יותר מפי ארבע ממה שמקודמות בפועל. בשמונה שנות הכהונה של ברקת ונתניהו אישרה עיריית ירושלים תכניות מתאר מפורטות להרחבת שכונות ישראליות בעיר בהיקף של 10,000 יחידות דיור ואף לא תכנית אחת שמרחיבה את השטח המיועד למגורים בשכונות הפלסטיניות.

קורת גג. במסגרת התכניות המקודמות כעת יש גם שתי תכניות שארגוני מתנחלים מקדמים להריסת בתים קיימים בשכונת שייח ג'ראח והקמה של מבנים גדולים יותר. בבתים הקיימים מתגוררים פלסטינים עוד מלפני 1967. הבעלות עליהם הועברה לידי ארגוני המתנחלים במסגרת החוק המפלה שמאפשר למתנחלים לתבוע רכוש שהיה בבעלות יהודית עד 1948 ואבד במלחמה אך מונע זאת מתושבי מזרח העיר שאיבדו נכסים רבים במערב העיר באותה מלחמה.

בבתים המדוברים בשייח ג'ראח הדיירים הפלסטינים הם במעמד של דיירים מוגנים שמונע את פינויים. אלא של"בעלי הנכס", קרי למתנחלים, מותר לפנות את הדיירים המוגנים אם הדבר נדרש לצורך השבחתו. וכך בתחפושת של קידום בניה נרתמת המדינה לסילוקן של עוד משפחות פלסטיניות מבתיהן.

הזכות לחינוך. תכנית נוספת שמקודמת היא הקמת מבנה בן שבע קומות שישמש כישיבה חרדית דווקא בשכונת שייח ג'ראח. הדבר נעשה למרות שלפי תכנית המתאר שישראל עצמה הכינה לשכונה, הקרקע מסומנת ביעוד "מבני ציבור לרווחת הקהילה המקומית". בשייח ג'ראח אין ולו בית ספר יסודי אחד של העירייה, למרות זאת החליט מנהל מקרקעי ישראל להקצות את הקרקע לגוף חרדי ועיריית ירושלים אינה מתנגדת לכך.

זכות הקנין. בשבוע שעבר קודמה גם תכנית להרחבתה של רמת שלמה ב-500 יחידות דיור. יזמים ישראלים שטוענים לבעלות על הקרקע הכינו את התכנית, אלא שבדיקה במסמכי הטאבו מלמדת שהקרקע אינה רשומה על שם היזמים. חלקים גדולים ממנה מסומנים באזהרה שהבעלות נמצאת בסכסוך משפטי ואילו חלקים אחרים הם בבעלות של פלסטינים. כל זה לא הפריע לעיריית ירושלים להצטרף אל המגישים הפרטיים ולוועדה המחוזית להחליט שהתכנית ראויה לקידום.

> דונם פה ודונם שם: כך מתפשטות השכונות היהודיות בירושלים על חשבון הערביות

גבר פלסטיני מבוגר מביט בבולדוזרים של עיריית ירושלים ההורסים את ביתו בבית חנינה בשל ״בנייה לא חוקית״ (אקטיבסטילס)

גבר פלסטיני מבוגר מביט בבולדוזרים של עיריית ירושלים ההורסים את ביתו בבית חנינה בשל ״בנייה לא חוקית״ (אקטיבסטילס)

מצלצל כמו עמונה? בירושלים אפילו לא צריך את חוק ההסדרה בשביל להשתלט על קרקעות פלסטיניות. יתר על כן, אותו חלק מהקרקע שלגביו אין ספק שהוא בבעלות פלסטינית מיועד על פי התכנית לשמש כפארק. כלומר, היזמים הישראלים ירוויחו הון ממכירת 500 דירות על הקרקע שהם טוענים לבעלות עליה ואילו בעלי הקרקע הפלסטינים "יתרמו" אותה לפארק ולא יראו ממנה שקל.

זו אם כן ירושלים שממשלת ישראל נחושה לשמר בה שליטה בלעדית. הפקרת זכויותיהם של פלסטינים בעיר אינה טעות או תוצאה של סתם ערלות לב. ישראל שרוצה את ירושלים כולה לעצמה אינה יכולה לשלוט במאות אלפי פלסטינים מבלי לפגוע בזכויות היסוד שלהם. כשאנחנו מסרבים לראות בפלסטינים את שותפינו לעיר, אנחנו מוותרים הן על האפשרות לחיים של רווחה ושלום והן על הכללים הבסיסיים של הוגנות ודמוקרטיה.

אביב טטרסקי הוא חוקר בעמותת עיר עמים

> יום קשה בירושלים: ישראל הרסה תשעה בתים במזרח העיר 

אנחנו המומות ומזועזעים, דואגות ומפוחדים מאירועי התקופה האחרונה.

בימים כאלה יש מי שדורשים מעיתונות "לבחור צד". הצד שבחרנו ברור: אנחנו עומדים לצד כל מי שאיבדו את יקיריהם במלחמה הזו; לצד כל מי שנאלצו לנוס על נפשם ולהותיר אחריהם בית; לצד כל מי שחרדים לחייהם ולחיי משפחתם ואהוביהם, בישראל, בעזה ובגדה המערבית.

בימים אלה, אנחנו מרגישות ומרגישים שקולנו, הקול של פלסטינים וישראליות נגד הכיבוש ולמען שלום צודק, ביטחון וחירות לכל, חשוב מתמיד. הסיפורים החשובים שלא מסוקרים בתקשורת המיינסטרים רבים מספור, אך משאבינו מוגבלים. בעזרתך נוכל להביא לציבור הולך וגדל סיפורים כמו זה שקראת עכשיו, ולהציע את הניתוח, ההקשר, והסיקור הנחוצים כל כך, במיוחד בתקופה הקשה והדרמטית הזו. הדרך הכי טובה להבטיח את היציבות והעצמאות שלנו היא התמיכה של קהילת הקוראות והקוראים באמצעות חברות בשיחה מקומית.

זה הזמן להיות חברות בשיחה מקומית

לתמיכה – לחצו כאן

אצבע בעין לתושבי יפו הפלסטינים ולזהות הפלסטינית בכללה. שלטי עירייה המכריזות על "חשיפת מדרגות הרצל ושיקומן". (צילום: גיל גרטל)

למה צריך לתקוע את הרצל דווקא בנמל יפו?

החלטתה של עיריית תל אביב לשנות את שם המדרגות היורדות אל המים במזח של נמל יפו ל"מדרגות הרצל", בהסתמך על בדיה היסטורית, היא עוד ניסיון בוטה להשליט את הנרטיב הציוני על הפלסטינים. פיוס והבנה זה לבטח לא יקדם

X

אהבת את הכתבה הזאת?

כדי לעשות עיתונות עצמאית שיחה מקומית צריכה גם את התמיכה שלך. לחץ/י כאן כדי להיות חלק מההצלחה שלנו
silencej89sjf