תושבי עזה ושדרות הם ניצבים בסרט האימה של הממשלה
אפילו חברים בממשלת הבלהות של נתניהו כבר מודים שמה שישראל מחוללת בעזה זו איוולת, אך אין מי שיעצור אותה. מול אטימות הלב ומדיניות הבערת האזור, אין לנו ברירה אלא להלחם על שינוי פוליטי
כותב אורח: אבי דבוש
נפתח בחידה: מי אמר את המשפטים הבאים: "אנחנו צועדים במצעד האיוולת מול עזה. אין לממשלות מדיניות וקבלת החלטות אסטרטגית. כל יום שעובר מקרב או משבר הומניטרי או צבאי, או את שני אלה גם יחד"?
התשובה, תארו לכם, היא לא פחות מאשר השר הבכיר וחבר הקבינט המדיני-בטחוני, ישראל כץ. הפתרון שכץ מציע, אגב, הוא נמל ימי והסדר מדיני כולל. מי עוד תומך בהקמת נמל בעזה? השר נפתלי בנט.
> כָּל הָעַרְסִים יָבוֹאוּ: המזרחים והמתנחלים יביאו את השלום
אישה ובנה התינוק עומדים באזור שנפגע ע״י טילים ששוגרו מרצועת עזה, שדרות, 15 ביולי 2014. (יותם רונן/אקטיבסטילס)
להלן תמצית הטרגדיה: לא מדובר אפילו בוויכוח נוקב בין ימין לשמאל, סתם מצעד איוולת של נתניהו וממשלותיו. יהיו שיגידו שמדובר במדיניות צינית ויהיו מי שידברו על מנהיגות קצרת רואי וטווח. התוצאות דומות.
הפתרון "הפרימיטיבי"
לאחרונה עברתי לגור בשדרות משער הנגב הסמוכה. עיתוי מושלם. השבוע האחרון הביא איתו ארבע אזעקות בשדרות, כמה נוספות באשכול ושער הנגב, וכמה יירוטים ונפילות ברחבי העיר. הצהרת טראמפ החלה את הפינג-פונג, המוכר לכולנו, בין צה"ל וחמאס. ימי זעם, הרוגים ופצועים עזתים, ירי קסאמים ומנהרה בשדות נירים.
את כל אלה מלווה בניית המכשול התת-קרקעי בסמוך לגבול הרצועה. עשרות מטרים לעומק של בטון, לאורך עשרות קילומטרים, שיעלו לכולנו ארבעה מליארד שקל לפחות. נראה שהיה זול יותר להצמיד מאבטח אישי לכל משפחה בנגב המערבי, למשך העשור הקרוב.
אחרי שכל זה נאמר, זה הזמן לשלוף את השאלה הקבועה, שאלת 17 השנים מאז נחת הקסאם הראשון בשדרות באפריל 2001: מה התכלית? לאן לוקחים אותנו מנהיגינו? והאם לא פשוט וזול יותר לקדם את הפתרון "הפרימיטיבי" של הסדר מדיני?
הניסיון מראה שלא יהיה מענה לשאלות הללו. השר ישראל כץ אמר בפומבי מה שכולנו, תושבי עוטף עזה, יודעים כבר שנים. ישנה אפס השקעה בדיונים אסטרטגיים על עזה והנגב המערבי. אין שום כיוון להסדר מתמשך. אף אחד לא באמת רואה אותנו ואת ילדינו מירושלים, וודאי שלא את תושבי עזה הנמקים ברעב ובתנאים מחפירים של חוסר במים זורמים ובחשמל. עדיף לממשלת ישראל, משום מה, להשקיע במרכזי חוסן והטבות מס, מאשר לקדם שקט ושגשוג אמיתי לאזורנו.
מה עושים? שינוי פוליטי. אין בלתו. מקדמים את מי שרואים את הדברים נכוחה ובוערים מרצון אמיתי לשנות, יחד עם איגוד וחיבור של כוחות אזרחיים לזעקה הזו, דוגמת קמפיין "תקווה במקום מלחמה" שאנחנו מובילים בחודשים האחרונים.
עוד לא אבדה תקוותנו.
אבי דבוש הוא חבר מנהיגות תנועת הפריפריות ומועמד במקום השמיני ברשימת מרצ לכנסת.
בזמן שרבים כל כך בתקשורת הישראלית זנחו את תפקידם והתגייסו לשמש ככלי תעמולה, "שיחה מקומית" גאה להיות מי ששומרת באופן עקבי על אמות מידה עיתונאיות וערכיות. אנחנו גאות וגאים להיות כלי התקשורת היחיד בעברית שמביא קולות מעזה באופן עקבי, ושחושף שוב ושוב את המנגנונים מאחורי מדיניות הלחימה הישראלית, שגובה את חייהם של עשרות אלפים בעזה ומפקירה למותם את החטופים הישראלים.
התפקיד שלנו בשדה התקשורת הישראלית הוא חשוב וייחודי, ונוכל להמשיך למלא אותו רק בעזרתך. הצטרפות לחברות "שיחה מקומית", על ידי תרומה חודשית קבועה בכל סכום, תסייע לנו להמשיך ולחשוף את המציאות. התרומות מקהל הקוראות והקוראים לא רק מסייעות לנו כלכלית, הן גם עוזרות לנו להבין שיש מי שעומדים מאחורינו, ושעבודתנו חשובה להם.
כאן אפשר להצטרף
לתמיכה – לחצו כאן
